נישואין כסף ואישיות
אינני חושב שיהיה מי שיעיז לכזב ולומר שרוב ממון יכול להזיק לזיק ההתאהבות. ברור, כסף ממלא פונקציה חשובה בחיים הנוכחיים בנקודת הזמן בה אנו חיים, ולכן מי שיש לו כסף, יש בידיו יותר כלים המאפשרים לנצל את המנעמים הבלתי ייאמנו שהעולם המודרני מציע. אבל זהו שיקול אחד, אחד בין רבים, ולא החשוב ביניהם ואפילו לא בין החשובים מביניהם. כמובן, עוני עלול לשמש שיקול נגטיבי, ובעל חוב בוודאי ובוודאי, אבל שוב – מימד הכסף הוא שיקול ראוי, אך לא שיקול בחשיבות ראשונה. ואסביר מדוע: אפשר לומר שבאופן כללי, האישיות – וההנאות, והאושר - של האדם בנויים משלושה מעגלים: המעגל הראשון הוא המעגל הבסיסי, החומרי, הבשרי: ההנאה ממאכלים ומשקאות, ממין, ממסיבות, מהווי חברתי וכו'. המעגל השני הוא המעגל הרגשי, האינסטינקטיבי: קשרי משפחה, אהבה לילדים, לאומה, שייכות אתנית, וכדומה. המעגל השלישי הוא המעגל התבוני: זה כולל לא רק מחשבות ומודעות פנימית עצמית, אלא גם בניית השקפת עולם, הסתכלות מעמיקה ואחרת, יצירת פריזמה אישית על בסיס אקלקטי, גיבוש דעות, מאווים ושאיפות בכיוונים תבוניים ומוסריים. לדעתי, סדר זה של המעגלים הוא לינארי שלילי: ככל שעוצמתו הראשונית של המעגל גדולה יותר, כן התוקף והחשיבות שלו פוחתים יותר. ובכן המעגל הראשון, בעוצמתו הראשונית, גובר על המעגלים האחרים. זו הסיבה לכך שכל כך הרבה אנשים, בגלל הנאות אישיות חומרניות, שוברים את שני המעגלים האחרים (הרגשי והתבוני). אחריו בא כמובן המעגל הרגשי שגובר, כמו שכולנו יודעים, על המעגל התבוני. אך לאמיתו של דבר, המעגל החשוב, המשמעותי ובעל פוטנציאל התשואה לאדם ולאישיותו הגבוהה ביותר – הוא המעגל השלישי, התבוני. ולכן, כאשר אני קורא דברי אנשים המדברים על מוסד כה מקיף, מחייב וחשוב כמוסד הנישואין במונחים של המעלג הראשון בלבד, במונחים של הנאות חומרניות, מבלי לזרוק פירורונציק, (או עם לזרוק רק פירור נציק) לעבר המעגלים האחרים הבונים את האדם, (כל אדם! גם אלו שחסרים להם המעגלים הללו, אם במעט אם בהרבה, מאופיינים בכך וד"ל) – אני אומר לעצמי: אחת מן השתיים, או שהם סתם כותבים בלי באמת לחשוב, או ש...