מחקר מעניין

Blackice

New member
באותה הזדמנות אני רוצה לחלוק איתכם מחקר על בי

בסופ"ש האחרון השתתפתי בסמינר של חוש"ן (שאגב מחפשים עוד מתנדבים בי..) והציגו שם תיאוריה מעניינת- כיצד נהיים בי. (כלומר איך אדם מגיע למסקנה שהוא בי, השלבים בגיבוש הנטייה המינית) התיאוריה היא של ווינברג\בראון, והיא מציעה 4 שלבים: בלבול ראשוני בלבול של זהויות, "איך זה שאני נמשך גם וגם?" גילוי התווית הם קראו לשלב הזה גם המצאת המציאות. כניסה לתוך הזהות - בעזרתה של רשת חברתית תומכת חוסר בטחון מתמשך (לא, לא מאוד אופטימי השלב האחרון..) אם כי יש ניסוח אחר לשלב האחרון- מיצוי הקושי, transforming adversity , כלומר להפוך את הקשיים לחוזק ולמלחמה כנגדם. אני מאוד התרגשתי כשהציגו את התיאוריה כי אצלי זה עבר ממש ככה... אני חושב שהמון בזכות פורומים של זהות מינית וכו' שבהם היו עוד בי, היה יל קל יותר לקבל את עצמי בתור בי... וכיום אני כן מנצל את הקושי הזה ומשקיע הרבה בקרב נגד ביפוביה וכו'. ניסיתי למצוא את התיאוריה הזו באינטרנט אבל מסתבר שהיא מופיעה באיזה ספר ולא העלו לרשת.. ארז
 

sutul

New member
האמת שאת השלב האחרון אני חש עכשיו

כבר כמה שנים שלא התאהבתי בבחור כלשהו ולא הייתי עם גבר כבר....2-3 חודשים ואני מתחיל שוב לתהות לגבי עצמי אבל כשאני ניזכר באותם בחורים שכן התאהבתי בהן אין לי ספק שהרגשות שהיו לי אליהם היו אהבה אז זה מעט עוזר לעגן אותי להגדרתי האישית שלי על עצמי
 

Sensorium

New member
מעניין,

אולי בגלל שאני לא רוצה לטלג/ לפסול וגם בעתיד, אני רוצה להאמין שאני אסתכל על האדם והאישיות ולא על המין שלו מנוקדת המבט הנוכחית, אני 'תמיד' אגדיר את עצמי כ-בי
 
:)

מגניב, למרות ש, קשה לי להזדהות עם זה - אני מרגישה איפשהו בין השלב הראשון לשני, lol.
 

uvita

New member
מוזר, זה גם מה שעבר עלי

פחות או יותר... אפש להגיש שאני בשלב השלישי, למרות שעכשיו ספציפית אין לי "מלחמה" עם עצמי... חח..אבל זה בטח יחזור עוד כמה חודשים
 

uvita

New member
שאלה על חוש"ן - סמי נצל"ש |כוכב|

מאד בא לי להתנדב שמה אבל אני לא יודעת אם יש לי זכותי,כאחת שלא יצאה מהארון בפני המשפחה, לכת ולדבר בפני אחרים... לא יודעת..מרגיש לי קצת צבוע..אבל מצד שני, הייתי ממש רוצה לעזור ואני חרגישה שיש לי במה... |כוכב|ועוד משהו: אני לא יודעת אם אתם מכירים, אבל קיים בית שנקרא "בית דרור", והוא מעין בית לנוער להט"בי שנפלט מהבית שלו. וכבר המון זמן שאני חושבת שיהיה נחמד אם יום אחד (נגיד חנוכה, למרות שיש עוד דיי הרבה זמן) נלך לשם ונחמם להם את הלב... מה אתם אומרים? כמובן שזה אמור להעשות בהסכמת המנהלים של המקום...
 

uvita

New member
גרררר../images/Emo46.gif ../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif

 

sutul

New member
לגבי החלק הראשון

כן זה נישמע מעט צבוע.. כמו בלימודי נטורופתיה שנה -שנה וחצי הראשונות של הלימודים את מרפא את עצמך רק אחרי זה לומדת לטפל באחרים בטח שאני מכיר את בית דרור גם ה שנה שעברה גייסתי להם בעבודה שלי 500 שקל וגם מגבות וסבונים.. גם הבחורה שיצאתי איתה לא ממזמן מתנדבת שם באמת חשבתי על להתחיל שוב לעשות סבב התרמה לכבודם אני מציע שתדברי עם שרית היא המנהלת של הבית דרור או משהו בסגנון תבררי איתה מה אפשר לעשות... לא יודע אולי לארגן כסף בין כולנו נחליט על סכום מסויים וסתם להוציא שם את כולם לסרט וארוחה.. (לא יודע זה מה שקפץ לי לראש)
 

uvita

New member
דווקא אני פחות חשבתי

על תרומת כסף, כי אמנם זה מאד עוזר, אבל אני רוצה לעשות משהו יותר ישיר (כמו באמת הסרט...). אשמח לשמוע עוד רעיונות ובאמת אתקשר אל שרית. אז...הבנתי שאתה לא ממש ממליץ לי להתנדב בחוש"ן...
 

sutul

New member
אני לא אומר שאני לא ממליץ

אין לישום ויטו על ההחלטות שלך אני פשוט מנסה לפתח את הדעה שלך לנסות להבין איתך יחד
 

jwin

New member
תאוריה

אני נוטה לחשוב כמו "אחת שיודעת" ראה פה למטה (...או למעלה...). אני לא חושב שככה נהיים בי! אני בטוח שאלה הם השלבים שאנשים עוברים אותם תוך כדי "תחושה" שמשהו גדול עומד להתרחש (גדול במשמעות חיובית או שלילית כמובן - כל אחד והכוחות שלו). הלהיות בי נראה לי יותר מצב פיזיולוגי, של גנטיקה או תוצר של מצב חברתי (פסיכוסוציאלי) - ואז אני יכול לקבל את השלבים כיוצאים מתוך... אני מבין את הבלבול הראשוני. הוא השלב היחיד שיכול להיות "כו-גורם" : אם האדם לא מוצא את הדרך התקופת הבלבול הראשוני - הנה הנה למה הוא פונה לשני הכיוונים (או לאף אחד מהם...). גילוי התווית הוא נדרש מאיליו: מגלים שיש זכר ושיש נקבה וזה מענין אותי וזאת מעניינת אותי...התווית מתגלה בסוף שלב הבילבול. כאשר ניתן כבר להורות עם האצבע על האפשרויות. מכאן - הכניסה לזהות ובסוף השלב האחרון שאישית אני לא מסכים איתו : לי לא היה כל סבל או חוסר בטחון. הבנתי. קבלתי ואני אוהב. אבל אני מבין שזה רק אני - ולאחרים יכול להיות חוסר בטחון משמעותי כי הכל כאילו "מחוץ לעדר". כלומר אני משוחח איתך על השלבים אבל אני לא נוטה לקבל אותם כתאוריה למובנס (למניע) "להעשות" בי. ------------------------------------ אגב, הצטרפתי, ברשותך. נדמה לי שאתה מנהל הפורום? מותר? בברכה. יהודה.
 

jwin

New member
אכן דרך רחוקה...

אין ספק שמבחינה פילוסופית, אם הכל מתחיל מגנטיקה (והכל מתחיל שם!) הרי שגם לנטיות מיניות (של רומנטיקה או של משיכה או של שניהם ביחד או כל אחד לחוד למין זה או אחר...וכל האפשרויות...) הרי שגם מיניות תלויה בגנטיקה. על כן אני לא משתהה לפני פירסומים שמעמידים אותי לפני אורכו של גן והאקספרסיה שלו (= כמה הוא בא לביטוי). ברור שמשהו "אחר" קורה אם זכר מאוהב או נמשך גם וגם. המבנה הגנטי מסודר ככה שזכר (או נקבה כמובן) יודעים לקרא את הפרהורמונים של הצד השני, את תנועות הגוף, את ריח וכמות הזעה (כמימד "מלחמתי" = כלומר, זכר או נקבה...) ועוד שאר ומיני דברים ויוצא שהאדם "יודע" לבחור. זה ידע שהטבע קובע בתוכו על מנת לשמר את עצמו - כלומר יכולת הרבייה. אם דבר זה לא בדיוק קורה אזי יש התנהגות שונה של גנים (= ראשית דבר...) והמסרים שהם שולחים למרחק (= הורמונים) הם מסרים שונים. ולכן פתאום מוצאים גנים ארוכים יותר שיש להם יותר "מקום" לטסטוסטרון או למכניזם מסוגים שונים. לכן כל זה לא מפליא אותי. מה שמענין, מבחינה חברתית - מה ההשפעה על אנשים שבגנים שלהם אין כל שינוי ביחס לקבוצת בדיקה של הטרוסקסואלים מושבעים ובכל זאת הם בי. כלומר, מה הנתח של קביעת היסוד שזה גנטי ומה הקשר להשפעות חברתיות, ל"הזדמנויות" שהחיים מביאים לפנינו ושבעקבותיהם יש בנו חלק שהוא "בי". מה הקשר למבנה המשפחתי : דוגמא - זכר שהוא בן לאם מוכה קשות ע"י בעלה (שהוא אביו). כמה בן כזה יודע להיות כמו שהטבע (גנים) מצפה ממנו: זכר זורע לשם הפרייה ו...כמה הוא "יחפש לאימו" זכר חמוד, בלתי אגרסיבי מתוק ואוהב - ויצא שהוא חי בשני העולמות... נדמה לי שהתאוריה הגנטית שהבאת לכאן מאוד מעניינת אלא שהמחקר לוקה כמובן בהרבה חסרים (או שאין לנו אותו במלואו): אני לא רואה קשר להבטים חברתיים. אני לא רואה פירסום על שינויים גנטיים דומים אבל שלא הולידו "בי" אלא הטרו (כלומר מה האחוזים). בקיצור, מענין אבל הדרך עוד רחוקה...
 
למעלה