מחפשת חברים גאים

[eig]

אפרופו מיטשל

אני עכשיו עובד על river ... וכנראה אחרי הפעם המיליון שאני אנגן את זה אני כנראה אתחיל לפתח סימפטומים אנטי מיטשל אבל היא אלוהית בלי ספק

 

[ciccio]

כשמתחיל אנטי מיטשל

וזה קורה, מניחים בצד וההתמכרות חוזרת שוב לבד. ועדיין זה לא פטר אותכם מקללת סלין דיון !

 

[bulllli]

אנחנו לא מתסכלים על השלילי (זה רק בפולין )

אלא פשוט יודעים שאנחנו יותר טובים.

 

[Noile]

זה גם

מאד נפוץ באוסטרליה, לדבר על החיובי. יש בזה משהו טוב ונעים. מצד שני זה נעשה לפעמים באופן קצת מוגזם, ככה שלדבר על משהו שלילי נחשב כמעט לא תקין. והרבה נמצא מתחת לשטיח, בשביל לשמור על אוירה טובה. זה מזכיר לי שישבתי עם חבר מהאוניברסיטה, ואמרתי לו שאהבתי משהו שהוא אמר. הוא מיד שאל אותי אם אני מתכוונת שהוא עשה משהו לא היה בסדר... התשובה על השאלה מה נשמע היא בדרך כלל משהו כמו not too bad במסגרת מורשת האנדרסטייטמנט האנגלית.

 

[newfolder]

איזה חמוד ../images/Emo9.gif

זה לא שניצלנו את זה לצורכי ויזה... פשוט הוא התקבל לפוסט דוקטורט פה וכיוון שהיינו ביחד רציתי לבוא איתו... אבל מה אני אעשה פה בלי עבודה? בעיקרון, הקנדים מאוד ליברלים בקטע הזה ומכירים גם בזוגות ידועים בציבור הבעיה היא שלא ממש היו לנו הוכחות לידועים בציבור כי לא היה לנו חשבון בנק משותף או דירה שהשכרנו ביחד (גרנו בדירה שרשומה על שם ההורים שלו)... בקיצור, הכי קל היה לקפוץ לקפריסין. חחח... אגב טראומות שסוחבים מהארץ... היינו אמורים לטוס לקפריסין ביום חמישי בבוקר. ביום רביעי בלילה הגיע טלפון מהצבא. צו 8 ליום ראשון. אתה בטח יכול לתאר לעצמך כמה כייפי היה הסוף שבוע הזה בקפריסין כשהייתי בטוחה שאני הולכת להיות אלמנה יומיים אחרי שהתחתנתי... בקיצור, יצא שרוב מה שעשינו בקפריסין זה לשבת מול CNN לשתות הרבה (כמעט בקבוק שלם של שרידאנס) ולתכנן איך להתחמק מהמלחמה. שתבין, מדובר על משהו כמו 4 חודשים לפני שהיינו אמורים לטוס לקנדה... בסוף שיחררו אותו עוד באותו יום כי היו עודף מתנדבים למלחמה. לא שאני מתלוננת אבל... מי הפסיכי שמתנדב למלחמה?! אבל אז חשבנו על זה ופתאום קלטנו שאנחנו מספיק טובים בשביל למות או להתאלמן למען המדינה, אבל לא מספיק טובים בשביל שיתנו לנו להתחתן לפי המצפון שלנו (כלומר, אזרחית). ובתחושה המופלאה הזאת עזבנו את ישראל...

 

[eig]

כבר מאוחר לעיצות - אבל מה אכפת לי

אם אכן הייתם ידועים בציבור כנראה שלא ממש הייתם חייבים להתחתן. גם כשאין דירה רשומה וחשבון בנק משותף יש משספר דרכים אחרות להוכיח את הנושא. זה בערך השיחת ייעוץ שעשיתי לדוקטור הקולומביאני, אם מישהו עוכב אחרי ההודעות שלי. זה לא רשום בשום מקום רישמי, אבל יש מספרים דרכים שעוזרים להוכיח את הנושא, מכיוון שזה מאוחר מדיי בשבילך לא אכנס לכל הפרטים, אבל אם מישהו קורא את הפורום ואיי פעם ידרש לכך אז שירגיש חופשי לשאול. לגבי התאלמנות יומיים אחרי החתונה אני חושב שזו יכלה להיות עסקה מצויינת... לא שאני בקיא בקצבת אלמנות בישראל. ברמה התיאורתית לפחות.

 

[eig]

מתחבר למה שאת אומרת...

כמו שציינתי אין לי פה (טורונטו) חברים דוברי עברית או ישראלים לשעבר בכלל. לא רציתי להיות אנטישמי ולפרט יותר, אבל מה שאת אמרת מאוד מתחבר אלי גם כן. החיבור עם הקנדים או לפחות חברי שהיגרו לקנדה ממקומות שונים בעולם הוא יותר נכון מחיבור אקראי (sp) עם אנשים מישראל. לרב אני מדבר באנגלית מחוץ לבית.. וגם אם אני שומע עברית סביבי אני שומר על האנגלית... איזו שהי רתיעה שכזו... go figure. וגם בנושא הפטריאכליות הישראלית, זה אכן לא משהו שאני פוגש אצל החברים הקנדים שלי אפילו כשהם באים בזוגות סטרייטים למהדרין. אין ציפיה ותפקיד ברור מהגבר או האשה בחבורה... אני כמובן מדבר על הדור הצעיר בני גילי +-. אגב.. ח' ח' על הפתיחות. בהתחלה קפצתי מעצם השאלה שנשאלת לגבי מצבך האישי. חשבתי שזה קצת חוצפה לשאול, אבל אני מעריך את הפתיחות שהפגנת בנושא.

 

[bulllli]

אם אתה מתכוון לשאלה שאני שאלתי,

חלילה לא התכוונתי להיות חטטן, אלא באמת סקרן לדעת איך זה הולך. מי שלא מרגיש בנח לענות לא חייב. ורק אל תשכח- חמור קופץ בראש

 

[נוש22]

לילה טוב ../images/Emo9.gif . . . ../images/Emo207.gif

לילה טוב ... אני מנצל את השירשור הזה על מנת להתייעץ בנוגע למשהו עם הקנדים שבחבורה אני בן 24 וסטודנט (עולה לשנה ג') - פסיכולוגיה. מזה כשנתיים לערך אני עוקב אחרי הפורום "עוברים לקנדה", שכן התכנון הוא בתום התואר לעבור לשם. מן הסתם אני גיי, אבל לצערי עדיין בארון, מסיבות כאלו ואחרות, שלא אוכל לנקוט אותן על דפי הפורום המכובד הזה

בכל מקרה, אני מתעתד להגר כבר ב 2009 דרך הקהילה היהודית של ווינפיג - פרובינציית מניטובה. יש לי נסיון תעסוקתי של כ 3 שנים במשרד פרסום ובעוד כשנה אוציא את התואר המיוחל

יש לי לא מעט "כאבי בטן", מעצם העובדה שאני אמור להגר לקנדה דרך הקהילה היהודית, במסווה של "סטרייט", כלומר אני משאר שאצטרך ללכת לבית הכנסת, להשתתף באירועים של הקהילה ועוד. לא שיש לי התנגדות, זה יכול להיות נחמד אבל .. העניין הוא שארצה להכיר גייז, לצאת, להתחתן, להקים משפחה עם בן זוג וכדומה. מעבר לזה, שאני כבר מס' שנים חולם על מעבר לקנדה מטעמים שונים (החל מהיותי שמאלני וליברל, שמתנגד בכל תוקף למדיניות ישראל בשטחים וכלה במזה"א הקנדי, הטבע, הפתיחות, האנשים וכדומה), אני ממש רוצה להכיר שם בן זוג, להקים משפחה ולהתפתח (מה שלא מתאפשר לי לעשות בישראל). מה דעתכם/ן? האם צריכה להיות בעייה, אם אבצע הגירה כסטרייט ולאחר כמס' חודשים אצא מהארון? ...... :S ..... ממש לא יודע מה לעשות בנושא הזה. מצטער, שאני "לא קשור" כ"כ לחיים

... אבל באמת שאשמח לשמוע דעה של קנדים בפועל, בנושא זה שבת נפלאה לכולנו

 

[נוש22]

*משאר=משער (מלשון השערה) ../images/Emo8.gif

אגב, אני בישראל כרגע - לא בקנדה, עדיין

 

[newfolder]

המממ... סוגיה מעניינת

אני מבינה נורא את הדילמה שלך, אתה צריך עזרה מקהילה שאתה חושש שאם יוודע מי אתה, היא תהייה עויינת כלפיך... אבל אני חושבת שאתה צריך לעשות מה שטוב לך. די ברור שרע לך לגור בארץ ונראה לי שקנדה זה מקום שהרבה יותר מתאים לך (אם כי אני לא ממש מכירה את וויניפג, או אותך

). הקהילה היהודית בוויניפג, אמנם כבודה במקומה מונח, אבל אני באמת לא חושבת שזה מעניינה את מי אתה בוחר להכניס למיטה שלך. לא סביר שמישהו ישאל אותך אם אתה גיי... אז פשוט אל תגיד כלום ולא תצטרך לשקר. דבר שני שכדאי שתדע זה שהיהודים הדתיים בחו"ל זה לא בדיוק כמו הדתיים בארץ... קודם כל, בית כנסת זה לא רק לתפילות אלא גם מקום מפגש של הקהילה. מגיעים לשם גם יהודים חילונים לגמרי ויש הרבה פחות כפייה דתית. חוץ מזה, אני משוכנעת שלא כולם שם יהודים אורטודוקסים... לך תדע, אולי מאוד תתחבר לקהילה הרפורמית והרבי יסדר לך איזה יהודי נימול כשר למהדרין

ודבר שלישי, אתה באמת לא צריך את הקהילה היהודית בשביל להכיר הומואים. אני בטוחה שגם שם יש אגודה, כמו בארץ ואתה ומהר מאוד תכיר את מקומות הבילוי ואתרי האינטרנט הרלוונטיים. בקיצור, תגיד לבטן שתרגע... אין שום סיבה ללחץ בהצלחה בתואר והגירה קלה

 

[eig]

הארון הוא בראש....

בלי קשר לקנדה הארון נמצא בראש... כאשר מוכנים לצאת ממנו זה הופך פתאום להיות קל גם בישראל. על אחת כמה וכמה בקנדה. לא ארחיב מדיי על הארון אבל אם אחרי המעבר לקנדה אתה תמשיך להיות "בארון" כלפי המשפחה שלך ומכריך מישראל, הארון הזה ילווה אותך גם פה. אבל זה כבר סוגיה לדיון מסוג אחר. אני לא ממש בקיא בדרישות של הקליטה דרך וויניפג, ומכיוון שבדקת את הנושא אשמח אם תרחיב על הדרישות ובמה הן שונות מהגירה שיגרתית. אני מאוד תוהה אילו פריוויליגיות קהילה ספציפית מקבלת על פני קהילה אחרת בנושאי הגירה שהם פדרליים. אשמח לשמוע. תקן אותי אם אני טועה, אבל ברגע שאתה מקבל את הניירות שלך, ולא משנה דרך איזה בית כנסת נכנסת, מאותו הרגע אתה תושב קנדי ויכול לחיות איפה שאתה רוצה. לכן, אם לא נוח לך לצאת מהארון כלפי בפני הקהילה בוויניפג אתה תמיד יכול להשאיר להם גלויה על המקרר ולנסוע לטורונטו. מקום שהרבה יותר סביר שגם תמצא בעל (או שלהיפך - רבים טוענים שמרב מגוון קשה להחליט) וגם יהיה יותר קל להקים משפחה גאה. זה כמובן תקף גם לוונקובר, מונטריאול ואוטווה. בטורונטו פשוט יותר אקטיבי. כמו שכבר ציינו, יהודים פה זה לא יהודים בישראל. אני לא מודע לרמת היהדות שלך אם בכלל קיימת, אך אם אתה אכן מחפש שידוך יהודי, יש ארגונים גאים יהודים פה שישמחו לקלוט אותך. ולסיום סיפור: בחורה קנדית יהודיה נשלחה לישראל על מנת ללמוד, אך הסיבה האמיתית הייתה למצוא חתן יהודי ישראלי איש שעשה צבא והוא כל מה שיש ליהודים בראש שרחוק מהמציאות. בכל אופן מצאה בחור, הביאה אותו לאבא ואמא לקנדה... אלא עשו עסקה סידרו לבחור עבודה, סידרו לימודים על מנת שיתחתן וישאר בקנדה. ואכן כך היה. עד אשר הבחור התחיל גם לטייל ברחובות וראה משהו שמשום מה פספס עוד בהיותו בישראל - בחורים הומואים שעושים עיניים. מפה לשם... כשאני כבר פגשתי אותו הוא היה הומו גרוש במשרה מלאה. אם לו היה קל - נראה לי שאתה עוד במקום טוב

 

[bulllli]

לא יפה לעשות עיניים. אתה נשוי!

 

[eig]

למי בדיוק אני עושה עיניים?

 

[bulllli]

"הבחור התחיל לטייל ברחוב וראה שעושים לו

עיניים"... תגיד מה השעה שם? לא מוקדם? אני התעוררתי כמו חיה פצועה בשבע בבוקר. לא הוגן במיוחד שלא היתה סיבה.

 

[eig]

אויש אתה....

לפעמים מוקדם בבוקר אתה קורא משהו אחד ומפענח את זה אחרת... כמו שהייתי רוצה שהדברים יאמרו. אני טענתי שכשהכרתי אותו הוא כבר היה גרוש והומו במשרה מלאה. מכאן שזה שעשה לו עיניים ברחוב זה לא אני כי אז הוא עוד היה נשוי ו"סטרייט".... פרט לעובדה שלא הייתי עושה לו עיניים בכל מקרה אבל זה פורום ציבורי יותר פרטים מזה אני אתן רק בפרטי בוקר טוב לך אגב... אני תכף מקפל את החתולה למיטה.

 

[bulllli]

מקפל את החתולה? סוטה!

יאללה תן פרטים בפרטי. רכילות זולה זה אני.

 

[eig]

נשלח

 

[bulllli]

תשובה תנתן בקרוב.

המסר אגב לא היה מלוכלך מספיק. יש לך עוד מה ללמוד יא פעור.

 

[newfolder]

תודה

אני רואה שאתה יותר קנדי מקנדי... אפשר לשאול כמה זמן אתה פה ? אין אין על הקנדים. חולה על העם הזה, אם אפשר לקרוא "עם" לערב רב של צבעים, שפות ותרבויות שמסתובב פה ברחובות. אני לא יודעת איך זה בטורונטו (אף פעם לא הייתי) אבל כאן יש איזה מיליארד סינים. מפתיע שנשארו כמה בסין. כשהגעתי לפה הייתי בהלם מהנחמדות של אנשים ברחוב.... מה זה החיוכים האלה? מה הם רוצים ממני? לקח לי שבועות ללמוד לחייך אליהם בחזרה (מה לעשות, אינסטינקטים דפוקים של איזור מוכה מלחמות). או שהנהג אוטובוס אומר לך "בוקר טוב", או "מה שלומך" או "איזה יום יפה היום"... לא ידעתי איך לאכול את זה. כולם כל כך רגועים פה... אף אחד לא דוחף בשום תור, אף אחד לא חותך בכביש או מקלל... איך, בשם האלוהים, חוזרים לארץ אחרי דבר כזה?! לגבי הפטריארכיה, תראה, זה לא שאין פה בכלל... אבל בכל זאת אתה רואה הרבה יותר גמישות, המון נהגות אוטובוס, פועלות בניין וכו'. ולמרות זאת, עדיין חסר לי הגיוון. עדיין חסר לי אנשים שבוחרים לחיות אחרת לגמרי מהמודל... האמת שאני לא מודאגת. סביר להניח שלא יקח לי הרבה זמן למצוא גם חברים גאים. אתה יודע איך זה בביצה, מספיק שאתה מכיר אחד/ת וכל החברים שלו/ה כבב באים קומפלט