מחוננים

אימושית

New member
מחוננים

הכתבה על חן קופרמן בכל מדינה שהחינוך נמצא בה בקדמת סדר העדיפויות הלאומי, "מחפשים בנרות" מחוננים , שהשקעה מזערית של משאבים והרבה רצון טוב תוביל אותם בעתיד לחוד החנית של מדעני המדינה. ואצלנו? כמה עליבות נפש, בירוקרטיה, כשל מקצועי וקיבעון מערכתי הצטברו במקרה אחד. אין מנצחים במצב הנוכחי . מדינת ישראל מפסידה ילד שאוהב אותה, אזרח שלה , שיכול ויוכל לתרום לה רבות וחן מפסיד את המולדת , החברים והבית . ממש נוסחא מנצחת למצוינות ציונית, בדיוק למטרה הזו הוקם הטכניון –לא? . משרד החינוך טרם מילא את חלקו (עד היום למעלה משנה ) כפי שפסק בג"ץ בהחלטתו בעיניין חן ומנסה היום להתכסות בדו"ח ועדת דברת. וגם ממשיך שלא למצוא לחן מסגרת ההולמת את כישוריו ויכולותיו וכן אינו מאפשר לו לגשת לבחינות הבגרות הנוספות . זה פשוט אבסורד שיכול לקרות רק בישראל . רק בישראל ההורים הם האשמים תמיד אם הילד מפגר ההורים אשמים , אם הילד גאון ההורים אשמים ומשוגעים !!! התקצוב של המחוננים הוא מוזר בארץ .הוא שייך בהגדרה לחינוך המיוחד . רק שהמחוננים מהווים 5 אחוז ממנו ומתוקצבים בערך באחוז מתקציב החינוך המיוחד . האקדמיה בישראל אינה ששה לחבק את הנוער המוכשר והמורים מפחדים מהם כי הם חכמים יותר מהמורים . זה מאיים עליהם ובמיוחד כשהם במסגרת מופרדת שם מתפתחת אלימות ממשית כי הם נלחמים על "גובה הכתר" שלהם , כתר המחוננות . מורה מיוחדת שלימדה את בני בחו"ל אמרה לי פעם , מורה שבה ללמד מחוננים צריך להסכים בכל שיעור ללמוד משהו חדש שלא ידע מהתלמידים שלו, אחרת הוא גורם נזק לילדים האלה . איפה יש מורים כאלה בארץ? יש לתת לילדים האלה תקווה ואימון שהצלחה היא ברכה , להאמין בעצמם , להעיז לחלום שלא להיות בתלם אלא אתה עצמך . מצוינות בישראל היא מילת גנאי וחריצות מזמן אינו ערך - וחבל !!! לשרה (צרה ) של החינוך אין ראיה לילדים האלה הם מטרד עבורה ולא ברכה . זה עצוב אשמח לשמוע עצות ותגובות
 

Lethal Tomato

New member
דעתי בנושא

בממלכת האינטלקט, קצת, לפעמים מסוגל להשיג הרבה מאוד. מפאת ההתמקדות בצד האינטלקטואלי יותר מאשר בצד החומרי של החיים, המחוננים באופן יוצא דופן בדרך כלל מצטיינים באורך חיים המכלה אמצעים דלים; לרבים מהם, מענק בסך 100 דולר לקניית ספרים תהיה מציאה גדולה ומחשב מהיר וחדש יראה כמו מתנה משמיים. ההיסטוריה האינטלקטואלית של המין האנושי, בתוספת האקדמיה המודרנית שלפעמים מיותרת, מורה נחרצות שקיים צורך באירגון גג שיספק משאבים לבעלי פוטנציאל גבוה, צורך שהאקדמיה המושתת על בירוקרטיה קשוחה לא מסוגלת למלא. הנפשות המבריקות ביותר שלנו הינן המשאב היעל, המשתלם והחשוב ביותר של המין האנושי וההזדמנות לעזור אפילו לגאון אמיתי יחיד שעבודתו בעלת חשיבות ערכית קריטית לעולמנו מצדיקה סיוע לאלפי תקוות בעלות פוטנציאל בלתי רגיל.
 

אימושית

New member
את/ה צודק ב 100 אחוז

את/ה צודק ב 100 אחוז. זאת הדרך הנכונה לא לאפשר לאף גוף בירוקרטי או ממלכתי לדכא או לעצור ולו רק מחונן אחד או לחילופין גאון אחד . מי שנשאר לעמוד על המשמר זה ההורים ולכן לעיתים תכופות נוח למערכת להציגם כ"עושי צרות " אבל בלי התרומה החשובה שלהם אין עתיד לעולם ואין אפשרות שפריצות משמעותיות למדע יתאפשרו . ולכן זה תפקידם ( אם הם באמת מאמינים בכישרון וביכולת ובאישיות של ילדם )לעשות את ה" מלחמות" וה"ויתורים " הנדרשים כדי לתת לזה לקרות . אני לא יודעת אם בעתיד המאבק יוביל את החזון הזה אבל מאמינה שזה צריך לקרות ומהר . לנגד עיני עומד הילד שיש לו הכוחות והכישרון והכלים ואין לו מי שיקדיש לך את האמצעים והתמיכה כדי להגשים את זה . אני מקווה שהעלאת הנושא חשובה ורק היא יכולה לגרום לשינוי שכה דרוש . אני גם בטוחה שיש בארץ אנשי אקדמיה שיכולים (אם רוצים) להרים את הכפפה הזו . נכון זה לא מתאים לכולם זה מיועד לאליטה אבל בלי זה אין עתיד למדינה . בינוניות אינה חזון חינוכי וגם לא יצירת מיטת סדום שכולם צריכים להתאים עצמם לתוכה . השינוי קיים כבר בעולם ורק בישראל יש מקובעות מחשבתית ומערכתית שלא נותנת לזה לקרות
 

E s t e b a n

New member
תוספת

אני לא מסכים עם ההערכה לגבי העלות האלטרנטיבית. כמו כל החלטה רציונלית מדובר כאן בתהליך של אופטימיזצית תועלות, שזו פונקציה של תועלת מול עלות. ברמת המאקרו, גם התועלת וגם העלות הן פונקציות של החברה. השאלה שעומדת בפני מקבלי ההחלטות, בבוחנם את האלטרנטיבות, היא תמיד אחת: האם התועלת הצפויה לנו עולה על העלות הנדרשת מאתנו? בנושא איתור המחוננים וההשקעה בהם, אני מסכים ש-האידיאל- הוא לא לפספס אף אחד ולהשקיע בכולם לפי יכולתם. אני -לא- מסכים שיחס העלות/תועלת של האלטרנטיבה הזו גבוה בהכרח מיחס העלות/תועלת של אלטרנטיבות אחרות. בהפשטה: אם החברה תשקיע X משאבים בטיפוח Y מחוננים, היא תקבל Z תרומה. הרווח לחברה הוא התרומה (Z) פחות ההשקעה (X), ועלינו למצוא את הפרמטרים שמביאים את הרווח הזה למקסימום. סליחה שנגררתי לשיעור ראשון במבוא למבוא למבוא לכלכלה, אבל זה הבסיס של החלטות במצב של משאבים מוגבלים.
 

Lethal Tomato

New member
ביאור

אם לא הקשבת אז אני אנסח מחדש עבורך, אבל אני לא נהנה להסביר פעמיים, רמת התועלת לכלל החברה של גאון בודד ביחס למשאבים הדלים שהושקעו על מחוננים-פוטנציאלים רבים גבוהה להפליא בזכות העובדה שמחוננים אמיתיים מסוגלים להפיק תועלת רבה מכמות משאבים דלה, וכשהרווחה של הכלל לטווח הארוך תלויה בעבודתם של גאונים בודדים, הכלל מרובד באופן מיידי וההשקעה המזערית באותם יחידי סגולה פוטנציאלים מחזירה את עצמה באופן אקספוננציאלי. השאלה המתבקשת היא, כיצד נאבחן את אותו חתך האוכלוסיה שאכן מסוגל להחזיר את ההשקעה כפל כפליים? הכלים הטובים ביותר שנמצאים בידנו כרגע הם סדרת מבחני אינטיליגנציה, בחינה של עבודות ורעיונות קיימים ובדיקת המוכנות האישית למען קידוש המטרות. בכל מקרה, הדבר האחרון שצריך לעשות לאחר הנחת מסקנות כשלך הוא לנסות ולתת זפטה למישהו אחר על הראש בעזרתן.
 

E s t e b a n

New member
תוספת לביאור

גם אני לא אוהב להסביר פעמיים אבל אני עושה זאת בכל זאת. וכדי שלא תהיה פעם שלישית, אני אתייחס לכל משפט שלך בנפרד. טענה: רמת התועלת לכלל החברה של גאון בודד ביחס למשאבים הדלים שהושקעו על מחוננים-פוטנציאלים רבים גבוהה להפליא בזכות העובדה שמחוננים אמיתיים מסוגלים להפיק תועלת רבה מכמות משאבים דלה, וכשהרווחה של הכלל לטווח הארוך תלויה בעבודתם של גאונים בודדים, הכלל מרובד באופן מיידי וההשקעה המזערית באותם יחידי סגולה פוטנציאלים מחזירה את עצמה באופן אקספוננציאלי. תגובה: על מה טענה זו מבוססת? מי אלה אותם "מחוננים אמיתיים", ומה הקשר המוכח והחד-משמעי בין ההשקעה בהם לבין התרומה שלהם לחברה? מאיפה הנתונים על כך? ומאיפה הנתונים אודות מה התועלת שעדיפה לחברה, ומה העלויות שהחברה מוכנה לשלם? דוגמא: בברה"מ לשעבר טיפחו גאונים בפאנאטיות. מה היו המחירים ומה היו התועלות? האם דרך זו היא בהכרח הדרך הכי טובה לחברה? אני לא יודע. כדי לדעת, צריך נתונים, והרבה. טענה: השאלה המתבקשת היא, כיצד נאבחן את אותו חתך האוכלוסיה שאכן מסוגל להחזיר את ההשקעה כפל כפליים? הכלים הטובים ביותר שנמצאים בידנו כרגע הם סדרת מבחני אינטיליגנציה, בחינה של עבודות ורעיונות קיימים ובדיקת המוכנות האישית למען קידוש המטרות. תגובה: אני טוען שזו רק חלק מהשאלה המתבקשת: לשאלה המלאה יש תוספת: כיצד נאבחן וגו', ובאיזה מחיר? האם זה כלכלי, למשל, להעביר את כל הילדים מבחני אינטיליגנציה אינדיבידואלים ומדוייקים, במחיר 1000 דולר לילד, במקום להעביר אותם מבחנים קצת פחות מדוייקים במחיר 2 דולר לילד? האם תוחלת התועלת שתופק מהילדים שהמבחן המדוייק עשוי לאתר והמבחן הזול לא, מכסה על ההפרש בעלויות? טענה: בכל מקרה, הדבר האחרון שצריך לעשות לאחר הנחת מסקנות כשלך הוא לנסות ולתת זפטה למישהו אחר על הראש בעזרתן. תגובה: אני לא "מניח מסקנות". אני גם לא מניח הנחות ולכן אני גם לא מסיק מסקנות. כל מה שאני אומר הוא שבלי נתונים, אתה -לא יודע- האם זה כדאי לך או לא. נקודה. קל מאוד לדבר ולהצהיר הצהרות, זה לא עולה הרבה... אבל לממש בפועל כשיש עלות אמיתית שצריך לשלם, זה כבר סיפור אחר, וכאן צריך -מידע- ולא דעות.
 
למעלה