מזעזע

[Fleddermaus]

../images/Emo45.gif

אם הורה מכה ילד, שלא יתפלא אם בגיל 18 הוא יפתח בקטטה במועדון.

 

[fragilation]

אני לא בטוחה כ"כ

בתיאוריית הקשר הישיר של אלימות ההורה לזו של הילד, אבל מאוד מאמינה בנתינת הדוגמה האישית.

 

[antreprize]

זה לא קשור,פעם הכו את הילדים

כשהם עשו מעשים לא טובים,ואני לא זוכר משהו על כך שילדים אנסו,הרביצו והשחיתו בתקופה הזאת.

 

[fragilation]

חשבת שעוד לא נולדת אז?

 

[antreprize]

לא,זה סימן לכך שמישהו מתייחס

ברצינות לחינוך ולא מתייחס לזה כאל משחק.

 

[fragilation]

האלימות תופסת את מקומה אחרי שכל

האמצעים האחרים (בין אם נוסו ובין אם לא) כשלו. כשהורה מפנה אלימות כלפי ילדו, סימן שהוא נכנע לדרך הכי פחות מתוחכמת וחכמה, רגישה, חינוכית ותבונית. ועכשיו ברצינות, היית מוכן שהוריך שלך יכו אותך באם לא תעשה כרצונם?

 

[antreprize]

הייתי מוכן שההורים שלי יכו אותי אם

הייתי אנס.

 

[fragilation]

אני מקווה בשבילך שתקדים את

התרופה למכה (אחח, משחק מילים משובב) ולא תהיה אנס. בהצלחה.

 

[antreprize]

אכן משחק מילים שובב.

לילד שלמעלה זה לא עבד,למזלי,אותי חינכו בצורה טובה ואני לא יצא כמוהו.

 

[fragilation]

אתה לא יודע איך הוריו חינכוהו

ולפי מעשיו, ככל הנראה שחינוך לא היה שם. אגב, שים לב לכתיבתך בטרם תתקוף את "תרבות הטמטום" הכוללת בתוכה את השימוש בעתיד בגוף שלישי יחיד כשהכוונה היא לשימוש בזמן עתיד גוף ראשון יחיד. (אני יצא=אני אצא).

 

[antreprize]

כן,לצערי תרבות הטמטום היא חלק ממני

אני מנסה להלחם בה,לפעמים זה מצליח ולפעמים זה לא. אני יודע טוב מאוד איך הוריו חינכוהו,אני קראתי את הכותרת וממנה הבנתי שלא חינכו אותו בכלל.

 

[Dudidud]

אם אתם כבר עוסקים בעברית אז...

אומרים וכותבים להשחית-משחיתים-מושחתים שמשמעותם פגימה. השורש שחט לא קשור.

 

[fragilation]

אתה צודק, אבל לפעמים למען היצירתיות

הציורית בשפה אני נוטה להשתמש בשורש שח"ט ושח"ת, ומשתדלת שהמשפט לא יכיל בכוונתו שגיאות כתיב.

 

[Dudidud]

זה לא נכון..

הורה נבון משתמש ב"מכות" לא מחוסר ברירה ולא כי הוא התעצבן ולא שולט על עצמו. אלא כדי להבהיר בצורה חד משמעית שלעשות ככה וככה זה לא נכון וגורר עונש חמור. כבר כתוב "חוסך שבטו שונא בנו". והורה צריך להבין ,גם אם זה כואב לו (נפשית או פיזית), שישנם דברים ומעשים שמצריכים תגובה "אלימה" ע"מ ל"חתוך" אותם ביסוד (ביסוד משמע כשהילד קטן- כשהוא גדול זה רק יגרור תגובה נגדית.. ע"פ ההלכה היהודית לדוג' מותר להכות ילד עד גיל 13..)

 

[fragilation]

הורה נבון לא משתמש באלימות.

אם העונש החמור על מעשה לא מקובל הוא מעשה לא מקובל אחר כאלימות, אז מה השגנו בזה? ושוב, אלימות היא לא נורמה. אלימות היא שלילית. דרך החינוך ע"פ אלימות מכוונת מצד ההורה אל הילד עקיפה ביותר. אני לא מאמינה, ומשתמע שגם שניכם אינכם מאמינים בכך שהורה מכה לשם המכה עצמה אלא לשם החינוך וההבהרה. מדוע לא להבהיר ישר את המסר? לדבר על הנושא ישירות? למה צריך לפגוע בגוף, בנפש, לשם כך?

 

[Dudidud]

...

כי ילד בין 3 והלאה (נניח שבן 10+ הוא כבר עלם או משהו בסגנון..) לא מסוגל לקבל הבהרה ישירות. אלימות היא שלילית, אני מסכים. אבל לתת לילד מכה בישבן אם עשה "משהו נורא" זה לא אלימות. זו הדרך הכי ישירה וברורה להבהיר לילד שעל מעשה כזה הוא לא צריך לחזור. זה לא פוגע בנפש ובטח שלא בגוף (לא מדובר בלהכות אותו עם אלה..).

 

[Continuum]

נדמה לי

שזה נחוץ רק לעיתים נדירות *מאוד*, אם בכלל. הכאה זה כמעט תמיד מחוסר סבלנות. מה רע, למשל, בשלילת חופש התזוזה עד שהילד ירגע? מה רע בעונשים לטווח ארוך - הרי כמו שרבינו ומכובדינו ג'רי סיינפלד אמר באחת מדרשותיו - ילד עד גיל 6 חי מממתק לממתק. מה הבעיה לקחת לו את זה? זה לא עונש? להורים פשוט אין סבלנות ללמד את הילדים שלהם לאט ובזהירות עם קשר ברור בין סיבה לתוצאה (לא שזה פשוט), אז הם מכים אותם וזה עובד אבל עשוי להיות טראומתי.

 

[Dudidud]

...

אני אשאל ככה: מה ההבדל בין למנוע מילד ממתק שהוא רוצה ברגע נתון לבין להכות אותו (לא עד שיזוב דם, אלא מכה אחת חד פעמית, שתכאב באותו רגע ורישומה יחלוף אחרי שתי שניות)?

 

[Continuum]

...

בתור התחלה: זה נושא מסובך, חינוך ילד זה לא דבר שיש בו חוקים של עשה ולא תעשה, כל מקרה הוא לגופו והאמת שבאיזשהו מקום לא משנה מה תעשה יהיו לזה השלכות שליליות בדיוק כמו החיוביות (אם בכלל אפשר למדוד מה שלילי ומה חיובי). קיצורו של עניין - אני חושב שתיאוריה אין לה מקום כאן אלא רק פרקטיקה, ולכן הדיון הזה עקר משהו. אבל בכל זאת אתן לך איזושהי תשובה. הבעיה כאן היא לאו דווקא הרושם שזה יוצר על הילד מבחינת שיטת ענישה, אלא הרושם שזה יוצר עליו לגביך וגם הרושם שזה יוצר עליך לגבי עצמך. בעיני הילד - אין כזה דבר מכה הגונה שבאה ללא רגע אחד קטן של אובדן עשתונות, רגע אחד קטן של מה שיכול להתפרש כחולשה אפילו אם אי שם יש שיקולים הגיוניים מאוד מאחורי זה - רגע המכה מצטייר, בעיני לפחות, כמאוד ברברי, מאוד אמוציונאלי. אני אישית רוצה להצטייר בעיני הבן שלי כדמות חזקה שלא צריכה "להתלכלך" ולהרים את היד שלה בכלל על מנת שהוא יציית לי, ומאידך מוכנה להשקיע הרבה במישורים אחרים לשם כך. ככה אני אוהב לראות את עצמי, ככה אני רוצה שהבן שלי יראה אותי. זה נראה לי נאצל, והייתי רוצה שאם היה לי בן הוא ילמד להתנהג בצורה נאצלת ואסטתית שכזאת בכל תחומי החיים. אז מה שאני מנסה להגיד פה - זה שבסך הכול זה עניין של סטייל. מישהו פעם אמר לי שעם סטייל נולדים ואי אפשר לרכוש את זה... אז אולי דווקא אפשר להקנות את זה.

 

[Dudidud]

...

ממה שהבנתי אתה לא שולל "מכה" כדרך לחנך ילד ולהורות לו מה נכון אלא רק רואה בה דרך חסרת סגנון ("סטייל") לעשות את מה שיכול להיעשות בדרכים אחרות. מכאן שאם בטווח גילאים מסוים או בנסיבות מסוימות לא ניתן להעביר משהו בדרך אחרת, לגיטימי לתת לילד מכה כדי להבהיר לו משהו. זה מה שאני אמרתי. ובאופן כללי, זה לא חייב להיות חסר סטייל ו"מלוכלך", הכל עניין של גישה ומודעות.