בשמחה
זה קשה נורא להסביר על כל הלהקות האלו, כי לחלקן אי אפשר אפילו להצמיד הגדרה, הן השתנו וחלקן הן הגדרה אישית של עצמם. אבל אתן שיר מומלץ או דיסק מומלץ ואומר את הסגנון כפי שמגדירים אותו בדרך כלל. אפילו לי חלק מההגדרות לא אומרות כלום, אני רק יודעת שאני אוהבת את הסגנון הזה. ככל שאני מכירה יותר להקות, ככה אני יוצאת מהקבעון שלי שכל המוזיקה הטובה באה מאנגליה. יש המון המון להקות מעולות מאמריקה. צריך לדעת איזה ואיפה לחפש. אז זה יהיה ארוך. רק כי בקשת. ככה לפחות אני מעבירה איזו חצי שעה. תודה
broadcast: להקה שקצת קשה לי להגדיר, או לכל אחד. דרים פופ אני מניחה יתאים אפילו אלטרנטיב רוק או משהו כזה. השירים שלהם יכולים להיות עם מיליון רעשים קטנים ברקע, וזה מה שיפה שם. אני ממש אוהבת את הלהקה הזאת. עם סולנית עם קול רך ונשי וגבוה. היא יכולה לפעמים להתקיף- אבל גם אז אנשים לא יבהלו כל כך. שיר להתחיל איתו: papercuts דיסק: the noise made by people grandaddy: ספייס פופ, אינדי אמריקאי משהו כזה. הם מאד ממחושבים בעיניי, אבל אני אוהבת להקות שיודעות להשתמש במחשב שלהם בדרך הטובה ביותר. מה שחשוב, הקול אנושי. שיר להתחיל איתו: hewlett´s daughter דיסק: The Sophtware Slump cat power: יש שני דברים מרכזיים בקאט פאוור. הזמרת והמלל שלה. המילים של שאן מרשל כל כך לא ברורות לפעמים, שאתה יכול להשתגע מלנסות להבין מה היא רצתה, ולפעמים זה בדיוק מה שאתה מרגיש. יש הטוענים שקאט פאוור משעממת אותם, אולי זה כי לא תמיד הכל רציף אצלה. בעקרון זה אינדי רוק, אבל הפן השקט של המושג. סאדקור או משהו. שיר *מקסים* להתחיל ממנו: Metal Heart שיר שאני כל הזמן מנגנת/שרה: nude as the news דיסק: moon pix blonde redhead: עוד להקת אינדי רוק. אבל בלונד רדהד הם בלונד רדהד, בלי הגדרות מסובכות. הלהקה מורכבת משני אחים איטלקים ובחורה יפנית. יש להם אקורדים משונים וגיטרות צורמות, רעשניים בשיר אחד אך שיר אחר יהיה באותו האופן וההדר שקט ורגשני. הזמרים אינם קבועים, לפעמים זאת הבת ולפעמים אחד מהאחים התאומים. אומרים שהחומר שלהם דומה לחומר מוקדם של sonic youth. שיר להתחיל ממנו: In Particular דיסק מופלא: Melody of Certain Damaged Lemons simian: זהו הרכב חדש שהרבה משווים אותו לbeta band (אני אישית לא יודעת כי אני לא שומעת את הבטה באנד). אני לא מכירה מישהו שאוהב קצת אינדי ששמע את סימיאן ואמר שהוא לא אהב. זה מעיין מיינסטרים של הסגנון האינדי רוק. הדיסק הראשון שלהם יצא בקיץ 2001. הראשון והיחידי לעכשיו. שיר: drop and roll הדיסק: chemistry is what we are laika: אינדי פופ, דרים פופ, פוסט רוק נסיוני. האמת שאני מכירה רק דיסק וחצי של הלהקה, אבל זה דיסק מצויין. הגעתי למסקנה שהכל בנוי שם על הקצב הראשוני. וכל שיר שם מזכיר לי משהו קטן, מיניטורי שכזה. חמוד מאד. יש להם זמרת ממש נחמדה. קול רך אבל זה לא אומר שהשירים רכים. שיר: beather (קצבי ומשובח) דיסק (אומרים שהוא הכי טוב): Sounds of the Satellites black rebel motorcycle club: להקה אמריקאית, שהדיסק שלה- מצויין כמה שיהיה- טיפה חוזר על עצמו ברעיונות. הם מאד מלאים בשירים שלהם, הרבה דיסטורשן, אבל זה לא מציק, לפעמים צועקים טיפה. ספייס רוק, אינדי רוק שכזה (כמו כמעט כל הלהקות שרשמתי, אמרתי, הגדרות זה דבר קשה!). רעש לבן וריוורב. מתאים למצב רוח מסויים (אצלי). שיר: love burns דיסק: אותו השם כשם הלהקה. היחידי לרגע זה. gomez: זאת להקה בריטית יחסית ידועה לסגנון זה. יש בהם המון אלמנטים של בלוז וג´אז. הזמר שלהם נורא מזכיר לי את הזמר של דייב מת´יוס באנד, אבל רק בקול. הוא מחוספס אך נעים לשמיעה. אינדי רוק-בריט פופ-רוק איקספירמנטלי משהו. להקה שמחה לרוב. אפילו יש מחיאות כפיים בסוף שיר או שניים. נפלא
שיר: Whippin´ Piccadilly דיסק: bring it on התעייפתי. אם תרצי, אמשיך אחר כך. זה מוזר לכתוב כמה שורות על להקות. כאילו אני איזו מומחית. כל מה שאני יודעת זה שאני אוהבת אותם. אם להקה מסויימת מעניינת אותך, תשאלי אותי. ואם את צריכה עזרה בלמצוא אותם, תשלחי לי הודעה לאייסיקיו. אעזור בשמחה. יום טוב.
