מזה זה???

בסדר,

ההחלטה להשאיר אותה מוחלטת באמת קצת תמוהה, אבל מצד שני- כל הרעיון שביצירת עומק ואנושיות לדמות הוא לגרום איזושהי תחושת הזדהות, או הבנה, ואני חושבת שיכול להיות קצת קשה להזדהות עם מעשיו של וולדמורט, כשם שמאוד קשה להזדהות עם מעשיהם של קציני האס אס בשואה. אנחנו אולי יכולים למצוא נקודות אנושיות אצלם, אבל אנחנו לא באמת רוצים.. אחרי שקראתי את ההודעה, היא אמנם נראית לי טיפה מוגזמת, אבל אני מקווה שהבנת את הכוונה פחות או יותר..
 

noosh

New member
בד"כ, כשמציגים סיפור עם דמות רעה

נגיד, מהשואה או משהו כזה, ובאמת בוים את הסיפרו נכון, אז מציגים לדמות הזאת נקודות אחיזה אנושיות לא רק בילדות אלא לכל אורך הסיפור. אני לא יודעת אם יצא לך לראות / לקרוא את "אדם בן כלב" או את "דוגוויל" או את "התפוז המכני", אבל בכל אחד מהם הדמויות הרעות נבנו בצורה כזאת שגם בשיא הרוע שלהם יכולת למצוא נקודה אנושית, וזה הפך את הסיפורים האלה לכלכך הרבה יותר טובים. העניין הוא שנורא קל לכתוב רוע, כמו שדמבלדור בעצמו אמר - זה נורא קל. קל גם נורא לפתור את זה, כי אין הרבה קונפליקטים פה. וכן, היא נתנה לנו רקע על וולדמורט ומניעים, אבל לא באמת, אם היא באמת הייתה בונה אותו טוב, היא הייתה נותנת לנקודות החולשה שלו לא להיות רק התנשאות אלא גם רגשות אחרים, שכן יהיה בו משהו מעבר לרוע טהור. בזה שהיא הופכת אותו לרוע מוחלט, היא מבטלת את כל מה שהיא בנתה בספר השישי. פתאום זה לא משנה שהוא היה יתום וזה לא משנה שאמא שלו מתה וזה לא משנה שהוא גדל לבד וזה לא משנה שהיה לו רע בילדות, כי כל זה לא משתקף כהוא זה בתוך הדמות שהוא עכשיו, רק בצורה רעה אבל לא בצורה טובה גם, והדמות לא שלמה ככה.
 

holo

New member
דווקא חל שינוי אצל וולדמורט../images/Emo58.gif

בספר השביעי. זה רק אני, או שבספר השביעי הוא הפסיק להיות הדמות אפופת המסתורין ומעוררת החלחלה כמו בספרים שלפניו? הייתי אפילו אומר שהוא הצטייר כפחות קר רוח, והרבה יותר מרוגז, דבר שדווקא כן הקנה לו מימד אנושי (ולדעתי זה הורס את הדמות שלו). זה בא לידי ביטוי בעיקר בקרב בינו לבין הארי, שם הארי הוא קר הרוח, ואילו וולדמורט כמעט מאבד את העשתונות מפחד ובלבול, דבר שאפילו מצייר אותו כטיפשי או פתטי לעומת הדמות שלו בספרים הקודמים.
 

Elven Eyes

New member
../images/Emo58.gifמסכימה לגמרי

יש בוולדמורט משהו מאוד אנושי בספר 7, הוא בעיקר כועס ולפעמים אפילו לא שולט בעצמו, בעוד שבספרים הקודמים הוא נראה קר רוח לגמרי ומחושב בהחלטות שלו, הפרק שפותח את ספר 7 מציג את וולדמורט כמו שהוא מוכר לנו מהספרים הקודמים אבל במהלך הספר הקור הזה נשבר במיוחד בקטע אחרי הפריצה של הארי, רון והרמיוני לגרינגוטס. הוא מתרגז כל כך שהוא הורג את אוכלי המוות שלו סתם ככה, הוא מאבד את העשתונות מזה שהארי יודע על ההורוקרוקסים. ולגבי זה שוולדמורט "רשע מוחלט" ולא אנושי (מההודעות שמעליי) אני לא חושבת שJKR מההתחלה התכוונה לתת לוולדמורט יותר מדי תכונות "אנושיות", כי וולדמורט כמו שהוא בזמן ההתרחשות - הוא לא אנושי. הוא איבד כל צלם אנוש שאי פעם היה לו, העובדה שהוא מלכתחילה יצר הורקרוקסים זה משהו ששלל ממנו את האנושיות שלו. מה שJKR עושה בספר 6 - היא מספקת רקע על טום רידל, אבל לא כדי לתת לו אנושיות אלא בעיקר כדי לתת רקע ליצירת ההורקרוקסם ולמיקומים שלהם. וולדמורט אף פעם לא היה אנושי, הוא לא מבין מה זה להיות אנושי, הוא תמיד גם הכחיש את האנושיות שלו - הוא רצה להיות יותר מבן אנוש. העובדה שהוא מעולם לא הרגיש, כפי שנאמר, כלום חוץ מזעם ושנאה והעובדה שהוא לא אהב איש מלבד עצמו, מעולם לא ציפיתי שהיא תרחיב את וולדמורט להיות אנושי יותר בעיקר מכיוון שהיא ביטלה סיכויים כאלה כל פעם שהיא תיארה אותו בספרים הקודמים.
 

Slow Cheetah

New member
הגזמת לגמריי. ../images/Emo58.gif

גם אני חשבתי שהארי ימות. רציתי שיהרגו אותו במוות קצת יותר איטי, ואז בשניות האחרונות לחייו הוא ישלח "אבדה קדברה" לעבר וולדמורט, וימות במחשבה שלפחות ג'יני תחייה טוב. ג'יני והרמיוני לסביות?! מה עבר עלייך? רון והרמיוני היו צריכים להתחתן. ואז לקרוא לבן היחיד שלהם הארי. וג'יני הייתה צריכה להיות רווקה לנצח לזיכרו של הארי.
 

The Walrus

New member
../images/Emo58.gifדווקא אני חשבתי שייגמר אחרת

ברגע שקראתי את פרק 34... דבר ראשון, אני גאה להכריז שאני בקריאת פרק 34 חזיתי לבד את ההגנה שההקרבה של הארי תעניק לאחרים (כמו לילי פוטר)! אני היחיד שאני מכיר שניחש שזה יקרה... הניחוש שלי היה שוולדמורט יהרוג את הארי, ואז הארי במותו יגן על כולם, ואז וולדמורט ינסה להרוג עוד מישהו - רון\נוויל\מישהו אחר ויקרה מה שקרה להארי שהוא היה בן שנה - הקללה של וולדמורט תחזור אל עצמו בגלל קסם ההקרבה של הארי, רק שהפעם לא יהיה לוולדמורט הורקרוקסים והוא ימות לגמרי, ואז לרון\נוויל יהיה צלקת בצורת מכת ברק על המצח (מכאן השורה האחרונה בספר). זה הסתדר לי מאוד יפה, בעיקר שרולינג כתבה ב34 שהארי קינא במוות של הוריו, שמתו בשביל להציל את אהובם, או שהיא הזכירה כמה פעמים שוולדמורט פשוט לא לומד מהטעויות שלו. חבל שבסוף טעיתי וזה לא קרה
. אבל לפחות חזיתי את עניין ההגנה!
 
אפילוגים.......

הם לא הצד החזק של רולינג....היא הופכת אותם ל-HAPPYLOGS......... אבל מצד שני, לא נראה לי שאפילוג אחר היה מרצה אותי....קשה להתמודד עם סןף של סדרה שליוותה אותך כל כך הרבה זמן, עם כל התאוריות שפיתחת במשך השנים......
 

you know who16

New member
חחח../images/Emo58.gif

אני יודעת שזה עצוב אבל הרגת אותי...הרמיוני וג'יני? רון גר אצל ההורים? צר לי אבל זה כבר הרבה התחת לביוב של מירטל המייללת.. ומה רע לך שהארי לא מת?! כאילו אני לא מבינה אנשים שחושבים רולינג לא גילתה יצירתיות בספר הזה רק כי הארי לא מת והזוגות שהיו אמורים להיות ביחד נשארו ביחד..זה לא טלנובלה מה רצית שהיא תכתוב?! שהארי היה עם ג'יני עד שהוא נשאר לילה אחד עם פלר ששינה את הכל והם ניהלו רומן סוער עד שגברת וויזלי תפסה אותם?! (וואי זה יכול לתפוס חחחחח). עם כל הכבוד אני אהבתי את האפילוג ומבחינת יצירתיות אני חושבת שרולינג ממש לא אכזבה בספר הזה.
 
תחשוב../images/Emo58.gif

שעם כמה שלפעמים הארי הצטייר כדמות לא חכמה במיוחד, ושלא הגיע לו כל המזל שהיה לו, זה עדיין ספר שאמור להעביר מסר מסוים. ובהתחשב באחד השרשורים בעמוד הזה שמקביל את וולדמורט וגרינדלוולד אל היטלר, מן הראוי שהכוחות הטובים ינצחו. גם אני בתוך תוכי קיוויתי שהארי ימות בקרב האחרון, סתם כי זה יהיה מעניין יותר, וטראגי יותר, כי הארי זו לא דמות שהצליחה להתחבב עליי יותר מדיי, אבל מצד שני המסר שיועבר כך יהיה נוראי, שוב, בהתחשב בעובדות ההסטוריות ובייחוד בעובדה שאנחנו יהודים וההקשר של השואה וכו' וכו'.
 

גק שפרד

New member
אם הארי ../images/Emo58.gif

היה מת, זה לא שולדמורט היה ממשיך לחיות שמח וטוב לב. התכוונו שהארי ימות לטובת מותו של וולדמורט- וככה ההיטלר ימות מהקרבה של הגיבור שלנו. ככה שזה לא יצטייר נוראי, כמו ששינדלר הקריב את עצמו כלפי היהודים- ככה הארי היה צריך, לפי דעתי, למות. פשוט למות. או שיחווה מוות של רון או הרמיוני. רציתי לראות באפילוג משהו כמו "..וגם אחרי מותה, רון, הנשוי באושר לצ'ו, לא הצליח להפסיק לחשוב על הרמיוני. חלומותיו רדפו אותו", ובלה בלה.
משהו שקצת יעכיר את השמחה המאושרת. ולא מוות של, תסלחו לי, פרד. לדעתי JKR רצתה להרוג רק את לופין, אבל היא החליטה שגם את טונקס כי היא הבינה שאנשים מצפים לה-סוף, למשהו טראגי באמת עם המלחמה. ומה יותר טראגי מתינוק בלי הורים? (הארי: "אין! אין יותר טראגי! הו הו אמא.
"). היא הרגה חלק מהדמויות רק בשביל להגיד "הנה, הרגתי". מי שהיה צריך למות למען ההקרבה נשאר שלם ובריא, והסוף הזה לא מסתדר עם מה שצריך היה לקרות. כי עצם העובדה שלא כולם אוהבים את הסוף הזה היא שמראה שהוא לא מחודד.
 

The Walrus

New member
../images/Emo58.gifהיא לא הרגה כדי

להגיד 'הנה הרגתי'. היא הסבירה בראיון שהיא רצתה הד למה שקרה להארי, זה בכל זאת מלחמה והכל, ולכן הרגה את שתי הוריו של טדי - כדי ליצור יתום שני בסידרה...
 

sashkashurik

New member
../images/Emo58.gif

הארי ממש לא מת בתול. הוא שכב עם צ'ו בחדר הנחיצות בספר החמישי, ובטח ובטח הזמין כמה פעמים את ג'יני אליו למיטה שנסגרת בווילונות בספר השישי. (הוא לא יכול ללכת למגורי בנות, כי אסור, אבל לבנות מותר להיכנס למגורי בנים). חוץ מזה, הם התמזמזו כל הזמן בגינה שם בהוגוורטס.
 

YaYa07

New member
טוענים את זה בגלל

שכתוב שהוא חזרה "אחרי חצי שעה". ואני אישית לא חושבת שזה נכון כי זו היתה הפעם הראשונה שהוא התנשק בסך הכל, אז.. =\ בכל מקרה, לגבי ג'יני- אין לי מושג. יכול להיות שזה היה נכון ויכל להיות שלו. וחוץ מזה
יש הטוענים גם שהמתנה שג'יני התכוונה לתת לו (בשביעי, כן?) לא היתה רק נשיקה, ושפשוט הפריעו להם.
 

sashkashurik

New member
../images/Emo58.gif לגבי

"חצי שעה" אני חוזרת ואומרת שהדבר ארע בחדר נחיצות. זאת אומרת, מה שהם רצו, הופיע שם. ואם הם היו צריכים מיטה זוגית, הנה היא הייתה. קצת דימיון. יכול להיות שסתם התמזמזו, יכול להיות שסתם התנשקו, ויכול להיות ששכבו. כייון שזה בכל זאת לא ספר פורנו, כל אחד שידמיין את מה שהוא רוצה. לגבי ג'יני, לא יודעת, אבל נראה לי שאת ה"מתנה" היא כבר נתנה לו בספר השישי.
 

Pink Stuff

New member
../images/Emo58.gif

נראה לי לא קראתם טוב את הקטע בספר השביעי שבו היה כתוב בפירוש שג'יני נישקה את הארי כמו שמעולם לא נישקה אותו בעבר. משתמע מזה שלצערי הרב (ולצערו של הארי..) כל מה שהם עשו עד אז היה להתנשק ולא הרבה מעבר לזה. לגבי צ'ו- בהחלט הגיוני שהם עשו יותר מלהתנשק וזה לא כ"כ משנה באיזה חדר הם היו.
 
למעלה