כמו שכבר אמרתי
לדעתי, עובר משלב מסויים (הרבה לפני שבוע 37) הוא ילד, ולכן אסור לי לסיים את חייו, בדיוק כפי שאסור לי לסיים את חייו של תינוק שכבר נולד. הרי את לא חושבת שמוסרי להרוג תינוק לאחר שנולד אם אמו לא כשירה לגדל אותו, או אם השפה שלו שסועה או אם להוריו או לאחיו יהיה קשה להתמודד עם המום שלו. באותה מידה, אני חושבת שלא מוסרי להרוג עובר מהסיבות הללו. אני בהחלט חושבת שחשוב מאד לדאוג למסגרות מתאימות לילדים שהוריהם לא מסוגלים או לא רוצים לטפל בהם מסיבות כאלו ואחרות. אני מודעת לכך שהפיתרונות לילדים כאלו אינם אופטימליים, אבל כשם שאני לא אהרוג תינוק שכבר נולד, בגלל שאין לי פיתרון אופטימלי בשבילו, כך לא נראה לי נכון לסיים את חייו של עובר בגלל שאין לי פיתרון אופטימלי בשבילו.