יש מעטים, בדרך כלל בית הדין
מסתייג מאד מכפיית גט. שים לב, שגם במקרה של מאסר לשם כפיית גט, עדיין הבעל יכול להמשיך לעגן את אשתו ולשבת במאסר (מקרה יחיא המפורסם). שוב, במרבית המקרים שמגיעים לבית הדין, בית הדין יוציא מקסימום פסק דין של חיוב בגט (כלומר, אומר שחובה לתת גט, אבל לא מכריח), ולא של כפיה, וגם פסקי דין של חיוב הם, למיטב הבנתי, לא שכיחים במיוחד. שורש העניין? מפתיע אותך שהיהדות אינה דת שוויונית? וזה לא שלאב יש פחות משמעות - it takes two to tango - אבל ילד שנולד לאב נשוי מאם (רווקה, למשל או גרושה או אלמנה) שאינו אשתו - אינו ממזר, בעוד ילד שנולד לאשה נשואה (נניח, עגונה) מגבר שאינו בעלה (נניח, מי שהיא רוצה שיהיה חברה לחיים, אחרי שבעלה הכה אותה ומסרב לתת לה גט - סתם דוגמא) יחשב לממזר. הבעיה הזו תפתר עבור חילונים ברגע שתהיה אפשרות לנישואים אזרחיים בישראל. היא לא תפתר עבור דתיים, אלא אם בית הדין יעבור שינוי מחשבתי מוחלט ויעשה שימוש בכלים שהחוק מעניק לו לפתרון הבעיות האלה. לא נראה שזה הולך לאף אחד מהכיוונים האלה.
