מודה לכל שולחי התמיכה במסרים על חשיבות טיפול
- פותח הנושא אריה127
- פורסם בתאריך
TikvaBonneh
New member
תשובה אחרי מחשבה
כי אין להם חשק וסבלנות וזמן להתווכח עם אנשים שהם לא מכירים, ואין להם נימוקים להוסיף על מה שאמרת.
כי אין להם חשק וסבלנות וזמן להתווכח עם אנשים שהם לא מכירים, ואין להם נימוקים להוסיף על מה שאמרת.
רונן שפירא1
New member
כי בפורום הזה שולטת הגישה של "ביקורתיות"
ולאנשים נמאס מלשמוע כמה הם מתעללים בילדיהם... ומזיקים להם..... במיוחד מאנשים שהקשר להם לספקטרום הוא מקרי לגמרי....
וזה לא סתם שהרבה הורים של ילדים עזבו את הפורום או שבקושי פעילים בו....
וזה לא סתם שמרשים גם לקלל ולבזות אוטיסטים שהחליטו לטפל בעצמם ולשנות את איכות חייהם,
ולאנשים נמאס מלשמוע כמה הם מתעללים בילדיהם... ומזיקים להם..... במיוחד מאנשים שהקשר להם לספקטרום הוא מקרי לגמרי....
וזה לא סתם שהרבה הורים של ילדים עזבו את הפורום או שבקושי פעילים בו....
וזה לא סתם שמרשים גם לקלל ולבזות אוטיסטים שהחליטו לטפל בעצמם ולשנות את איכות חייהם,
למען הסימטריה צריך לזכור
שהודעתך היא פחות או יותר נזיפה במי שלא משתמש בשיטה ביתית אינטנסיבית מבית היוצר של ABA
כמסכן את ילדו... ונו טוב יש לך תומכים לשיטה הזאת אבל הם מעדיפים לעשות זאת בהסתר שמא יתגלו
כמוך כקנאים לשיטה הנוזפת בכל מי שאינו משתמש בה...
לא די שאני מרשה לעצמי לבחור בדרך שונה משלך ולא לקחת ברצינות את אוסף ההוכחות השיווקיות ליעילות השיטה שבה
אתה משתמש... אני מרשה להגיד גם שאסמכתא הלכאורה מדעית שלך ושל יוצרי ומקיימי השיטה אינה אלא מאמצי שיווק.
לשיטתי שאינה "שיטה" ואינה מוכרת דבר ואינה משווקת דבר אני מגדל את ילדי כפי מומחיותי שהיא התנסות מצטברת בגידול
ילדי ואין קשר בין האוטיזם בו הוא מאובחן לשום שיטה... אלא להדדיות מכבדת בין הורה לילד ואפשור סביבה כזאת לבני
וזאת אני ממליץ לכל הורה לכל ילד בכל זמן...
אינני מודד את יעילותה של השיטה בשום פרמטר מדעי כי לא חלה עליי חובת ההוכחה... אלא חובת ההיווכחות היומיומית
לחיים המשותפים שלי ושל בני ולהדדיות שמכבדת את מקומו העצמאי ואת מקומי העצמאי יחד עם ה"יחד" שלנו כמשפחה...
יש לזה פרמטרים רגשיים שאי אפשר למדוד אותם ואין שום צורך למכור אותם לאיש...
ילד או הורה אינם מכונית שיש לשווק וגידול ילדים אינו פס יצור שיש לייעל אותו...
כי אם חיים שמתקיימים בלי תנאי כל עוד הם מתקיימים.
איני רואה שום טעם לנזוף בך או ביוצרי השיטה או במקיימיה למיניהם ש"קונים" את המומחיות המדעית שמסתתרת מאחורי השיטה
כי זוהי אמונה וככל האמונות היוקדות היא מבטיחה תוצאות בעתיד ומתעלמת מזוועות ההווה....
שהודעתך היא פחות או יותר נזיפה במי שלא משתמש בשיטה ביתית אינטנסיבית מבית היוצר של ABA
כמסכן את ילדו... ונו טוב יש לך תומכים לשיטה הזאת אבל הם מעדיפים לעשות זאת בהסתר שמא יתגלו
כמוך כקנאים לשיטה הנוזפת בכל מי שאינו משתמש בה...
לא די שאני מרשה לעצמי לבחור בדרך שונה משלך ולא לקחת ברצינות את אוסף ההוכחות השיווקיות ליעילות השיטה שבה
אתה משתמש... אני מרשה להגיד גם שאסמכתא הלכאורה מדעית שלך ושל יוצרי ומקיימי השיטה אינה אלא מאמצי שיווק.
לשיטתי שאינה "שיטה" ואינה מוכרת דבר ואינה משווקת דבר אני מגדל את ילדי כפי מומחיותי שהיא התנסות מצטברת בגידול
ילדי ואין קשר בין האוטיזם בו הוא מאובחן לשום שיטה... אלא להדדיות מכבדת בין הורה לילד ואפשור סביבה כזאת לבני
וזאת אני ממליץ לכל הורה לכל ילד בכל זמן...
אינני מודד את יעילותה של השיטה בשום פרמטר מדעי כי לא חלה עליי חובת ההוכחה... אלא חובת ההיווכחות היומיומית
לחיים המשותפים שלי ושל בני ולהדדיות שמכבדת את מקומו העצמאי ואת מקומי העצמאי יחד עם ה"יחד" שלנו כמשפחה...
יש לזה פרמטרים רגשיים שאי אפשר למדוד אותם ואין שום צורך למכור אותם לאיש...
ילד או הורה אינם מכונית שיש לשווק וגידול ילדים אינו פס יצור שיש לייעל אותו...
כי אם חיים שמתקיימים בלי תנאי כל עוד הם מתקיימים.
איני רואה שום טעם לנזוף בך או ביוצרי השיטה או במקיימיה למיניהם ש"קונים" את המומחיות המדעית שמסתתרת מאחורי השיטה
כי זוהי אמונה וככל האמונות היוקדות היא מבטיחה תוצאות בעתיד ומתעלמת מזוועות ההווה....
לא הזכרתי שיטה התנהגותית
אשמח אם תתייחס לדברי, ולא תייחס להם דברים שאינם.
בהתיחסות לדבריך:
1. איני מבין מדוע ההתייחסות שלך למחקרים היא כאל "אמונה". מדובר במחקר איכותי וכמותי, שבדק עשרות ומאות ילדים ומשפחות. את ההתקדמות שלהם עם ובלי טיפול. התקדמות בודקת בין השאר גם פרמטרים רגשיים, כמו גם קוגניטיביים, חברתיים, וכו'.
2. איני מבין מדוע לדעתך טיפול סותר התנהגות מכבדת כלפי הילד. אנחנו עבדנו תמיד עם התייחסות מכבדת וכך גם התרפיסטיות שהעסקנו. יתר על כן אני משוכנע שזו הדרך היחידה להתייחס לילדים וזו הדרך היחידה שבה ניתן לקדם ילדים.
אם אתה מעוניין להקשיב, לשמוע ואולי לשנות את דעתך אשמח לשוחח איתך באופן אישי.
אשמח אם תתייחס לדברי, ולא תייחס להם דברים שאינם.
בהתיחסות לדבריך:
1. איני מבין מדוע ההתייחסות שלך למחקרים היא כאל "אמונה". מדובר במחקר איכותי וכמותי, שבדק עשרות ומאות ילדים ומשפחות. את ההתקדמות שלהם עם ובלי טיפול. התקדמות בודקת בין השאר גם פרמטרים רגשיים, כמו גם קוגניטיביים, חברתיים, וכו'.
2. איני מבין מדוע לדעתך טיפול סותר התנהגות מכבדת כלפי הילד. אנחנו עבדנו תמיד עם התייחסות מכבדת וכך גם התרפיסטיות שהעסקנו. יתר על כן אני משוכנע שזו הדרך היחידה להתייחס לילדים וזו הדרך היחידה שבה ניתן לקדם ילדים.
אם אתה מעוניין להקשיב, לשמוע ואולי לשנות את דעתך אשמח לשוחח איתך באופן אישי.
TikvaBonneh
New member
ההנחה המדעית בבסיס הABA
איננה שזו שיטה לטיפול במחלות.
המילה תראפיסטים איננה מילה מקצועית, ואינה מופיעה במאמרים.
וABA זו שיטת חינוך כללית, לא רק לאוטיסטים.
איננה שזו שיטה לטיפול במחלות.
המילה תראפיסטים איננה מילה מקצועית, ואינה מופיעה במאמרים.
וABA זו שיטת חינוך כללית, לא רק לאוטיסטים.
TikvaBonneh
New member
לא כל ההורים יודעים לחנך
יש למשל ילדים בגיל ההתבגרות שהולכים למועדונים ושותים ומסתבכים בקטטות ונוהגים שיכורים, וההורים עומדים חסרי אונים.
הורים כאלו וילדיהם ירויחו הרבה מכלים חינוכיים שנבדקו בצורה מדעית.
זה טוב שאתה מתחיל לשאול, זה אוצר שאתה פתוח לברר מה זה בעצם ABA.
יש למשל ילדים בגיל ההתבגרות שהולכים למועדונים ושותים ומסתבכים בקטטות ונוהגים שיכורים, וההורים עומדים חסרי אונים.
הורים כאלו וילדיהם ירויחו הרבה מכלים חינוכיים שנבדקו בצורה מדעית.
זה טוב שאתה מתחיל לשאול, זה אוצר שאתה פתוח לברר מה זה בעצם ABA.
תמיד ידעתי מה זה אבא
וגם ABA וכמו שעולה מההסבר שלך זה לגרום למישהו לעשות משהו שרצוי
למחנך.... למשל לא לשתות לשכרה, למשל לא להתקוטט.... מתוך הנחה שזה טוב גם למחונך.
בשפה יומיומית קוראים לזה אימון, תרגול , אילוף, התניה וכו'
מה מדעי בזה עוד לא הבנתי? המדידה מי הצליח לעשות את מה שהמחנך/מטפל/לא תירפיסט מצפה?
איזה מניפולציות עובדות הכי מהר? כמה פעמים צריך לחזור על אימון?
וגם ABA וכמו שעולה מההסבר שלך זה לגרום למישהו לעשות משהו שרצוי
למחנך.... למשל לא לשתות לשכרה, למשל לא להתקוטט.... מתוך הנחה שזה טוב גם למחונך.
בשפה יומיומית קוראים לזה אימון, תרגול , אילוף, התניה וכו'
מה מדעי בזה עוד לא הבנתי? המדידה מי הצליח לעשות את מה שהמחנך/מטפל/לא תירפיסט מצפה?
איזה מניפולציות עובדות הכי מהר? כמה פעמים צריך לחזור על אימון?
TikvaBonneh
New member
תשובות.
תמיד ידעתי מה זה אבא
לארמזתי שאתה לא יודע, רק שאתה שואל שאלות הבהרה כי אתה מעונין במידע נוסף. תמיד אפשר ללמוד עוד. יש גם אנשים שעשו דוקטורט בABA. לא הביישן למד.
ABA וכמו שעולה מההסבר שלך זה לגרום למישהו לעשות משהו שרצוי למחנך
אז לא הסברתי את עצמי נכון. יש בABA כללי אתיקה מאוד ברורים, וצריך לעשות את מה שטוב למטופל. לגבי הורים לילדים, יש הנחה בחברה המערבית בת ימינו שרובם רוצים את טובת ילדיהם, ולכן הם מטפלים בהם מאז לידתם ואחראים על שלומם ורווחתם. הם מחליטים כמה אוכל לקנות עבורם, היכן יגורו, ובמסגרת הנחה זו הם גם שותפים בקביעת המטרות הלימודיות שלהם. עם זאת, מחובתו של מנתח ההתנהגות לעמוד על המשמר ולראות שהם לא מכוונים לאינטרס שלהם אלא של הילד.
מה מדעי בזה
השיטות בהם משתמשים מסתמכות על מאמרים מדעיים. כלומר מאמרים שהתפרסמו בעקבות מחקר מדעי, והתקבלו לפירסום לאחר שעברו ביקורת של שלושה מדענים בתחום שנבחרו ע"י העורך.
אתה יכול למצוא את המאמרים המדעיים האלו בכמה מקורות, שהותיק ביניהם הינו JABA.
יש גם מחקרים שמוצגים בכנסים.
אני מצרפת לך דוגמא שהכנתי במהלך לימודי של בנית חבילת טיפול בהתבססות על מאמר מדעי.
מקווה שזה יבהיר את הנקודה, ואם לא, תרגיש חופשי לשאול עוד.
תמיד ידעתי מה זה אבא
לארמזתי שאתה לא יודע, רק שאתה שואל שאלות הבהרה כי אתה מעונין במידע נוסף. תמיד אפשר ללמוד עוד. יש גם אנשים שעשו דוקטורט בABA. לא הביישן למד.
ABA וכמו שעולה מההסבר שלך זה לגרום למישהו לעשות משהו שרצוי למחנך
אז לא הסברתי את עצמי נכון. יש בABA כללי אתיקה מאוד ברורים, וצריך לעשות את מה שטוב למטופל. לגבי הורים לילדים, יש הנחה בחברה המערבית בת ימינו שרובם רוצים את טובת ילדיהם, ולכן הם מטפלים בהם מאז לידתם ואחראים על שלומם ורווחתם. הם מחליטים כמה אוכל לקנות עבורם, היכן יגורו, ובמסגרת הנחה זו הם גם שותפים בקביעת המטרות הלימודיות שלהם. עם זאת, מחובתו של מנתח ההתנהגות לעמוד על המשמר ולראות שהם לא מכוונים לאינטרס שלהם אלא של הילד.
מה מדעי בזה
השיטות בהם משתמשים מסתמכות על מאמרים מדעיים. כלומר מאמרים שהתפרסמו בעקבות מחקר מדעי, והתקבלו לפירסום לאחר שעברו ביקורת של שלושה מדענים בתחום שנבחרו ע"י העורך.
אתה יכול למצוא את המאמרים המדעיים האלו בכמה מקורות, שהותיק ביניהם הינו JABA.
יש גם מחקרים שמוצגים בכנסים.
אני מצרפת לך דוגמא שהכנתי במהלך לימודי של בנית חבילת טיפול בהתבססות על מאמר מדעי.
מקווה שזה יבהיר את הנקודה, ואם לא, תרגיש חופשי לשאול עוד.
יפה שאת משתדלת להציג את הנקיון
הרציונלי של גישתך ולהעמיד את המעשה החינוכי שלך
באור "אובייקטיבי" בהתאם לכל מיני הסכמות אקדמיות
אך ברם אולם כבר בתחילת הקריאה של העבודה שלך עולה
שאלה קשה בדבר משוחדותו של הצופה לשיטה...
הצופה בתחילת הכתוב, כלומר את, לא כותב את הדבר החשוב ביותר
והוא שברצונך לשנות את התנהגותו "הלא נורמטיבית" של בנך... כי התנהגות זאת
כפי שאת מבינה אינה טובה לו.... ואת מסבירה שם שאת מנהלת איתו משא ומתן למרות התנגדותו
והוא מסכים לעמדתך אחרי משא ומתן ונוח יותר להיכנס לטווח השפעתך ולשתף פעולה...
ובכן זהו שורש המחלוקת בינך וביני ... בעיני את משכנעת את בנך שבחירתך טובה לו ולי ברור שהתנגדותו לא טובה לך
אבל הוא מתרצה...
האם זהו התהליך החינוכי האפשרי היחיד המקדם ילד? ממש לא...
האם זהו תהליך חינוכי נפוץ? ממש כן... זו אחת הדרכים לאכוף נורמות מאז ומעולם ונשארת שאל המחקרית מהמעלה הראשונה
מה יעילותה הרגשית של הדרך הזאת ולכך יש תשובה הברורה לי לחלוטין.... הטוב הרציונלי מועדף על הטוב הרגשי...
הילד "מבין" שטוב זה לא מה שהוא מרגיש כי אם מה שמחנך שלו רוצה... ולאט לאט סוגר את עולמו הרגשי לתקשורת...
זהו תהליך מוכר אצל רוב בני האדם המערביים שמקדשים את הטוב הרציונלי ומדחיקים את הטוב הרגשי וכך יישארו שבויים
בתוך מטרות רציונליות הנשמעות נפלא לסביבה הרציונלית ומתקשרות איתה אחד לאחד אך אינן נוגעות לעולם הרגשי האמיתי
ועל כן אצל אוטיסטים במיוחד נשמעים לפעמים דקלומים רציונליים של מצבים רגשיים עמומים והיכולת להביא לידי ביטוי רגשות
נראית מסורסת...
רוב הנ"ט שהתחנכו מאוד דומה רק הרבה יותר מהר הם במצב הרבה יותר גרוע עם עולמם הרגשי ובכדי לעורר אותו הם זקוקים
להעלות נשכחות בתהליכים פאראהיפונטיים המחזירים אותם לעבר נשכח בו הופנטו להצהיר על "הטוב" הרציונלי ולוותר על הטוב הרגשי...
וזה בדרך כלל מה שעושים בטיפול רגשי כזה או אחר.... אם הוא מצליח...
למה שאת קוראת תצפית מדעית אני קורא עמדה חינוכית שיפוטית ועל כן איני רואה שום קשר בין מדע המבוסס על תצפית חופשית בתופעות
ובין ניתוח התנהגות שאינו אלא הכנסת תופעה אל מיטת סדום שיפוטית....
מה שבטוח הוא שאת מושקעת בהתבוננות באוטיזם מכמה וכמה צדדים ואני מציע לך דווקא להניח בצד את העמדה החינוכית השיפוטית
כי ברגעים מסויימים הרבה יותר מוצלח להשתמש באינטואציה הבאה מהעולם הרגשי מאשר ברציונליות המכריזה על עצמה כאובייקטיבית
בשעה שאינה אלא היפנוזה עצמית.
הרציונלי של גישתך ולהעמיד את המעשה החינוכי שלך
באור "אובייקטיבי" בהתאם לכל מיני הסכמות אקדמיות
אך ברם אולם כבר בתחילת הקריאה של העבודה שלך עולה
שאלה קשה בדבר משוחדותו של הצופה לשיטה...
הצופה בתחילת הכתוב, כלומר את, לא כותב את הדבר החשוב ביותר
והוא שברצונך לשנות את התנהגותו "הלא נורמטיבית" של בנך... כי התנהגות זאת
כפי שאת מבינה אינה טובה לו.... ואת מסבירה שם שאת מנהלת איתו משא ומתן למרות התנגדותו
והוא מסכים לעמדתך אחרי משא ומתן ונוח יותר להיכנס לטווח השפעתך ולשתף פעולה...
ובכן זהו שורש המחלוקת בינך וביני ... בעיני את משכנעת את בנך שבחירתך טובה לו ולי ברור שהתנגדותו לא טובה לך
אבל הוא מתרצה...
האם זהו התהליך החינוכי האפשרי היחיד המקדם ילד? ממש לא...
האם זהו תהליך חינוכי נפוץ? ממש כן... זו אחת הדרכים לאכוף נורמות מאז ומעולם ונשארת שאל המחקרית מהמעלה הראשונה
מה יעילותה הרגשית של הדרך הזאת ולכך יש תשובה הברורה לי לחלוטין.... הטוב הרציונלי מועדף על הטוב הרגשי...
הילד "מבין" שטוב זה לא מה שהוא מרגיש כי אם מה שמחנך שלו רוצה... ולאט לאט סוגר את עולמו הרגשי לתקשורת...
זהו תהליך מוכר אצל רוב בני האדם המערביים שמקדשים את הטוב הרציונלי ומדחיקים את הטוב הרגשי וכך יישארו שבויים
בתוך מטרות רציונליות הנשמעות נפלא לסביבה הרציונלית ומתקשרות איתה אחד לאחד אך אינן נוגעות לעולם הרגשי האמיתי
ועל כן אצל אוטיסטים במיוחד נשמעים לפעמים דקלומים רציונליים של מצבים רגשיים עמומים והיכולת להביא לידי ביטוי רגשות
נראית מסורסת...
רוב הנ"ט שהתחנכו מאוד דומה רק הרבה יותר מהר הם במצב הרבה יותר גרוע עם עולמם הרגשי ובכדי לעורר אותו הם זקוקים
להעלות נשכחות בתהליכים פאראהיפונטיים המחזירים אותם לעבר נשכח בו הופנטו להצהיר על "הטוב" הרציונלי ולוותר על הטוב הרגשי...
וזה בדרך כלל מה שעושים בטיפול רגשי כזה או אחר.... אם הוא מצליח...
למה שאת קוראת תצפית מדעית אני קורא עמדה חינוכית שיפוטית ועל כן איני רואה שום קשר בין מדע המבוסס על תצפית חופשית בתופעות
ובין ניתוח התנהגות שאינו אלא הכנסת תופעה אל מיטת סדום שיפוטית....
מה שבטוח הוא שאת מושקעת בהתבוננות באוטיזם מכמה וכמה צדדים ואני מציע לך דווקא להניח בצד את העמדה החינוכית השיפוטית
כי ברגעים מסויימים הרבה יותר מוצלח להשתמש באינטואציה הבאה מהעולם הרגשי מאשר ברציונליות המכריזה על עצמה כאובייקטיבית
בשעה שאינה אלא היפנוזה עצמית.
בדיוק,גם קפיטליזם מצלצל נהדר על הנייר
אבל משום מה בקטע של הישום העניין מתברר כמפלצתי למדי,ואפילו לחלוטין,בדיוק כמו קומוניזם שעובד נהדר בתיאורה אבל במעשה נכשל לגמרי בדיוק בגלל שהוא מתעלם מהמורכבות העמוקה והחיונית שנוצרת במפגש החד פעמי בין הרציונלי ולרגשי וליצרי...
מפגש הוא תמיד חדשני ומקורי ומשבש את הכללים שמצלצלים כל כך יפה על הנייר אלא שבדיוק כמו עם השיטות והגישות המוצעות כאן כל עדות או אפילו נסיון לדון בחריגות מהכלל נתקלות באלימות צדקנית ודמגוגית,
וזה מגוחך ונורא בדיוק בגלל שכאן עצם הנושא הוא חריגות מלכתחילה
אם תנסה פעם לדון עם קפיטליסט על כשלי השיטה הוא יגיש שקפיטליזם זה נפלא אלא שפשוט לא מיישמים אותו כהלכה
שזה בדיוק התגובה שמקבלים כאן כל פעם שמבקרים את ה'שיטה' הכל כך מבריקה ויעילה
ההבנה שמשהו פגום בהנחות היסוד עצמן נתפשת כאן ובמקומות אחרים כפגיעה,כחילול קודש,מה שרק ממחיש עד כמה התפישה הזאת מנוונת
אבל משום מה בקטע של הישום העניין מתברר כמפלצתי למדי,ואפילו לחלוטין,בדיוק כמו קומוניזם שעובד נהדר בתיאורה אבל במעשה נכשל לגמרי בדיוק בגלל שהוא מתעלם מהמורכבות העמוקה והחיונית שנוצרת במפגש החד פעמי בין הרציונלי ולרגשי וליצרי...
מפגש הוא תמיד חדשני ומקורי ומשבש את הכללים שמצלצלים כל כך יפה על הנייר אלא שבדיוק כמו עם השיטות והגישות המוצעות כאן כל עדות או אפילו נסיון לדון בחריגות מהכלל נתקלות באלימות צדקנית ודמגוגית,
וזה מגוחך ונורא בדיוק בגלל שכאן עצם הנושא הוא חריגות מלכתחילה
אם תנסה פעם לדון עם קפיטליסט על כשלי השיטה הוא יגיש שקפיטליזם זה נפלא אלא שפשוט לא מיישמים אותו כהלכה
שזה בדיוק התגובה שמקבלים כאן כל פעם שמבקרים את ה'שיטה' הכל כך מבריקה ויעילה
ההבנה שמשהו פגום בהנחות היסוד עצמן נתפשת כאן ובמקומות אחרים כפגיעה,כחילול קודש,מה שרק ממחיש עד כמה התפישה הזאת מנוונת
TikvaBonneh
New member
מדובר על ילד בן שבע
אתה מתכוון שילד בן שבע תמיד יודע יותר טוב מאמא ומהמורה ואף פעם לא כדאי להכנס איתו למשא ומתן, כי לנו אין מושג?
אני צריכה תמיד לסמוך על השיפוט שלו?
אתה לא מכיר את הבן שלי.
כנראה שהילדים שאתה מכיר הם מאוד שקולים בגיל הזה.
הבן שלי - רוצה לרכב על האופניים שלו לבית ספרו שבקצה השני של העיר.
הבן שלי - רוצה ללכת כל יום לישון באחת בלילה.
הבן שלי - רוצה לאכול המון ממתקים.
הבן שלי - לא רוצה לחפוף ראש. לא רוצה שאסרק אותו עם מסרק כינים.
הבן שלי - רוצה כל היום לשחק בWII ולא לעשות שום דבר אחר.
אני שמחה שהילדים שלך בגיל שבע הם כל כך בוגרים ויכולים להחליט על הכל בעצמם.
אתה מתכוון שילד בן שבע תמיד יודע יותר טוב מאמא ומהמורה ואף פעם לא כדאי להכנס איתו למשא ומתן, כי לנו אין מושג?
אני צריכה תמיד לסמוך על השיפוט שלו?
אתה לא מכיר את הבן שלי.
כנראה שהילדים שאתה מכיר הם מאוד שקולים בגיל הזה.
הבן שלי - רוצה לרכב על האופניים שלו לבית ספרו שבקצה השני של העיר.
הבן שלי - רוצה ללכת כל יום לישון באחת בלילה.
הבן שלי - רוצה לאכול המון ממתקים.
הבן שלי - לא רוצה לחפוף ראש. לא רוצה שאסרק אותו עם מסרק כינים.
הבן שלי - רוצה כל היום לשחק בWII ולא לעשות שום דבר אחר.
אני שמחה שהילדים שלך בגיל שבע הם כל כך בוגרים ויכולים להחליט על הכל בעצמם.
לא תמיד אבל לפעמים
אם את מדברת על "ילד בן שבע" ולא על ילד מסויים אז כדאי שתדעי שרוב הילדים בני שבע הם מספיק רגישים ומתחשבים ועמוקים ומתוחכמים בשביל להגיב בצורה מאוד יפה ומקסימה על גישה שיוויונית והדדית
עצם ההנחה שילד בן שבע הוא מטומטם ואטום היא שתגרום לו להיות כזה
ילד בן שבע שמקבל התייחסות שמאירה לו את נפשו הוא ילד שבהחלט אפשר לחיות איתו ולהסתדר איתו ואפילו להנות איתו
וגם עובדה זאת מגובה בתיאוריות חינוכיות ומדעיות ובנסיון של הרבה מאוד אנשים
עם ילד תמיד צריך לקיים משא ומתן,השאלה היא איזה סוג של משא ומתן,כזה שמבוסס על התניה,על פרס ועונש,על איומים והטבות,או כזה שפונה לרגישותו וחוכמתו
הבעייה שמשא ומתן מהסוג השני לא יעבוד אלא אם הוא מגובה בדוגמה אישית
ודוגמה אישית זה לא להיות ממושמע ולמלא את החובות אלא להיות כנה
אם את מדברת על "ילד בן שבע" ולא על ילד מסויים אז כדאי שתדעי שרוב הילדים בני שבע הם מספיק רגישים ומתחשבים ועמוקים ומתוחכמים בשביל להגיב בצורה מאוד יפה ומקסימה על גישה שיוויונית והדדית
עצם ההנחה שילד בן שבע הוא מטומטם ואטום היא שתגרום לו להיות כזה
ילד בן שבע שמקבל התייחסות שמאירה לו את נפשו הוא ילד שבהחלט אפשר לחיות איתו ולהסתדר איתו ואפילו להנות איתו
וגם עובדה זאת מגובה בתיאוריות חינוכיות ומדעיות ובנסיון של הרבה מאוד אנשים
עם ילד תמיד צריך לקיים משא ומתן,השאלה היא איזה סוג של משא ומתן,כזה שמבוסס על התניה,על פרס ועונש,על איומים והטבות,או כזה שפונה לרגישותו וחוכמתו
הבעייה שמשא ומתן מהסוג השני לא יעבוד אלא אם הוא מגובה בדוגמה אישית
ודוגמה אישית זה לא להיות ממושמע ולמלא את החובות אלא להיות כנה
לא אמרתי לרגע שלך אין מושג
עדיין אני יכול להפריד בינך ובין תפישתך ולהציע לא לקרוא לתפישה שיפוטית מדע.
שיפוט הוא הכרעה ערכית וההכרעה שלך כ]י שבאה לידי ביטוי היא שילד בן שבע
אינו יודע מה הוא רוצה... את לא במיעוט אבל מנסיוני ילד בן שבע יודע משהו על מה שהוא רוצה
ושווה לנסות משא ומתן הדדי איתו. יש הרבה יותר מה לגלות בילד בן שבע לבד מאשר יודע
פחות טוב מאמא או ממורה מה טוב לו.
אני גיליתי וזה חסך לי הרבה זמן ומאמץ בגידול.
עדיין אני יכול להפריד בינך ובין תפישתך ולהציע לא לקרוא לתפישה שיפוטית מדע.
שיפוט הוא הכרעה ערכית וההכרעה שלך כ]י שבאה לידי ביטוי היא שילד בן שבע
אינו יודע מה הוא רוצה... את לא במיעוט אבל מנסיוני ילד בן שבע יודע משהו על מה שהוא רוצה
ושווה לנסות משא ומתן הדדי איתו. יש הרבה יותר מה לגלות בילד בן שבע לבד מאשר יודע
פחות טוב מאמא או ממורה מה טוב לו.
אני גיליתי וזה חסך לי הרבה זמן ומאמץ בגידול.
מחפשת מידע2
New member
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.