אני לא מוכרח להמשיך יחד
אם כי לא איכפת לי. למה לא. אני מסכים שיש ילד ואני מסכים שככל ילד הוא מקבל ויקבל תמיכה בגידולו...
הדגש שלי הוא על הדדיות בתמיכה ולא על שיטתיות התמיכה... לא איכפת לי בכלל שזה לא יהיה אינטנסביבי.
העיקר מבחינתי זה שהילד ישתתף ולא יהיה פרוייקט... כי ילד הוא לא פרוייקט של הוריו או מוריו או מטפליו...
ילד על פי תפיסתי הוא אדם בגדילה, בהתפתחות, והדרייברים להתפתחות נמצאים בו ולא בסביבה... הסביבה מספקת את התמיכה
ולפעמים שוכחת זאת ורוצה להיות הדרייבר להתפתחות על פי שיטה כזאת או אחרת אבל כל ילד הוא שיטה משל עצמו.
כך אני יכול לסכם 35 שנות אבהות ו-4 ילדים שונים ואת 60 שנות התפתחותי וגדילתי.