מה שלומכם?

[ספלינטור]

מה שלומכם?

אפרופו השאלה של עדיפו למטה נזכרתי שרציתי לשאול אתכם אם גם אתם שמתם לב שבשנים האחרונות התשובה הישראלית המקובלת ל"מה שלומך" היא "תודה", כלומר לא "בסדר, תורה", לא "טוב, תודה", אלא פשוט: - מה שלומך? - תודה. גם לכם זה נשמע צורם כשאתם שומעים את זה? "ומה שלומכם, ומה שלומכם, ומה שלומכם היום (בץ, נגמר כבר השיר..)"

 

[גרי רשף]

זה נכון../images/Emo22.gif

אני חושב שדי מוסכם שמי ששואל "מה שלומך" אינו מתעניין באמת אלא יוצא ידי חובת נימוס, והנשאל יוצא ידי חובת תשובה ב-"בסדר תודה", אא"כ הוא מהעדה המאוזכרת ביותר בפורום ואז הוא טורח לעדכן ולפרט בפני בן שיחו את כל התיק הרפואי שלו. במשך הזמן השאלה "מה שלומך" הפכה לברכת שלום מנומסת, וכבר לפני שנים רבות קרה לי שמישהו שפגשתי במקרה ושרמת ההכרות איתו לא חייבה יותר מלומר "שלום" בנימוס אמר לי "מה שלומך", ובעודי מתכוון לענות לו כמקובל בנימוס "טוב, תודה" הוא כבר חלף הלך לו ונותרת בלי עתיד בלי תקווה בלי חלום. להלן מספר משפטים שימושיים נוספים לשיחות בטלות שמשולות לבלון נפוח- מעטה חיצוני נאה, אך מבפנים יש רק אוויר (כולל תשובות מקובלות בסוגריים): מה שלומך? (טוב, תודה) מה אתה מספר? (אתה יודע, חרגיל..) מה קורה? (אה.. יותר גרוע כבר לא יכול להיות..) אז מה ככה? (שרק לא יהיה יותר גרוע) מה חדש? (נו ניוז איז גוד ניוז) מה המצב? (ומה אצלך? (יהודי עונה בשאלה)) איך הבריאות? (מה אניגיד לך? שרק נהיה בריאים!) מה'ניינים? (אחלה) איך הולך? (כמו שאתה רואה.. (בעיקר אם מי ששואל עיוור ומי שנשאל קיטע)) מה נשמע? (יופי טופי)

 

[גנגי]

שיט, ידעתי

שרק אני עונה "מצוין" על השאלה הזאת... אני כנראה ההוכחה לכך שאפשר לשרוד שנים רבות גם עם ביקורת-מציאות דפוקה.

 

[shellyland]

רק אני עונה את האמת? ../images/Emo12.gif

 

[nutmeg]

כן

 

[nutmeg]

עכשיו נזכרתי

שיש ללימור של אורנה בנאי בו היא מדברת בטלפון עם חברתה: "אז.. מה נשמע? אחלה אז מה העניינים? יופי מה ככה? כן אז מה את אומרת? מצוין מה שלומך? בסדר מה-הה?..." וכו' וכו' וכו'

 

[גנגי]

למה להיתלות באילנות גבוהים

כשאפשר לתלות את גיסתי, שעושה לי את אותו תרגיל בדיוק...?

 

[המוזרה]

פעם מזמן

כשעבדתי בחנות ספרים מסוימת ומפורסמת בעיה"ק תובב"א, היה לנו נוהג (מה ז'תומרת למי זה לנו? לעדי ולי!!) לנהל שיחה כזו ולראות מי נשבר ראשון .. נשבר = הפסיק ו'או התחיל לצחוק.

 

[shellyland]

"יש ללימור"?!

זה המערכון שהוליד את לימור! בתכנית של דודו טופז, נדמה לי. ופעם, בפגישה היסטורית והיסטרית בין לימור לשרה אנג'ל (האבטיפוס של כל הלימוריות) ב"רק בישראל" אמרה לה אנג'ל שיש מלא נשים שלא מבינות בכלל מה מצחיק בה, כי בשבילן כך צריך לדבר.

 

[גרי רשף]

זה רק מראה מיהי שרה אנג'ל../images/Emo22.gif

אינני יודע איזה חלק מהשיבושים של לימור מאולתרים ואיזה חלק מבויימים, אבל מה שגאוני בהם זה שמאחורי החזות הפרחית שלהם (של השיבושים) יש כישרון מדהים; וכך הצופים הפרחים מבסוטים מלראות פרחה כצלמם וכדמותם (שרה אנג'ל) והאינטליגנטים (חברי פורום תרבות עברית) מהמקוריות הכמעט גאונית. גם לגשש החיוור היתה נטיה להציג דמויות עממיות, לכאורה אנשים פשוטים ומטופשים, בפועל- וירטואוזיות לשונית נפלאה. אני מציין את כל זה כי בשנים האחרונות צצו על בימות ארצנו סטנדאפיסטים לרוב (סטנדאפ קומדי = מיצחק?) שלכולם סגנון דומה: בליל חיקויים ובדיחות עדתיות, מתוך תפיסה האומרת שככל שזה יהיה יותר גס רוח זה יהיה טוב יותר כי זה מראה שהסטנדאפיסט (מיצחקן?) הוא אחד ש"לא דופק חשבון".

 

[עגנון]

../images/Emo45.gif

 

[המוזרה]

צודק, צודק ..

חוצמזה שמזמן לא היה פה חידון גשש.. לא ככה? איפה דניסטאר ???

 

[danistar]

חחח קראו לי ??

אני כאן .. חידגשש.... מבטיח בקרוב מאוד לחשוב על משהו . חוץ מזה שהם יוצאים עכשיו על DVD . די יקר לטעמי ( 100 שח לכותר כשיש לפי הטענה 10 כאלו ) ואני אחכה למבצעים ..

 

[ד שם בדוי]

מילא "מיצחָקָקים" צצו

אבל אנשים הולכים, "שורפים" זמן ואפילו משלמים על התענוג.

 

[shellyland]

אבי קושניר אמר פעם

שפתרון תשבצים זו דרך מצויינת להרוג את הזמן, למי שאוהב את הזמן שלו מת.

 

[ד שם בדוי]

לא תאמיני אבל לדעתי הוא צודק !

 

[שירה בלטר]

לא.

אני עונה את האמת, כשאני יודעת אותה...

 

[ס ק א ל י]

רק רציתי לציין

שהרבה פעמים האגביות והסתמיות שבה אנשים מגיבים לשאלה "מה שלומך" עומדת בקורלציה לאגביות ולסתמיות שבה השאלה נשאלת. יש שיר נחמד (של עמוס אטינגר נדמה לי) שמספר איך הוא איבד ידיד כשפעם ענה לו ברצינות ובפירוט על שאלה לשלומו...

 

[גנגי]

גם לאמא שלי היתה פעם חברה כזאת.

ואני מדגישה: היתה.

 

[שושן פרא]

לאנשים לא נעים לשקר, כנראה ../images/Emo141.gif

בייחוד אם הם חוששים, שרואים עליהם מה שלומם באמת. אני, אגב, פיתחתי נוהל ייחודי בעניין. כשמישהו שאינו קרוב אלי שואל מה שלומי, אני אומר "ברוך השם". לפעמים אני מקבל את ההלצה החבוטה על ברוך, שלמה תמיד מאשימים אותו, ואז אני מתנאה בכך שגרמתי למישהו להרגיש שנון ובעל הומור מושחז. לגבי הדיאלוגים הסתמיים שתוארו פה (מה נשמע, איך ככה, מה חדש וכולי וכולי), אני חושב שהם בדרך כלל מסמנים ניסיון מגושם ליצור קרבה. מה לעשות, שלנו היהודים אין תרבות של סמולטוק ?