מה שיחקתם השבוע?

[eran_le]

באיזה רמת קושי? שיחקתי באחת הקשות ולקח לי לא מעט...

לא משחק כזה ארוך, אבל בכמה סצינות הייתי צריך הרבה ניסוי וטעיה עד שהצלחתי לעבור, כי ברמות הקשות גם אין הרבה אספקה אז נתקעתי בלי תחמושת לפעמים. דווקא הופך את זה ליותר מעניין ו"מציאותי". רק מעצבן שקשה לפתח את הנשקים מספיק ברמות האלה, בגלל המחסור באספקה (כנראה).
משחק מעולה. מקווה שזה לא ספויילר, אבל הסוף איכזב אותי מאוד . הרבה יותר גרוע מחור בעלילה.. ממש התבקש לעשות שני סופים אפשריים...

 

[eran_le]

(באיזה => באיזו...)

 

[evilplate]

אני חושב שהסוף מושלם. ושיחקתי על HARD בזמנו.

הרמה הכי טובה ומאוזנת לטעמי, מביאה לך מספיק אספקה כדי שלא תהיה מוגבל לסגנון משחק מסויים תוך כדי שהיא שומרת על אתגר.
אין איתה גם יותר מדי צורך בניסוי וטעייה בגלל שגם אם פישלת אתה יכול כאמור לשרוד, זה לא כמו ברמות הקשות שאם פישלת הורגים אותך בשנייה וגם אין לך תחמושת מלחתכילה להגן על עצמך אז צריך להתחיל שוב, שם זה באמת לא כיף ופוגע בשטף וגם בגיימפליי של המשחק (חצי מהקטע זה שדברים מתפתחים דינאמית גם כשמגלים אותך ואת זה אין ברמה הגבוהות מדי)
&nbsp
וביטלתי את מצב הראייה דרך הקירות.

 

[chrono היחיד]

גם אני לא מבין איך אפשר לרצות סוף אחר למשחק.

איזו אופציה היתה להם? או להקריץ איזה הפיי אנד מסריח כזה, שאלי חיה בסוף והצליחו לפתח דרכה תרופה
או להרוג את אלי לטובת הכלל, שבסוף ג'ול תולה את עצמו או מתאבל ליד הקבר שלה בצורה הכי נדושה Ever ?

הסוף היה מדהים ולדעתי ג'ול עשה את הבחירה הנכונה, היחידה שאנושית.
אה ושיחקתי על הארד בלי ראיה דרך קירות.

 

[CallMeCavanaugh]

למה ככה?

למה לא יכלו להרוג את אלי ושג'ואל פשוט ימשיך הלאה? למה הוא חייב להתאבד, ועוד על הקבר שלה?
&nbsp
אבל כן, אני מבין את הבחירה שלו. אני מרוצה מהסוף.

 

[chrono היחיד]

איך הוא ימשיך הלאה?

יש גבול לכמה שבן אדם יכול לאבד, מי נשאר לו? האח שלו שכמעט אין בינהם קשר? ואמרתי שהוא יתאבל על הקבר שלה לא שיתאבד עליו.

 

[CallMeCavanaugh]

אופס

ראיתי שהוא תולה את עצמו או מתאבל וקראתי תולה את עצמו או מתאבד.
&nbsp
והגבול תלוי באדם. יש אנשים שיתאבדו אחרי הסצינה הראשונה במשחק, כשהבת שלו מתה ויש אנשים אחרים שיאבדו המון ויצליחו לשקם את עצמם, לפחות כלפי חוץ.
אתה חי בארץ ישראל. כמה אנשים חיים (או חיו בעבר) כאן שאיבדו הרבה יותר מבת ומישהי שהכירו למשך כמה שבועות ועדיין הצליחו לחיות עד גיל מבוגר ואפילו זקן?

 

[chrono היחיד]

בדקת את מידת האושר של ניצולי שואה, נפגעי טרור?

אני חושב שלרבים מהם, במיוחד ניצולי השואה, לא היו רחוקים ממחשבות אובדניות ולא פעם, היכולת להמשיך הלאה ולבנות את החיים
מחדש היא אפשרית, אבל משהו באנשים האלה מת עם האנשים שהם איבדו, אתה אף פעם לא תכיר את האדם שהם יכלו להיות בלי האובדן הזה.

 

[CallMeCavanaugh]

לא מדדתי, אבל עובדה שהם המשיכו

היו כאלה שהצליחו להמשיך והיו כאלה שהתאבדו בדרך.
סבתא שלי איבדה המון אחים ואחיות ואת בעלה. סבא שלי איבד את אישתו ושתי בנות. הם עדיין הצליחו להמשיך בחייהם אחרי המלחמה, להתחתן, להוליד עוד ילדה, לפגוש את הנכדים ובמקרה של סבתא שלי גם נינות. במובן הזה הם בהחלט המשיכו הלאה והם איבדו הרבה יותר מג'ואל.

 

[chrono היחיד]

הם המשיכו אבל לא בלי לאבד משהו מאוד משמעותי מעצמם.

ואני יודע שאנחנו מדברים פה על המשפחה שלך ולא על אנשים לא מוגדרים, אז זה נושא לא קל לדבר עליו. אתה צודק שיש פה מקום לאינדבידואליות, זה כמו שיש אנשים שעברו את השואה, היו דתיים לפני ויצאו ממנה יותר אדוקים, יש כאלה שהיו אתאיסטים ונשארו כאלה אחריה, ויש כאלה שהתקרבו לדת אחריה, למרות שכולם עברו חוויות דומות ומזעזעות של אובדן.

יש פה אינדיבידואליות אין ספק, כל אחד ואיך שהוא לוקח את הדברים.

אבל עדיין אני חושב שיש רגעים של גיהנום במציאות האלה, רגעים שהבן אדם לא רחוק מלרצות לסיים את זה ולחשוב שהחיים
הם overrated ולא כאלה שווים את המאמץ אחרי זוועות כאלה.
וזה לא כזה מובן מאליו בעיני שהחיים חזקים יותר מהכול, לדעתי הם לא.

 

[CallMeCavanaugh]

אני מניח שהם איבדו הרבה מעצמם

אני כמובן לא יכול להגיד כלום בוודאות כי נולדתי הרבה שנים אחר כך והם בעצמם לא הכירו בזמן המלחמה ולא דיברו על מה שהיה. אין ספק שכל השורדים במשפחה שלי סבלו מטראומה מאוד קשה.
אבל הם עדיין המשיכו. זו התשובה לשאלה "איך הוא ימשיך הלאה?". זה יהיה קשה והוא יאבד משהו מעצמו אבל הוא עדיין יכול להמשיך ואפילו להקים לעצמו חיים חדשים. אנשים עושים את זה.

 

[eran_le]

היו צריכים להשאיר לשחקן את הבחירה

המשחקים שלהם לינאריים, אבל ב TLOU השחקן מרגיש מעורב במשחק, יש איזון יפה בין הסיפור שרצו להעביר למעורבות (בניגוד ל Uncharted שהרגיש לי קצת סרט אינטראקטיבי). רק שבסוף, בקטע שג'ואל משחרר את אלי מהמרפאה, אם היו נותנים לשחקן אפשרות לבחור אם לעשות את זה או לתת להם להמשיך בניתוח, היו משאירים את השחקן עם דילמה מוסרית גדולה. למשל, ב Mass Effect היו החלטות שחרצו גורלות של גזעים שלמים. ואיזו הרגשה גדולה של מעורבות ודילמה זה נתן. זה היה יכול להיות בסדר הגודל הזה. אז איכזב אותי מאוד שפה הם לא עשו את זה.
וגם לסוף שהם בחרו - אני לא מת על הפי אנדס, אבל זה הרגיש לי כאילו עשו סוף כזה רק כדי להשאיר פתח למשחק נוסף. יוצא שכל המסע במשחק הזה היה מיותר מבחינת העלילה, חזרנו לנק' ההתחלה. לפחות הדרך הייתה מדהימה

 

[chrono היחיד]

אני חושב שיש לנו מספיק משחקים עם בחירה

אפשר מדי פעם לתת למפתחים לספר לנו את הסיפור שהם רצו לספר לפי דעתי..

 

[evilplate]

מוזר שדווקא בחרת להביא את ME כדוגמא

כי שם היתה צעקה ענקית בזמנו איך הבחירה בסוף לא שווה כלום ואנשים הרגישו שהסוף הרס להם את כל המשחק.
זו דווקא דוגמא למשחק שהביא בחירות ובסף זה רק יצר ציפיות שהמפתחים לא עמדו בהן ובטח גם הגביל את המפתחים לתת סוף שהם באמת רצו אז יצא סוג של סוף פשרה שכמעט כולם היו מבואסים ממנו.
&nbsp
עם TLOU היה כמעט קונצנזוס עד כמה הסוף מצויין, לפעמים זה בסדר שהמפתחים יבנו משחק מההתחלה ועד הסוף עם הסיפור והאימפקט שהם רוצים ליצור, והסוף המקורי מבחינתם זו הדרך שהם רצו לסיים את המשחק ומה שלדעתם תואם את הדמות, אין סיבה שפתאום תיקח על ג'ואל פיקוד ותהפוך אותו למישהו אחר שדואג לעתיד האנושות אחרי כל מה שעבר וחוסר האמונה שלו בהם, זה דווקא היה משהו שלא מתאים לדמות ולאיך שהם בנו אותו וזה היה מרגיש מלאכותי.
&nbsp
אתה במשחק שיחקת את JOEL, לא שיחקת מישהו ששורד שקוראים לו ערן, זה ההבדל וזה למה הם בחרו בזה.

 

[voguemaster]

אני משחק על NORMAL

לוקח לי טיפה זמן להיכנס לעניינים (גם תלוי בתדירות המשחק שהיא לא גבוהה במיוחד). כמו שהיה עם קילזון (2 ו-3) שלקח לי טיפה זמן עד שהתרגלתי לעניינים. לא ניסיתי להתחיל כזה משחק אף פעם על HARD. אני כבר עכשיו מרגיש שהרבה פעמים אם אני נכנס לקרב יריות/מכות אני בד"כ מפסיד

 

[chrono היחיד]

באטמן, ופרשתי מUN1 מדלג ישר למשחק הרביעי שיוצא...

סלחו לי, אי אפשר לשחק בזבל הזה, והסיפור לא כזה טוב שהוא שווה את העינוי, ועוד אני אמור להצליח לסיים את הזוועה הזו ביום?
אני אשחק במשחק הרביעי, במידה ויהיה קליק איתו, אחזור לבדוק את 2 ואת י3 מימלא ממה שהבנתי המשחק ה3 גם לא משהו..

בבאטמן אני ממש נהנה , הקטע הזה של החקירות ממש כייפי, זה שאתה צריך להריץ סרטונים קדימה ואחורה כדי למצוא בהם ראיות
ממש אהבתי את זה! כמו סוג של ויזואל נובל כזה או קווסט, אם הרידלים הם כאלה אני דווקא רואה את עצמי עושה אותם.
בא לי גם לנסות את משחקי הבאטמן הקודמים זה ממש כייף.

רק שוב חבל שהבאטמוביל תופסת מקועם כזה מרכזי כי כאילו, יש לכם מערכת קרב מ ד ה י מ ה, גיימפלי מדהים, ואתם עדיין מכריחים אותי להשתמש בבאטמוביל הזו ובמערכת הקרב ההזויה שלה יותר...

לוקח לי לאט המשחק כי אני משחק במקביל גם את המכשף עדיין כרגע, באטמן משחק השנה שלי.

 

[evilplate]

U1 הראשון באמת ישן מדי

זה גיימפליי שבזמנו היה מגניב ומרענן עם כל מכניקות הקאבר שגירס הכניס, היום הוא באמת קצת תפל.
&nbsp
אני בטוח שגם השני התיישן אבל פחות, שם היה כבר קצב ממש טוב ולא נתקעו יותר מדי על קטעים חופרים עם מליון גלי אויבים (אולי רק בכמה שלבים מאוחרים במשחק), זה רץ ממש טוב ויש גם set-pieces חזקים ברמה שעדיין מעל רוב התחרות היום (כולל TR האחרון), שווה לך לנסות.
&nbsp
תראה את הסרטונים של המשחק הראשון שלא הגעת אליהם ביוטיוב כדי לסגור את העלילה ותעבור הלאה.
&nbsp
U3 הוא משחק הרבה יותר טוב מ U1, כשאמרתי שהוא הפחות אהוב עלי (ואני אקח הימור שגם לדעת CMC) הכוונה היתה שב 2007 אנצ'רטד הראשון היה יותר טוב מאשר U3 ב 2011 עם כל הציפיות שהיו על הגב שלו כמשחק שלישי בסדרה שצריך להציג קפיצה מ 2.
ברור שהיום הוא לא רואה את U1 ממטר, משחק יותר מודרני ועם קצב טוב, העלילה שלו די רעה (הכי רעה בסדרה) והוא לא מספיק מרענן את הנוסחה אבל אין מה להשוות לראשון מההשקה.
&nbsp
וכן גם אני ממש אוהב את הקטעי וידאו בבאטמן ואת אלמנט הבלש, האלמנט הזה קיים במשחקים קודמים אבל הוידאו זה חדש וזה ממש מגניב, גם בהמשך הקמפיין יש לזה שימוש יצירתי ביותר.
אני חושב שבקמפין עצמו אם תרוץ אותו בלי להתייחס לתוכן צד יותר מדי של מרדפים או פירוק פצצות הבאטמוביל לא כזו חופרת מבחינת מערכת הקרב, זה עדיין רוב הזמן באטמן, לפעמים יש איזה קטע של לחסל כמה דרונים אבל לא נורא מדי.
&nbsp
אני מאוד אוהב את המשחק וברור שהוא מומעד חזק ל GOTY מבחינתי למרות שאני לא בטוח שהוא הטוב בסדרה (שוב ביחס לזמן שיצא, לא היום), נראה לי שסיטי עדיין הרגיש כמו חבילה שלמה טובה יותר, ממליץ לך לשחק באסיילום וסיטי אם אהבת את נייט, אתה תהנה מהם מאוד גם היום, למרות שיהיה לך קצת קשה לחזור למערכת הקרב ולגיימפליי של אסיילום אחרי נייט, אבל יש לו את היתרונות שלו כמשחק לניארי בסגנון מטרויד במקום עולם פתוח, בקיצור מומלץ לך מאוד

 

[chrono היחיד]

הבנתי שסייטי יותר מאתגר בקרבות מנייט.

שהאויבים יותר אגרסבים והם נותנים לך פחות זמן להגיב אליהם, ככה שאם הוא יותר מאתגר אז אנ מוכן לסבול את זה שיהיו לי פחות קומבואים לעשות וכנראלה ואין שם בכלל באטמוביל אז זה בכלל פלוס אני אחכה לריימאסטר או שאשאיל מחבר ל360 יש לו את המשחקים.

אני מבין מה שאתה אומר על פרספקטיבה. אני בטוח שאם הייתי משחק בUncharted 1 ב2007 כשאני יודע שזה ניסיון ראשון של נוטי דוג בז'אנר, לא רק שהייתי סלחן כלפיהם אלא בטח הייתי רואה את המשחק הזה דרך משקפיים ורודים וזוכר אותו כהרבה יותר מוצלח ממה שהוא.

אבל שנינו מסכימים שאובייקטיבית הוא לא שרד את מבחן הזמן, הסיפור שלו משעשע וכייפי אבל כמו של סרט פעולה ממוצע והומריסטי, לא עלילה טובה במיוחד שיכולה לחפר על זוועת הגיימפלי.

אשחק ב2 ו3 אחרי 4, רק מקווה שיהיה אפשר להבין מי נגד מי.... אבל אתה יודע מה ? גם אם לא, העלילה הזאת לא כזאת יצירת מופת שזה יפריע לי, אני אהנה מהset piece ומהאקשן ומהגרפיקה,ומה שנבין מהסיפור נבין, מה שלא, לא ביג דיל, זה לא צ'כוב או משהו כזה.

 

[evilplate]

אני לא הייתי משחק ב 2 ו 3 אחרי 4

בתחושה שלי 4 יגרום להם להרגיש כמו הראשון היום :/
וכן האויבים בסיטי ברמה הקשה יותר מאתגרים, זה לא שהם אגרסיביים יותר, זה פשוט שחלון הזמן שלך ללחוץ על כפתור הקאונטר קצר יותר ולכן צריך יותר ריכוז ותשומת לב ולא לתקתק סתם כמו חולה פרקינסון
&nbsp
ככה אני זוכר את זה לפחות, נייט יותר סלחני ויש יותר זמן להגיב עם הקאונטר.
והשנמוך של מערכת הקרב בולט בעיקר ביחס לאסיילום, סיטי עבר שדרוג גדול בכל המכניקות והוא כבר ירגיש לך טוב.

 

[chrono היחיד]

שכנעת אותי, נשחק רק ב4.

גם ככה אני אשחק בשביל הגיימפלי נטו והם באמת יהיה ארכאים אחרי כל העולם הסמי פתוח של 4.