מה עלי לעשות עם חיי

[goodies23]

מה עלי לעשות עם חיי

אני בן 22 , משוחרר עובד בעבודה זמנית. טיילתי בקטנה ואני עוד לא סגור על עצמי אם בא לי להתחיל ללמוד ואם זה הכיוון בכללי. מישהו יכול להציע לי אולי איזה כיוון לקחת?
אני יודע נשמע טיפשי קצת אבל אני דיי אבוד כרגע

 

[נוסעת בזמן אחר]

אני חושדת שאתה יודעה על לא מעט אופציות....

שאפשריות ב"מצבך". שמצבך זה מצב של בן אדם שבפעם הראשונה
בחייו חופשי ממסגרות ואמור פתאום להחליט בעצמו אחרי שהורים ומדינה
וגננות ומורים החליטו בשבילו שני עשורים...

ולא טרחים כל כך בזמן הזה ללמד אותנו על איך מחליטים לבדינו.

לא פלא שאתה אבוד.
תמיד תוכל להיעזר באנשים ממסגרות קודמות או בהורים, להתיעץ עם
חברים מהצבא... או אולי זאת השעה להתחיל לבנות דעה משלך
לגבי ההחיים שלך?
בהצלחה.

 

[goodies23]

את בהחלט צודקת

והרבה אנשים נמצאים במצבי, אבל גם ע"י המלצות מחברים ואנשי מקצוע, הדברים סותרים ואני חש יותר מבולבל ולא מסוגל להבדיל בין מה "טוב"
ומה לא טוב.
וללכת עם הלב במקרים האלה זה לאו דווקא הדבר הנכון לעשות.

 

[נוסעת בזמן אחר]

בוא אני אשאל אותך לפני שאני בורחת מהמחשב...

מה אומר הלב או הבטן שלך? מה אתה רוצה ולמה זה לא הכי טוב?
בכל מיקרה לדעתי יש לך זכות בגילך לעבוד בעבודה משעממת
לפחות שנה או שנתיים מעכשיו, להתלבט ולבדוק דברים.
אולי לחסוך קצת כסף...
יש משהו שקוסם לך באמת?

 

[goodies23]

חח רק אל תברחי לפני שתעני!

לגבי עבודה משעממת ולחסוך כסף-את זה כבר עשיתי עד עכשיו.
מבחינתי אם לומר את כל האמת - לא באמת מעניין אותי ללמוד 3/4 שנים לעשות תואר וכ"ו , זה נראה לי משעמם.
אני כן רוצה לעסוק בפרסום ושיווק אבל הדרך לשם מה לעשות, מחייבת לימודים/תואר .
הבטן אומרת -לטייל בעולם, לצאת מהבית לעשות חיים , ומצד שני אין לי את האומץ או מי שיידחף אותי.

 

[נוסעת בזמן אחר]

אולי פגישה או שתיים עם מאמן?

ללכת ליועץ תעסוקתי זאת גם אפשרות.
אולי אתה יכול להכנס למשרד פרסום בתור עובד זוטר
ולהתקדם מלמטה. יתכן שבהמשך יבוא לך חשק ללימודים יותר
ערוכים או שתתפוס תפקיד שתהייה מרוצה ממנו.

לגבי רצון לטייל אני לא יודעת מי אמור לדחוף אותך.

אפשר לחבור למישהו שכוח ההנעה שלו יותר גדול והוא/ היא
יסחפו אותך?

 

[goodies23]

אני לא יודע לגבי יעוץ תעסוקתי

התכוונתי יותר לחיים בכללי, לעשות דברים שדורשים ממך לצאת מהגבולות שלך - אני חייב דחיפה , וביטחון . אחרת אני נשאר באותו מקום, ככה אני בכל אופן מרגיש.

 

[נוסעת בזמן אחר]

יקירי, יש כל כך הרבה אפשרויות...........

פשוט תתחיל לעשות. לא חושבת שרצוי שיחליטו במקומך.
אם אתה מחליט להשאר באותו מקום, גם זאת החלטה
והיא שלך. להישאר במקום זה בסדר.
לכל החלטה לצד החוויה יש את המחיר שנשלם עליה
ואנחנו מחליטים יום יום מה עדיף לנו.
חלק מאותם השיקולים לא נמצאים במודע שלנו
ועדיין הם שם.

 

[DAN1EL]

ללכת עם הלב זה תמיד הדבר הנכון לעשות.

קודם כל - לא שמעתי עוד אף פעם בן אדם שהגיע לסוף ימיו ואמר לעצמו: "החיים היו סבבה והכל, אבל מה - אני מצטער שבגיל 22 טיילתי ועשיתי חיים ורק אחר כך התחלתי ללמוד - וואללה, עשיתי יותר מדי חיים, זו הייתה טעות".
פשוט לא.
בהנחה שכך או כך אתה תצא לפנסיה בגיל 65, לא נראה לי שבגיל 65 תזכור בכלל אם התחלת את החיים ה"רציניים" בגיל 22 או 23 או 24 או 27.

דבר שני - ההיגיון אומר לי שככל שבן אדם מתפשר יותר על מה שהוא רוצה, כך הוא מאושר פחות, לא?

אני מסכים גם עם מה שנאמר פה מעלי לגבי זה שצריך פשוט להתחיל לעשות, ואז לראות מה קורה. גם כשאני השתחררתי, אחרי שהייתי קצת בחו"ל ישר התחלתי לעבוד. עבדתי איפשהו 7 חודשים, הבנתי שלא מתאים לי, תוך כדי עשיתי פסיכומטרי, עזבתי למקום עבודה אחר, עשיתי פסיכומטרי שוב, נרשמתי ללימודים (אבל אני לא דוגמא במקרה הזה כי ידעתי מה אני רוצה ללמוד ואיפה כבר מכיתה ז'), טסתי לחו"ל לכמה חודשים, חזרתי התחלתי ללמוד וכו'. ברגע שעושים משהו אחד, הכל כבר מתגלגל הלאה מעצמו.

איפה טיילת בחו"ל?

 

[ל ו ל ו האחת]

באותו הראש...

רק שאני עוד לא עשיתי טיול.......

 

[נושיfay]

לי יש דעה קצת אחרת...

אני חושבת שרצוי ומאוד חשוב ללמוד ולקבל תואר.
אבל לפני שאני מספרת על דעתי על הנושא נדבר רגע על דעתך.

תעשה חושבים עם עצמך -
אם יכולת לעבוד בכל דבר שהו, בלי להסתכל על "כמה משלמים" מה היית בוחר?
עכשיו קח את התחום שבו אתה מתעניין (קראתי שזה פרסום ושיווק) ותתחיל להתעניין מה יש לעשות איתו?
אני חושבת ש3 שנים מהחיים שלך יהיו שווים את התואר, ואין הרבה מה להתבלבל.
תכלס?
אם תתחיל ללמוד השנה-שנה הבאה תהיה בן 26?
זה לא שכאילו החיים שלך ייגמרו, או לא תוכל לנסוע יותר לשום מקום או להנות.
אבל אתה כן צריך לקחת החלטה חכמה בשביל העתיד שלך.

לדעתי ההתברברות בישראל עם ה"טיול שאחרי" היא מיותרת לגמרי, כי אחרי תקופה כל כך ארוכה של הפסקה מפעילות לימודית מאוד מאוד קשה לחזור ללמוד.
ואתה יודע מה? גם אם תתחיל ללמוד ותגלה שלא אהבת את מה שהתחלת ללמוד - אתה עדיין יכול לשנות ולהחליף קורס.
את הידע שתצבור אף אחד לא יוכל לקחת ממך - כל ידע שאתה צובר הוא שלך.
אני התחלתי לימודים לפני שנה הייתי בת 22 ואני יודעת שבהשקעה של כמה שנים מהחיים שלי יהיה לי תואר ביד ואוכל לעזות איתו משהו.
ובינתיים בחופשות כשאני מסיימת את המבחנים אני מטיילת לפה ולשם כדי "לראות עולם"

בלימודים גבוהים החיים לא מסתיימים - הם רק מתחילים.

תחליט על כיוון וקפוץ למים. מבטיחה לך שתלמד לשחות ממש ממש מהר!

 

[goodies23]

תודה על הדעות/עצות

העניין עם הלימודים - אין לי מספיק "רצון" לעשות את זה, קשה לי להסביר את זה. קשה לי לשבת על התחת בכיתה וללמוד כי המוח שלי אומר שזה "ביזבוז" הוא לא רואה את המטרה שבסוף, לתווך הרחוק, זה כנראה נובע מצורך של חוסר "דחיית סיפוקים". ואיפשהו אני מרגיש בתוכי שזה משתלט עלי כי נסיתי לעשות פסיכומטרי ונסיתי ללמוד וזה רק דיכא אותי יותר. אני לא אומר שאני מוותר על זה אבל אני בוחן את האפשרויות. "הטיול שאחרי" -כבר עשיתי, זה לא העניין.
זה יותר עניין של סדר עדיפויות ומה קודם ומה כדאי או לא..
לגבי הבחור שרשם למעלה שהוא לא חושב שמישהו מתחרט על משהו בגיל 65... אתה בן 65? אנחנו עוד לא שם ולכן אי אפשר בדיוק לדעת, למרות שאני מנחש שבשלב מסוים בחיים, אתה אומר לעצמך -"נו מה זה כבר משנה" . ובכל זאת , אני כן רוצה להיות מאושר עכשיו וכן לחיות את החיים במלואם ולהפסיק להרגיש את תחושת הפיספוס שעד עכשיו הרגשתי במובנים מסוימים. ואני חוזר על זה שוב- אני באמת צריך את הדחיפה הזאת, ואין לי מושג מאיפה היא תגיע.

 

[נושיfay]

רוצה לשמוע סוד?

לכולם קשה לשבת על התחת וללמוד

ופסיכומטרי היה עינוי...לכולם.
ולימודים זה לא רק ה"מטרה שבסוף", המקצועות שתלמד שיהיו קשורים למה שמעניין אותך - כנראה יעניינו אותך גם.
אתה תגלה שלימודים ולעבור מבחן נותן בעצמו סוג של סיפוק.

תעשה סדר עדיפויות.
מה יותר חשוב לך? לחגוג עכשיו, לצאת למסיבות, ולהגיע לגיל 30 כשאין לך אפילו עבודה נורמאלית?(בהכללה כן?)
או "לבזבז" כמה שנים כשי שתהיה לך עבודה ותוכל לעשות אח"כ מה שבראש שלך, לנסוע ולבלות ולחגוג?

למה אתה מחפש דחיפה מצד חיצוני? אף אחד לא יכול "לגרום לך" ללמוד אם אתה לא רוצה.
בדיוק כמו שאף אחד לא יכול להכריח אותך ללכת לחדר כושר, או לאכול נכון. זה דברים שאתה מחליט בשביל עצמך.
מטרות שעליהן אתה מחליט ומתקדם לכיוונן לאט לאט - ולומד להנות מהדרך.

 

[goodies23]

ברור שלכולם קשה, אבל

אני מדבר על קושי נפשי -שזה מגיע לזה (סיפור ארוך, לא חשוב).
שאני אומר "דחיפה- אני צריך דרייב וחסר לי ,ולפעמים אדם מושפע מהשפעות חברתיות, סביבתיות, מחברים, קרובי משפחה ואנשי מקצוע. זה מה שהוא שיכול להשפיע לכאן או לכאן. ניתן לך דוגמא די שטחית . אם מישהו יגיד לך כל היום "את שמנה"-ככה ככככללל היום מכל מיני אנשים גם כאלה שאת אוהבת . יכולים לקרות 2 דברים או שתקחי את זה לכיוון הלא נכון ותעשי משהו רע לעצמך , או שכביכול "תקחי את עצמך בידיים" ותרדי במשקל. ושוב אני מזכיר דוגמא מאוד שטחית לא הכי מציאותית אבל מקווה שהבנת את הנקודה בעניין.
וזה לא שאני לא מסכים איתך, הרבה ממה שאת אומרת הוא נכון בעיניי הבעיה שאנחנו בני אדם לא תמיד פועלים על פי הגיון, יש עוד מרכיבים.
אגב לא התכוונתי שהלימודים זו המטרה בסוף, התכוונתי שזה האמצעי למקצוע לחיים (אם זה רופא, עו"ד , מהנדס וכ"ו) אני לא רואה את עצמי שם בסוף.
מצטער על החפירה הארוכה

 

[נושיfay]

זה בסדר, אין לי בעייה עם חפירות.

ומהניסיון האישי שלי עם הדוגמה שנתת....
המשפחה שלי אמרו לי שאני מלאה וצריכה לרזות, הסביבה שלי שידרה לי שאני שמנה וצריכה לרזות, ואני למדתי לאהוב את עצמי כמו שאני ועל ידי תהליך ארוך לרכוש בטחון עצמי אל אף כל המסרים ההפוכים שהסביבה משדרת.

אתה לא רואה את עצמך בסוף עם עבודה ומקצוע?
אז אין הרבה מה לדבר על לימודים...עדיף שתפתח תחביב שאתה מאוד אוהב לרמה של עסק או משהו כזה.
אבל את הכוח הראשוני לכיוון שאתה רוצה לפנות אליו אצה צריך למצא בעצמך, והסביבה תצתרף.

 

[goodies23]

מעולה שרכשת לעצמך ביטחון עצמי

וכנראה שזה משתלך על שאר הדברים שדיברנו , זה משהו שצריך לרכוש.. וכנראה לחכות לזה שזה יגיע, אני לא פוסל לימודים על הסף . ומצד שני זה לא אומר שאם לא תלמד ולא תפתח עסק לא תגיע רחוק, אני מכיר המון אנשים עם נסיון בלבד שהגיעו רחוק מאוד. כמובן שאני לא בונה על זה ולימודים זה משהו מאוד חשוב היום אז איך אומרים-נחיה ונראה

 

[נושיfay]

צריך לרכוש...

לא לחכות שזה יגיע.
ולא פסלתי על הסף, פשוט אמרתי שאם אתה לא רואה את עצמך בנקודת הסיום עובד בעבודה קונבנציונאלית עם תואר וזה - אז מיותר שתנסה לכפות את זה על עצמך (עם כל החשיבות של העניין)
אם אתה באמת מאמין שתוכל להצליח בכוחות עצמך ע"י סטארט-אפ זה מאוד מכובד בפני עצמו.
פשוט לדעתי לפתוח עסק זה הרבה יותר קשה, וצריך הרבה הרבה יותר משמעת עצמית כדי ללכת "לעבוד" במקום שבו אתה הבוס של עצמך ואף אחד לא אומר לך מתי וכמה אתה צריך להשקיע.
יש לי גם חברים מכל השילובים האפשריים של שתי הגירסאות - עשו תואר, ואז החליטו שבא להם עסק והצליחו.
ניסו לפתוח עסק לא הצליח אז הלכו ללמוד.
ניסו עסק והצליחו יותר מהמצופה.
הלכו לעבוד ונמצאים במשרות מאוד מכובדות כיום.

בהצלחה!

 

[goodies23]

אז בשורה התחתונה

אפשר להגיד שכל אחד עושה מה שטוב לו וזה עניין של ניסוי תהייה . ובכל אופן אני מתכוון לתת לזה צ'אנס ולשפר לאט לאט

 

[איילית אלמונית]

דעה קצת אחרת - 2

קראתי ברפרוף את מה שכתבו לך עד כה, ולא את כל השרשור עד סופו, אז יתכן שהדברים שאומר כבר נאמרו.
לא חייבים לרוץ ללימודים אקדמאים, בטח ובטח כשאין כיוון ברור ולא למדת על השוק המקצועי של אותו תחום נבחר קרי אפשרויות תעסוקה ושכר ממוצע בתחום וכולי. למעשה, זו תהיה טעות אם תתחיל לימודים אקדמאים כשאתה לא מרגיש מוכן לזה כי הם דורשים השקעת משאבים עצומה, אנרגיה, כסף, יכולת לעשות ויתורים על דברים שאתה אוהב לעשות בזמנך הפנוי ובנוסף - כל כך הרבה חבר'ה התחילו בלימודים אקדמאיים בגלל תחושת לחץ ובגלל שאחרים אמרו להם "זה תחום בול בשבילך ומרויחים בו המון כסף". שטויות במיץ - כל כך הרבה חבר'ה נושרים ומרגישים תחושת החמצה גדולה גם על הזמן שבוזבז וגם על אובדן הכסף הרב שהשקיעו, קשה להשתקם מזה, גם כלכלית וגם נפשית.
אז כרגע - כניסה ללימודים אקדמאיים מבחינתך תהיה טעות גדולה וטוב ואתה יודע את זה.
כרגע המשימה שלך היא להכיר את עצמך. מה מושך אותך, מה התחומים החזקים שבך שתוכל לתרום לעשיה, מה ם הדברים שכיף לך לקום בבוקר בשבילם - בלי תחושת בזבוז זמן, תחומים מעשיים שתוכל לתרום לדרך הכלכלית שלך בהמשך.
חשוב שתמצא מגוון של דברים שמושכים אותך, כמ למשל באיזה תחומים היית חזק בבית הספר, האם אהבת לעסוק בפעילות חברתית, האם יש לך יכולת מנהיגות, האם יש לך יכולת ניתוח מצבים, האם אנשים נוהגים להתיעץ איתך, האם יש לךכישרון אמנותי בתחום מסוים או יכולות נוספות שאתה מכיר קיימות בך. היכולות האלה הם כרטיס הכניסה שלך לחיים האמיתיים. אלה התחומים שיקדמו אותך ויביאו אותך לעשיה מספקת, לכיף לקום בבוקר.
מאמן אישי טוב יוכל לסייע לך בחיפוש העצמי הזה, וכן בדיקת קורסים מקצועיים קצרים בתחומים שמענינים אותך, ההתנסות המעשית כ"כ חשובה ללמידהעצמית - אם זה תחום שמענין אותך או שרק חשבת שמענין אותך ואתה פתאום מגלה בו צדדים שהרבה פחות נעימים לך.
בהצלחה

 

[goodies23]

די נותן נחת

ומרגיע באיזשהו מקום.. מצד שני אני מרגיש אבוד לגמרי לגבי סדר עדיפויות ואם אדחה ואדחה אז לעולם לא אעשה את זה. וכן אחרי הכל - זה דבר הכרחי וחשוב כיום בעיני מעסיק והסביבה -במיוחד אם אתה רוצה לעבוד בתחום.
הלוואי ויכולתי להרפות ופשוט לעשות מה בזין שלי (מצטער על הביטוי) אבל מרגיש לי שאני מבזבז את הזמן ולא זז לשום מקום.
בכל אופן תודה ואקח את זה לתשומת ליבי!