מה עושים שקורסים??
אשמח לקבל עצות מחברי הפורום היקרים. אני בשנה ג' כרגע (צפויה לסיים באוקטובר לאחר סמסטר קיץ). בשנה א' וב' די נהנתי בלימודים, הגעתי להשגים גבוהים ואפשר אפילו לומר שהכל הלך לי די בקלות. הרגשתי שאני לא עושה מספיק ולכן בסוף שנה ב' החלטתי, החלטה שעליה אני מצרה כל יום, שבשנה ג' במקום לקחת הרבה קורסים שבטח לא יאלצו אותי אפילו להגיע ללימודים אקח פרוייקטים התנדבותיים תמורת ש"סים. בחרתי לקחת שני פרוייקטים שהם הפרוייקטים פחות או יותר הכי קשים ועמוסים במכללה למנהל (למרות שהוזהרתי שלא לשלב אותם ביחד). התמריץ האקדמי שלהם מבחינת ש"סים הינו כאין וכאפס לעומת שעות העבודה הרבות שאני משקיעה בפרוייקטים אלה. מדובר על 15 שעות התנדבות בשבוע עוד לפני שדברתי על העבודה שהפרוייקטים האלה מצריכים ממני בבית. (עוד כמה שעות טובות). בנוסף לכך אני חברת כתב עת, חונכת סטודנט למשפטים מטעם פר"ח ועובדת שלוש פעמים בשבוע (ואני חיייבת לעבוד). אין ספק ידעתי לקראת מה אני הולכת. הזהירו אותי ולא הקשבתי. העניין הוא שלא לקחתי בחשבון את שעות העבודה בבית, גם לא חשבתי שאעבור פרידה קשה שמדירה שינה מעיני ופוגעת לי בחשק להתנדב, ללמוד ואף לקום בבוקר. אני מרגישה שאני כבר עושה הכל לא טוב. מגיעה להתנדבות שחוקה, לעבודה מאחרת, בלימודים מגישה עבודות תת רמה וכו'. לא יצאתי לבלות מהיום שהתחילו הלימודים כי באמת אין לי זמן. אני לא יכולה להרשות לעצמי לצאת מהפרוייקטים כרגע אך חשבתי על כיוונים שונים. לעזוב את פרח (לא נעים מהחניך), להתפטר מהעבודה (מה שישאיר לי מעט זמן פנוי אבל לא ישאיר לי כסף להנות מהזמן הזה...). האור היחיד שאני רואה בקצה המנהרה זה שבגלל הסמסטר קיץ תהיה לי חצי שנה של חופש לפני ההתמחות ואולי אני אתחפף מכאן לאיזה טיול ארוך. אבל גם החלום הזה ייגנז אם אני יפסיק לעבוד ולא יהיה לי ממה לשלם על הטיול. אני מרגישה שאני קורסת.שנמאס מהכל. קרה גם לכם?? מה עושים במצב כזה??
אשמח לקבל עצות מחברי הפורום היקרים. אני בשנה ג' כרגע (צפויה לסיים באוקטובר לאחר סמסטר קיץ). בשנה א' וב' די נהנתי בלימודים, הגעתי להשגים גבוהים ואפשר אפילו לומר שהכל הלך לי די בקלות. הרגשתי שאני לא עושה מספיק ולכן בסוף שנה ב' החלטתי, החלטה שעליה אני מצרה כל יום, שבשנה ג' במקום לקחת הרבה קורסים שבטח לא יאלצו אותי אפילו להגיע ללימודים אקח פרוייקטים התנדבותיים תמורת ש"סים. בחרתי לקחת שני פרוייקטים שהם הפרוייקטים פחות או יותר הכי קשים ועמוסים במכללה למנהל (למרות שהוזהרתי שלא לשלב אותם ביחד). התמריץ האקדמי שלהם מבחינת ש"סים הינו כאין וכאפס לעומת שעות העבודה הרבות שאני משקיעה בפרוייקטים אלה. מדובר על 15 שעות התנדבות בשבוע עוד לפני שדברתי על העבודה שהפרוייקטים האלה מצריכים ממני בבית. (עוד כמה שעות טובות). בנוסף לכך אני חברת כתב עת, חונכת סטודנט למשפטים מטעם פר"ח ועובדת שלוש פעמים בשבוע (ואני חיייבת לעבוד). אין ספק ידעתי לקראת מה אני הולכת. הזהירו אותי ולא הקשבתי. העניין הוא שלא לקחתי בחשבון את שעות העבודה בבית, גם לא חשבתי שאעבור פרידה קשה שמדירה שינה מעיני ופוגעת לי בחשק להתנדב, ללמוד ואף לקום בבוקר. אני מרגישה שאני כבר עושה הכל לא טוב. מגיעה להתנדבות שחוקה, לעבודה מאחרת, בלימודים מגישה עבודות תת רמה וכו'. לא יצאתי לבלות מהיום שהתחילו הלימודים כי באמת אין לי זמן. אני לא יכולה להרשות לעצמי לצאת מהפרוייקטים כרגע אך חשבתי על כיוונים שונים. לעזוב את פרח (לא נעים מהחניך), להתפטר מהעבודה (מה שישאיר לי מעט זמן פנוי אבל לא ישאיר לי כסף להנות מהזמן הזה...). האור היחיד שאני רואה בקצה המנהרה זה שבגלל הסמסטר קיץ תהיה לי חצי שנה של חופש לפני ההתמחות ואולי אני אתחפף מכאן לאיזה טיול ארוך. אבל גם החלום הזה ייגנז אם אני יפסיק לעבוד ולא יהיה לי ממה לשלם על הטיול. אני מרגישה שאני קורסת.שנמאס מהכל. קרה גם לכם?? מה עושים במצב כזה??