מה עושים בחג?

אפרסקה

New member
מחר יש לי מסיבת חנוכה שבה יהיו

חברה בהריון (ילד שלישי) - חודש שמיני
חברה עם תינוק בן חצי שנה
המארחים עם ילדה בת שנה
חברה עם ילד בן שנתיים
ואנחנו... אז אני בטוחה שיהיה כיף
אבל גם מבינה אותך כי אני בטוחה שגם תהיה לי צביטה בלב
 

נוטשי

New member
קבלי ממני חיבוק גדול ../images/Emo24.gif

מקווה שפעם הבאה את תחפשי משהי שתגיש את התינוק שלך, בהצלחה לכולנו!!!!
 

חבובי

New member
לכל המבלות במסיבות חנוכה...

האמת שאני מאוד מבינה אתכן, כי גם אני בוכה כמעט אחרי כל מפגש עם החבר'ה שלנו (שכמעט כולם - חוץ מזוג אחד, התחתנו אחרינו, וילדו לפנינו...) אבל מה שמוזר שבמפגש עצמו, אני מאוד נהנית, ובעיקר אני נהנית להשתעשע עם הילדים של כולם... (שהם כולם כמו אחינים בשבילי...) מוזרה שכמוני...
 

אוש32

New member
תשמעו מה קרה אתמול

היינו בהדלקת נר משפחתית אצל הורים שלי ואז לפני שכולם הגיעו אמא שלי הודיעה לי בעדינות שלאחיין שלי שהוא בן 23!! והתחתן לפני שלושה חודשים!!! עומד להיוולד ילד, כמובן אישתו - ילדה בת 21 נכנסה להריון כבר בחתונה בלי להתבלבל או להתאמץ במיוחד. מודה שלא יכולתי להיות נוכחת במעמד ההודעה ודאגתי לברוח משם יותר מוקדם. המצפון שלי קצת מציק אבל לא יכולתי ללבוש את הפרצוף המברך והשמח בשימחתם כמה ימים אחרי שקיבלתי עוד תשובה שלילית. האם הגזמתי לדעתכן?
 

צוקה1

New member
אוש עשית מה שהרגשת. 'אלוהים' הרי

אף אחד לא יכול לבקש ממך לעבור יותר ממה שאת נאלצת לעבור. לא את כלפי עצמך ולא אחרים כלפייך . הלכת יותר מוקדם- אז הלכת. עדיף מאשר להחנק מצער ועוד לעטות מסככה מרוחה בחיוך מזוייף. אושאוש לדעתי לא הגזמת פשוט היית אסרטיבית וקשובה לעצמך .אני מניחה ומקווה שהסובבים אותנו רגישים מספיק (לא צריך בשביל זה להיות רגשים מעבר למידה) כדי להבין ולקבל את הגבולות שלנו ואם לא אז מלמדים את הסביבה בנועם ובעיקר דרך התהנהגות בפועל . סליחה על הנאום.צוקה
 
אוש32, "לעודד" אותך מעט

אחיינית שלי (מצד בעלי, כי בצד שלי עדיין אין אחיינים) בת 19 ובעלה בן 21 והם כבר אחרי לידה של תינוק.. ודרך אגב גם לי היתה הסיטואציה של הברית שהעברתי את התינוק לבעלי כדי שיעביר לסנדק.... והצביטה היתה גדולה מאוד, לדעת שאני מכירה את הילדה מגיל כל כך קטן ואני צריכה להעביר את תינוקה כשאני עדיין ללא... ירדו הדמעות, אבל השתדלתי לא ליד אנשים בחוץ (רק בעלי ראה וחיבק)
 

פליאה 4

New member
את כלל לא מוזרה אני יותר ממך מוזרה

כל החברות שלי לפחות עם שניים שלושה ילדים החודש הזה 4 חברות ילדו וכולם יתקשרו לבשר לי שהם ילדו חברות שלי יודעות שאצלי הכי בטוח להשאיר את הילדים גם כשהם חולים ואני מאוד נהנית איתם וגם נהנית לשמור עליהם ובכל שיחת טלפון אנחנו מדברים על הילדים שלהם ואיך הם גדלים ומתפתחים אני לא מהטיפוסים שנכנסת לדיכאון שמזמינים אותם לבריתות ולא למסיבות של החברה שיש להם ילדים עד עכשו גרתי במעונות וכולנו היינו כמו משפחה אז אף פעם לא הרגשתי נטע זר ומוזריות שאני בלי ילדים ואיזה מסקנה אני זה הכל עניין של ראיה
 

vif

New member
היום שאלו אותי אם אני בהריון../images/Emo10.gif

בעצם לא שאלו אלא נגשו אלי בצווחת שמחה ליטפו את הבטן ואמרו אוי יש בטן איזה יופי מזל טוב.... ואני עמדתי פשוט נדהמת עם חיוך דבלי מרוח על הפנים ואמרתי לא עדיין לא תודו שזה די מצחיק ודי טרגי אני שלשה חודשים אחרי הפלה למרות כל מאמצי הבטן עדיין זקורה קדימה עליתי 10 קילו משנת הניסיונות האחרונה ואני פשוט נראת בהריון..ואחת שמנסה להסוות אותו אני בנתיים רק על פרוגינובה ..אפילו את ההורמונים אי אפשר להאשים בנתיים זה מצחיק אותי והבכי די קרוב..
 

נועם@בת

New member
בשבוע שעבר מישהי שאלה אותי בקורס

אם יש לי ילדים. כשעניתי שלא היא מיד אמרה אבל את בדרך, לא? אמרתי מה שאני אומרת תמיד, שאני בדרך כבר 8 שנים, אז היא עונה בתמהון, מה את לא בהריון? את השמנת... אני לא יכולה להגיד שאהבתי לשמוע אותה, אבל איכשהו זה כבר עובר לי ליד האוזן. יש אנשים בודדיםש אני עונה להם, אבל לרוב אני מתעלמת. נועם ~שהולכת לקנות בגדים מידה 42 כי שום דבר כבר לא עולה עליה~
 

פינקי33

New member
סקר-השמנתן/לא במהלך הטיפולים וכמה

אני בינתיים מחזיקה את עצמי עם 3 מחזורי איקקלומין באופן סביר... אולי התנפחתי אבל במשקל לא עליתי. נראה מה יהיה כשאתחיל עם הזריקות....
 
אני אקורדיון, עליתי, ירדתי, ועכשיו

רק בטנונה קבועה עליי. בשנה האחרונה, ירדתי את עודפי הטיפולים וההריונות האבודים 13-14 ק"ג. נפיחות הפנים כמעט נעלמה, הרגליים, הגב, הזרועות, הכל הצטמצם, אבל הבטן, חבל על הזמן. הולכת קדימה, כאילו אין מחר. אבל, ממידה 44 ודקה לפני "מתאים לי" בגירסה הישנה, אני לובשת שוב מכנסיים מידה 40 שמצריכים חגורה כי הם נופלים ממני, המחוג כבר מאוד שמאלה מה 60 ק"ג, ואני בגדול יותר מבסוטה.
 

osi28

New member
../images/Emo10.gif עלייה במשקל

לפני שהתחלתי את הטיפולים הצלחתי להוריד 10 קילו והייתי מאוד מרוצה כמובן. לאט-לאט העליתי אותם שוב.. לדעתי זה לא קשור להשפעה הפיזיולוגית של ההורמונים, אלא להשפעה הנפשית- הלחץ, הדיכאון, ההמתנה הבלתי נסבלת. עכשיו אני במאמצים להשיל את הקילוגרמים הסוררים שנדבקו לי שוב
 

פּוֹנְג

New member
כן, אבל בגלל שאני מרשה לעצמי, לא

בגלל הזריקות או המתח, סתם אני אומרת לעצמי, ראבק מגיע לך להתפנק ... אבל גם זה ממש לא הרבה, אני עדיין מתחת למשקל הממוצא של גיל/גובה. ואת הביטנונית אני שומרת בשביל הגונל F, אחרת איפה אני אזריק?
 

צוקה1

New member
לפני הטיפולים שקלתי באופן קבוע

בסביבות ה-53 .לאחר הטיפולים השמנתי מאוד והגעתי לסביבות 70 קילו וזו הייתה אחת התקופות הקשות שלי מכל הבחינות. בשלב מסויים לקחתי את עצמי בידיים ו7התחלתי לאכול נכון ולעשות ספורט -השלתי מעלי יחסית די מהר 10 ק"ג. כיום אני עומדת על 60 קילו .אז מצד אחד לא נוח לי עם זה שאני לא רזה כמו שהייתי כל חיי ועדיין צריכה להתרגש לצוקה שנראית אחרת ומצד שני נוח לי לעת עתה עם המשקל, לא בא לי להתנזר ולהיכנס לסיזיפיות בטח לא בתקופה הזו של חיי שהיא כידוע ממש לא פשוטה.צוקה
 

טיפטיפ29

New member
אני רזיתי

כי אין לי תאבון כשאני בדיכאון, אני אוכלת כשאני מאושרת, שוקלת 50, ודוקא בהריון הלא מוצלח שלי מאד רזיתי (למרות האושר, אין תיאבון).
 
אחרי 3 חודשים - 3 קילו

ומעניין מה יהיה אחרי חצי שנה, אבל האמת היא שגם הפסקתי לעשן לפני שבועיים, אז אני מניחה שהכל ביחד. אבל הקטע הכי מעצבן, זה הבטן, כל החיים שלי היתה לי בטן, אבל עכשיו היא כזאת בולטת, אפילו בעלול שם לב, עם המבט שלי בעיניים, הוא לא העז להגיד כלום.
 
בגלל הטיפולים, נוספו לי כמה ק"ג

לאלה הרבים שכבר היו בי (די הרבה)... לצערי אני מאלה כשבלחץ או בעצבים וכו' וכו' כן אוכלת - וכמה שיותר ולא מאלה (והייתי מעדיפה כמובן) שמפסיקים לאכול... אז הטיפולים גרמו לי להשמין בגלל שאכלתי יותר וזה הכל!! הזריקות ניפחו מעט מאוד את הבטן, אנשים שואלים אותי (טוב לא הרבה) על הריון בגלל שהבטן שלי "הריונית" אבל מאז ומתמיד..
 
השמנתי הרבה...

עליתי 16 קילו מתחילת הטיפולים. בחודש הפסקה האחרון הצלחתי לרדת 3, ואני מתנחמת שאם גם עכשיו יהיה כישלון, אנצל את זה כדי לרדת עוד 3... אני לא יודעת אם זה מההורמונים, אולי סתם מרוב אוכל ומחוסר ספורט... אבל מה שבעצם רציתי לומר, שבמיוחד הבטן שלי התנפחה, ובמיוחד לקראת כוריגון אני ממש ממש נראית בהריון. תעיד יציואפי שהפתענו את עצמינו להיפגש במפגש האחרון אצל עינב8, כי בעצם היכרנו ולא ידענו אחת על השניה שאנחנו בטיפולים. והיא סיפרה לי שהיא היתה בטוחה כשהיא ראתה אותי כמה זמן לפני כן, שאני בהריון ולא סיפרנו להם... וגם אצלי כולם נועצים עיניים ומעלים השערות (ליתר דיוק השערה). אבל אני דווקא מבסוטה, כי זה סותם להם קצת את הפה (אני בהריון, לא???) ולוקח להם הרבה זמן להבין שכבר שנתיים כמעט אני עדיין בחודש 5... וכשהם כבר מבינים, אז תמיד יש להם את הספק שאולי בעצם עכשיו אני באמת בהריון... ואני - טוב לי עם השקט הזה
ולמי ששואל/ת אותי שאלות כמו "מתי התאריך הצפוי" אז אני עושה את עצמי שלא שמעתי את השאלה. ולמתמידים שבהם אני אומרת שאם הייתי רוצה לספר משהו אז הייתי מספרת. (ואז אני בוכה בלילה לבעלי...).
 
למעלה