מה עושים בחג?

[תפוז אנשים מודיע]

מה עושים בחג? ../images/Emo138.gif../images/Emo137.gif

לצערנו נבצר מחבר הכנסת איתן כבל להשיב לשאלותיכם היום בפורום מילואים. חבר הכנסת יענה על כל השאלות ממשרדו מחר בשעות הבוקר. ניתן להעלות שאלות נוספות במהלך היום בפורום. הסופרת יהודית קציר הוציאה לא מכבר את ספרה החדש- "הנה אני מתחילה", והיא תענה לשאלותיכם במסגרת ראיון מיוחד שיערוך איתה פורום ספרות וספרים. ניתן להשאיר שאלות החל מהיום בפורום ועד יום שלישי. התשובות תתקבלנה במרוכז ביום חמישי. אנחנו מקווים שאינכם שוכחים את הטריוויה שלנו לכבוד חג החנוכה. אם אתם מבינים קצת בפופ לועזי, ובחג החנוכה: מידי יום עליכם להכנס לטריוויה ולענות לשאלות. תוכלו לזכות בחבילה של 8 הדיסקים הלוהטים ביותר בשוק! הקופסא שלנו מתחדשת השבוע- ואתם החלטתם שלינקין פארק עם השיר Numb הוא להיט השבוע. הם מזנקים אל המקום הראשון, אך האם ישארו שם הרבה זמן? או שאולי קיילי, רובי וויליאמס, ווסטלייף, כריסטינה אגילרה או החדש של דיידו יצליחו להעיף אותם מהפסגה? אתם תחליטו.

 

[חבובי]

../images/Emo32.gif חוזרת עכשיו מברית של חברים...

חברים מאוד טובים שלנו (שגדולים מאיתנו בערך ב-10 שנים, ויש להם כבר 5 ילדים וזה השישי..

) ילדו בן, והיום היתה הברית. איך שהגעתי, חברה שלי (שכמובן יודעת את מה שעברנו בשבועות האחרונים)אומרת לי: "אנחנו רוצים שאתם תגישו את התינוק" (למי שלא יודעת, אומרים שזה "סגולה" לאלף דברים, בינהם זרע של קיימא....) ואני עם רגישות היתר שלי בימים אלה, התחלתי לבכות.... אמרתי לה שאני מאוד מעריכה את זה (כי הם באמת הציעו את זה מתוך טוב לב גדול...), אבל אני פשוט לא מסוגלת... היא נסתה לשכנע אותי, ואני ביקשתי ממנה שממש לא, כי אני פשוט אתחיל לילל באמצע הברית, ולא ממש מתחשק לי שזה יקרה (גם ככה התחלתי לבכות, וממש לא רציתי שזה יהיה בכי אמיתי כמו שאני יודעת לבכות בימים האחרונים...) בקיצור, בסופו של דבר בעלי המתוק (

) הגיש את התינוק לאבא המאושר, שהגיש אותו למוהל. אני כמובן בכיתי באותו הזמן (מקווה שאף אחד לא ראה, כי כל פעם שהדמעות התחילו לצאת משליטה ברחתי החוצה..) היה לי קשה מאוד להיות שם בהתחלה, ורציתי ללכת הביתה אבל לא יכולתי (כי כמו שציינתי אלה חברים טובים שלנו ואנחנו מאוד מעריכים אותם, וזה פשוט לא היה יפה ללכת..), אבל בסופו של דבר נרגעתי, ואפילו נהנתי... וזהו...

 

[vif]

../images/Emo4.gifחבובי גם אנחנו הינו בברית כזאת

וגם לנו נתנו להגיש את התינוק השישי ובכינו והתרגשנו ןשמחנו בסוף ותהיה לנו סגולה מזה פעם בטוח!!!!

 

[נרי כ]

זה מקסים מצידם, והלוואי שיביא מזל

ובעיני לא נורא לבכות בבריתות. אני דולפת בחתונות, בריתות, לוויות - להבדיל אלף אלפי, מה שבא. ויופי שנשארת עד הסוף. נשמע לי שהחברים האלה ממש איתכם בלב בקשיים וטוב שאתם יכולים להיות איתם בשמחות.

 

[עוד לא אמא]

אני כבר הגשתי/החזקתי מליון תינוקות

ועדין נמצאת בממתינה!

 

[חבובי]

לנרי, אני מסכימה איתך שזה לא נורא..

זה לא נורא לבכות באירועים שונים,אבל אני ממש לא רציתי שכולם יתחילו להתלחשש עלינו ועל הסיבות לכך שאני בוכה (זה לא סוד שאנחנו נשואים שנתיים ועדיין בלי ילדים. חוץ מזה שיש כמה שיודעים על מה שעברנו) ולכן לא רציתי שיראו שבכיתי...

 

[נועם@בת]

כמה שזה מוכר...

לפני חודש וחצי נועם@בן היה סנדק לבן אחותי. האמת שחשבתי שגם לי יתנו להחזיק את התינוק שם בדרך, אבל עלי דילגו

ואני עמדתי עם אחותי ושמרתי שהיא לא תתרגש יותר מידי (כבר לא מתרגשים בברית השלישית עם הילד הרביעי...). אל תתביישי בדמעות שלך, אלו בדיוק הדמעות שמתלוות לברכה שעולה עכשיו מרומים. הדמעות שיזכירו לריבונו של עולם שאתם מחכים לזרע של קיימא

.

נועם

 

[תמר27]

אין כמוך ! ../images/Emo24.gif

זה ממש מובן לי למה הרגשת לא-נוח עם "להגיש את התינוק". אני חושבת שאת בהחלט גיבורה שהלכת לברית, והשתתפת בשמחה שלהם. יותר מכל "סגולה" - הבכי והדמעות שלך, והסבל שעברת, עולים בטח עד לשמיים ומשכנעים את מי שמחליט שבפעם הבאה זה יהיה זה...

 

[תמר27]

../images/Emo32.gif באותו ענין

מקווה שזה בסדר מצידך, חבובי, אבל נראה לי שזאת הרחבה של המקרה שלך - אצלינו אין (כרגע) הזמנות לברית, אבל יש כל הזמן מסיבות חנוכה

נראה לכן הגיוני שאני אכין שלט במחשב ונחבר לגב של בעלי וגם שלי ? משו בסגנון " כן אנחנו נורא אומללים שלא הולך לנו הריון. אנחנו עובדים על זה קשה. הבטן הנפוחה זה מהורמונים. אנחנו לא עושים עין הרע על ילדים של אחרים. תרומות מתקבלות בברכה" אני חושבת שאולי אז יהיה לי יותר קל ... אז השאלה הגדולה היא : מחר - ללכת או לא ?!

 

[עדיין מנסים]

תמר-בואי לצ'אט

אני אכנס עכשיו

 

[באאבו]

תמר, השלט שלך -

קלעת בול!! אין שאלה שאנשים שואלים את עצמם לגבי זוגות ללא ילדים שלא ענית עליה פה. אם זה לא היה כל כך מציק, זה היה יכול אפילו להצחיק...

 

[טיפטיפ29]

בעלי כבר מפחד להגיד לי שיש עוד

הדלקת נרות, כי הוא יודע שאני לא מגיבה יפה לכל הארועים המשפחתיים. אני פשוט לא הולכת, וזה לא בכלל הטיפולים, גם בימים כתיקונם, סבלתי מהדברים האלה, והטיפולים ממש לא מוסיפים עונג לכל הבילבולי שכל האלה. אז אני מקציבה לבעלי בערך 2 ארועים בשנה ועוד אחד על חשבון הבית.

 

[פסי24 המקווה]

אשמח לקבל עותק../images/Emo123.gif

 

[פליאה 4]

גם אני הייתי אתמול בברית סגולה נוספ

כמו שכתבתי הייתי אתמול בברית של חברים מאוד נהנתי לא נתנו לי להעביר את התינוק אני שונאת את זה אבל בכלל לא בכיתי דווקא הטקס היה קצת מוזר ומצחיק שצחקתי סגולה נוספת בזמן בכי התינוק תבקשי את כל משאלות ליבך לטובה יש גם תפילה מיוחדת לזמן שבו התינוק בוכה ותחזיקו מעמד מותר מצד אחך לבכות אבל אל תרחמו על עצמכם יותר מדי זה מה שמביא לדיכאון תהיו יותר אופטימיות ושמחות חג חנוכה שמח עם המון ניסים

 

[צוקה1]

חבובי חמודה קוראת אותך ובוכה

כי גם אני הייתי בסיטואציה כזו ומן הסתם עוד כמה וכמה מחברותינו יודעת כמה המעמד הוא עדין ומורכב ומציף.את אכן גיבורה וחזקה וכנה עם רגשותייך ומקסימה. מחבקת אותך הכי חזק שאפשר ואוהבת אותך .צוקה

 

[anatc]

משהו שכתבתי לפני חודש וקצת...

אתן כל כך משמחות אותי anatc / פוריות ו 23:50 | 10/11/03 כל כך קשה לי עם הדיפרלין הזה, כל התחושות כל כך מוקצנות. אני מסוגלת לעבור מאופוריה לדיכאון קיומי תוך 20 דקות. ביום חמישי היתה הברית של עידו - בנה הבכור של חברתי אורית, זו שהתחתנה לפני שנה, וב IVF שלישי הצליחה עם מוקפאים (הייתי נוכחת בהחזרה). התרגשתי קשות לפני ובזמן הארוע, וכשהגישה לי כוס יין והסתכלה לי בעיניים ופקדה בלי מילים:"תשתי עכשיו" - לא הבנתי למה, אבל הבנתי שהיא מעניקה לי משהו, כוח, אנרגיה, כאילו רצתה להדביק אותי בפוריות שלה. הרגשתי שהיא משתפת אותי בטקס מסורתי, קדמוני, ופשוט התחלתי לבכות מהתרגשות. גם עכשיו, בעודי כותבת לכן, אני בוכה. למה זה כל כך מרגש אותי? זה הכל מהדיפרלין? אחרי הברית, בערב, השתתפתי בחתונה של עמית לעבודה, והייתי עליזה במיוחד, ולא רק בגלל האלכוהול. אני מרגישה שאני על רכבת הרים אמוציונאלית, ואין לי כוח אלי. מזל שיוסי סובלני. ועכשיו אני הולכת להזריק את הדיפרלין היומי, ולשתות את הפורמולה הסינית. כבר הבטחתי שאם יצא לי מזה ילד - אקרא לו בשם סיני. אני מודה לכולכן על הברכות, כל אחת-אחת מכן, אתן מאד מתוקות. ענת, שגדלה בשנה

 

[bapi]

הלוואי ובאמת היו יכולים

להעביר אלינו פוריות אני ואחותי אפילו קיימנו דיון על כך שצריך להוסיף כמה חדשי המתנה לאלה שהולך להן מהר (כמוה) ולהוריד את זה מהזמן שלא נגמר שלוקח לנו להכנס להריון. חוץ מזה אולי גם אני אקרא לילד שלי בשם סיני

 

[אמאלולי]

חבובי ותמר יקרות ../images/Emo24.gif

הקושי הזה הכל -כך מוכר.... שולחת

ים חזקים.

 

[טיפטיפ29]

חבובי - עוד דבר...

אחרי הגרידה שעברתי, בכיתי המון, בכי נוראי, היסטרי כזה ולא יכולתי להפסיק, זה נמשך כמה זמן ולא הבנתי למה אני בוכה עד כדי כך, הבנתי שעברתי דבר טראומטי ולגיטימי שאבכה, אבל אני בד"כ לא בוכה בכי כזה (אני בוכה כל כך הרבה, אי אפשר לבכות כזה (!) בכי כל הזמן...). אחרי כמה זמן הבנתי שככל הנראה מדובר בהורמונים שמסתדרים בגוף, כל הבטא שיוצאת וכו' ובאמת, עם הימים שעברו הבכי נרגע, הצער גם, ואני יודעת שהבכי הזה היה בגלל ההורמונים שהשתוללו, אז יכול להיות שהשילוב של ההורמונים והמעמד המרגש גרמו לך לבכות, אז זה לגיטימי ואפילו מתבקש. מאחלת רק דמעות של אושר.

 

[חבובי]

אני בכינית מטבעי, ההורמונים רק

מחמירים את המצב.... האמת שהגעתי לברית בהרגשה די בסדר. אבל כשהיא אמר לי שהם רוצים שנגיש את התינוק, זה פשוט שבר אותי. אולי כי הכל כ"כ טרי עדיין. וגם כי הרגשתי שכולן עם ילדים חוץ ממני.... (אבל אני מניחה שזו סתם התה הרגשה מוגזמת...) בכל אופן, אני מקווה שהבטא תרד מהר, וההורמונים ירגעו (עד הפעם הבאה שניקח איקקלו'... ו/או עד ההריון הבא...) תודה לכולכן על העידוד...