זו בדיוק הבעיה המרכזית של הדת היום
אחרי מילירדיי פרשנויות הזויות של מליוני פרשנים הזויים, מבינים הדתיים שכל אחד יכול לפרש את מה שהוא רוצה איך שהוא רוצה ואף למרות שאף אחד לא התיר להם לפרשן, כל אחד מפרש כמו שהוא רוצה, אבל יש להם חזית אחידה כמעט נגד החילונים.
כשיש חוק כתוב, אבל כל אחד עושה מה שהוא רוצה, החוק חסר ערך.
אז מצד אחד הדתיים טוענים שהתורה קדושה ומצד שני לא מענין אותם מה כתוב בה, עד כדי המצאת דברים מתוך גישה אישית והמצאת דברים החל מהטענה שאסור לשמוע שירת נשים שזה כביכול מדאורייתא (שקר) דרך הטענה שהדתיים מכבדים את הנשים כאשר הכל מצביע על ההיפך הגמור והם אף מציגים דוגמא שיקרית (כל כבודה בת מלך פנימה), ועד השקר של עשרת הדיברות.
ומילה אחרונה: אם מצוות יישוב ארץ ישראל היא המצווה החשובה ביותר ליהודי דתי, מדוע הרבי מלובביץ, רבי נחמן מאומן, הרמב"מ לא עלו ארצה ? אלו הבולטים ביותר .
פשוט: כי מי שהוא דתי אמיתי, מרגע שעלה ארצה איננו יכול לעזוב אותה.
בספר שלי:"התנ"ך כתוב בעברית שכל אחד מבין" אני מעלה מאות פרטים איך הדתיים מוכרים סיפורים שיקריים לציבור, ראשי הדת עוברים על המצוות, מזלזלים בנשים, מוכרים את הבנות ועוד.
קפיש ?
אז הנה סיימתי כמו שאתה מבקש, וכעת אולי ברורה יותר הסתירה בין להיות דתי לבין עזיבת ארץ ישראל אפילו לזמן קצר ללא צידוק..
