תלוי את מי שואלים
לפי חבר שלי, שחזר בתשובה-קבליסט , לפי אחד הספרים שלו ( ספר היצירה או מקור חיים או משהו דומה...) ה' ברא אותנו כדי שנכיר בתפארתו וגדולתו ( וכדי לדעת לעשות את זה יש עוד ספר שמפורטת בו כל המצוות עשה ואל תעשה ). במילים של ימינו, זה בערך אותו דבר, לאהוב את המציאות כעת, ולחיות בתחושת תודה פנימית גדולה לקיום. לפי הרב שלי , משמעות החיים היא התמודדות אין סופית, עם כל רגע, בשימחה, תוך ציפיה לבואו ( של המשיח ) הוא אומר ש "הציפיה לבואו" היא מצווה חשובה לאין שיעור. כמו שהבנתי, אם עושים את זה נכון, אז זה דומה לתחושה של כאילו אוטו הולך לקרות הדבר הכי מדהים והכי טוב שיכול להיות, פתאום יש שלום ואהבה בעולם, או שתכף מגיע השליח עם הצ'ק ממפעל הפיס, ואוטוטו נערת חלומותיי מקישה בדלת... אין ספק שאם מאמינים שאוטוטו כל הדברים האלה יקרו עוד דקה מעשיו ( בכל דקה-דקה מעכשיו... ) אפילו אם תגידי שאני חי באשליות, זה בהחלט אוטוסוגסטיה / אסטרטגיה שיכולה לתת טעם לחיים. לי הייתה בסוף השבוע התמודות לא פשוטה... כתבתי עליה בפורום אחר ש"מלאכי עליון" הגיבו עליה... וכך היגעתי לפה...