מה לעשות?

כמה מילים לסיכום (פחות או יותר)

אני חד הורית מבחירה, ותודה לאל שמעולם לא התחבטתי בשאלות כאלו. עם זאת, אני מברכת על החלטותי הרבה יותר פעמים ממה שצפיתי אי פעם. לילד שלי יש אימא אוהבת שתמיד פועלת רק לטובתו. בחיינו, אני המחליטה היחידה והסופית, עובדה שמאפשרת לי לגדל אותו על פי עקרונותיי ותפיסתי, עובדה שמאפשרת לי לגדל אותו באהבה ובשמחה, בחופש ובכבוד. להביא ילד ללא אבא = להביא ילד מתוך אהבה לילד ולא כניעה לנורמות חברתיות, להביא ילד ללא אבא = לגדל ילד מתוך חופש ואהבה ולא מתוך הצורך לרצות את הסביבה. לבחור להביא ילד ללא אבא = לקחת אחריות על האימהות לבחור להביא ילד ללא אבא = לדעת שאת יכולה הכל, אם רק תרצי כוחות הנפש שיש לה לאישה הם עצומים!! כוחות הנפש של אישה שבחרה לגדל ילד ללא אבא - גדלים שבעתיים השאלה יחידה שצריכה להישאל כאן היא: מה את חושבת ומרגישה? האם את מוכנה לקחת אחריות על חיי איש קטן? להיות אימא זה תפקיד שברגע שלקחת אותו על עצמך - אין חזרה!! את כבר בהריון, גם אם תפילי - הוא יהיה שם... גם אם תמסרי לאימוץ... עד כמה את מוכנה לקפוץ למים? איזה מחיר את מוכנה לשלם? קראתי את התגובות שהגיעו היום - רובם שופכים כעסים חברתיים. נסי להניח להם. התמקדי בהודעות ששלחו אותך לבחון את עצמך ואת רגשותייך. רוב ההודעות נכתבו ע"י נשים שהיו בעבר ממש במקום בו את נמצאת. הקשיבי להן!! - הן יודעות על מה הן מדברות.... מה תחליטי? - זה כבר בידיים שלך. אין החלטה טובה או לא טובה. יש החלטה מהבטן, ויש את זו שנלקחת כתגובה לפחדים. יש את ההחלטה שלך ויש כניעה לרצון אחרים. רק את יודעת את התשובה הנכונה בשבילך ובשביל עוברך. למעשה, ההחלטה אם להשאיר או להפיל היא ההחלטה הראשונה שלך כאם. וזיכרי את בהריון = את כבר אימא, הילד שלך תמיד יהיה שם (ראי דבריה של ברונטית חושנית) מאחלת לך
בכל החלטה שתקבלי על עצמך
 

שרון 8

New member
כל מלה חצובה בסלע

נאווה הצליחה להעביר למלים בצורה מדויקת את מחשבותיי בנושא בימים האחרונים...
 

FoxyLady1

New member
אין כ"כ הרבה מה לחשוב...

שמעי, אם עזבת את הבחור, אין טעם לנסות ולשחזר אהבה שמקומה בספרי ההיסטוריה. גם אם מדובר בתינוק.. הפלה כאן היא מעבר לאלטרנטיבה - היא הפיתרון. עד כמה שזה לא סימפטי..
 

יפיופי

New member
עדי אני מחזקת אותך

בכל החלטה שלא תקבלי, אני לא ישיא לך עצות כי באמת אני חושבת מנסיון אישי שההחלטה צריכה להיות שלך וכמה שתקבלי החלטה חפה מהשפעותהם של אחרים , ככה יהיה לך קל יותר להתמוד. גם אני בגילך נפרדתי מחבר וזה גם היה הגיל שהבנתי בלב ובשכל שאהיה אמא גם בלי בן זוג, לקח לי עוד 4 שנים להכיל את זה מכל הכיוונים, שגם ניסיתי עוד 2 קשרים (כך שלא שללתי על הסף)ואז הייתי שלמה לגמרי עם הרעיון. נקודת הפתיחה שלי היתה מעולה חלום ממש. משפחה תומכת, שכר גבוה, עבודה קבועה, חסכונות, בית, אוטו.בריאות בשפע והרבה אהבה ובטחון. אני מגדלת ילדה כבר 10 שנים ובשנים האחרונות איבדתי כמה מהדברים זה התחיל בבריאות,חסכונות, שכר גבוה, עבודה קבועה אבל דבר אחד לא איבדתי את האהבה שהולכת ומתעצמת מול כל קושי לא היה רגע שהצטערתי, לא היה רגע שחשבתי שקשה לי יותר בגלל שאני מגדלת לבד. לעולם לא עבר לי בראש אילו הייתי בזוג היה לי קל יותר? מה שנותן לי את הכח זו האחריות וחופש הבחירה שלקחתי על חיי. אז עדי בהצלחה על כל החלטה שתקחי
 
הבנת הנקרא

אם היא כתבה בפורום חד הוריות, היא לא רוצה לשחזר אהבה. היא שוקלת הורות לבד.
 

sim64548

New member
מחשבה על הפלה

חמודה אל תותרי לבחור .אם תתעקשי אתו הוא יכיר בעובדה שהוא אבא... קצין משטרה בגמלאות עםהמון נסיון בתחום
 
חושבת יקרה, איפה את?

אני מקווה שנשארת לקרוא את התגובות והשכלת להתעלם מהחלקים המטיפים שבהן. מה שלומך? איך את מרגישה? על מה את חושבת? נשמח אם תשתפי אותנו בהתלבטויות, או שאולי כבר החלטת או עשית? מה שלא יהיה, שיהיה בהצלחה.
 

Dark Muse

New member
מה שאת עושה זה לא הטפה?

היא בקשה דעות. היא לא צריכה אותך בתור עורכת דין שתפסול את מה שלא מוצא חן בעינייך... חוצפנית
 
כמובן

אני מטיפה לה לקחת איתה את מה שעוזר ולהתעלם ממה שמזלזל. אני מטיפה לה לעשות חושבים עם עצמה ולא על פי תגובות של זרים. אני מטיפה לה לא להיבהל מתגובות הסביבה ולהקשיב ללב ולבטן שלה. ודאי שאני מטיפה. אני צריכה להיות כומר, בחיי!
 

Dark Muse

New member
אז בשביל מה היא ביקשה דעות?

מישהו הכריח אותה לעשות הפלה או ללדת את התינוק? אף אחד. פשוט כל אחד כתב את דעתו בנושא שהיא ביקשה לשמוע את דעתנו והזלזול שלך בדעות של אנשים מגעילה, ההטפה שלך נגד הדעות שלי מעצבנת במיוחד. כומר? תהיי נזירה. (לפחות הן שותקות)
 

mmmmmmmmmmmm

New member
את לא לבד

תעשי הפלה אני לא רוצה להכאיב לך יותר מידי אבל זה הצעד הנכון ביותר לעשות יחסית למצב הנפשי שלך בתקופה הזו
 
החלטות כואבות ../images/Emo70.gif ../images/Emo70.gif ../images/Emo70.gif

המון המון תודה לכל מי שהציע את עזרתו ועל כל התמיכה והעידוד. שמעתי הרבה דעות, סיפורים ומחשבות שהוסיפו לי עוד נקודות למחשבה. אני בחורה מאוד רגישה ואמוציונאלית אך בנושא זה אני מנסה לחשוב בקור רוח ולבחון את המצב בצורה הכי רציונלית שאפשר. אינני בחורה דתייה אך אני רואה את עצמי כבחורה מוסרית עם ערכים רבים שאמצתי לעצמי ולפיהם אני חייה. אני עומדת בצומת דרכים בה נשאלות שאלות מוסריות רבות.
האם מוסרי להפסיק את התפתחותם של החיים הצומחים בי
זו תחושה מופלאה להרגיש שצומחים חיים בתוך הגוף שלך.אני לא יודעת אם זה ההורמונים...אבל אני מרגישה את זה. אם אחליט להפיל ארגיש כרוצחת גם אם זה רק כמה תאים שהם פוטנציאל שלא ימומש. אך זוהי התחלה של חיים.כך זה מבחינתי, בלי שום קשר לדת או מוסר אוניברסלי.
האם מוסרי לכפות על מישהו להיות אב בעל כורחו
על אף שימוש בגלולות נכנסתי להריון במסגרת של קשר של 7 חודשים. האחריות היא של שנינו במידה שווה ואני חושבת שגם ההחלטה צריכה להיות משותפת עם משקל זהה לדעה של כל אחד מאתנו . האקס צעיר ממני ונמצא גם בנקודה מאוד לא ברורה בחיים שלו. ואין לו יכולת, לא כלכלית ולא רגשית לתמוך בי ובילד. אומנם "משפטית" האב חייב לשלם מזונות אך כשהוא שאל אותי "מה את רוצה לגדל ילד בלי אבא?" הבנתי שהוא אומנם ישלם אבל לא יהיה שם.הוא ישנא אותי ואת הילד על כך שהוא "משלם" על משהו שהוא לא בחר בו, לכל חייו. הוא במצב של חוסר אונים מול ההחלטה שלי. זה לא מוסרי. גם כש"על טעויות משלמים". מבחינתי מסירה לאימוץ היא לא אופציה. לא אוכל לוותר על ילד שגדל בתוכי 9 חודשים ואדע כל חיי שאי שם חי לו ילד שלי. ולכן אני לא אגרום למישהו אחר לחיות בתחושה דומה.
האם מוסרי להביא ילד לעולם לתנאים התחלתיים כל כך בעייתיים וקשים
אם אחליט להביא את הילד לעולם אקח את האחריות במלואה על חייו. אמלא את חייו באהבה, רגישות, תשומת לב, העניק לו את כל האהבה שבעולם, אתן לו אהבה , חום וערכים. אך כל זה אינו מספיק. אימי גידלה אותי בצורה זו אך ראיתי איך היא נאבקה בקשיים הכלכליים (עבדה מבוקר עד ערב) , נאבקה בבדידות (רוב הבחורים לא ששים להיכנס לקשר עם אישה עם ילדים) .אני זוכרת את תחושת האשמה שלוותה אותי מגיל צעיר. איני רוצה לגרום למצב בו אני וילדי נאבק כל חיינו.צפויים לנו קשיים כלכליים רבים .אאלץ להפסיק את לימודי ולא בטוח שאמצא עבודה טובה ומספקת שבאמת ארצה . אאלץ לעשות המון פשרות ולהקריב הרבה קורבנות .ערך החיים הוא חשוב אך איכותם של החיים חשובה לא פחות. אם לא אהיה שמחה ומאושרת זה ישפיע גם על הילד שלי. בפנים אני יודעת שכאישה יש בי את הכמיהה לילד. אני לא בטוחה כמה בשלה אני מבחינה רגשית ונפשית.יתכן שכן.אך אני יודעת שאני לא מסוגלת בשלב זה של חיי להיות אם חד הורית.אין לי את המשאבים הרגשיים לעשות זאת לבד.וגם עזרת המשפחה היא מוגבלת. אם הייתי מבוגרת בכמה שנים,עם תואר,בית, רכב, מבוססת מבחינה כלכלית הייתי רואה את הדברים בצורה שונה. למרות שאני מעדיפה את התא המשפחתי המסורתי של אם ואב. על אף שאני יודעת את הסיכויים לגרושים אני מעדיפה שנקודת הפתיחה תהיה בפלוס ולא במינוס. נראה לי שהבחירה היא בלתי נמנעת ,אני צריכה לחשוב על חייהם של שלושה אנשים: של הילד, האב ושלי... ,עם כל הכאב שכרוך בכך נראה לי שהפלה היא הדרך הנכונה עבורי. אני יודעת שהכאב יישאר ויצבוט בלבי לנצח ...
 

harabecw

New member
למזלי...

יצא שאחרי שהורי התגרשו(כשהייתי בן 7), אבי עדיין גר בקיבוץ ולמעשה יש לי בית שני, כך שהכל הסתדר. אבל מה אם הייתי לבדי עם אימי? כל-כך הרבה דברים חסרים. זה לא שאי-אפשר, בטח שאפשר. אבל לדעתי זה מאוד לא רצוי.
 

tiaa1

New member
בכל מצב,ובכל מקרה, בהצלחה! ואנו

כאן תמיד לצידך!
 
לא ישארו לך שום משקעים

אני עשיתי הפלות אימי עשתה הפלות ומלבד מחשבה קלה פה ושם- כלום. כמובן שהכל תלוי בהמשך אם תקימי משפחה,אם תלדי הרבה ילדים אם תזכי לרווחה כלכלית ועוד משתנים רבים צפוים ובלתי צפוים. לעומת זאת אם היית נשארת עם ילד לבד תחושת ההחמצה היתה מחלחלת בך יום יום ולא היתה נותנת לך מנוחה שלא לדבר על יתר הדברים כפי שהטבת לתאר בעצמך.
 

virlomi

New member
בהצלחה - בכל דרך שתבחרי

אני לא שייכת לפורום השזה אלה לפורום הריון ולידה ואני נשואה. לא רוצה ליעץ או להגיד מה הייתי עושה במקומך, ולכן לא כתבתי קודם. זו היא החלטה שלכם(שלך ושלו) ואתם תחיו איתה ואם התוצאה אם זה ילד או תחושת החמצה. בכל מקרה שיהיה לך בהצלחה - בכל דרך שתבחרי.
 
חשבת על זה../images/Emo7.gifוכתבת פשוט מדהים

הכאב באמת יהיה בלבך לנצח, אבל אולי זה עדיף מללדת לתוך תנאים כל כך לא אופטימליים... הייתי שמחה אם היית מעדכנת בהמשך, וכמובן- אם את זקוקה לכל עזרה שהיא, אפילו אוזן קשבת או
את עוד תהיי אמא, ותהיי אמא נפלאה. לפעמים דברים פשוט לא נועדים לקרות.
 

m i c h a l i

New member
../images/Emo24.gif עצוב...

מה נותר עוד לומר שלא נאמר... אכן הוצגו פה עשרות דיעות מעשרות אנשים ונשים... ניכר כי השקעת מחשבה מרובה בהחלטה הכל כך קשה הזאת... את מוזמנת להישאר כאן איתנו, לקבל את הכתף והחיזוקים לכשתרצי מיכלי וחברי הפורום
 
למעלה