מה לעשות?!
זה הולך להיות קצת ארוך, אבל אני באמת זקוקה לעצה.. עצה אובייקטיבית...
שמי נעם, אני בת 27 ואני נמצאת בקשר 6 וחצי שנה עם חבר שלי.
אני אוהבת אותו כמו שלא אהבתי מישהו בחיים שלי.
בתקופה האחרונה אנחנו נמצאים במצב קשה, הכל התחיל לפני בערך שנתיים. אחרי שפשטנו את הרגל והיינו צריכים לחזור לגור ביחידת דיור בבית של ההורים שלו כי הוא לא עבד 4 חודשים.
הצלחתי לסדר לו עבודה במקום העבודה הקודם שלי, והוא לא החזיק שם 3 חודשים אפילו. הוא היה חודש ברמן קפה בבית קפה באיזור. ועשה כמה אירועים בקייטרינג, אבל שום דבר רציני. הוא למד, ולא מוצא עבודה במה שהוא רוצה. ולא מוכן התפשר.
נכון להיום הוא לא עובד כבר 8 חודשים.
לציין שאני גם סטודנטית ואני מממנת אותנו ממשכורת לא גבוה במיוחד.
הקשר התחיל להתפורר לי מול העיינים, לא רציתי לזרוק 6 שנים לפח אז התחלנו ללכת לטיפול זוגי. היינו כמה פגישות ואז הוחלט שהוא יעשה טיפול לבד.
בהתחלה זה היה נראה כאילו משהו מתחיל לזוז, אפילו האינטימיות חזרה לקשר.
אם הוא היה יושב ולומד כל היום בבית אז בסדר, אבל הוא מבזבז את הזמן שלו על שינה, אכילה, מחשב וטלוויזיה.
כל דבר שצריך לעשות בבית אני צריכה לבקש ממנו לעשות, הוא לא לוקח יוזמה ולא עושה שום דבר בעצמו.
אני כבר לא מסוגלת לחיות ככה. שלא לדבר שהמצב הכלכלי עוד יותר מעכיר את הקשר. אני מתלבטת מה לעשות, להישאר עוד? ללכת?
תודה לכל מי שקרא את ההודעה הזאת עד הסוף, אני אשמח לעזרה.
זה הולך להיות קצת ארוך, אבל אני באמת זקוקה לעצה.. עצה אובייקטיבית...
שמי נעם, אני בת 27 ואני נמצאת בקשר 6 וחצי שנה עם חבר שלי.
אני אוהבת אותו כמו שלא אהבתי מישהו בחיים שלי.
בתקופה האחרונה אנחנו נמצאים במצב קשה, הכל התחיל לפני בערך שנתיים. אחרי שפשטנו את הרגל והיינו צריכים לחזור לגור ביחידת דיור בבית של ההורים שלו כי הוא לא עבד 4 חודשים.
הצלחתי לסדר לו עבודה במקום העבודה הקודם שלי, והוא לא החזיק שם 3 חודשים אפילו. הוא היה חודש ברמן קפה בבית קפה באיזור. ועשה כמה אירועים בקייטרינג, אבל שום דבר רציני. הוא למד, ולא מוצא עבודה במה שהוא רוצה. ולא מוכן התפשר.
נכון להיום הוא לא עובד כבר 8 חודשים.
לציין שאני גם סטודנטית ואני מממנת אותנו ממשכורת לא גבוה במיוחד.
הקשר התחיל להתפורר לי מול העיינים, לא רציתי לזרוק 6 שנים לפח אז התחלנו ללכת לטיפול זוגי. היינו כמה פגישות ואז הוחלט שהוא יעשה טיפול לבד.
בהתחלה זה היה נראה כאילו משהו מתחיל לזוז, אפילו האינטימיות חזרה לקשר.
אם הוא היה יושב ולומד כל היום בבית אז בסדר, אבל הוא מבזבז את הזמן שלו על שינה, אכילה, מחשב וטלוויזיה.
כל דבר שצריך לעשות בבית אני צריכה לבקש ממנו לעשות, הוא לא לוקח יוזמה ולא עושה שום דבר בעצמו.
אני כבר לא מסוגלת לחיות ככה. שלא לדבר שהמצב הכלכלי עוד יותר מעכיר את הקשר. אני מתלבטת מה לעשות, להישאר עוד? ללכת?
תודה לכל מי שקרא את ההודעה הזאת עד הסוף, אני אשמח לעזרה.
