מה יותר כואב?

יערית

New member
מחשב דלוק

משותף,שכח למחוק אימיילים המוכיחים שהיה וישנו רומן בים השניים.
 

יערית

New member
מותק

ראי תגובתי לאנדי ממש כמה שורות מעלייך,אותה תשובה הייתי כותבת גם כן לגבי החדירה לפרטיות, מסכימה איתכם,אבל המיקרה שונה.
 
ראיתי...

אבל לא קניתי...
גם אחורי 80 שנה של זוגיות...יש דברים שלא עושים,אלא אם מקבלים רשות. לא רק המקרה שונה...גם האנשים שונים. אז אני שונה...אבל רק הפם
 

יערית

New member
לא רק אם קבלת רשות

גם כשאת מציצה במחשב ואת נתקלת בכותרת "אהובי היקר", זה מיועד לבעלך מזה 38 שנה ואת יודעת בוודאות שזה לא ממך,תבקשי רשות?חושבת שאצלהם זה עבד אחרת, חושבת שהיא כלל לא הרגישה דבר גם אם נסע לעיתים דחופות,האמינה שאין לזה בכלל פתח,האמינה שבגילם אם כל מה שעברו יחד,אין מצב לרומן "סוער" מתחת לאפה, וביום אחד כשאת נתקלת ככה סתם בכותרת שכזו,היא העזה בפחד גדול,מאז חצי שנה שתקה וראתה הכל,כשפוצצה את העיניין התנצל והבטיח שזה לא יחזור על עצמו,זה חזר על עצמו, כי היא כבר לא ממש הלכה כעיוורת אחריו. כל אחד והרף שלו קוקו,כל אחד והאני מאמין שלו,כל אחד והכבוד שהוא מבקש ודורש לעצמו בזוגיות ובכלל.
 
המילה דיסקרטיות - פנים רבות לה

יש דיסקרטיות שבאה ממקום של כבוד הפרט. שמירה על האמון שניתן לי כאשת סודו של אדם. זו הדיסקרטיות היפה בעיני והרצויה. אבל... מה לעשות שיש למילה הזו עוד פן? רואים אותו הרבה במודעות בעיתונים "מחפש קשר דיסקרטי". כשאדם מנצל את הדיסרקטיות שהוא נהנה ממנה על מנת למעול באמון שניתן לו - זה שקול בעיני ללגנוב בחסות החשכה. ולאדם כזה - שיגיד גם מאה פעמים שהמידע שהגיע לבן זוגו הגיע בדרך לא כשרה... לא חושבת שהטיעון הזה תופס. מי שרוצה מערכת שמושתתת על אמון ועל שמירה על כבוד הפרט - מחויב גם למשהו מצידו. דעתי. מעולם לא חיטטתי בחפצים של בן זוגי, אבל יכולה להבין אדם שנפל בכך ברגע שהיה מה שעורר את חשדו. ברור שהאידאל היה ליזום שיחת ברור עם בן הזוג, אבל וואלה - המצב לא אידאלי מלכתחילה.
 

יערית

New member
מסכימה איתך במאה אחוז../images/Emo45.gif

וגם אחרי ש"חיטטה" שנפגעה עד עימקי נישמתה מהבריחה שלו כשקצת קשה בינהם,היא יזמה שיחה, היא נתנה צ'אנס,זו לא ילדה קנאית שיושבת על הצואר של בן זוגה,זו לא אישה לא עצמאית תלותית,זו אישה שעולם המושגים שלה נופץ, הביטחון והאמון הגדול שהעניקה לו כל השנים פשוט נעלם ברגע שהוא ניצל את תמימותה והאמון שהיא העניקה לו.
 

N D R

New member
למה את לא כותבת שאת יכולה גם להבין

אדם שנפל בכך ברגע שמשהו עורר את אבר מינו כשהמצב לא אידיאלי מלכתחילה? לא שאני מבין את זה, אבל גם לא מבין את ההבחנה שכתבת. אדם לא נופל, אדם בוחר! כאשר אדם נכנס למקום שאחר (יכול להיות בן זוגו) לא הזמין אותו מלכתחילה, הוא לא נמדד במה הוא גילה, הוא נמדד בכמה השיג גבול. כי הרי יש מצב בו בהשגת הגבול הזו בכלל לא גילה בגידה של בן הזוג אבל גילה בגידה של ידיד של בן הזוג. חלק משיתוף הוא שמירה על פרטיות. ברגע שזה נשבר ולא משנות הסיבות, זו שבירת נאמנות אישית בדיוק כמו רומן מהצד.
 

N D R

New member
לא - רחוק מזה.

זה שאת יכולה להבין אנשים שפולשים לפרטיות של אחרים דרך המידע אצל בן זוגם זה מה שמפריע לי לא להיות מבסוט. ולא משנה מה יכתב פה. זה נעשה ונעשה בגדול ויש החושבים שיש לכך לגיטימציה. הדברים שכתבת מעודדים את זה בגדול. מעניין כמה אנשים יעמדו בפיתוי שלא לקרוא יומן אישי שכתב בן הזוג שלהם ושכח בבית?
 
בוא נבהיר משהו

אני מעולם לא פלשתי לפרטיות של בן זוג שלי. אני אפילו לחדרים של הילדים שלי לא נכנסת בלי רשות. מכתבים שכתוב עליהם את שמם, אופילו מגזינים שהם מנויים עליהם אני לא פותחת. אז בבקשה לא הלעביר את הפרשה אלי, וכאילו אני נתתי לגיטימציה לחיטוט בפרטי! כל מה שכתבתי זה - שאם הדגיע המידע (וזה קורה לפעמים בלי לחטט ולבלי להתכוון) - מאותו רגע יש פיתוי גדול להמשיך לחטט ולברר. מעולם לא תמכתי, כולל בשרשור הזה בחיטוט מכוון. אל תנסה לעשות אותי ואת שחובשים כמוני לבעיה בתקשורת ובאמון בין בני זוג. חפש במקום אחר.
 

N D R

New member
אם כל אחד היה לוקח כל תגובה לכיוון

אישי, כמעט ואי אפשר היה לנהל כאן שיח. אבל מכיוון שגם אני חטאתי בכך לא פעם לפחות לדברי המשתרשרים עימי, מבין מאיפה זה בא. לא זורק עליך כלום. בואי נחזיר את הדיון לנושא עצמו שדן בלגטימציה. מה שאני אומר הוא שגם אם אני מקבל את הטענה שטענת תחילה שאומרת שאם היה ונחשף מידע בשגגה אז אין מה להשוות בין הבגידה שהתגלתה ואופן הגילוי כי אי אפשר להאשים אדם שמועד בתנאים לא אידיאלים. ואני אומר. נניח יש פרטנר חשדן. אז הוא תמיד יאמץ לעצמו את העיקרון. אם מצא משו אז הכלל מתקיים. אם לא מצא אז זו מעידה בתנאים שאינם אידיאל. ואני אומר. אם לא מצא אבל מצא דברים אחרים שלא קשורים לחשדות שלו, זו מעילה באמון שלא קשורה לנושא מצב האידיאלי. זאת אומרת, שלפני שפותח מייל צריכה לרעוד לו היד. צריך לדעת שהתוצאה רעה בכל מקרה. אם גילה בגידה היא רעה. אם לא גילה התוצאה רעה באותה המידה. כל שכתבתי לך הוא שבתור אחת שמאוד מוערכת בפורום הזה, כתיבת דעה שכזו עלולה לדרבן לחיצת עכבר אצל אדם שרועדת לו היד אבל עדיין מתלבט. מסכים איתך לחלוטין שהאלטרנטיבה האמיתית היא שיתוף או דרישה לשיתוף. לא כל דרישה לשיתוף דינה להתקבל ואז יכול כל אחד מבני הזוג להסיק את המסקנות.
 
בגידה היא בגידה

למדתי הרבה לאחרונה על הענין של בגידות ובוגדות , בגידה היא בגידה היא בגידה , אחר כך באים הפרטים הקטנים המיוחדים לכל מקרה ועודים את הכאב יחודי ומיוחד. כל מקרה לגופו וכל אחד שעובר את הענין לוקח אותו באופן אישי.
 
בגידה עם אישה

מפני שהבגידה עם גבר, זה הרבה מעבר לבגידה... זו משיכה/נטיה מסוג אחר, זו ההתמודדות של הבעל עם משהו שלא בטח שהוא מוכן לצאת מהארון ולהתמודד איתו בגלוי, אז בוודאי שלא לספר לאישתו שעתידה להיות גרושתו לאחר גילוי מידע שכזה ועלולה להשתמש במידע הנ"ל נגדו. גברים /נשים רבים שנמשכים לבני מינם גם בלי קשר לבגידה... לא מוכנים להתוודות בפני אף אחד על נטייתם, אז בוודאי שלגבר או אישה נשואים קשה יותר.
 

דניאל1958

New member
../images/Emo20.gifכואב אבל פחות

נכון שבגידה זו בגידה, אך בגידה עם בן מין זהה, גבר עם גבר, או אישה עם אישה ,זו לדעתי לא בגידה, זוהי כבר נטיה מינית, גילוי הזהות המינית שלך.בגידה של גבר עם אישה, או של אישה עם גבר, זוהי אכן בגידה.זה כואב ,מתסכל פגיעה באגו,יצירת חוסר אמון,פגיעה עתידית במערכת קשר חדשה.
 
וואי הזכרת לי את יונתן

עם כוס ורקיק אפשר להמתיק אין קץ לבריחות זה לא נעלם רק רחוק או נרדם וכואב אבל פחות לא נעלם רק רחוק כואב אבל פחות פחות ועדיין, עדיין פוגע זה בא והולך את יודעת זה כואב כשאני, אני בך נוגע זה כואב כשאת נוגעת גפן...
 

asafgery

New member
קשה לענות על כך

בגידה היא בגידה, אמת. אני התנחמתי בכך שהאקסית שלי בגדה בי עם אשה, מפני שברור היה לי שאיני יכול לתת לה מה שאשה נותנת לה. במקרה שלי לא היה גילוי מפתיע לגבי נטיותיה, מפני שמתחילת הקשר היא סיפרה על היותה דו מינית, כך שאיני יכול להגיד שהיתה זו בגידה כפולה מהצד הזה. מה שכן - הבגידה היתה עם חברה משותפת. סמנו שני Vיים בפנקס
. עם כל הכאב, אני משתדל לשמוח בשמחתן שהן מצאו את אושרן זו בזרועות זו. אני לא מאמין שיש טעם לעמוד בדרכה של אהבה או בדרכו של מישהו בכלל. הפכתי בנושא רבות בשנה הראשונה לגירושין. המסקנות שלי היו, שלו היא היתה סטרייטית, היא היתה בוגדת בי עם גבר אחר מן הסתם, ואז האגו שלי היה פגוע הרבה יותר - אני לא מספיק טוב לה, הוא כן. למעשה היא טענה שדוקא עקב היותה דו מינית, עובדת היותה עם אשה לא רלוונטית, שפשוט היא קצה בי ומצאה את אהבתה במקום אחר, במקרה זה עם אשה. בקיצור, אין לי תשובה חד משמעית...
 

d a n i e l s 5

New member
התגובה היחידה כאן שהיא.....

ממקור ראשון. ומסכימה איתך (למרות שלא חויתי בגידה מכל סוג שהוא) שאכן אין תשובה חד משמעית.
 
ואללה..דברתי עם האח שלה

של האשה שעזבה את הבית למען אשה אחרת... דל אותה אשה שעזבה וגרה עם חברתה כבר כמה שנים טובות.. והוא אמר לי..מיכל אין לך מושג כמה הן חיות טוב ובאהבה...לא חושב שגבר מסוגל לאהוב כך... מכירה את שתיהן..והן באמת ניראות מאוד מאושרות.. היכן שאהבה שוכנת שם יש את האושר מה זה משנה איך..ועם מי? מסקנה..הבגידה בכל מצב כואבת לניבגד..אך אולי זה כואב פחות שזה בגידה באותו מין..לא יודעת.. רציתי לדעת..בנתיים מקשיבה לאותה אחת שהבעל עזב למען חברו..ובאמת לא אומרת כלום..
 
למעלה