מה יותר טוב לשלום?

[אורן]

New member
לא אמרתי כלום בקשר למרזל ולנאצים

אמרת משפט מסוים, פירטתי אותו לפי הבנתי. טיעון של "אתה גורם לי להראות כמו נאצי" הוא לא טיעון קביל, ועד שלא יוכח לי אחרת- מבחינתי הבנתי למה התכוונת והסברתי את זה נכון. מזכיר לך נאצים? בעיה שלך, זה אתה שחושב ככה. במשך כל הודעתך הארוכה לא באמת הגבת למה שאמרתי, אלא חזרת שוב ושוב על אותם הדברים (נורא מסוכן, צריך לחשוב על הסיכונים, בלה בלה בלה...) וממש אין לי כוח להגיב, כי כבר הגבתי ואמרתי מה אני חושב. כשיתחשק לך לתת תגובה עניינית אני מבטיח לענות. בקשר ל"להיות חכם"- יהיה מאוד חכם אם אני ארצח את כל מי שאני לא מחבב (כמובן אם אני אעשה זאת בצורה שלא יתפסו אותי) אבל אני לא אעשה זאת כי זה לא מוסרי.
 
מי כאן עכשיו המתנשא?

"מבחינתי הבנתי למה התכוונת והסברתי את זה נכון. מזכיר לך נאצים? בעיה שלך, זה אתה שחושב ככה." טוב שהפכת לשופט עליון לענייני דיבור ברשת. זה שפירטת את אותו משפט לפי הבנתך אני קלטתי והסברתי לך שיחס המשפט פונה לאירגוני הטרור, זה שאתה מיהרת להסיק שהוא מדבר על כלל הפלסטינים זו מסקנה שלך. וכן, הניסיון שלך לצייר אותי כאדון מרושע המתנשא על הפלסטינים גרם לי לחוש שאתה הופך אותי לסוג של מרזל, אם לא זו היתה כוונתך אז תסלח לי אם זה נשמע קיצוני מידי. שאני אבין- אתה קורא את ההודעה הארוכה שלי, לא מתעמק בה, מאשים אותי שלא עניתי לטיעונים שלך, אומר שאין לך כוח להיכנס לדיון ושכאשר תהיה לי תשובה שתספק אותך אני רשאי לכתוב... ואתה עוד מדבר על מתנשאים. אתה מספר כאן שהמוסר הוא הערך העליון שמוליך אותך? ובכן המוסר העליון שמוליך אותי הוא חיי אדם- שלי, של משפחתי, של חברי, של הסובבים אותי, של המדינה, של הפלסטינים ושל כל מי שקשור לכאן. המוסר שלך הוא למעשה עיוור אם הוא אינו מסוגל לראות מעבר לפעולה המיידית של יציאה מהשטחים והנגזרות שממנה.
 

[אורן]

New member
אני מתנשא מעליך

אחרי הכרות קצרה מאוד, אבל הכרות מסוימת. נכון שזה לא כל כך יפה. אבל אתה מתנשא מעל עם שלם וזה גם גדול פי 3.5 מליון (מספר בני האדם מעליהם אתה מתנשא) וזה גם קצת גזעני. אז אני עוד מסדר. בקשר למוסר העליון שמוליך אותך- ציינת שזה חיי האדם של הפלשתינאים אבל הם נפגעים בגלל הכיבוש, אז כנראה שזה לא בדיוק מוליך אותך... אין לי בעיה אם זה, אבל לפחות אל תתיימר להגיד שאכפת לך, אם לא. לא נראה לי שהחיים שלי שווים יותר משל נער בן 19 פלשתינאי. זאת, כמובן, בלי להכיר אותו ואותי מספיק טוב. אולי עוד 20 שנה אני אמציא תרופה לאיידס (זה יהיה נהדר) ואציל כמה מליונים ואז החיים שלי כן יהיו שווים יותר, אבל כרגע עוד לא המצאתי ואני עוד לא ממש תורם מי יודע מה למישהו ולכן- הם לא.
 

Deathatred

New member
זה לא כל כך עניין של שווי

בתור אזרח ישראלי, אתה מחויב קודם לאזרחי מדינת ישראל מאשר לאזרחים זרים. כשם שתעדיף להציל קודם את אחיך על פני אדם זר, כך עליך להעדיף את אחיך לעם ישראל על אזרח לעם זר (ובפרט על אזרח לעם שרוצה להשמידך). "ענייך עירך קודמים" התפישה של השמאל בנוגע לחיי אדם מזכירה לי את זו של טולסטוי. האחרון הכריז שהוא הומניסט ומוריש את כל הזכויות על כתביו לאנושות, למרות תחינתו של אשתו שיוריש לה את הזכויות על מנת שתוכל לממן רפואות לבניהם החולים. טולסטוי סירב בשם ההומניזם הגלובלי וטען כי כל בני האדם שווים ואין להעדיף את בניו על פני אחריו, ולכן לא הוריש פרוטה לאשתו, דבר שגרר את מותם של בניו החולים. זה האבטיפוס של ההומניזם השמאלני, וכל בר דעת יכול לראות מדוע "הומניזם" כזה הוא פסול מוסרית.
 

[אורן]

New member
לא אותו הדבר

את משפחתי אני אוהב. אני מכיר את שתי אחיותי, אמא ואבא שלי אישית, גדלתי איתם כל חיי ויש לי איזשהו רגש שנקרא "אהבה" כלפיהם. וגם כלפי החברים שלי, אותם בחרתי ואיתם אני נמצא הרבה שנים. יהודי שאני לא מכיר- אין לי שום רגש כלפיו. לא אהבה ולא שנאה, ולא יותר מלכל פלשתינאי, צרפתי, סורי או אמריקאי שאני לא מכיר. מה אכפת לי אם הוא יהודי? אולי הוא אדם טוב ואולי הוא אדם רע. לא יודע.
 

Deathatred

New member
אהבה זה לא תירוץ מוצדק לאפלייה

יותר מלאומיות. מבחינת הגישה הדוגמטית שהצגת, אתה לא פחות גרוע/גזען ממי שמעדיף ישראלי על פלשתיני סתם. יש פתרון לקונפליקט זה והוא מסגרת המחויבת, אומנם כל החיים שווים וגו' (למעט חייהם של מחבלים, נאצים ודומיהם) אבל אתה מחויב קודם לאלה שכרתת עימם ברית, ואת האזרחות ניתן לראות כברית שכזו עם המדינה ושאר אזרחיה.
 

[אורן]

New member
זה לא תירוץ, זו סיבה

ומה שאתה אומר זה טמטום. ברור שיש הבדל בין אנשים שאתה מכיר ואוהב אישית אחרי היכרות לבין בני אדם שאתה לא מכיר והחלטת שאתה אוהב אותם על סמך גזעם, לאומיותם או דתם. אני לא כרתי (כך צריך לכתוב) ברית עם אף אחד. נולדתי אזרח המדינה. אף אחד לא שאל אותי.
 

Deathatred

New member
ברור שיש הבדל

ומה לעשות, שבמוסר של השמאל אין הבדל? עכשיו גם אתה מתחיל להבין את האבסורדיות שבאידיאולוגיה המוקצנת שהשמאל אימץ לעצמו. >> אני לא כרתי (כך צריך לכתוב) ברית עם אף אחד. נולדתי אזרח המדינה. אף אחד לא שאל אותי. << אם לא מוצא חן בעיניך תנאי האזרחות, אתה תמיד יכול לוותר עליה ולבקש אזרחות אחרת. האזרחות היא ברית שבה האזרח מתחייב לשמור על החוק, לשלם מיסים וכו ואילו המדינה מתחייבת לספק לו שירותים הכרחיים ולהגן על זכויותיו, בפרט הזכות לחיות. כי אם אתה לא שם את האזרח הישראלי בעדיפות אחרונה בעניין הצלת חיים, מדוע שאני אטרח להציל אותך כשאתה תהיה בצרה? עדיף לי להציל אזרח אחר, שכן מעדיף את הישראלים - כי בעת צרה הוא קודם יציל אותי, ולא [לנציל] אותך - שכן אתה תציל מישהו זר שאוהב לצעוק "איטבאח אל יהוד" ותשאיר אותי לסוף ואף תפקיר אותי אל מותי, וזאת תעשה כדי ש"יפי הנפש" ו"אבירי המוסר" לא יקראו לך גזען.
 

[אורן]

New member
במוסר *שלי* יש הבדל

ואני מבקש ממך לא לנדב אנשים (כמו טולסטוי או כל אדם אחר) ש"ייצגו" אותי. על מנת לפשט דברים, כדאי שאציג את השתלשלות הודעתנו בקצרה לפי הבנתי: תחילה אמרת לי ש- X הוא לא בסדר. כאשר הסברתי לך שאני חושב Y- סיפרת לי שכשמאלני אני צריך לחשוב X, ואם אני לא- חבל, כי אתה תתייחס אלי כאילו כך אני חושב. תודה לך, שהסברת לי מה פירוש "להיות שמאלני" ומה עלי לחשוב, על מנת שזה יסתדר עם טיעוניך . פעם הבאה אשתדל יותר. בעניין האזרחות- האפשרויות לעשות את הדבר שאתה אומר לי לעשות הן מוגבלות ביותר, ואנא ממך- אל תתמם. לו היה זה כל כך קל, רבע מהאזרחים היו עוזבים היום את הארץ (לפי סקר שנערך לפני כשנה-שנה וחצי ופורסם ב"עובדה" וב-"ידיעות אחרונות"). כמובן שעל המדינה לספק שירותים לאזרחיה. זהו עקרון סוציאל-דמוקרטי מובהק. אני מתנגד לעובדה שבמדינה יושבים תושבים רבים שאינם אזרחים ולכן המדינה יכולה להתנער מלתת להם שירות. זהו מצב לא תקין של "עקיפת הדמוקרטיה". אם כך האפשרויות הן כדלקמן: 1. לתת אזרחות לפלשתינאים, דבר שלא אתה ולא אני רוצים. 2. לעזוב את השטחים. לעניין פסקתך השלישית- אם תמצא בכל הודעותי בפורום זה או בפורום אחר או בכל מאמר שכתבתי אי פעם בחיי או בכל אמרה שהוצאתי מפי (שאל את מכריי) אפילו רמז לכך שאעדיף להציל אדם זר שצועק "אטבאח אל יהוד" על פניך אני מתחייב להסיר את חברותי ממרצ-יחד ומפורום גאות, להתפקד למפלגה הנראית לך ולהצביע לכל מועמד שתרצה למשך 5 השנים הבאות. בנוסף אתרום לאותה מפלגה עשירית ממשכורתי החודשית במשך הזמן הנ"ל. במידה ולא תמצא דבר כזה, הרי שאתה מוגדר כשקרן, רמאי, מוציא דיבה ומלעיז. אני נותן לך פרק זמן של חמישה ימים.
 

Deathatred

New member
הפסקה האחרונה הייתה יותר היפותטית

חשבתי שסגנון הכתיבה שם מבהיר זאת. זו לא הייתה התייחסות אישית אליך אלא הסבר מעין-הובסיאני לברית האזרחות: אנשים שהתאגדו בברית מחויבות של עזרה הדדית ועדיפות אחד לשני מתוקף הסכם של חובות וזכויות. נסה להבין את רוב הדברים בדיון זה כיותר היפותטים ולא מכוונים אליך אישית. לשאר הטענות, הויכוח כאן הוא בעיקר על הדוגמה של השמאל, שנוסחה כאן די בחריפות על ידי פעילי מרצ (לא משנה כרגע מי בדיוק), ובניסוח חופשי השממע ממנה הטענה הבאה: צה"ל לא צריך להעדיף חיי ישראלי על חיי פלשתיני. אם צה"ל/ישראל/אזרח ישראלי מעדיף חיי ישראלי ורק אח"כ חיי פלשתיני אז הוא גזען ולא מוסרי כעת עליך להשיב האם אתה מסכים עם גישה זו או לא. גישה דוגמתית זו נמצאת ביסוד טענות רבות שמעלים דוברי השמאל הפוליטי וכן פעילים רבים שמחונכים במסגרות אלה. שים לב, שאם אתה מסכים לדוגמה זו, ואם אתה עקבי באמת באידיאולוגיה שלך, עליך לאמץ גם את המסקנות שהגיע אליהן טולסטוי, למרות טירופן המזעזע. תוכל לומר שאתה מפלה רק על רקע משפחתי/רגשי ולא על רקע לאומי, אך מדוע הפלייה שכזו איננה פסולה? כבר עכשיו כדאי לציין שלא מעט הוגים מדיניים (ביניהם אפלטון, ולא מעט מהם מרקסיסטים) ראו במשפחה מסגרת לא שיוויונית ומפלה וחלק מפרוגרמת המהפכה שלהם הייתה הרס מוסד המשפחה (הילדים מופרדים מהוריהם ומגדולים במוסד חינוכי-שיתופי על ידי זרים), גם בקיבוצים נעשתה פעילות בסגנון ("בתי הילדים"), אך הופסקה בסופו של דבר.
 

[אורן]

New member
גישה זו אינה מוחלטת

אם אותו חייל צה"ל מכיר את הישראלי והפלשתינאי ויודע שהפלשתינאי הוא מחבל והישראלי יזכה בשנה הבאה בפרס נובל לשלום, הייתי מצפה מחייל מוסרי להעדיף את הישראלי. אם הישראלי הוא ממשיך דרכו של עדן נתן-זאדה והפלשתינאי המציא תרופה לאיידס כחבר בארגון "ממציאים תרופות כדי לחלק לעולם בחינם" (זה לא באמת קיים...) אצפה מהחייל המוסרי להעדיף את חייו של הפלשתינאי. ברוב המקרים המצב לא כזה והחייל לא מכיר, ולא אמור להכיר, אף אחד מהצדדים. במקרה זה כמובן שאני מסכים עם האמירה שלהעדיף צד אחד בגלל לאומיותו, דתו או גזעו זו גזענות גרידא. ברור שאין צורך בכך שאאמץ את מסקנותיו של טולסטוי שכן כבר הסברתי מה ההבדל- במקרה של משפחה רגשות אישיים מעורבים ואין אני יכול לצפות מעצמי או מכל אדם להתעלם מהם. ודאי שאחשוב שבן זוגי לחיים הוא האדם הנפלא ביותר ביקום. אולי אני טועה, אבל אם חייו נתונים בידי שומה עלי להחליט ואקח את ההנחה (המוטעית, אולי) הזו בחשבון והתוצאה ברורה. גם אם אין מדובר במוסד המשפחה אלא בחבר מהצבא או אדם שאני מכיר מכל מקום אחר הדבר רלוונטי. העניין איננו במוסד משפחה אלא עניין ההיכרות האישית. אם כך, סוגיית המשפחה שהעלית אינה רלוונטית.
 

Deathatred

New member
במוסר טהור הרגש איננו שיקול קביל

>> במקרה זה כמובן שאני מסכים עם האמירה שלהעדיף צד אחד בגלל לאומיותו, דתו או גזעו זו גזענות גרידא. << האם לדעתך העדפה בגלל שהאזרחות היא ברית מחויבות "עניי עירך קודמים" היא גזענות? >> במקרה של משפחה רגשות אישיים מעורבים ואין אני יכול לצפות מעצמי או מכל אדם להתעלם מהם. << אז זהו - שכן. מוסר איננו קשור בכלל לרגש. לפי המוסר, עלינו לפעול לפי מה שנכון, ולא לפי מה שאנחנו מרגישים. אם למשל תגלה שאחיך פושע, על פי המוסר עליך להסגירו לרשויות ולדאוג שישלם על פשעיו, למרות שהרגש שלך כלפיו גורם לך לרצות לא לעשות זאת ולא להסגירו. בתיאוריה, לרגש אין (כלומר: לא צריך להיות) תפקיד בשיקולים מוסריים. (למרות שבפועל ברור שהרגש כן נלקח בחשבון בכל שיקול שיעשה האדם) לכן, מבחינת המוסר - להעדיף את פלוניעל אלמוני בגלל שאתה יותר אוהב - היא לא פחות אפלייתית מהעדפת פלוני על אלמוני כי פלוני מאותו עם.
 

[אורן]

New member
אבל לא מדובר במוסר טהור

כי פשוט אי אפשר להחליט במקרה זה. לאיזו מטרה הכי מוסרי להוריש את כל כספך? נראה אותך נותן לזה תשובה ברורה. אין מטרה מוסרית יותר מאחרת אבל יש מטרה פחות מוסרית מאחרת- כאשר מדובר בגזענות, למשל. "האם לדעתך העדפה בגלל שהאזרחות היא ברית מחויבות "עניי עירך קודמים" היא גזענות?" כבר דיברנו על עניין הברית המטופש, וחבל שאתה חוזר על זה כאילו אני מסכים איתך בעניין, כי אני לא. עוד לא שכנעת אותי. ואני גם לא מאמין במשפט "עניי עירך קודמים".
 

Deathatred

New member
לא הבנתי את טיעוניך

וגם את לא תשובתך בנוגע לעניין "אזרחות היא ברית". אני חושב שנצטרך ללבן נושא זה שנית כי הוא שורש המחלוקת. כמו כן, אני כן מאמין ב"עניי עירך קודמים" - אדם צריך לעזור קודם לאלה שהוא מחויב להם ולאלה שהוא קשר אליהם, ורק אחר כך לזרים גמורים.
 

[אורן]

New member
אבהיר אותם

בקשר לעניין האזרחות: מכיוון שלא בחרתי להיות אזרח המדינה אלא נולדתי לתוך זה, ואין לי אפשרות סבירה לא להיות אזרח המדינה, וגם האפשרות שקיימת מחייבת אותי בחירה במדינה אחרת, שעלולה להיות רעה אף יותר- אין זו ברית. לא כרתי אותה עם אף אדם או קבוצה מרצוני ולכן אין לחייב אותי לקיים דברים מסוימים שכלולים באותה ברית דמיונית. לעניין "עניי עירך קודמים"- אני לא חש עצמי מחויב לאזרחי המדינה בכללותם. אני חש עצמי מחויב לאנשים מסוימים מאוד והם הקרובים אלי שמחויבים לי ואני מחויב אליהם משום שאני מכיר אותם אישית ורוצה לעזור להם. או לחילופין- אנשים שאינני מכיר אבל עשו דבר מסוים שבגללו ארצה לעזור להם (לדוגמה- כל מתנדבי האגודה למען הסרטן, להם הייתי מעוניין לעזור בדרך זו או אחרת לו נקרתה בדרכי הזדמנות). זו מטרה אגואיסטית, אבל לא גזענית. לעזור לאדם רק בגלל דתו או גזעו זו גזענות.
 

Deathatred

New member
תשובות

>> לא כרתי אותה עם אף אדם או קבוצה מרצוני ולכן אין לחייב אותי לקיים דברים מסוימים שכלולים באותה ברית דמיונית. << אם כן - מדוע אתה מציית לחוק ומשלם מסים? >> זו מטרה אגואיסטית, אבל לא גזענית. לעזור לאדם רק בגלל דתו או גזעו זו גזענות. << ומה תענה לטהרן המרקסיסט שיאמר לך שזו הפלייה לא מוצדקת שחמורה בדיוק כמו גזענות? גם אתה, בסופו של דבר - בוחר במסגרת שייכות שלה אתה מעניק קדימות והעדפה מפלה. ובמה יותר מוסרית מסגרת הייחוס שלך על זו הלאומית? באיזו הצדקה אתה פוסל את אלה שבוחרים מסגרת זו כאשר ההבדל היחידי בינך לביניהם הוא גודלה והיקפה של המסגרת?
 

[אורן]

New member
תשובות

"אם כן - מדוע אתה מציית לחוק ומשלם מסים?" החוקים שאני חושב שמוצדקים אני מקיים בגלל הסיבה הנ"ל. בקשר לחוקים הלא מוצדקים- אני מקיים על מנת לא לשבת בכלא, ואם אני יכול לעבור על החוק מבלי שהדבר יתגלה לרשויות במקרה שהחוק לא תואם את השקפת עולמי, או במקרה שאני מוכן לשבת בכלא כמחיר על אי קיום חוק שסותר את מצפוני ברמה שמחיר הכלא מתגמד לעומתו- אעבור על החוק. "ומה תענה לטהרן המרקסיסט שיאמר לך שזו הפלייה לא מוצדקת שחמורה בדיוק כמו גזענות?" שהוא טועה. "אתה, בסופו של דבר - בוחר במסגרת שייכות שלה אתה מעניק קדימות והעדפה מפלה." אבל אני בוחר את המסגרת על סמך מניעים עניניים. אתה טוען שההבדל היחיד בין ה"מסגרת" שלי לשל הלאומנים הוא גודל והיקף המסגרת אולם אין זה כך. ההבדל הוא מי נמצא במסגרת ולמה. למשל- אם אנסה להתקבל לעבודה כנגן כינור בלהקה ויגידו לי שאינני יודע לנגן על כינור ולכן לא אוכל להתקבל- זה נימוק ענייני. אם יגידו לי שהסיבה היא שאני אשכנזי, זה נימוק לא ענייני. אם אתן את כספי לקרוב משפחה, חבר או עמותה הקרובה ללבי אעשה זאת כי אני מאמין שיעשה בכסף שימוש נכון (קרוב המשפחה יקנה טלוויזיה, החבר יקנה יומיים בספא בצפון והעמותה תשתמש בכסף כדי להוציא עלוני מידע. לא משנה מה יהיה השימוש, העיקר שאני נתתי הסכמתי מתוך אמון שהם יעשו בו שימוש שנראה לי וזאת על סמך היכרותי עמם ברמה העניינית). אם אוריש את כספי לחלוקה בין כל האשכנזים בארץ- אהיה גזען.
 
יודע מה, אתה צודק

כן ,אני כנראה מתנשא על אותם אנשים שביהודה שומרון ועזה וקוראים לעצמם פלסטינים על ידי כך שאיני מעמיד אותם באותה משוואה יחד עם אזרחי מדינת ישראל. צודק- התנשאות לשמה, ממש גזענות... "עניי עירך קודמים." שמעת על המשפט הזה? לא, זה לא אומר שהפכתי את כל הפלסטינים לעניים שזקוקים לנדבות שלי. זה אומר מדינה ריבונית על אזרחיה על ישראל לדאוג דבר ראשון לחיי אזרחיה- לא משנה אם הם יושבי שטח הכיבוש ו"פושעי מלחמה" כהגדרתך, לא משנה אם הם פעילי גוש שלום בבלעין, לא משנה אם הם יהודים אורטודוקסים, לא משנה אם הם ערבים קומוניסטים או דרוזים מסורתיים או צ'רקסים חילונים וכו'. על כן על המדינה חשוב שכן לשים את שלום אזרחיה בראש סדר העדיפויות לפני אזרחים זרים ולדאוג לבטחונם ורווחתם קודם כל. זהו תפקידה, אחרת לשם מה צריך גבולות? בואו נחיה במדינה גלובלית אחת שם כולם דואגים לכולם ו... אופס ,זה לא ממש רלוונטי או אפשרי. באשר למי החיים שווים יותר- זו כבר התנשאות מצדך. איך לדעתך המדינה צריכה לקבוע מי שווה יותר? לקבוע שבן אדם X שווה יותר מבן אדם Y כי המדינה מצאה שיש לו את התכונות הזה הזה והזה. על כן X שווה יותר והמדינה תשים אותו לפני Y. איזה בולשיט. איך אתה מתכוון שיחשבו פוטנציאל, רצון, נסיבות? אלה דברים שרק העתיד יקבע והאם יש לך דרך להביט אל העתיד של אותם אנשים? ככה חשבתי. אם אתה טוען שחייך לא שווים הרבה כי לא המצאת תרופה לאיידס עדיין אז אתה פשוט יכול לזרוק עצמך על פסי הרכבת, איזו מן אמרה זאת? אתה יודע מה יהיה איתך בעוד 20 שנה? אתה לא וגם המדינה לא. אתה יודעה מה יהיה עם אותו פלסטיני בעוד 20 שנה? אתה לא וגם המדינה לא. כל מה שהמדינה יודעת זה שאתה אזרח תחת אחריותה ועל כן היא צריכה לדאוג קודם כל לך, ורק אחרי זה לאותו פלסטיני בן 19.
 
נתמודד??, אתה בכלל מודע לסיכונים??

נראה שאתה עסוק יותר מידיי באוטופיה המוסרית שלך, שום פראנויה, אנחנו חייבים לדעת ב200% שלא יהיה בכלל סיכוי שנתמודד עם שום דבר. כמו הגישה של חלק מהשמאלנים "דבר ראשון נחזור לקווי 67', ניתן את מזרח י-ם, נפנה את כל רבע מיליון המתנחלים ואז...רק אז אם הם ירו עלינו נכנס בהם...", כמה מטומטם, לפנות רבע מיליון איש כדי להבין עם מה או מי יש לי עסק?, רק אז?, כדי לצאת צודק?, ממתי להיות צודק מבטיח משהו?
 
למעלה