מה יגידו הפולניות...
סתם משתפת, בהמשך למאמר של יונת שרון על חשיפה של תינוקות לחפצים קטנים: קטנצ'יק בן 9 וחצי חודשים, זוחל גחון מצויין ועומד/יושב על הברכיים. אנחנו הולכים כמה פעמים בשבוע לפארקים אחה"צ ונמאס לי כבר להחזיק אותו בידיים כדי שהוא לא יכניס אבנים לפה - אז החלטתי לפני כמה שבועות לבדוק מה הוא עושה עם האבנים האלה. מסתבר שהוא מכניס אותן לפה, מסובב אותן שם קצת, משחק בהן ואז יורק. מאז אני פשוט נותנת לו לשחק באבנים כמה שהוא רוצה, רק דואגת שאני או אבא שלו נהיה צמודים אליו.
בפעם האחרונה שהיינו בפארק הוא היה די עמוס, אז יצא שכמה אמהות ראו אותו עושה את זה ובאו אליי בהיסטריה להגיד לי שלתינוק יש אבן בפה. הסברתי להן שזה בסדר, הוא מכניס לפה ואז יורק ואני שומרת שלא ייחנק - נחשו בעצמכם איזה תגובות קיבלתי.
מעניין מה היו אומרות אם היו רואות אותו זוחל בבוקר אל הכלי של הכלב ולוקח משם אוכל (ועושה אותו דבר - משחק עם זה בפה ואז יורק
), ואותי מעודדת אותו לעשות את זה כי זה גורם לכלב לאכול יפה - עוד לא אימצנו כלב נוסף והכלב שונא לאכול לבד...
סתם משתפת, בהמשך למאמר של יונת שרון על חשיפה של תינוקות לחפצים קטנים: קטנצ'יק בן 9 וחצי חודשים, זוחל גחון מצויין ועומד/יושב על הברכיים. אנחנו הולכים כמה פעמים בשבוע לפארקים אחה"צ ונמאס לי כבר להחזיק אותו בידיים כדי שהוא לא יכניס אבנים לפה - אז החלטתי לפני כמה שבועות לבדוק מה הוא עושה עם האבנים האלה. מסתבר שהוא מכניס אותן לפה, מסובב אותן שם קצת, משחק בהן ואז יורק. מאז אני פשוט נותנת לו לשחק באבנים כמה שהוא רוצה, רק דואגת שאני או אבא שלו נהיה צמודים אליו.