מה יגידו הפולניות...

[regvuv1]

מה יגידו הפולניות...

סתם משתפת, בהמשך למאמר של יונת שרון על חשיפה של תינוקות לחפצים קטנים: קטנצ'יק בן 9 וחצי חודשים, זוחל גחון מצויין ועומד/יושב על הברכיים. אנחנו הולכים כמה פעמים בשבוע לפארקים אחה"צ ונמאס לי כבר להחזיק אותו בידיים כדי שהוא לא יכניס אבנים לפה - אז החלטתי לפני כמה שבועות לבדוק מה הוא עושה עם האבנים האלה. מסתבר שהוא מכניס אותן לפה, מסובב אותן שם קצת, משחק בהן ואז יורק. מאז אני פשוט נותנת לו לשחק באבנים כמה שהוא רוצה, רק דואגת שאני או אבא שלו נהיה צמודים אליו.

בפעם האחרונה שהיינו בפארק הוא היה די עמוס, אז יצא שכמה אמהות ראו אותו עושה את זה ובאו אליי בהיסטריה להגיד לי שלתינוק יש אבן בפה. הסברתי להן שזה בסדר, הוא מכניס לפה ואז יורק ואני שומרת שלא ייחנק - נחשו בעצמכם איזה תגובות קיבלתי.

מעניין מה היו אומרות אם היו רואות אותו זוחל בבוקר אל הכלי של הכלב ולוקח משם אוכל (ועושה אותו דבר - משחק עם זה בפה ואז יורק

), ואותי מעודדת אותו לעשות את זה כי זה גורם לכלב לאכול יפה - עוד לא אימצנו כלב נוסף והכלב שונא לאכול לבד...

 

[lilth]

יופי

 

[שונצו]

בתור פולניה אני יכולה להגיד לך

שבאותה מידה שהוא ירק את זה החוצה, הוא יכול היה גם לנסות לבלוע את זה, ואז או שבמקרה הטוב, זה היה נכנס פנימה (ויוצא החוצה עם הקקי), או שבמקרה הגרוע, זה היה נתקע והלך הילד... זו,כנראה, הסיבה שזה לא רעיון טוב לתת לתינוק להכניס חפצים קטנטנים לפה. אבל מורידה בפנייך את הכובע על האומץ.....

 

[regvuv1]

ברור שהוא עלול לנסות לבלוע

אבל בשביל זה בדיוק אנחנו שם תמיד, לא מתרחקים. אני מעדיפה שהוא כן יתנסה לידי מאשר שלא יידע מה זה חפצים קטנים ויגלה בדרך הקשה כשאני עם הגב אליו מתישהו - הרי יש חפצים קטנים בכל מקום.

 

[ללילילל]

שואלת כפחדנית...

אבל מה תעשי אם הוא ישאף או יבלע את זה? (מזכיר לי את "להסתכל על החלב שלא יגלוש...)

 

[regvuv1]

אצטרך לנסות להוציא

כבר הוצאנו לו ולאחיו דברים מהקנה, זה לא כיף אבל אפשרי. בשני המקרים היה מדובר באוכל מאוד מאוד רך ומותאם תינוקות ובחתיכה ממש קטנה, כך שנראה לי שדווקא הדברים הקשים פחות מפחידים אותי. אם הוא יבלע אין לי כל כך מה לעשות, חוץ מלקוות לטוב...

 

[velvet green]

מודה שכנראה אני מהפולניות שלא מבינות מה הקטע..הגדול נניח משחק עם כסף קטן כבר הרבה זמן, מה שגם גורם להרמת גבות, יש לו אוסף משלו..אבל להכניס לפה?? בשביל מה? יש לך הכשרה מתאימה לטפל במקרה של חנק מחפץ זר? הגישה הזו של "אין לי מה לעשות רק לקוות לטוב" בעיני לכל הפחות תמוהה ולמען האמת נראית לי לא ממש אחראית. פשוט לא רואה את הקטע המגניב בזה..רק המסוכן.

 

[regvuv1]

ממש לא קטע מגניב

אני בכלל לא עושה את זה בגלל שזה מגניב, אלא בגלל שהוא כן מוקף בהמון דברים קטנים ומסוכנים - לא משנה כמה אנסה לנקות את הסביבה שלו. אנחנו יוצאים לגינה של הבית, אז הוא מוצא בלוטים ואבנים ומכניס לפה. יוצאים לפארק - כנ"ל. נמצאים בבית - הוא מוצא מטבעות כסף של האחים שלו (לא משנה כמה אנחנו מזהירים אותם ומסבירים להם, וגם לוקחים להם דברים מסוכנים עד שיגדל), או יותר גרוע - תופס דפים שהם ציירו עליהם, קורע ולועס את הנייר. ואז הוא לא תמיד מצליח להוציא מהפה. כמו שכתבתי - כן, אני יודעת מה לעשות במקרה של חנק מגוף זר (בעלי ואני עברנו את ההכשרה המינימלית שמספקים בטיפת חלב - מומלץ, זה עובד!). אם הוא יצליח לבלוע משהו, אין לי מה לעשות. אבל אני מעדיפה שזה יהיה כשאני מודעת...

 

[שונצו]

זהו, זה מה שרציתי לוודא-

שאת יודעת לעשות החייאה אם חלילה משהו ייתקע. הקורסים של טיפת חלב/ קופות/ מדא הם נהדרים. אנחנו עברנו אחד של מדא כשאופצ'ו נולדה.

 

[velvet green]

אני מאוד מקווה שהשאננות שלך לא תעמוד למבחן

מה הקשר למודעות?

 

[regvuv1]

אם הוא בלע משהו

עדיף שאדע כדי לוודא שזה יצא או שאין בעיות עיכול נלוות כלשהן. אם הוא נחנק, כמו שכתבתי - אני מקווה שאצליח לטפל. עד היום הצלחתי , מקווה מאוד לא לבדוק את זה שוב! בינתיים הוא מסתדר מצויין עם כל מה שהוא מוצא.

 

[lilth]

בשביל מה??

כי הפה זה אבר החושי מפותח בתינוקות. כי אם נותנים להם להכניס לפה ולא כל הזמן מונעים מהם, הם יודעים יפה מאוד לא לבלוע. ילדתי בת שנה ושבע ופחות או יותר יוצאת מהרצון להכניס הכל לפה, אבל חוץ מבדלי סיגריות וצואת חתולים/כלבים, הרשתי לה להכניס הכל לפה. ויכולה לספר שמלבד מקרה אחד שגם הוא בסימן שאלה גדול היא מעולם לא בלעה כלום. ככה זה כשלא בוטחים בילד ומפחדים שהוא יבלע, מדכאים את היכולת שלו להשתמש בפה נכון, כלומר לחקור עם הפה אבל לא לבלוע. אבל כשמאפשרים לילד להתנסות הוא לא מאבד את היכולת לא לבלוע דברים. ולא, אני לא שאננה, אני בוטחת בילדה שלי!

 

[velvet green]

אני לא מבינה אם תראי את הילדה שלך בגיל תשעה

חודשים עם מטבע בפה את פשוט לא תוציאי לה אותו? את תתני לה לחקור?

 

[lilth]

מה זאת אומרת - אם?

http://ootips.org/horut/choking.html

 

[שונצו]

וואללה, זה חדש לי מה שצירפת

אז אני אשתדל לא להיות היסטרית עם עמרי. עם אופצ'ו כבר מאוחר מדי....

 

[בינתיים חסויה]

 

[דפנה ש ר]

אני רק יכולה לספר מנסיוני

אף אחד מילדי לא ניסה לבלוע משהו גדול וקשה באופן יזום או מודע. אני משערת לעצמי שבגלל השונות בין ילדים, אפשר למצוא כאלו שינסו לבלוע, אבל ההשערה שלי היא שהם במיעוט, את יכולה להתחיל לשים לב ולראות את זה אצל ילדים. אני חושבת שארועי בליעה הם סוג של תאונה, כשיש משהו שמחליק אחורה,כשיש שאיפה פתאומית או כשבדיוק יש תנועה או נפילה והחפץ נדחף אחורה, או בילד עם תת-תחושה או בעיה עם דחפים קיצוניים או אחרים. אני מאמינה שאפשר להכיר ילד ולראות מה הנטייה שלו לפי איך שהוא אוכל. אם תינוק שאוכל לא יבלע את האוכל עד שהוא טחון, מדוע ירצה לבלוע חפץ? זה לא יהיה לא נעים. לעומת זאת, תינוק שמסוגל לבלוע חתיכות גדולות של אוכל, הייתי משגיחה עליו יותר טוב עם חפצים קטנים. למה להתאמץ כל כך? הבדיקה של החפצים בפה היא החופש שלהם להכיר את העולם. אם אנחנו רוצים לתת את החופש הזה, זה דורש שנהיה שם נוכחים בהתחלה וגם עירניים ובעלי יכולת לדעת על מי להשגיח יותר ועל מי פחות.

 

[בינתיים חסויה]

בתור לא פולניה

אני אומרת לך- תפקחי עין אבל תסמכי עליו

הבת שלי בת שנה (וחודש) ואני רואה אותה מסתדרת בצורה מעוררת התפעלות עם כל דבר שהיא מכניסה לפה ולא מצליחה ללעוס, אם זה חפץ לא לעיס (אבנים, עלים?), אם זה משהו קשה מידי בשבילה, או משהו שסתם כך באותו רגע היא לא מסתדרת איתו (ביס ענק של לחם), אני כבר יודעת שהיא תוציא ולכן איכשהו זה נותן לי סוג של רוגע אתמול היא אכלה עגבניה ובמשך דקות ארוכות ראיתי אותה מגלגלת בלשון את הקליפה. שמתי את היד שלי מתחת לסנטר שלה, ביקשתי ממנה להוציא והיא הוציאה (היא לא מוציאה אוכל שהיא מרגישה שהיא מסוגלת להסתדר איתו), זאת פעולה שהיא עושה הרבה פעמים גם בלי בקשה שלי, ולמעשה האצבע שלי נדחפת לפה בשני מקרים: 1. אם נדבק לה אוכל לחיך והיא לא מצליחה לשחרר אותו (היא לא מתנגדת לאצבע) 2. אם היא הכניסה דבר מה עלום לפה (הפחד שלי הוא משערות או מדברים מאד קטנים- פעם כבר מצאתי חרוז קטנטן בפה שלה

) כל השאר היא מוזמנת ללעוס ולהוציא שלם או גרוס

 

[נינושה2]

בדיוק דיברתי על זה עם חברה

שתינו אמהות "לא היסטריות" קראנו לזה. גם הילדה שלי (שלישית) מתעסקת בקערות של הכלב והחתול, אוכלת חול מלוא החופן בים אבל גם בגינה, שזה לא הכי מומלץ אני יודעת, מטפסת במדרגות עד למעלה ורק אז אני טורחת לבוא אליה רק בגלל שאני לא בטוחה שהיא לא תתגלגל בירידה, ובכלל מטפסת, ונוגעת, ומכניסה דברים לפה שרוב האמהות כבר מזמן מזהירות אותי "תזהרי היא תיפול", "תזהרי היא אוכלת חול/ דשא/ מקל ארטיק זרוק" "תזהרי נפל לה האגס והיא הרימה וממשיכה לאכול" "תזהרי הכלבה מלקקת לה את כל הפרצוף" "תזהרי היא תקבל מכה מהכדור" וכאלה - לא יודעת כמה סבתות ומטפלות ואמהות בגינה כבר ציקצקו בלשונם וחשבו איזו אמא נוראית...... מה אומר? כל עוד זה לא מסכן חיים, עצמות או שיניים - מה יכול להיות? היא תיפול ותקבל מכה ותבכה קצת? תחרבן חול? תתלכלך? שיהיה! עם חפצים עגולים בפה אני דווקא יותר נזהרת, אבל בהחלט גם כאן לא מגיבה כמו רוב האמהות. אז שיהיה לכולן לבריאות, מקסימות יזמינו לנו עובדת סוציאלית

, מה לעשות?

 

[שוב שולה]

זה עבד לי יופי עם שני הגדולים

משום מה בילד השלישי משהו השתבש - הוא לקח דברים לפה אבל הגיע למצב של חנק , משום מה הוא לא הוציא את זה מהפה כמו שצריך. ותארי לעצמך פולניה רואה אמא שמוציאה לבנה הפעוט דברים מהפה אחרי שכמעט הפסיק לנשום , זו היסטריה... אולי בגלל שהוא התפתח ממש מהר והגיע לכל מקום עוד לפני גיל 5 חודשים וניסה לבלוע עלים שהיו כנראה גדולים עליו. עכשיו הוא בן שנה ואני כבר יותר נותנת לו להכניס לפה אבנים וכו' אבל באמת שקשה לעקוב אחריו , הוא ילד אחוז תזזית , סוג של הוריקן. אני לא אוהבת שקטנצ'יק אוכל את האוכל של החתול , זה יותר גרוע מחיקוי ביסלי סוג ג'