מה זה לוחם ??????

[מיתר נדיר]

אז אני לא מבינה למה כוונתך שיש

לך בטחון של עציץ ביכולת הלחימה שלך, אם מהיום הראשון את היית מוכנה לעלות לקרב.

 

[מיתר נדיר]

ועוד משהו.

יש כמה וכמה בחורות בדוג´ו שלנו שלא מוכנות לעמוד מול הכיתה ולבצע טכניקה. זה הכל!! טכניקה אחת, שבה התוקף מחכה להם שיתעשתו ויעשו מה שכבר תרגלו קודם באותו שיעור! והן לא מוכנות לעשות את זה כי הן מתביישות. אז קרב??? תשכחי מזה. הן היו נעלמות לפני שהיינו מספיקים להגיד "היי, לאן את הולכת?" אבל אצלנו, יש להן הזדמנות להתרגל לרעיון, ואחרי כמה חודשים הן מוכנות לעבוד "מול קהל", ובסופו של דבר הן יפתחו בטחון עצמי מספיק גם בשביל "החיים".

 

[טאו]

זה דוקא נראה לי אחלה דבר...

המורה שלי עושה לנו את זה מידי פעם. הוא אומר לכולם לשבת ואז הוא אומר "מיתר אנא בצעי פורם זה או אחר לעיני כולם" (ואת לא יכולה להגיד לא)... וכולם מסתכלים עליך. ואת רועדת מפחד. אבל את צריכה ללמד את עצמך להתנתק להכנס פנימה ולהיות מחוברת לעצמך, לקצב שלך לנשימות שלך ,לרגיעה הפנימית שלך, לדמיין שאת בבית ואין אף אחד רק את עם עצמך מבצעת את הפורם. לפעמים זה עובד, וכשזה עובד זה פשוט פנטאסטי כי את מרגישה רגועה ולגמרי בתוך עצמך כמו במדיטציה, וכשזה לא עובד את פשוט רועדת. וזה קורה המון והרגליים שלך כמעט קורסות, אבל בעיני זה מה-זה חשוב כי זה בונה את יכולת המירכוז שלך ואת היכולת שלך להיות מרוכזת בסנטר שלך ולא בשיפוט של אחרים (שזה בדרך כלל מה שמערער אותנו). צריך לעבוד על הקטע של הבושה. בסה"כ אין לנו במה להתבייש- ההיפך! כל הקטע זה להיות בקטע. כולנו באותה סירה. לא??? ממליצה לך לנסות.....בבררררררררר...........

 

[מיתר נדיר]

שמעת על "אין לא יכול יש לא רוצה"?

את חושבת שבן אדם לא יכול להגיד "לא רוצה" למורה, אבל אני מודיעה לך שהוא כן יכול להסתובב וללכת. אני כבר די רגילה לעבוד מול כל הקבוצה, אבל ראיתי כבר הרבה בחורות שאם היו מכריחים אותן לעשות את זה כשהן לא היו מוכנות, הן פשוט היו בורחות.

 

[טאו]

בקרבות שתואמים את היכולת שלי-כן

אני, כיום, חושבת שזה נכון לעסוק כל הזמן בקרבות אשר תואמים את היכולת שלי. לא צריך לשים את זה בצד, ולפתח קודם טכניקה. זה צריך לקרות במקביל. כל המטרה היא למידה. ברור שאם אני אלחם עם משהו ברמה הרבה יותר גבוהה ממני הוא יפוצץ לי את הצורה והדבר היחידי שאני אלמד זה מאקסימום איך לעשות תפר פרפר לעצמי. אותו כנ"ל לגבי קרב עם משהו ברמה נמוכה ממני. כל המטרה היא ללמוד מזה. התכוונתי לכך שהייתי מוכנה, ואני בפועל מוכנה להשתתף בקרבות שמטרתם לקדם אותי, לחדד ולשפר את היכולת שלי במצב קרב משום שכרגע אני מרגישה שהבטחון שלי בנושא זה אינו תואם את היכולות שלי. זה מה שהתכוונתי.

 

[סלבו לוי]

דאו.

את אומרת, שיש לך "בטחון עצמי של עציץ", בכל מה שנוגע ללחימה, אבל מאידך - את מוכנה לעלות למזרון להתמודד בקרב. יש קצת סתירה בדברייך, משום שבכל הנוגע ללחימה, יש לך בטחון עצמי. עצם המוכנות שלך "להתמודד" איתו, מראה על מודעות, ויכולת להכיר בו (מה שאומר שיש לך בטחון עצמי, בכל מה שנוגע ללחימה).

 

[טאו]

כוונתי היא...

שהמטרה הראשית שלי כשהתחלתי להתאמן באומנויות הלחימה הייתה פיתוח היכולת להגן על עצמי. כלומר הגנה עצמית. בהמשך הדרך מצאתי עוד המון דברים שמשכו אותי באומנות הלחימה שגרמו לי לספוק רב ושפור היכולת. לדעתי התמודדות בקרבות הם לא אחד מהם. ועל כך אני חושבת הרבה לאחרונה. לדעתי משהו עם יכולות גופניות פחותות במידה רבה משלי יכול לכסח לי את הצורה די בקלות. זה לא אומר שאני לא מוכנה ל"עלות על המזרן", אבל לדעתי היכולת שלי שם פחותה הרבה יותר מהיכולות הגופניות שרכשתי במהלך הדרך, ושכרגע הן אינן מסתנכרנות עם היכולת שלי לישם אותם בקרב או "במצב אמת" שבו, לדעתי, יש לי "בטחון עצמי של עציץ". כיום ברור לי שזאת אחת המטרות שלי. להשתפר בזה. זאת כוונתי. מקווה שהבהרתי את עצמי הפעם ביתר בהירות.

 

[דלית - delete]

בטחון עצמי של עציץ או לא

אם היית מתמודדת היום מול עצמך שלפני תחילת האימונים, אני מנחש שהיית מופתעת לטובה. הדבר הראשון שלמדת זה לראות בפועל היכן ת עומדת. בו בזמן, ולאט לאט, תנועות ותגובות מוטמעות בגופך והופכות לחלק ממי ומה שאת. זה לא תהליך מהיר. זה לא מיידי. אבל אני מנחש שאת משתפרת (אולי מעט) בכל יום שעובר. עוד חדשיים, תתעוררי בוקר אחד עם הרגשה של עציץ, וכשמישהו יקלל אותך ברחוב, לא תשימי לב בכלל שבמקום להכנס לפאניקה נשארת רגועה. נשארת בשליטה. הרבה ה-ר-ב-ה ה--ר--ב--ה יותר חשוב מלדעת ליישם טכניקה זו או אחרת.

 

[דלית - delete]

ועיקר שכחתי - למה שינית מדאו לטאו?

 

[טאו]

טאו זה בבית ודאו זה בעבודה.....

אל תספרו לבוס.........

 

[טאו]

אני חושבת ש-

אם הייתי לגמרי בטוחה ביכולת שלי, הייתי יכולה ללכת ברחוב כל כך רגועה ושלוה ואם הייתי נקלעת לסיטואציה לא נעימה הייתי פשוט יכולה קודם לנסות לחייך אפילו או להזמין את ה"תוקף" הפוטנציאלי לקפה, לשיחה, ולמשהו חם ולא אלים. מה שמשנה ב"לדעת להגן על עצמך ולהיות בטוח בעצמך" זה, לדעתי, אפשרות הבחירה. כיום,במקום הזה, לי אין כל כך אפשרות בחירה. כשאתה בטוח בעצמך אתה לא ישר רץ להתקיף כי אתה תמיד משאיר את האופציה הזאת לסוף. יש לך מספיק ביטחון לנסות דברים בנועם ואתה גם לא מרגיש לחץ להוכיח לעצמך ולאף אחד שום דבר. אתה יודע שאהת יודע. וזה מספיק בהחלט!!! זה מאד דומה למקרה של אנשים עם חוסר בטחון שמפגינים כוחניות כדי לחפות על חוסר הבטחון שלהם. הבטחון שלהם בחוץ ולא בפנים. אני, כיום במקום של אומנות הלחימה, לצערי, לא מרגישה כך עדיין, לכן אני מעסיקה את עצמי במחשבות של מה אני אעשה אם משהו אתקוף אותי אני אתן לו בוקס מפה בעיטה מפה ומחשבות תוקפניות של הוכחה לעצמי ולאחר על תקיפות וכו´....תוך כדי זה שאני מתה מפחד כשאני חושבת על זה. מה שיפה בעיני, במחשבה הזאת,זה שאתה לומד כל כך הרבה זמן לבנות את המיומנות שלך כדי לא להשתמש בה , כדי לא להלחם בסוף. אבל זה גם תלוי בסוג הבן-אדם שאתה.

 

[סלבו לוי]

בדיוק כך.

ככל שרמת המיומנות עולה, רמת הבטחון הפנימי עולה, והצורך להראות את הבטחון העצמי כלפי חוץ יורדת. כלומר - ככל שאדם הוא ברמה יותר גבוה, הוא פחות מרגיש צורך להגיב בהתקפה או לתת תגובה חד משמעית, משום שהוא יודע שהוא יוכל לעשות זאת, בכל עת. בניגוד לאדם שרמתו ממוצעת - הוא מרגיש שברגע שתוקפים אותו, אםהוא לא יגיב בצורה החלטית וחד משמעית, ובעיקר באותו רגע, אז הוא עלול "לפספס" את ההזדמנות להתגונן, ומה שיקרה אח"כ יהיה בעייתי מבחינתו. (דרך אגב, זה שמה שגרם למורה של אייקי, להגיב כפי שהוא הגיב, ולא בהתקפה).

 

[התגוננות רחוב]

שלום אמיר

ראשית אמיר , אין לי ממש ויכוח בכל הקשור ליכולות המצטברות עם השנים . אני כמובן מאמין שככל שנרבה בתרגול כך נשכלל ונפתח את היכולות באופן כללי . כל אחד וכל שיטה ע"פ הבנתה . אני רואה כאן את הודעותיו של MAPOPO ( לחימה משולבת )ומכיר מעט את התחום בו הוא עוסק , התחום משלב את "אומנות הלחימה " אולי לא כמו אייקידו במובן האומנותי אבל בהחלט חלק מהפעילות מוגדרת כאומנות לחימה ( קראטה ) הכרתי את אלימלך והאמינו לי יכולותיו הטכניות הן בהחלט מרשימות לאין ערוך . השילוב בשיטה בין אומנות הלחימה לבין ה"טאיבוקס" הוא שילוב בהחלט מוצלח , הן ברמה הטכנית ( החניכים בעלי יכולת טכנית בהחלט גבוהה ) והן ברמת הלחימה והאמינו לי לוחמי טאיבוקס הם לוחמים כבר מהשיעור הראשון (במובן בו הם מקבלים על עצמם ומתרגלים את יכולת הספיגה, שהיא ע"פ הבנתי אחד המרכיבים החשובים בלחימה בכלל) . בכל אופן , נכון אחד הנקודות החשובות ללוחם היא יכולתו להימנע מכניסה למצבי סכנה , או יכולתו לזהות מראש ולהתכונן למצבים אלה , אך האם אין לנו כמאמנים צורך בתרגול יכולות אלה ? האם רק בכך שנקנה לו יכולת טכנית אשר תלך ותשתפר עם השנים ונסמוך על יכולותיו אלה רק אז ( לאחר 10 -20 שנה ) נהמין ביכולת ההתגוננות שלו (ואפילו ברמה ההתנהגותית ) . האם איננו צריכים במידה כזאת או אחרת לתרגל גם מצבי סכנה בשיעור , כמעין תרגילי סימולציה אשר "יערכו " לחניכים היכרות עם מצבים מסויימים מעבר להגנות , התקפות , התחמקויות וכו´.. ע"פ הבנתי לרוב היכולת ההתנהגותית במצבי סכנה לא פחותה מהיכולת הטכנית . כפי שכבר ציינתי , אני עוסק בתחום כ - 32 שנים כחניך , מדריך ומאמן והאמינו לי ( ולא כמדע מדוייק ) רבים מהבכירים אותם פגשתי והכרתי מעולם לא עמדו בסיטואציות (אפילו לא באימון) אשר הצריכו מהם להגיע לרמות "אדרנלין " גבוהות כפי שהדבר יבוא לידי ביטוי במצבי סכנה בהם נעמוד מול סכנות אמת . נכון , רובנו כאן בפורום מתהדרים במונחים כמו אומני לחימה וכו´.. אך איננו חוטאים למטרה או אפילו להיסטוריה(רובם של השיטות פותחו לצרכי התגוננות לחימה וכו´.. ) כפי שרובם של מבקרי הפורום אומרים לא אחת ? האם אומנות לחימה לא אמורה להקנות לנו את היכולת להתמודד במצבי סכנה ? אחת הבנות כאן טוענת כי האימונים ( ומסתבר כי הם רבים לפחות בשנים ) לא שיפרו אצלה את יכולת הלחימה ברמת ההתגוננות האם זה לא מפספס את המטרה ואפילו אם היא אינה העיקרית ? האם אין היא חלק בלתי נפרד מהאימונים ? לבסוף לנושא פרקי הזמן : חברים הכל תלוי במטרת האימונים . כבר ראיתי בחיי לוחמים בכל רמ"ח אבריהם אשר עלילות גבורתם הולכות לפניהם כאשר כל ההכשרה אשר קיבלו בנושא הלחימה היה 6 חודשי אימון אינטנסיביים בנושא הקרב מגע ( כזה או אחר ) והאמינו לי כאשר הצטרכו להשלט על תוקף ( אמיתי לא דמה !!!! ) עשו זאת תוך מספר שניות מועטות ובהצלחה רבה מאוד מבלי לפרט או להיכנס יותר מידי לפרטים . ובהתייחס לאחד הכותבים " האם אנו מודעים למי אנו מקנים את היכולות הללו " , ובכן אנו כמאמנים אמורים להבין , לדעת , להכיר וכמובן להיות אחראים למי אנו מעניקים יכולת כזאת או אחרת . לכן , אני חוזר על השאלה מה קודם למה ? היכולות הטכניות ארוכות הטווח (10 -20 שנה ) ורק אז אולי ניגע מעט בנושא הלחימה או להיפך ( ובמקביל להקנות יכולות טכניות וכו´.. ) . שמח שנפתח כאן דיון מעניין , מצטער שאינני יכול להגיב לכל ההודעות(למרות שפתחתי בדיון הנ"ל) המעניינות שנכתבות כאן אך האמינו לי אני קורא ומתרשם מכולם. ממני

 

[דלית - delete]

האם תוכל להרחיב על נושא הספיגה?

כתבת: "...יכולת הספיגה, שהיא ע"פ הבנתי אחד המרכיבים החשובים בלחימה בכלל". תוכל לפרט? הסיבה לשאלה - אותי לימדו כי יש דברים שהגוף פשוט לא מסוגל לספוג (מכות לאזורים מסוימים, שבירות וכד´), לא משנה כמה תתאמן על כך מצד אחד, ומצד שני ניתן לפתח יכולת ספיגה ע"י יותר משיטה אחת - ניתן לפתח ע"י פגיעה מתמדת באזור שרוצים לחשל (אם הבנתי את הטאיבוקס נכון) מנגד יש עדויות על אנשים כמו וון שו ג´ין שיכלו לספוג די הרבה, אך לא הקדישו לכך זמן מיוחד באימונים (ההסבר שניתן לי היה שהיכולת התפתחה בעקבות תרגול רב של עמידות וקאטות סן צ´ואן).

 

[aiki-freak]

מה הנקודה בעצם?

התגוננות (ממי אתה מתגונן בדיוק?) אתה כותב: "כבר ראיתי בחיי לוחמים בכל רמ"ח אבריהם אשר עלילות גבורתם הולכות לפניהם כאשר כל ההכשרה אשר קיבלו בנושא הלחימה היה 6 חודשי אימון אינטנסיביים בנושא הקרב מגע ( כזה או אחר ) והאמינו לי כאשר הצטרכו להשלט על תוקף ( אמיתי לא דמה !!!! ) עשו זאת תוך מספר שניות מועטות ובהצלחה רבה מאוד מבלי לפרט או להיכנס יותר מידי לפרטים ." ואני מוסיף: כבר ראיתי לוחמים בכל רמ"ח אבריהם שהשתלטו על תוקף (אמיתי לא דמה!!!) ועשו זאת תוך מספר שניות שלעולם לא קיבלו כל הכשרה בקרב מגע או אומנות לחימה. מה הנקודה בעצם? בקשר למה שמיתר כתבה... אני די משוכנע שהיא כן שיפרה את יכולתה בהגנה עצמית, אפילו אם היא לא חושבת כך. אני יודע שאני שיפרתי את יכולתי בהגנה עצמית בצורה מדהימה (זה אמנם פועל יוצא מדרך האימונים שלנו בדוג´ו), אבל עשיתי זאת בלי "לנסות לשפר את יכולת ההתגוננות שלי". זה פשוט פועל יוצא של האימון. תוצר לוואי. לא העיקר.

 

[קוזושי]

מפספס את המטרה ?!?!?

המטרה של מי ? האם אתה חושב שהמטרה של כל אחד שעוסק באמנויות לחימה זהה ? כאשר אדם שעוסק שנים באמנויות לחימה אומר שהוא לא שיפר את יכולת הלחימה ברמת ההתגוננות, זה אומר במילים אחרות שזוהי לא מטרתו. לכל אדם אם בכלל יש מטרות וסיבות שונות לעיסוקו באמנות לחימה, יש כאלה שבחרו באמנות לחימה מהסיבה הפשוטה של רצונם ביכולת התגוננות, אנשים אלה כלל אינם מתלבטים במטרת עיסוקם באמנות הלחימה, היא פשוטה וברורה, להגיע ליכולת התקיפה וההגנה המקסימאלית. לעומת זאת אחרים כלל לא בחרו באמנות הלחימה מסיבה זו, אצלם אמנות לחימה היא קדם כל אמנות, במקרה אמנות זאת עוסקת בלחימה. אך באותה המידה הם היו יכולים לבחור בפיסול, צייור, או שזירת פרחים. הסיבה שהם בכל זאת עוסקים באמנות לחימה היא שלאמנות זאת הם מתחברים יותר מכל אמנות אחרת, ויכולות להיות המון סיבות לכך. אמנות הלחימה יכולה לשפר גם אצלהם את הביטחון העצמי, אך לא בגלל הסיבה שהם מרגישים חזקים שאיש לא יכול לפגוע בהם, אלא בגלל שהם עוסקים בתחום שהם מרגישים טובים בו, והם עומדים בהתמודדות שהאמנות לחימה מציבה בפניהם בהצלחה. ויתכן שהעיסוק בפיסול למי שזה מתאים לו, יתרום לשיפור בטחונו העצמי באותה מידה בדיוק. ברור שהחגורה השחורה יכולה לתרום לתוספת בטחון עצמי אפילו למי שלא מרגיש שהאמנות לחימה תרמה ליכולת ההתגוננות שלו, ולו רק בשל היחס של הציבור שלא מבין כלל באמנויות לחימה. אני בכל מקרה עוסק באמנות לחימה פשוט בגלל שאני מאד אוהב את זה, אין לי מטרה אחרת. ובעצם זאת הסיבה שכל אמן עוסק באמנותו. לכן גם לא מסבירים תאוריות מדוע דוקא אמנויות לחימה, בדיוק כפי שאי אפשר לשאול צייר מדוע הוא עוסק דוקא בציור, הסיבה היא פשוטה, הוא אוהב לצייר, והוא מרגיש שעל ידי הצייור הוא מביא לידי ביטוי את יכולתו, אל תשאל אותו גם מה הוא התכוון להביע בצייור, אם היו לו כוונות שאפשר לבטא במילים הוא היה כותב ספר, אצלו זה על ידי תמונה אצל אמן הלחימה זה על ידי תנועה.

 

[aiki-freak]

good one!../images/Emo45.gif

 

[התגוננות רחוב]

אני רק מצטט

את תגובתם של רבים מהמגיבים , אשר בדיון אחר לגבי אופיים של האימנוים ברמה ההיסטורית והפילוסופית כתבו : " אומן לחימה אסור שיאבד ולו מעט ממה שניסו המייסדים להעביר " האם חלק מהנושא לא כלל אימוני לחימה והתגוננות ? נכון , לכל אחד מהמתאמנים באומנויות לחימה מטרה שונה , אך בהתייחס לכל שנאמר כאן בחודשים בהם אני אורח בפורום , איני מוצא גישה עקבית בכל הקשור לתגובות.אומנות , שיטות לימה , "בכל שיטה ישנה הגנה עצמית " וכו´.. בכל אופן אני סבור כי בכל שיטה (לפחות במקור ) הכוונה באימונים (או אולי גם הכוונה באימונים ) לנגוע במגוון מטרות כאשר נושא ההתגוננות והלחימה הינו נושא חשוב . אפילו אצל הנזירים מלפני 2000 שנה ויותר . לא כך ? ממני

 

[Yin]

שאלה להתגוננות רחוב

האם אתה מלמד תחומים נוספים, של אומנות הלחימה, חוץ מלחימה פיזית? למשל, בריאות הגוף והנפש, דרך חיים, פילוסופיה ועוד.... שלך, Yin

 

[דאו]

מה מטרותיכם האישיות../images/Emo35.gif

אני, בתקופה הנוכחית, לאחר מס´ שנים של אימוני קונג-פו וטאי´צי מרגישה שהגיע הזמן לטרוף את הקלפים מחדש. בהתחלה באתי ופשוט ספגתי והפנמתי הרבה חומר רב ערך עבורי. כעת הגעתי למצב בו אני רוצה להגדיר מטרות מחדש, לחדד מה למדתי , מה חסר לי, מה ברצוני לרכוש לעתיד ובעיקר - מה המטרות שלי. לכן, בפורם זה בו אני רואה הזדמנות פז לחלוק דעות, להחכים, לקבל השראה, דעות ורעיונות מכם. אני רואה בפורם זה מקום נהדר לשבת מסביב לשולחן וירטואלי ולנהל דיונים,לעיתים אף סוערים, על מה שמשותף לכולנו- אומנות הלחימה. הייתי מאד שמחה אם הייתם מספרים לי- אתם- מה מטרותיכם בעיסוק באמנות הלחימה. מה הוא מוקד המשיכה שלכם. מדוע בחרתם לעסוק בסוג לחימה כזה או אחר. האם הגעתם ונשארתם מאותה הסיבה? תשובותיכם מעשירות אותי מאד ועוזרות לי בגיבוש דרכי. אשמח לתשובותיכם. שלכם דאו