מה זה לוחם ??????

[aiki-freak]

רגע...

אם אותו לוחם, למשל, למד שיבעה חודשים בקצב של שני אגרופים לחמש דקות, עשה הפסקה לחצי שנה שבה הוא למד כינור ואכל בננות, ונאמר שהוא אוחז במקל של מטר וחצי (אבל לא מחודד). האם כוח ההרס שלו שווה לשלושה אנשים שזה עתה סיימו לאכול שווארמה והם אוחזים במגף ביד שמאל ומגרפה ביד ימין?? אה, חשוב לציין שאותם אנשים הם לא רגילים בכלל, ולאחד מהם יש מים בברך.

 

[Yin]

באיזה טווח זמן?

 

[בן טל-שחר]

משתנה מאוד, אבל סדרי הגודל

בדרך כלל נמדדים במאות שעות לימוד (ותרגול). כשאני אומר "מאות" זה בהחלט יכול להיות גם יותר מאלפיים שעות, אבל יכול להיות גם פחות מ-600 שעות. זה תלוי בתלמיד, במורה, בצורת הלימוד... במלים אחרות, מספר חודשי עבודה ב"משרה מלאה" (ולא במשרה חלקית של פעמיים בשבוע לשעה וחצי). כן, תוך כמה חודשים אפשר בעיקרון להיות לוחם, בדרך כלל, לא תמיד.

 

[דאו]

תוך כמה זמן במסגרת שעורים של...

שעתיים שלוש בשבוע?

 

[בן טל-שחר]

תעשי חשבון...

אבל קחי גם בחשבון, שמי שלמד כבר חלק מאמנות הלחימה (לא משנה אצל איזה מורה), עשה כבר חלק מהעבודה ולכן נשארה לו פחות...

 

[amir_aikido]

נקודה מעניינת ובעייתית

ראשית הנושא שאתה מעלה איננו "מה זה לוחם ?????? " אלא יותר: מאיזה שלב באימונים המתאמן אמור להיות מסוגל להגן על עצמו

אני חושב שהתשובה תלויה בדרכי הלימוד ובטכניקות שבהן בוחרות אומנויות הלחימה שונות. חלק מאמנויות הלחימה אכן מעדיפות את הטווח הארוך על חשבון הטווח הקצר, האייקידו שאני לומד בהחלט משתייך אליהן והוא לא לבד. רוב האמנויות הרכות נמצאות באותו צד של המתרס. הסיבה להעדפה זו היא שבאמנויות אלו אנו מנסים לשנות רפלקסים שהוטבעו בנו מגיל צעיר וללמד את הגוף לנוע בגישה אחרת. במסגרת לימוד כזה יש שלב בו הרפלקסים הישנים של התלמיד להגנה עצמית יורדים ורק אז הוא מתחיל לרכוש רפלקסים חדשים. לכן, אין ברירה אלא לפגוע למשך זמן מסויים ביכולת ההגנה העצמית של המתאמן כדי שהוא יוכל להגיע רחוק יותר אחר-כך. אמנויות לחימה אחרות הולכות בדרכים אחרות: קבוצה שלמה של אמנויות לחימה מתחילות מלימוד של טכניקות ואופן הביצוע שלהן ורק לאחר זמן משלבות אותן בתרגילים של הגנה עצמית שעדיין אינם מנוגדים לרפלקס הטבעי. קבוצה אחרת של אמנויות לחימה מבססת את התנועות שלה על תנועות איסטיקטיביות ומנסה יותר לתרגל אותנו בשימוש באותן תנועות ולשנות אותן רק במקצת ופחות להעניק לנו רפלקסים חדשים. ואני משוכנע שיש עוד גישות שלא חשבתי עליהן כגע או שאיני מכיר ... אין לי ספק שכל מורה לאמנות לחימה שישאל יענה על השאלות הבאות כך: "1. האם אנו מציבים כמטרה עיקרית או משנית את היכולת להתמודד במצבי סכנה ולחץ ? " ת. כן, כמובן. למרות שכל אמנות ומורה עושים זאת בדרך אחרת. יש שדרכם להתמודד תהיה דרך של ניצול הלחץ של הגוף לפעולה אינטנסיבית ואגרסיבית ויש שדרכם להתמודד תהיה לשמור על הרגיעה ולפעול באופן רגוע וזורם (וזו דרך שקשה יותר להגיע אליה). "4. האם אנו , לפחות המאמנים שבננו , מבינים כי רובם של התלמידים מגיעים לפחות בשלבים הראשונים ממניעים של הגנה עצמית וצורך ל"בניית ביטחון עצמי " ( אני מנסה לדבר כאן כ"זקן" בעל ניסיון של כ - 23 שנות הדרכה במסגרות שונות ) ? " ת. כן, ברור שזהו אחד המניעים של התלמידים. צריך לזכור שזה לא המניע היחיד או המוביל של כל אחד מהתלמידים (יש שנמשכים אל הפילוסופיה, יש שמחפשים בריאות או כושר גופני או יכולת אקרובטית...). לשאלות הבאות התשובות ישתנו בהתאם למורה, לאמנות ולמידת ההבנה של התלמיד (לא כל תלמיד חדש יצליח להבין על מה מדברים איתו): "2. האם אנו מבינים כי אפשר וימצא התלמיד המתחיל במצבי סכנה ( ואינני מתכוון כאן ל " מטוסים וטנקים " כפי שראיתי כאן באחד המאמרים ) בכל יום ובמיוחד לנו כישראלים (לצערי) ? אם כך האם אנו עושים די כדי להקנות לו יכולת ואפילו ברמה ההתנהגותית להתמודד עם מצבים אלה ? " ת. לכולם ברור שיש סיכון מסויים שהתלמיד המתחיל יקלע למצב מסוכן. עדיין, לא כל האמנויות מכשירות את התלמיד להתתמודד עם המצב המסוכן כבר מההתחלה, ויש אמנויות שבהן ההכשרה הזו לוקחת מספר חודשים ולעיתים גם מספר שנים (אייקידו נמצא בקבוצה השניה ללא צל של ספק). מי שמסתיר זאת מהתלמידים הפוטנציאליים אינו נוהג ביושר !!! אבל יש מספיק אנשים שמוכנים להמתין לטווח הארוך יותר. מהצד השני, כאשר נותנים לתלמיד כלים כאלה בשלב מוקדם, יש חשש שהוא ינסה אותם על חפים מפשע (אם הוא לא בוגר מספיק, וראיתי רבים כאלה) או שהוא שבשל עודף ביטחון עצמי הוא יקלע למצב שבו נדרשת מיומנות הרבה יותר גבוהה משיש לו (וגם על מקרים כאלה שמעתי). "3. האם ע"פ הבנתנו , בכך שנפעל במקביל להקנות את היכולות הנ"ל נפגע ישירות ביכולת הטכנית ואולי גם בהפיכתו של התלמיד ל " אומן לחימה " דגול עם השנים ? " ת. כמו שכתבתי לעיל, תלוי באמנות ובמורה. בחלק מהאמנויות אי אפשר להקנות במקביל את שני סוגי היכולות ! באחרות יבוא דבר אחד על חשבון האחר ועלול גם לדרוש "עיקור של הרגלים רעים" שאותם רכש התלמיד על מנת לאפשר לו להתגונן לפני שהגיע לרמה טובה. "5. האם אנו המאמנים ראוי שניקח על עצמנו את האחריות כי התלמיד שלנו ידע לבצע תנועה רק בעוד " 10 או 15 שנה " כפי שנאמר כאן או שאנו מחוייבים לאפשר לו את יכולת ההתמודדות במצבי סכנה באופן מידי ואפילו ברמה ההתנהגותית ?" ת. מותר גם לתלמיד לקבל החלטות, וזכותו של תלמיד להחליט שהוא מוכן להמתין מספר שנים עד שיגיע לרמה מספקת באמנות לחימה כזו או אחרת כדי להתגונן. החובה המוסרית היחידה שחלה על המורה היא לתת לתלמיד את המידע כך שבחירתו תהיה במודע ולא מתוך חוסר הבנה. יש לי גם הרבה שאלות אבל אני אצרף אותן בהודעה נוספת, ההודעה הזו מספיק ארוכה גם כך. אמיר

 

[amir_aikido]

השאלות שלי

1. האם אמנות הלחימה צריכה לתת מענה למצב לחץ/התקפה לכל אחד ??? או שאולי אמנות שמתאימה רק לאנשים שהם חסונים, צעירים ובריאים היא אמנות לגיטימית? 2. האם מצב לחץ נוצר בתנאים בהם יחס הכוחות בין המתאמן והתוקף הוא שקול או שבעיקר במצבים בהם התוקף סבור שיש לו יתרון משמעותי (גדול יותר / חזק יותר / חמוש בסכין / עם חברים) ?? 3. האם אנו מצפים שאמן לחימה יצליח לצאת ממצבי לחץ ב-100% מהמקרים או שאולי רק בחלק מהם, בהתאם לרמתו ולמצב הספציפי 4. לאור 2 ו-3. האם באמת ניתן להביא תלמיד מתחיל ליכולת להתמודד עם רוב מצבי הלחץ באחוז סביר של המקרים ??? או שאולי רק עם מיעוטם ?? וכמה שאלות אחרות, ששאלתי כבר בעבר: 5. איך אצלכם / לדעתכם מלמדים להתכונן למצב לחץ : סימולציות של לחץ מירבי, סימולציות של לחץ הולך וגובר, או תרגול של רגיעה ותנועה עד שיהפכו לחלק מהאדם כך שיוכל להשאר רגוע ??? עד כאן שאלותי בינתיים אמיר

 

[אסף2]

שאלות קשות אתה שואל

1. לדעתי האישית כל אמנות שנותנת יתרון בקרב היא לגיטימית גם אם היתרון הזה הוא רק לקבוצה ספציפית של אנשים(אמנות שמתבססת על כוח לא שונה לדעתי מאמנות שבנויה על דיוק או גמישות שתיהן בונות על כושר גופני כלשהוא שהלוחם אמור לפתח). 2. התשובה תלויה במותקף ולא בתוקף (מה מלחיץ אותך יותר אדם שנראה בטוח בעצמו או מי שניראה מהסס ועלול להיות שחקן טוב?) 3. כבר הבאתי כאן סיפור על מאמן בכיר שברח מקרב מה לעשות יש הבדל בין אמן לחימה לגיבור על. 4.תלוי בתלמיד תלוי במצב. מקווה שתשובותי יעזרו לך אסף

 

[דאו]

תשמעו סיפור...

אתמול אמא שלי נסעה באוטו שלה מסמינר לוינסקי לכוון תל-אביב. ברמזור השתרך תור ארוך של מכוניות , וככה היא עומדת מחכה ברמזור. פתאום... מופיעה איזה זונה (שהסתבר שהיא בכלל גבר) הולכת לכוון האוטו של אמא שלי ומנסה לפתוח את הדלת של המושב שליד הנהג. אמא שלי, כמובן, מנסה בהסטריה ללחוץ על הכפתור שאמור לנעול אוטומאטית אל כל הדלתות וכמובן לוחצת על הכפתור הלא נכון. הזונה נכנס/ת מתיישבת לאמא שלי על המושב שלידה, על המעיל, על הדברים, על התיק על הכל. אמא שלי כמובן בשוק (וגם קשורה בחגורת בטיחות). פתאום הזונה תופס/ת לה את התיק ומנסה לברוח. אמא שלי תוספת גם וככה התחולל מאבק כוחות קצר שבסופו הזונה ברחה עם התיק. אמא שלי מסכנה, רעדה בכל הגוף התקשרה אלי שאבוא לעזור לה. נו....אז אני שואלת אתכם! מה הייתם עושים??? אני רוצה להעלות את האפשרות שאני, אחרי שלוש שנים אינטנסטביות של אמוני קונג-פו מפרכים ואמוני טאיצ´י, מבצעת שפגטים לכל הכוונים, בועטת לאנשים לקשקשים שבמוח, מבצעת בשלמות טכניקות כאלו ואחרות בדייקנות ואפשר לאמר שהגוף שלי כבר בתחילת תהליך של הפנמת ה"שפה" של אומנות הלחימה. אני, עם כל היכולות הגופניות שלי הייתי מתפקדת כמו עציץ!!! (כלומר נראה לי )כלומר מה שאני רוצה להגיד זה שעם כל היכולת הגופנית שלי יש לי בטחון של עציץ. אז מה עשינו בזה???כמו שהמורה שלי נוטה להגיד. אז מה אתם הייתם עושים? אפשר בכלל לדעת איך מגיבים בסיטואציות כאלו? יאללה תענו לי. שלכם עם קמטוטים רבים במצח מרב סימני שאלה דאו

 

[מיתר נדיר]

מפחיד מאד. מזל שלא קרה כלום

מה באמת אפשר לעשות בסיטואציה כזאת?? זה מזכיר לי שיחה שנוכחתי בה פעם עם איקדה סנסיי (מפניקס, קולורדו, כמדומני). איזה נוער התעקש לדעת מה הן האפליקציות של האייקידו במצבי רחוב, ודרש לדעת מה הוא (איקדה) יעשה אם קבוצת בריונים אלימים תקיף אותו ברחוב. איקדה משך בכתפיו וענה: "לא יודע. אולי אני אזמין אותם לבירה?" למה זה רלוונטי למצב שתארת למעלה? כי אומנות לחימה אמורה להכין אותך בעיקר בקטע הזה של המלחמה הפנימית בפניקה. למשל, אם אמא שלך הייתה מצליחה לחייך ברגע המפחיד הראשון שבו היא ראתה את הזונה הזאת מתקרבת אליה, אז מן הסתם לא היו לה אח"כ בעיות לסגור את הדלת כמו שצריך, והמצב הספציפי הזה לא היה מתרחש. (אני לא אכנס לאינטראקציה המורכבת בין הבעות פנים לרגש, אבל להכריח את עצמך לחייך זה דרך בטוחה להירגע כמעט מכל סיטואציה). כמו כן, אם אמא שלך היתה מחייכת בנימוס אל ה"גברת" הזאת, ושואלת אותה בכנות אם אפשר לעזור אחרי שהיא נכנסה לאוטו, ייתכן מאד שהחברה החדשה שלה היתה מסתפקת בקופסת סיגריות, או 100 שקל, או מה שזה לא יהיה שהיא רצתה באמת. ושלישית בסיטואציה הזאת, להילחם איתה על התיק זה כנראה הדבר הלא נכון לעשות. עדיף לוותר ולהסתבך בכל הבלאגן הביורוקרטי מאשר להיסתכן בפגיעה פיזית.

 

[מיתר נדיר]

תודה, ותוספת.

ראשית תודה ש"סידרת לי את הראש". כבר יומיים אני מנסה להבין איפה האייקידו עומד ביחס לשאלות האלה ואני מאד מרוצה מהתשובות שנתת. שנית, תוספת לעניין הביטחון העצמי. בטחון עצמי זה לא רק ביטחון ביכולת הקרבית שלי. למשל אני. האייקידו שיפר את הבטחון העצמי שלי בענק, עם זאת אני סבורה שהוא לא שיפר את היכולת הקרבית שלי בכלום. לעומת זאת לדעתי כל האומנויות ה"קרביות" הן פחות טובות לפיתוח ביטחון עצמי, כי מי שאין לו בטחון עצמי בכלל לא ישאר שם. מי שיש לו בעיות בבטחון עצמי לא יהיה מוכן לעלות לקרב אחרי זמן קצר של אימונים.

 

[סלבו לוי]

לא כ"כ מסכים ../images/Emo4.gif

לדעתי, דוקא בשיטות לחימה ה"קרביות", עניין הבטחון העצמי נבנה בצורה הרבה יותר מהירה. תחשבי על בן אדם, שפתאום הוא "הולך מכות" ומחצין יצר חייתיות, שעד עתה הוא לא היה מודע לקיומו. אני כבר ראיתי אנשים, שאחרי סדנא/קורס של חמישה ימים ואפילו פחות - רמת הבטחון העצמי שלהם מרקיעה שחקים. הרי בסופו של דבר, זוהי כל המטרה של קורסי ההגנה העצמית למיניהם (להקנות ידע בסיסי ביותר, ובעיקר בטחון עצמי).

 

[דלית - delete]

שתי שאלות שונות

האם לימוד לחימה אינסטנט מעניק מספיק ביטחון עצמי למנוע (במצבי לחץ) "קפיאה" או קבלת החלטות מתוך פניקה? האם הבטחון העצמי שמוקנה בקורס כזה "מכוסה" ע"י הידע שהועבר בקורס? האין סכנה שכתוצאה מעודף ביטחון ייגרם לאדם יותר נזק (הוא ינסה לעמוד ולהילחם בפושטק, במקום לברוח) מאשר בלי הקורס? נראה כמו גבול דק למדי בין מספיק ביטחון עצמי לעודף.

 

[Yin]

אוף, נמחקה לי ההודעה המקורית

איך מגדירים בטחון עצמי ואיך מודדים אותו? האם בטחון עצמי קשור לכח חיצוני? או אולי לעוצמה פנימית? או ליכולת הסתגלות לכל מצב? האם בטחון עצמי הוא רק = הגנה עצמית או אולי משהו רחב יותר, הרבה יותר? דעתי: יש רק קשר קלוש בין לימוד לחימה ובטחון עצמי. דמיינו לוחם בשרותי הבטחון, אגדי ככל שיהיה, בראיון עבודה לאחר סיום תואר ראשון, בהנדסת תעשייה וניהול, בחברת הי-טק. אני לא בטוח שיכולת הלחימהבונה את סוג הבטחון העצמי שנדרש כאן. או אותו לוחם, שנולד לו ילד ראשון, וצריך לרחוץ אותו, בפעם הראשונה ועוד לבד - איזה פחד!!! אז מה אם באותו בוקר הוא הרג 2 מחבלים בידיים שלו. שלכם, Yin

 

[סלבו לוי]

יש ואין קשר.

יכולת הבטחון העצמי, שנבנית כתוצאה מאימוני אומנות לחימה, איננה נותנת פיתרונות (של בטחון עצמי) בכל תחומי החיים, אך היא בהחלט ממזערת את אותם דברים (לעומת מישהו שלא עוסק באומנות לחימה). נכון הדבר, שיכול להיות לוחם/מאבטח מעולה, בעל בטחון עצמי גבוה ביותר, שייגש לרחוץ את תינוקו בידיים רועדות, או שירגיש לא בנוח בראיון עבודה. אך למרות כל זאת, העיסוק (המתמיד) באומנות לחימה, כן נותן יכולת להתמודד עם מצבים. וחלק מהמצבים הללו, זה דברים שמצריכים בטחון עצמי לביצועם, אבל אין בהם קשר לאומנות לחימה. אומנות לחימה, ותהליך לימוד נכון, מקנה יכולת התמודדות עם מצבי לחץ, רוגע ושיקול נכון - גם אם אין הסיטואציה קשורה בלחימה גרידא.

 

[Yin]

בדיוק, אבל רק אם עוסקים

באומנות לחימה שלמה, ולא בלחימה פיזית גרידא. שלך, Yin

 

[מיתר נדיר]

הוא נבנה אולי בצורה יותר מהירה

אבל שיטה זו מחייבת סטוק התחלתי, בחינת כסף הבא למי שיש לו כסף. מה שאמרתי, זה שמי שאין לו בטחון עצמי בכלל לא ישאר בשיטה שמההתחלה מכניסה אותו למצבי קרב מלחיצים. זה הנסיון שלי, אבל ייתכן שזו בעיה שיש אותה רק לבחורות. לבנים כמעט תמיד יש איזשהו ביטחון ביכולת שלהם ללכת מכות.

 

[דאו]

לא מסכימה...

לי יש בטחון עצמי של עציץ בקטע של לחימה (כפי שציינתי בפסקה הקודמת שלי) וחלק מהלמידה שלי של אומנויות לחימה זה כדי להקנות לי בטחון וכדי לבנות חלק מהבטחון העצמי שלי. בעיני זה חלק מקונג-פו. תקופה מאד ארוכה נשארתי בקונג-פו והייתי במאבק פנימי עמוק ולא עזבתי בדיוק בגלל הסיבה הזאת. המאבק לבניית הבטחון הפנימי הנפשי מעבר ללמידת ההגנה העצמית. אני מודה שאני חוששת שגם אצלי הטאיצ´י שאני לומדת (שהוא בדגש מאד לחימתי ובדיוק בגלל זה הוא מאד מתאים לי) וגם קונג-פו שאני לומדת, להערכתי שיפרו במעט את הביטחון שלי אך לא את נסיוני בקרבות או במעמד שלהם. אבל אני בהחלט מוכנה לעלות לקרב כדי להתמודד וללמוד להתקדם עם זה. שלך דאו

 

[מיתר נדיר]

שאלה פשוטה :את אומרת שהיית

בקונג פו תקופה ארוכה, ועת את מוכנה לעלות לקרב ולבדוק את היכולת שלך. האם היית נשארת בשיטה שבה היו מבהירים לך שאת אמורה להשתתף בקרבות מן ההתחלה?

 

[דאו]

בודאי-זאת המטרה להתגונן!