אחת הבנות זאת אני ../images/Emo13.gif
אמרתי שלא שיפרתי את יכולת ההגנה העצמית שלי. זה כנראה לא מדויק לגמרי. השתפרו אצלי הרבה דברים כלליים כגון יציבה, כושר גופני, יכולת הערכת מרחק, קואורדינציה ועוד. ברור שזה תורם ליכולת הגנה עצמית. וכן, נוספו לי הרבה טכניקות שאפשר להשתמש בהן בקרב. אבל עדיין לא הגעתי למצב שבו הטכניקות האלה הן הדבר שהגוף שלי עושה מעצמו בלי התערבות המוח. ועד שהגעתי לשם, נראה לי שמה שאני אעשה בסיטואציה אמיתית זה לקפוא בבעתה. ומכאן שההערכה שלי ליכולתי לתפקד בקרב אמיתי ירדה פלאים. ברור לי שאם אני מסתבכת בקרב רחוב, אני אוכלת מכות רצח, אלא אם כן יהיה לי המון מזל (ומזל היה לי גם לפני שהתחלתי עם האייקידו); והיום הרבה יותר ברורות לי התוצאות של מכות רצח, למשל. מאידך, אני בכלל לא משוכנעת שאומנויות "קרביות" יותר מכינות את תלמידיהן בצורה יותר טובה ל"חיים האמיתיים". למשל ידיד שלי, נגיד קוראים לו סהר, לאחר שלמד אייקידו ביחד איתי במשך שנה אחת בלבד, חזר להתאמן בטאיקוואנדו (לפני שהתחיל עם האייקידו הוא השקיע בזה כ-4 חודשים). על היום הראשון שמו אותו בקרב מול איזה בחורצ´יק עם חגורה שחורה. טוב, ההוא בא לו עם איזה בעיטה מפורכסת, וסהר, מההרגלים של האייקידו, לוקח צעד קדימה (אירימי), ומוצא את עצמו לתדהמת שני הצדדים מול גבו החשוף של יריבו. טוב, הוא הוריד אותו מייד. אז מה אנו למדים מזה? הבן אדם יש לו חגורה שחורה, בטח ניצח בהמון "קרבות" ומחזיק מעצמו שיש לו "יכולת הגנה עצמית" ובכל זאת, ברגע שיש תנועה בלתי צפויה הוא אבוד לגמרי. אז מה הועילה כל ההכנה שלו?? שום כלום. הוא בדיוק מוכן לקרב רחוב כמוני, רק שאני יודעת איפה אני עומדת.
אמרתי שלא שיפרתי את יכולת ההגנה העצמית שלי. זה כנראה לא מדויק לגמרי. השתפרו אצלי הרבה דברים כלליים כגון יציבה, כושר גופני, יכולת הערכת מרחק, קואורדינציה ועוד. ברור שזה תורם ליכולת הגנה עצמית. וכן, נוספו לי הרבה טכניקות שאפשר להשתמש בהן בקרב. אבל עדיין לא הגעתי למצב שבו הטכניקות האלה הן הדבר שהגוף שלי עושה מעצמו בלי התערבות המוח. ועד שהגעתי לשם, נראה לי שמה שאני אעשה בסיטואציה אמיתית זה לקפוא בבעתה. ומכאן שההערכה שלי ליכולתי לתפקד בקרב אמיתי ירדה פלאים. ברור לי שאם אני מסתבכת בקרב רחוב, אני אוכלת מכות רצח, אלא אם כן יהיה לי המון מזל (ומזל היה לי גם לפני שהתחלתי עם האייקידו); והיום הרבה יותר ברורות לי התוצאות של מכות רצח, למשל. מאידך, אני בכלל לא משוכנעת שאומנויות "קרביות" יותר מכינות את תלמידיהן בצורה יותר טובה ל"חיים האמיתיים". למשל ידיד שלי, נגיד קוראים לו סהר, לאחר שלמד אייקידו ביחד איתי במשך שנה אחת בלבד, חזר להתאמן בטאיקוואנדו (לפני שהתחיל עם האייקידו הוא השקיע בזה כ-4 חודשים). על היום הראשון שמו אותו בקרב מול איזה בחורצ´יק עם חגורה שחורה. טוב, ההוא בא לו עם איזה בעיטה מפורכסת, וסהר, מההרגלים של האייקידו, לוקח צעד קדימה (אירימי), ומוצא את עצמו לתדהמת שני הצדדים מול גבו החשוף של יריבו. טוב, הוא הוריד אותו מייד. אז מה אנו למדים מזה? הבן אדם יש לו חגורה שחורה, בטח ניצח בהמון "קרבות" ומחזיק מעצמו שיש לו "יכולת הגנה עצמית" ובכל זאת, ברגע שיש תנועה בלתי צפויה הוא אבוד לגמרי. אז מה הועילה כל ההכנה שלו?? שום כלום. הוא בדיוק מוכן לקרב רחוב כמוני, רק שאני יודעת איפה אני עומדת.
