בן אדם, יש לך בעיה
על כך שחשפתי את שמך כבר התנצלתי (פעמיים), ויותר מזה אין לי מה לעשות (חוץ מאשר להתנצל פעם שלישית). ואכן, בדיון הקודם הפנת למקורות שתמכו בטיעון שלך, אך גם זה היה לאחר שיותר משניים הסבירו לך שאם אתה טוען טענה, עליך לגבות אותה ביותר מאשר מה ששמעת כדעה של מרצה (ולא שהיא אינה אמת!). במקום לתקוף את כל העולם ואחותו, היית יכול פשוט לענות בלינק לנתונים, וזהו זה (בדיוק כפי שאני עשיתי, כשטענתי שאתה טועה). וכאמור, בדיון הקודם לא טענתי שאתה טועה, אלא שכל עוד לא תתמוך בטענתך, היא תשאר דעה ולא עובדה. כל מה שמעבר לשני אלה הוא באמת עניין למישור אחר לגמרי, וירידה לרמת דיון של ביוב. אני מוכן להניח לטובתך שאכן "תקפתי" אותך, ושאני "מבלבל את המוח", ושאני "מתחכם" ו-"ילד בן 10" (או שאולי גם לי "השתן עלה לראש"). איך זה קשור לכך שאתה טוען טענה שהופרכה, עובר לטענה אחרת שגם היא מופרכת, ועדיין לא מסוגל להבין שהטענות שלך הופרכו? או שהבעיה אינה במי שמפריך את הטענות שלך אלא בטענות עצמן?
