מה הסיכוי ?...

[kasa]

מה הסיכוי ?...

מה הסיכוי להריון אם מקיימים יחסים בדיוק ביום הביוץ ???? ואם הסיכוי הוא 100% או קרוב - למה אצלי זה לא קורה ??? כבר 5 חודשים אחנו מנסים לקיים יחסים, לרוב - סביב יום הביוץ, ולפעמים בדיוק ביום הביוץ (איך אני יודעת ? - לפעמים אני ממש מרגישה את הכאבים בשחלה). ו....כל חודש, הגברת האדומה מגיעה, בכבודה ובעצמה. אולי אתן, מומחיות קטנות-גדולות (על כורחן) יודעות ל מ ה ??? האם גילי הקשיש (32) הוא גורם מעכב הריון ?? אולי הלחץ שבתוכו אני כבר נמצאת ??? נורא רוצה עיצות חכמות וטובות !!! אני מפחדת להתחיל טיפול אצל מומחה לפיריון ולהיכנס למעגל קסמים של לחץ, אכזבה, ייאוש....וכו´. אז - אני דוחה את הקץ...האם - הגיע הזמן לקחת את עצמי בידיים וללכת אליו ???? מה אתן אומרות ????

 

[עמית@]

קודם כל גם כשהכל אידיאלי

הסיכוי רחוק מאוד מלהיות 100% הסיכוי הוא 25% במקרה הטוב כך שחמישה חודשים הם לא משהו שצריך להדאיג- כיוון שהם עדיין בתחום הסטטיסטיקה נכון שרוצים נורא- וגם דואגים מעט אבל זה עדיין לא מדאיג עד כדי כך- אני לא חושבת שמומחה פיריון עדיין נחוץ כאן- אם עוד כמה חודשים לא יקרה כלום- אזי תוכלילהתחיל לברר- האם הביוץ תקין-0 האם הזרע תקין וכדומה עדיין לא בהצלחה עמית

 

[ינסון]

קשישה יקרה

קשישה יקרה, את הסטיסטיקה הסבירה לך עמית... אבל למה גילך המתקדם..יש לנו פה בנות מבוגרות יותר ונמרצות לא פחות.. גיל הוא לא ה גורם המכשיל (בדרך כלל) הרבה הצלחה

 

[masa]

לקסה

דבר ראשון צאי מהלחץ. יכול להיות שאין לכם כלל בעיות, אך הלחץ שבו את נמצאת, לא תורם את הגשמת משאלתך להיכנס להריון. ברגע שאת לחוצה וחרדה, המוח משחרר חומרים המורים לגוף לא להיכנס להריון. עצתי היא שפשוט תרגיעי, קחי את בעלך ביום הביוץ למקום רומנטי ותנסי עד כמה שניתן להמשיך לחיות את חיייך כרגיל. הגישה שלי היא לנסות ולשמור על חשיבה חיובית, כל הזמן. פשוט אין לי דרך אחרת, ניסיתי את דרך הלחץ והפחד ואיום ה"גיל הקשיש ", אבל זה לא עזר. תשקיעי את עצמך בדברים אחרים. תנסי לעשות דברים בשביל עצמך, כי זה הזמן שלך עכשיו, לפני ילדים והנקות וכביסות ובישולים ודאגות ומוצצים למינהם...

בהצלחה !

 

[זוהרה מצליחה החודש]

יש לי הערה קטנה אליך ../images/Emo122.gif

אני קצת מתרעמת על התגובה שלך. אין עד היום ואני חוזרת על זה שוב ושוב שום אישוש מדעי רפואי שלחץ משפיע (הכוונה לקשר סיבתי סטטיסטי) על פריון. יש קשר מתאמי בין לחץ ופוריות וזה דבר טריוויאלי, שכן מי שנמצאת בטיפולי פוריות או שמתקשה להיכנס להריון, במיוחד במדינתנו, עשויה להילחץ. לי כשאמרו לי לא להילחץ, התעצבנתי ונלחצתי יותר. פעמיים נכנסתי להריון בחודשים הכי לחוצים בחיי, ודווקא שהייתי שלווה ואופטימית הטיפול נכשל. בתור מישהי שמוגדרת כ"לא מוסברת" ומנסה כבר שנתיים להיכנס להריון זה מרגיז אותי המשפט הזה, "תפסיקו להילחץ ותהיו בהריון תקין", הוא גם לרוב נאמר לנו בנימה מתנשאת משהו על ידי הורים לשני ילדים או יותר. חבל, באמת שאין מפתח קסם כזה להצלחה. לוקחים רסקיו רמדי ועושים שאנטי באנטי ונכנסים להריון. נכון, שלחץ לא עוזר כאן, אבל מפה ועד הטלת האחריות על הצלחת הטיפול במצבה הנפשי של המטופלת יש דרך ארוכה. מה מצפים שמי שמתקשה להיכנס להריון ומלאה בהורמונים, תקוות וציפיות, תתהלך כאילו בלעה אופיום? מזוהרה שבעצמה תיכף מתפרקת מלחץ ובכל זאת מקווה שהטיפול יצליח

 

[אפרת**]

אני מאד מסכימה עם זה

כל הסיטואציה עצמה של הלנסות להכנס להריון ולהרגיש שמשהו לא בסדר, ואח"כ ההתחלה של הברורים עד לטיפולים עצמם - זה לא ממש הדבר הכי שלו בעולם. מה לעשות, זה מלחיץ. יש שנלחצים יותר ויש שפחות. זה גם נורא עניין של אופי. וחוץ מזה זוהרה אל תתפרקי לנו... עוד קצת וזהו...

המון הצלחה לכולם אפרת

 

[זוהרה מצליחה החודש]

את מתוקה.. ../images/Emo74.gif ../images/Emo25.gif ../images/Emo23.gif

 

[ינסון]

כמה שאני מסכימה איתך

זוהרה יקרה, כלא מוסברת, 8 שנים, שכל מה שיש לרופאים הנחמדים לומר לי בסוך היום, זה עוד יקרה... רק תהייי אופטימית ואל תלחצו.... אני מסכימה איתך .. בכל מאת האחוזים! את 2 ההריונות "הטבעיים" שלי, יצרנו בחודשים בהם הייתי כל כך עסוקה, רצתי והתרוצצתי והשתגעתי... ודקה וחצי לפני שהורדתי הילוך "כדי להירגע" ולהיכנס להריון הודיעו לי שנרדמתי בשמירה.... אז.. די כבר ... וזהו! ובכלל, לדעתי, עיצת הלהרגע, היא קנוניה של רופאים שלא יודעים לתת ללא מוסברים תשובה אמיתית!!!! מיונת...שלא הולך לה עם פרוטוקול ילדי הסנפרוסט וגם היא לפני פיצוץ!!!!! זוהרה, אני איתך.....!

 

[innes]

מסכימה עם יונת וזוהרה

זה כמו האגדה האומרת שלאחר אימוץ ילד, נכנסים להריון. שטויות. הגוף לא מפריש שום חומרי דחק שמורים לו לא להכנס להריון.

 

[masa]

בתשובה לאינס

יקירתי, צר לי , אבל האגדה הזו היא אמת לאמיתה! את יכולה לבחור האם להאמין בה או לא, אבל לשכני נולד ילד לאחר 14 שנות ניסיונות וטיפולים, רק לאחר שזוגתו החליטה לאמץ ילד.אני חושבת שאולי כדאי לך גם להעמיק את הידע שלך ברפואה, לקרוא קצת ואז להחליט אם אילו שטויות או לא. שוב, אינני שופטת אותך, מכוון שאני רק שנתיים בעסק, אבל אפילו שזה קשה, החיים צריכים להמשיך כמות שהם, ויש לך בעל ומשפחה שזקוקים לך ואי אפשר לעצור את כל הדברים עם המחשבה הטורדנית והמנקרת הזו "מה לא בסדר אצלי", צריך להמשיך הלאה ולתת את כל מה שניתן לסובבייך ולמוקירייך, כי זה מה שנשאר לך (ובמיוחד אם אין הצלחה בהבאת ילד לעולם). ואני באמת מאחלת לך מכל הלב שתצליחי!

 

[זוהרה מצליחה החודש]

ובתשובה למאסה

אין לכך שום ביסוס מדעי רפואי. מול הדוגמאות הבדידות שאת מביאה של שכנייך וחברייך, יש הרבה סיפורים אחרים של כאלה שאימצו ילד ואח"כ עוד אחד (למשל הדודה שלי). יש כאלה בפורום שאימצו ילדים ועדיין מנסים טיפול הפרייה ועוד אחד ועוד אחד....... כך, שרפואית מדעית את טועה. וכאן אני רוצה להעיר עוד משהו, אני רוצה לתת גם לעצמי, לא רק לבעל ולמשפחה שזקוקים לי, כדברייך. גם אני זקוקה להם, וגם אני רוצה לקבל בחזרה. נשאר לי בחיים הרבה. זוגיות של אהבה ושותפות מלאה, עבודה טובה, לימודים והרבה חברים. במקומות האלה יש גם נתינה אך גם קבלה. הייעוד הנשי שלי הוא בטח לא רק בהקרבה אישית על מזבח הייעוד הביולוגי. זוהרה

 

[innes]

נכון, לא הייתי צריכה להגיד "שטויות"

מצטערת. אבל בכ"ז ממקרים בודדים אי אפשר להסיק מסקנה גורפת. גם פרופ´ ציון בן רפאל בספרו "המדריך המלא לפריון" סבור שאין קשר בין אימוץ ובין פתרון בעית הפוריות מיד לאחריו. אני דווקא כן קוראת המון בנושאי רפואה, וכן מבינה על מה שאני כותבת. ועל נושאים שהבנות מעלות פה, ואין לי מושג בהם - אני לא מגיבה כלל. מקווה שיצליח גם לך בטיפולים, אינס

 

[masa]

בתשובה לזוהרה

יקירתי, אין צורך להתרעם ואף לא להתלהם. אני מבינה את תגובך, הנזעמת משהו.. אבל, אני חושבת שהכל בראש. אני נמצאת איתך באותה הסירה בדיוק, רק שאני בניגוד אליייך, לא נכנסתי להריון מעולם, עוברת שנתיים של טיפולים ועדיין מאמינה שביכולתך להשפיע על מצבך להיכנס להריון. ברור שישנן את האכזבות הללו, כל חודש, וברור שההורמונים עושים את שלהם, אבל עדיין אני חושבת שהרגיעות והשלוווה והאופטימיות ולא האכזבות, הלחץ וההיסטרייה הם המקום שממנו בעצם צריך לצמוח ילד . אני מקווה ומאחלת גם לך דבר ראשון אחלה של סופ"ש, דבר נוסף, גם לך : תנוחי ואל תתפרקי מהלחץ של עצמך את צריכה אורח רוח וסבלנות .

 

[זוהרה מצליחה החודש]

מאסה יקרה

התגובה שלי וודאי לא מתלהמת, אלא היא הבעת דעה אישית, מגובשת ומוצקה. האמיני לי, כמישהי שמתחום הנפש והרגש מוצאת את פרנסתה ועיסוקה,אני מודעת היטב לקשר בין גוף לנפש. עדיין, אני חושבת שהילדים שלי (שיבואו כבר..)יצאו כנראה די בסדר גם אם אמא שלהם היא קצת לחוצה. הדבר האחרון שאני זקוקה לו בחיי כרגע הוא הטפות מוסר, לאיך כדאי לי להיות או איך כדאי לי להתנהג. אני לא דטרמיניסטית כלל, אבל יש לי תחושה די מבוססת שלחלק גדול מהגורמים החיצוניים יש השפעה משמעותית על חיי. גם אם לרוב אני בוחרת להיות אופטימית ושלוות נפש, אז יש גורמים חיצוניים שעלולים לסובב את הגלגל, עדיין אני לא מרגישה שלהם יש השפעה על יכולת הפריון שלי. שיהיה גם לך סוף שבוע נעים ובכלל שיהיה בהצלחה זוהרה

 

[אורית אורית]

תגובה מקוראת ולא כותבת

זוהרה את צודקת אין אישוש מדעי, אולם כנראה בכל זאת יש קשר בין לחץ ורצון להביא ילד לעולם לבין אי כניסה להריון, גם אני הייתי בין אלה שנקראות הבלתי מוסברות, ולאחר שנים של נסיונות כושלים 11 במספר ,החלטנו לאמץ ילד, וחודש לאחר אימוץ הילד נכנסתי להריון עם הילדה ואחריה הגיעה ילדה נוספת והריונות נוספים וכל ההריונות הללו היו טבעיים ללא התערבות, כשנכנסתי להריון חודש לאחר אימוץ הילד שאלתי את הרופא איך יתכן שאחרי כל כך הרבה שנים ההריון היה טבעי לחלוטין ותשובתו הייתה כי לאחר שנרגעתי ישנו חומר במח שמופרש ומבחינה פסיכולוגית כאשר אדם בלחץ החומר הזה לא מופרש ואינו מאפשר לגוף להיכנס להריון, אם זה הגיוני או לא אינני יודעת אולם זה היה הסברו, בכל אופן מאחלת לכולם כאן הריונות מהירים. אורית

 

[עמית@]

זה עשוי לעזור לזוגות "לא מוסברים"

ובכוונה אני מציבה פה מרכאות- משום ש"לא מוסבר" אין משמעותו שאין בעייה (!) לפיכך עשויים לקרות ניסים- למה לא אבל שום דבר שבעולם לא ישכנע אותי שאם אאמץ ילד וארגע הזרע של יוסי יקום לחיים או החצוצרות של מישהי יפתחו. יש בכל העסק הזה הרבה (!) יותר ממה שכולם כולל רופאינו המופלאים יודעים להסביר. יש פה תערובת של מצבים נפשיים ופיזיולוגיים שאי אפשר ממש לקבוע כמה אחוזים תורם כל סקטור. אז אני נותרת סקפטית- ברשותכם.

 

[אורית אורית]

לא מוסבר

"לא מוסבר" במשך שנים אמרו לא מוסבר אולם תמיד תמיד מצאו שישנה בעיה כזו או אחרת, ואין אני אומרת כי המתכון להיכנס להריון הוא לאמץ ילד, להיפך כשאני הייתי בתקופת הטיפולים היו איתי לא מעט נשים שהטיפולים עזרו להם, והיו כאלה שאימצו ולא הצליחו להרות, כך שאין מתכון בטוח, ואני מבינה רק שאתן עוברות תקופות קשות ומאחלת לכל אחת ואחת מכן להרות כמה שיותר מהר. לי קרה נס אימצתי ילד מקסים שהיום הוא בשנות העשרה, ואחריו ילדתי עוד 2 בנות מקסימות. אורית

 

[masa]

בתשובה לאורית אורית

תודה רבה על תמיכתך ועל הסברך הנפלא! בברכה

 

[meirav69]

גם אני מכירה משהי כמו אורית../images/Emo41.gif

אני מכירה אישה שכשעברה את הטיפולים נרשמה לאימוץ, אימצה, כעבור חודש הרתה, ילדה תינוקת, הרתה שוב ומהטיפול הפרייה יש לה: תאומות !!! נו מה אפשר להגיד על זה?...... יש משהו בקטע של הלחץ שלא תורם לקליטה של העובר, אני בטוחה בזה. מירב

 

[masa]

תודה על ההארה ../images/Emo62.gif

מקווה שזה יחזק את כולנו, להמשך...