שלום,
קודם כל, אתה פועל בצדק בכך שאתה לא נכנע לדעות קדומות שחברה מספקת על סרבני הגיוס. לגטימי שתחשוב שהם עושים טעות, כמו כן הם חושבים שהטעות היא שלך. את התפיסה הפוליטית שלי אני מגידרה ע"י מה שנראה לי הכי מוסרי, ולא להפך-זאת אומרת אני לא מגדירה את הדעה שלי כמוסרית כי היא כזאת, אילא תומכת בצד הזה כי הוא נראה לי כמוסרי. לא מוסרי לכבוש עם שלם ולחיות כאן על חשבונו-לא מוסרי להלחם על שטחים כבושים-לא מוסרי להלחם במדינה שממשיכה במדניות הכיבוש. בקשר לקאנט, העלת נקודה טובה, והתשובה היא כן. ככל שיותר אנשים יסרבו להתגייס מטעמי מצפון, המדינה תבין שיש לפתח מדניות שונה ממה שהיה קיים עד עתה, והכיבוש יגיע לקיצו, כמו גם הצבא לא ייצטרך את הכוח שנקט בו עד עתה, ולכן לא תהיה בעייתיות אם אנשים אל ייתגיסו. כל השאלות ששאלת, נעות סביב הנחה אחת מרכזית-חלקן לא היו צריכות להתבצע לולא הכיבוש, והיחס העוין בין שני העמים, וחלקם היו פעולות שניתן בהחלט לעשות בתור אזרחים, ולא בתוך גוף צבאי מלטרלסטי. עצם התרומה לגוף כזה, וחוסר התנגדות, תוך עמדה פאסיבית, מקבעת את המצב הלא מוסרי הקיים, ודרך כזאת לא תוביל לשום מקום, מלבד קבעון הבעיות.