לאחרונה היו לי חוויות לכאן ולכאן בהקשר הזה...
ההיילייטס לטובה:
בית מרקחת של הקופה שמי שחיכה בתור האיץ בי לא לעמוד בתור, מאחר ואני עם תינוק.
לעומת זאת, במרפאת חוץ של בית חולים, כשקיבלו אותי בלי תור בקבלה, הייתה מישהי שהרימה כאלה צעקות... אני כבר ויתרתי על הפריבילגיה אבל הפקידות לא רק העמידו אותה במקומה, אלא בקשו ממני שלא אעשה את העבודה בשבילן ושלא אתנצל על זה שלתינוק יש בדיקה...
וגם, אבא אחד, שנורא הפריע לו שאני חוזרת לרופא בקופה אחרי שהוא שלח אותו לבדיקות אצל האחות. מיותר לציין שהייתי עם תינוק בן חודשיים וחצי עם חום במשך שבוע (הנהלים היבשים אגב מפנים אוטומטית למיון) והוא ליווה תינוק בן 16 (שנים...) ולא הייתה לו יותר סבלנות לתור..? במקרה הזה הרופא דווקא התקפל וביקש ממני לוותר...
אבל באופן כללי, רמת האדישות נעשתה מאוד גבוהה. גם בהריונות שמתי לב שמי שתמיד הראה התחשבות, הציע לי מקום לשבת לדוגמה, היו בעיקר זקנים שהייתי קמה בשבילם...