מה אתן הייתן עושות?

pinprick

New member
נכון ולכן כבר מלא זמן אני לא מצליחה לקנות

את הדברים שאני צריכה לעצמי כי כשיש המון אנשים ונותנים לי להיכנס ישר בגלל התינוקון, לא נעים לי ואני לוקחת רק מה שצריך בשבילו...

(ומכיוון שאנחנו עדיין לא בשלב של להיפרד זה מזו אני משכנעת את בעלי תמיד שיילך בלעדי...)
 
באמת? אני חושבת שאי הנעימות לא במקומה

כאן כי העניין הוא לא עבור מי את קונה, כמו שלא לתת לאישה עם תינוק או ילד קטן לשבת בתור (חוויה לא קלה בפני עצמה) ועוד עם אנשים חולים.

או ככה לפחות אני מבינה את זה.

בקיצור, נראה לי שאת יכולה בשקט ללכת עם הילדים ולקנות גם את הדברים שלך.
 

foofoo77

New member
זה לא עד גיל 6

זה עד גיל שנתיים .
אבל בהחלט היה נכון לתת לפעוטות מאשר לתינוקות פיצים ששוכבים בעגלה.
 

foofoo77

New member
ולכן בפעם הבאה כשאהיה במרפאה שלי

אצלם לך את השלט כדי שתנוח דעתך ותראי שאין לך סיבה להיות כל כך תוקפנית בכל פעם שאת חושבת שאת יודעת יותר טוב מכולם.
 

נעה112

New member
שנתיים/שש/הריון/ עגלות/ תעודת נכה

אין מדיניות אחידה בכל הארץ, זה תלוי מחוז/ מרפאה.
במרכז בריאות הילד לא קיימת כזו מדיניות מן הסתם.כנ"ל לגבי כל מה שמוזכר בכותרת.
 

shal0mshal0m

New member
לאחרונה היו לי חוויות לכאן ולכאן בהקשר הזה...

ההיילייטס לטובה:
בית מרקחת של הקופה שמי שחיכה בתור האיץ בי לא לעמוד בתור, מאחר ואני עם תינוק.

לעומת זאת, במרפאת חוץ של בית חולים, כשקיבלו אותי בלי תור בקבלה, הייתה מישהי שהרימה כאלה צעקות... אני כבר ויתרתי על הפריבילגיה אבל הפקידות לא רק העמידו אותה במקומה, אלא בקשו ממני שלא אעשה את העבודה בשבילן ושלא אתנצל על זה שלתינוק יש בדיקה...


וגם, אבא אחד, שנורא הפריע לו שאני חוזרת לרופא בקופה אחרי שהוא שלח אותו לבדיקות אצל האחות. מיותר לציין שהייתי עם תינוק בן חודשיים וחצי עם חום במשך שבוע (הנהלים היבשים אגב מפנים אוטומטית למיון) והוא ליווה תינוק בן 16 (שנים...) ולא הייתה לו יותר סבלנות לתור..? במקרה הזה הרופא דווקא התקפל וביקש ממני לוותר...

אבל באופן כללי, רמת האדישות נעשתה מאוד גבוהה. גם בהריונות שמתי לב שמי שתמיד הראה התחשבות, הציע לי מקום לשבת לדוגמה, היו בעיקר זקנים שהייתי קמה בשבילם...
 
אני חיכיתי בתור עם תינוק בשירות של סלקום

יותר משעתיים!!! וזה היה סיוט!! הוא לא הפסיק לבכות, וכל האנשים סביבי התלוננו שהתינוק בוכה, ואני שאלתי אותם מה אתם רוצים שאני אעשה? תגידו לעובדים שיתנו לי כבר להיכנס ולקבל שירות!! זה היה נורא. הסיבה היחידה שלא עזבתי את סלקום בעקבות זאת היה שזה לא היה הקו שלי.
 
בדיוק! כבר אף אחד לא מפנה מקום לנשים בהריון

הייתי ענקית בחודש תשיעי עם ילדה קטנה וחיכיתי בתור ארוך מאד עם שלושה מוצרים ואף אחד, פשוט אף אחד לא חשב להציע לי לעקוף.

מפתיע שפה בפורום כולם מפנים את תורם לכל מיני אנשים כל הזמן

בעולם האמיתי גם עם בטן הריונית ענקית או תינוקת צורחת מזמן לא הציעו לי קדימות בשום תור.
 
דווקא בדיוק חשבתי על זה שבמכולת ליד הבית

כשאני באה עם הבן שלי והוא חסר סבלנות כמעט תמיד העומדים לפניי בתור מציעים לי להתקדם בלי שאבקש, ולפעמים אפילו בלי שיש בזה צורך ממשי. במיוחד אם יש לי פריט אחד או שניים.
אבל זאת שכונה קטנה ודי מכירים את כולם אז אולי בגלל זה.
כשהייתי בהריון הקודם בחודש תשיעי ובאתי ביום שישי עמוס לדואר לאסוף חבילה, ממש ממש התבאסתי שאף אחד מהאנשים הצעירים הרבים שהיו במקום לא הציע לי לשבת במקומו, וכבר לא היו מקומות לשבת. אחרי עשר דקות שהסתכלתי סביבי וחיפשתי מקום לשבת עד שיגיע תורי, פשוט התייאשתי והלכתי בלי החבילה.
 
הייתי בדואר לאסוף חבילה עם תינוקת

שדי מהר איבדה סבלנות והתחילה לצרוח צרחות רמות. עשו לי מליון פרצופים אבל אף אחד לא חשב לתת לי לקחת שניה את החבילה ולעוף משם.

אבל האמת היא שהתורום בדואר כל כך ארוכים ומייגעים... שאני די מבינה אותם.
אני גם רואה על עצמי, אני בדרך כלל ממהרת בסיטואציות האלה, ואם אין מישהו שנראה באמת שקשה לו לחכות (נגיד הריונית בישיבה יכולה לחכות, הרבה יותר קשה עם ילד לדעתי), אני לא אציע את תורי.
 
אני תמיד בדואר עם תינוק עצבני

פשוט כי אני תמיד איתו והוא תמיד עצבני....
לא נותנים לי שניה לפני התור שלי
אז בעיה שלהם- שיצרח להם באוזן
(אני כבר רגילה
)
 

yoyo10

New member
לי דווקא אנשים נתנו

הקטנה שלי גם תמיד הייתה עצבנית ואני תמיד הייתי איתה
כמו שכתבת אני רגילה לאנשים היה קשה גם בסופר גם בדואר גם במשרד הרישוי הציעו לי תורים
 

Cafe Latte

New member
האמת שלפני שבוע

זקן שהיה לפני בתור הציע לי את המקום שלו (והתחלפתי בשמחה
). מעבר לזה - לא קרה בכלל, ואני ענקית.
 

krina

New member
אוף, אני זוכרת בהריון המתקדם

הגעתי לאיזו בדיקה ובמקום מעלית נורא איטית ולידה ספסל קטן לשני אנשים. אני קורסת על הקיר, לידי קשיש עם מקל עוד שניה מתמוטט ועל הספסל זוג צעירים בריאים למראה שאפילו לא טורחים להניד עפעף (נגיד אחד מהם היה חלוש או וואט אוור, למרות שזה לא נראה ככה כשהגיעה המעלית. אבל השני יכל לפנות את הכסא).
 
למעלה