המפ
דבריי שאובים מספריו של וליקובסקי בעיקר, אז בבקשה: לפני זמן רב, עבר ליד כדור הארץ מטאור. אטלנטיס הייתה עוד קיימת בתקופה זאת, והייתה מלאה באנשים מפותחים רוחנית. בספיר אוף דסטיני קראתי שהתודעה שלהם הייתה ערה בזמן חלומותיהם, בלילה, ורדומה בזמן היום, כאשר הם פועלים (זה עלול להשמע קצת מוזר, אך כך ללא ספק כתוב). אם היינו יכולים להסתכל על אטלנטיס, בתור בני אדם, כיום, סביר להניח שהיינו רואים ערפל כבד. אותו אפקט שאנו רואים כאשר אנחנו מסתכלים לכיוון השמש. עכשיו... אותו מטאור גרם לתופעות כמו שקיעת אטלנטיס, האפקטים המתוארים ביציאת מצרים (בהשוואה לפפירוס עתיק, ע"י עמנואל וליקובסקי) לומריה, ועוד כמה אירועים שלא זכורים לי.. וליקובסקי עשה השוואה מצויינת, אם אתה מאמין במילה "הוכחות". העובדה שהמטאור "רק" עבר ליד כדור הארץ גרמה למחלות רבות, הרס ערים שלמות (כאטלנטיס) ואנרגיה שנפלטה מכוח המשיכה של המטאור. אותו מטאור ידוע כיום כונוס.. ווליקובסקי די הוכיח את זה.. הוא חזה שימצאו משהו באטמוספירה של ונוס, והפלא ופלא, אכן מצאו (אם כבר מדברים על מטאורים הרסניים במיוחד, למיטב הבנתי הדבר נכון גם לגבי הירח.. האפקט שלו היה אותו אפקט).. אמנם איו צורך לסמוך על הוכחות, כדברי. האטלנטי(סי)ם שחזו את הדבר, הספיקו לברוח מהאי, ונדדו בעולם.. משאירים מזכרות כמו הספינקס, הפירמידות ואני לא אתפלא אם גם סטונהנג´ קשור לעניין.. כמובן שהמצרים השתמשו בכלים אלו, בדיוק כמו שהדרואידים השתמשו בסטונהנג´
שימו לב שוליקובסקי (אהיה מופתע אם כן שמעתם עליו) הוכיח הוכחות חותכות על ההיסטוריה האנושית. הוכחות המדברות על נושאים מעניינים שמשפיעים עד היום על חיינו. אבל כולם החרימו את הספרים שלו, היסטוריונים שרפו את הבית דפוס שהדפיס את הספרים שלו, ונשארנו עם חורים בהשכלה, בגלל שכמה מדענים רצו שהשם שלהם ינשא בגילויי עד כמה בני האדם היו פעם "טיפשים" ועשו את הפירמידות מכמה לבנים ובוץ בשביל להיות בתוך איזשהו קבר. בולשיט, כמובן. כזכור לי, אחת החתימות האהובות עליי בתפוז הייתה ציטוט של איינשטיין (ייתכן ואני טועה בדיוק..): "מוחות קטנים תמיד (שנאו, דחו, שכחתי את המונח..) נפשות גדולות." קצת על וליקובסקי ואיינשטיין: הוא ואיינשטיין היו חברים טובים ועמיתים למקצוע - את איינשטיין תמיד הערכתי, מכיוון והמדע שלו התקרב יותר לפילוסופיה - ותופתעו לשמוע.. שאת איינשטיין מצאו מת.. בחצר שלו, שהוא יושב על הערסל, וספרו של חברו וליקובסקי עימו. אני מקווה שעזרתי
