..
ל"אדום בבלונד": זה מקור די אמין, ובדרך כלל אפשר לזהות את המידע הלא אמין כשרואים אותו. במקרה הזה, אף על פי שכל מה שכתוב שם נכון (לפחות אני לא מצאתי שום דבר לא נכון), כותב המידע בהחלט הציג את הפן היותר חיובי של השימוש במריחואנה. ל"יור קולד סוויט פוטה": 1. לא, אני לא חושב שזה אמור להעליב אותך, אני פשוט מודיע לך שחשפת את עצמך, יא סטלן (= 2. כמו שכתבתי, הכותב הציג את הפן החיובי יותר. אני אישית מכיר כמה שאיבדו ומאבדים שנים טובות מהחיים שלהם בגלל הסם הזה. מיעוט בקרב המשתמשים, אולי, אבל ילדים בני 16-17 (ואני לא מדבר אפילו על ילדים בני 13) לא יכולים להיות אחראיים להשפעות של משהו כל כך אינטנסיבי על גופם. פשוט לא. באופן כללי, הגישה שלי לגבי כל חומר כימי שאתה צורך הוא שכדאי לדעת עליו ועל ההשפעות שלו הרבה, ולהשתמש בו מאוד, מאוד באחריות. במקרה של מריחואנה, שום אינציקלופדיה לא תלמד אותך על ההשפעות האמיתיות של זה, לדאבוני, ואף אחד לא יוכל להסביר לך בלי שתתנסה בעצמך. לכן, אם אתה מתנסה - תתנסה עם מישהו חכם, אחראי ודואג, שיסביר לך מה אתה עובר ולמה, תוך כדי שאתה עובר את זה. מישהו שאתה באמת, באמת סומך עליו, וגם שבחנת ארוכות איך זה משפיע עליו. לפחות עד שתלמד. אני בטוח שכל אחד חושב "אה, כן, ברור, חבר שלי הוא בדיוק כזה." אבל לצערי זה מאוד מטעה, והסוג בן אדם שאני מתכוון אליו הוא נדיר ואולי לא-קיים בסביבת התיכון. אני גם חושב, בתור בן 19, שהגיל שבו זה לא לא-בריא להתנסות בו הוא משהו בסביבות ה-22. ובקשר לכמה שזה יכול להזיק: השפעות לטווח ארוך, אולי אין, אולי לא הוכח שיש ואולי הן מינוריות. אבל שנה-שנתיים-שלוש שנים מהחיים שלך שנלקחו הופכות אותך לקליפת-אדם יחסית למה שהיית קודם. *זו השפעה לטווח ארוך, כי תקופה כזאת תקבע את מסלול החיים שלך מעכשיו*. בעיקר בתקופה כל כך משמעותית, שבה רוב האנשים מתנסים (כאמור, התיכון). ואל תגיד לי שזה לא ממכר, כי אותה תלות נפשית היא חזקה כמו שאתה לא מאמין בכלל. אם אתה צריך הסבר "מדעי" יותר - אז המריחואנה מפרישה חומר שגורם לך להרגיש הכול בצורה הרבה יותר אינטנסיבית, הכול עוטף אותך הרבה יותר, והחוויה של המציאות הרגילה היא מאוד "קטנה" ו"חלשה" יחסית לזה. השימוש התכוף (וגם הלא תכוף) מנוון כליל את היכולת שלך *להרגיש* משהו בלי מריחואנה. אצל משתמשים לא תכופים זה עובר מהר מאוד, אבל אצל משתמשים קבועים הניוון הזה נשאר והחיים שלך הם אינם אותם חיים בלי הסם הזה, למשך כמה חודשים טובים מהרגע שאתה מפסיק. זוהי אותה תלות רגשית מדוברת. "תלות רגשית" נשמע כמו מושג מאוד ערטילאי ולא מוסבר, אבל ההסבר שלו הגיוני לחלוטין וגם משכנע לטעמי. ולסיכום: המריחואנה מ-נ-ו-ו-נ-ת. אני מכיר את זה אצל הרבה חברים קרובים שלי. העניין הוא, שכשאתה מנוון-מריחואנה, אתה *מפסיד* דברים אחרים שקורים בגלל העיסוק האובססיבי בזה וההשפעות לטווח קצר. ההפסד הזה הוא-הוא ההשפעה לטווח ארוך, כפי שציינתי, כי אתה לא תוכל לחזור אחורה ולפעול איפה שהיית צריך. בשימוש אחראי ונבון, זה פחות ניכר. בשימוש מוגזם, אתה מתמכר והופך לחצי-צמח מבחינת העולם שמחוץ לסם למשך כמה שנים טובות, או כל החיים.
