במקרה של מוכרת שב"מקרה" רוצה לסדר
ממש לידי, ולהיצמד ממש לידי כדי לסדר איזה בגד סורר על הקולב, יש לי 2 שלבים לטקטיקה שלי: אני קודם כל שואלת אותה בנימוס "אני מפריעה לך?" (בציניות קלה) ואז המוכרת תגיד- לא בכלל לא.. ואז אני גם משנה כיוון באותו הרגע לצד השני של המדפים או הקולבים באותה החנות.. ואז אני פשוט יכולה לבחון אם היא אכן עוקבת אחרי או שבאמת , רק סידרה איזה בגד על הקולב .. ואז כבר לא נעים לה לרוץ אחרי ולהידחף צמוד אלי כדי לסדר "במקרה" עוד בגד סורר לידי.. כי אני ארוץ שוב לצד השני של המדפים ואז זה יהיה משחק כיסאות מוזיקלים, ואני לא ארצה לקנות שום דבר מאותה החנות.. אם המוכרים עוקבים אחרי בעיניים, ושואלים מה אני מחפשת .. ואחרי שכבר שאלו אם אני צריכה עזרה (ואני אומרת שלא תודה), אז אני עונה (שוב בציניות תמימה) אני מחפשת חולצה סגולה עם פייטים וחשוב שתהיה סטרפלס (אין סיכוי שימצאו לי כזאת חולצה בעעע) ככה שיתחרטו על מיקוד השאלה ב"מה אני מחפשת".. כי יקבלו ממני תשובה ספציפית ספציפית. והם אומרים לא אין לנו. אני אומרת טוב חבל והולכת מבלי לסרוק את יתר הבגדים כי פשוט הפריעו לי.. אם מפריעים - אין סיכוי שאחזור לסרוק בפעם השניה. הפסידו לקוחה! ואני אחת שקונה מלא בגדים! כמו כן, אם במקרה הלוקיישן הוא בסופר פארם והדיילות (העורבות עם הבגדים השחורים) עוקבות אחרי ואני באמת שלא צריכה עזרה.. כי כבר יש לי מלא מוצרים מלא קרמים.. יותר מדי.. והן לא מבינות ... אז אני פשוט כל הזמן מפנה אליהן את גבי, והן רוצות לראות את קדמת גופי.. כדי להיות בקשר עין איתי, אבל לא, אני כל הזמן מסבה את גבי אליהן ומצליחה ככה לסקור את המוצרים.. ומדמיינת שהן לא שם. והן לא יכולות ככ לעקוב אחרי מה שאני סוקרת ובודקת בעיניי. וזה בהחלט מרגיז אותן! או שאני אומרת שאני לא שומעת טוב שאני חרשת,ושאני קוראת שפתיים, ולכן זה מקשה עלי להסתכל עליהן בו זמנית ולסקור בו זמנית את הבגדים/המוצרים.. ומוסיפה להן גם,שאם יש להן משהו להגיד לי שיפנו אלי בסוף , חחחח .. וככה נפטרת מהתשומי המיותר שלהן.. אך יש כאלה שמתאמצות ומדברות אלי בברור חח , אז לא יצא מזה כלום. יש לי עוד טיפים שצברתי מניסיון.. אבל לא זוכרת כרגע