מה אתם אומרים על..

[deja vu 23]

מה אתם אומרים על..

מוכרים בחנויות בגדים? כבר אי אפשר להיכנס לחנות בלי שאיזה בחור או בחורה צעירים יתנפלו עליך "אפשר לעזור?" "איזה מידה אתה צריך?" "מה אתה מחפש?" וכו'. כאילו FUCK, אני ילד גדול, יכול למצוא לבד את הבגדים שלי, והם כאלה עלוקות. בלההה.

 

[פני בובה]

אנ שונאת את זה

זה הורס לי את כל החוויה של קניית הבגדים. הכי טוב ברשתות האירופאיות, שם למדו שלהידבק ללקוח משיג את התוצאות ההפוך בדרך כלל. פעם הערתי על זה למנהל סניף של רשת גדולה, אמרתי לו שהמוכרים קרציות ושבתור חובבת שופינג זה מוציא לי את החשק לקנות אצלם. אחד המוכרים שהיה ליד התחיל פשוט לתקוף אותי - אין לי הגדרה אחרת, ואמר שאני לא מבינה שרק ככה הם מצליחים למכור. רק ע"י הידבקות ללקוחות ושיגוע השכל הם מצליחים למכור? אני בינתיים בעיקר ברחתי מחנויות בגלל דברים כאלו וגם את חברות שלי זה לא מעודד לקנות יותר אלא דווקא ההפך. המוכרות שלנו (אפילו שלא מוכרות בגדים), איך זה הולך אצלכן?

 

[RReuTT]

אצלנו

לא נדבקים ללקוחות, אפשר לשאול אם הכל בסדר ואם מחפשים משהו רק על מנת לעזור לא יותר, אם אומרים שלא פעם אחת אז אומרים לו תהנה ויום טוב ועוזבים אותו. האמת, שאני בתור לקוחה בחנות בגדים מאוד אוהבת שהמוכרים נדבקים אלי, אני אוהבת שנותנים לי תשומת לב ומגישים לי כל מה שאני רוצה. אני אוהבת לקנות המון בגדים ואני בדרך כלל קונה בכמויות, ממש אין לי כח להתחיל לחפש ולהסתובב שעות בלי למצוא את עצמי, אני פשוט מעדיפה לתפוס את אחת המוכרות שיהיו צמודות אליי ויביאו לי כל מה שאני צריכה ואז אני ממיינת, מה שמוצא חן בעייני אני לוקחת בכיף מה שלא משאירה, לדעתי המוכרות פשוט צריכות לדעת למי כדאי להדבק ולמי לא, יש לקוחות שמאוד אוהבים את זה ויש כאלה שממש לא זה הכל תלוי בבן אדם. גם אצלנו יש לקוחות לפעמים שיכולים לתפוס אותי שעה שלמה ויש לקוחות שאומרים "זה בסדר אני מסתדר" ואז יודעים שצריך לעזוב אותו.

 

[Elanor Rigby]

אני לא סובלת את זה..../images/Emo96.gif

אני הרבה פעמים ברחתי מחנויות שבהם המוכרים נדבקים יותר מדי. ובתור מוכרת, אני לא מוכנה להידבק לאנשים.. אני שואלת פעם אחת אם צריכים עזרה, אם לא אני עוזת אותם בשקט. הרבה פעמים התווכחתי על זה עם הבוס שלי. הוא חושב שכשיש לקוחות אנחנו צריכות לעקוב אחריהם ולהסתובב לידם כל הזמן, ואני מנסה להסביר לו שהדברים האלה רק מרחיקים את הלקוחות. יודעים שאני המוכרת, ומי שצריך עזרה פשוט ניגש אלי.

 

[בוביץ]

הכל תלוי בבן אדם

יש אנשים שאוהבים לקנות לבד ויש אנשים שמעדיפים עם מוכרים צמוד.. לפעמים יש יתרון שיש מוכר לידך זה עוד דעה בשבילך וגם הוא מכיר מה הולך ומה לא.. ואם הגיע משהו חדש ואם אתה יוצר קשר טוב כשיגיע משהו טוב שהמוכר יודע שתאהב היא תתקשר אליך ותשמור לך את זה..

 

[laife]

אני אוהב את זה

במיוחד שיש לי בעיה רצינית עם מידות (אני צורך את הקטנות ביותר) ואני חייב עזרה של מוכר/ת בלי זה אני מסתובב בחנות ונהיה מתוסכל מזה שאין את המידות על המדף.

 

[tenen]

הלוואי עלי,

לי יש בעיה עם בגדים, אני עוד תקוע בראש של בגדים גדולים יותר ועוד לא נכנס לי לראש שעכשיו XL נראה עלי כמו סמרטוט ואני צריך לכל היותר L... אני טיפוס שאם היה בוחר רק לבד כל הבגדים שלי היו שחורים ולכן חייב ידידה שתעזור לי קצת בקניות ולכן מבחינתי מוכרת זה לא רעיון רע, מאפשר לי לא לגרור סתם ידידה לחנות בגדים.

 

[עמי המקורית]

אני כבר יותר משנה וחצי מוכר בגדים..

ואף פעם לא דגלתי בשיטת ההידבקות, האמת שאף אחד אצלנו לא נדבק (למעט מוכרת בודדת)מתעסקים בדברים אחרים. שלקוח נכנס אחרי דקה אם אני באיזור אני אשאל אם הוא מסתדר, צריך עזרה? נעזור, לא צריך? לא נעזור. אם אני רואה שאותו אחד שלא רצה עזרה מתחיל להפוך ערימות בגדים אני אדבק אליו, לא בשביל למכור לו, אלה בשביל שלא יהפוך את החנות... אבל לדעתי הכל תלוי בגישה שמלמדים אותך ובסוג הבן אדם, אותנו לימדו לא להידבק מה גם שעמלות על מכירות קטנות אתה לא מקבל אז אין מה לריב על לקוחות... שיסתדרו לבד מבחינתי כל הזמן...

 

[deja vu 23]

גם תכלס..

מה יש "לעזור" ללקוח?

 

[עמי המקורית]

תראה...

בגדול יש מה לעזור... אם בן אדם רוצה מכנסיים, ויש כל מיני גזרות מרחבה לצרה, אז זה לא שיש שלט גדול וכתוב "פה גזרה רחבה", הכל מפוזר בחנות אז זה משהו שצריך עזרה. יש אתה שאלה שלא יודעים בכלל מה הם רוצים והם מצפים ממני שאני אדע מה הם רוצים... יש את אלה שבאים עם הבקשה "תראה לי משהו יפה..." עם שילוב של קול מיואש כזה, זה הכי מעצבן, אני מראה להם את הדבר הכי מכוער בחנות בציפיה שילכו... לנשים זה הכי סיוט לעזור, שמישהי מבקשת ממני עזרה או שאני מנסה להעביר אותה לעובדת ממין נקבה, שאולי היא תבין מה מתרוצץ להן בראש מבחינת בגדים או שאני מנסה להוריד אותה ממני בדרכים אחרות.. יש גם עזרה של מידות מהמחסן אם אין בחנות וזה קורה הרבה... אז כמו שאמרתי בגדול יש מה לעזור, למרות שאני מעדיף את אלה שיודעים להסתדר לבד או לפחות יודעים מה הם רוצים שהם נכנסים לחנות בגדים...

 

[articulate]

לא יכולה לסבול את זה. אני פשוט

יוצאת מהחנות אם לא מניחים לי. הכי אני שונאת כשנדבקים לי לתחת ואומרים "אפשר להציע לך שירות?" וואלה? שירות? איזה מין שירות?

בכל מקרה, אני מעדיפה להסתכל לבד. אם ארצה עזרה - אני לא ביישנית, אני פשוט אבקש. אצלי בחנות אני אף פעם לא מתעלקת אלא אם נדמה לי שהלקוח מנסה לגנוב, ואז אני באמת נושפת בעורפו. אם מישהו נראה לי מבולבל אני שואלת אם הוא צריך עזרה, ואם הוא אומר שלא אני חוזרת לענייניי.

 

[פני בובה]

אני בעד שיציעו שירות

אבל שיעזבו את הלקוח אם הוא אומר לא. אני נתקלתי בעשרות מוכרות ומוכרים שהמשיכו להידבק גם אחרי שאמרתי שאני לא מעוניינת ב"שירות", ברוב המקרים אלו מוכרים שמקבלים עמלות על המכירות שלהם. מעצבן אותי גם שהם מתחילים עם זה בשניה שנכנסים לחנות, לא נותנים אפילו לקלוט באיזו חנות אנחנו נמצאים, ומספרים על המבצעים שרשומים לנו מול העיניים ואחרי שאני אומרת בנימוס שאני לא מעוניינת בעזרה עדיין נדבקים ושואלים איזו מידה אני ואיזה צבעים אני אוהבת ובקיצור - מתעלקים. קרה לי כבר אחרי שהדפתי מוכר אחד שניה לאחר מכן נדבק אלי אחר, זה היה מתיש...

 

[deja vu 23]

יאפ

רק בגלל זה אני לא אוהב לקנות בגדים.

 

[RReuTT]

זה מזכיר לי

שפעם אחת לקוחה שאלה אותי על איזה מבצע אידיוטי ואמרתי לה איך הוא הולך אז היא אמרה לי בטון עצבני כזה "למה אתם לא אומרים את זה?????????" אמרתי לה "יש שילוט בכל החנות!" כאילו מה אני אמורה לעמוד בכניסה ולהתחיל לדקלם לכל אחד שנכנס את המבצעים שלנו? איזה טיפשה.

 

[haych]

שונאת שונאת שונאת!

זה מבריח אותי מחנויות בריצה. לא יכולה לסבול את זה שיושבים לי על הראש! אני בעד שאני אכנס, יגשו אלי, ישאלו אם אני צריכה עזרה, ואחרי שאני אגיד לא, יגידו לי: "טוב, אז אם את צריכה אותי אני פה" או משהו בסגנון. ברגע שנדבקים לי לתחת, עוקבים אחרי לכל מקום או מתחילים לדבר בשבחו של הפריט שהם רואים שאני מסתכלת עליו-אני מתחילה להתעצבן ומאבדת את כל הסימפטיות שבי. תופעה שרווחת במקומות כמו הסופר פארם, היא שהמוכר מציע עזרה, אומרים שאין צורך, והוא אמנם שותק, אבל ממשיך ללכת אחריך ממקום למקום. באמת שאני לא מעוניינת לשמוע את דעתכם הלא אובייקטיבית על המכנסיים האלה, ובאמת שאני ילדה גדולה ויודעת לבד מה הטעם שלי, בלי שתציעו לי כל מיני דברים הזויים. אז באמאש'כם-תעזבו אותי בשקט. אם אני אצטרך, אני כבר אבוא ואשאל.

 

[סלולארית]

פתחת אצלי תיבת פנדורה...../images/Emo6.gif

אם יש דבר שאני שונאת, זה מוכרים מתעלקים בחנויות בגדים... מוכרת קופצנית ונלהבת: "שלום" סלו' (עונה בחיוך):" שלום" מוכרת קופצנית ונלהבת: "את צריכה עזרה?" סלו' (עונה בחיוך): "לא, תודה. אני מסתכלת בנתיים" מוכרת קו"נ: "יש לנו עכשיו מבצע על****.". סלו' (עונה בחצי חיוך): "תודה, אני מסתדרת". מוכרת קו"נ: "אין בעיה, את רואה את החולצות כאן? הן 3 ב 100!" סלו'(מעקמת את הפה ונושמת עמוק):" תודה, אבל אני באמת רוצה להסתכל קודם. אם אני אראה משהו שמוצא חן בעיני, אני אשאל." מקו"נ: "אין בעיה. אם את צריכה, אני פה". (סלו' מסתובבת בחנות, מקפידה להסתכל על הקולבים ולא למשוך מהמדפים. המוכרת הקופצנית והקצת פחות נלהבת ב-מ-ק-ר-ה מוצאת מה "לקפל" או "לאוורר" או "ליישר" 20 ס"מ מאחורי, בכל רגע נתון ובכל נ"צ בחנות) סלו' (בחיוך מנומס): "אני מצטערת, אבל נורא לא נעים לי שאת הולכת אחרי...אני מבטיחה לשאול אם אני אצטרך משהו" מקו"נ: (מחייכת חיוך עקום) סלו (עומדת מתחת לשלט בגול 30*20 ק"מ בצבע צהוב זוהר שמזכיר מנחת מסוקים שרשום עליו "2 ב100!!!"): אהמ.. מקו"נ (הפעם מתלהבת במיוחד!): "זה רק היום! 2 חצאיות במאה!!!!!" סלו' (קצת פחות נחמדה): "אני יודעת לקרוא, תודה!!" מוכרת קופצנית נלהבת וצחקקנית @# 2 שהרגע התחילה משמרת: "אפשר לעזור?" סלו' (מחייכת חיוך מתוק): "בטח! את יכולה לבקש מהחברה שלך שלא להציק לי אם אני לא מבקשת עזרה?!" (סיפור אמיתי...

) אני יודעת שלא הייתי שיא הנחמדות, אבל בחייאת! כמה אפשר??? וזה לא שאני עושה בלגן! מכיוון ואני באה עם מנטליות של מוכרת בגדים בעברי, אני לעולם לא מוציאה מהמדף, אלא מסתכלת רק במה שתלוי ושואלת אם כל מה שעל המדפים נמצא על הקולבים, אני תמיד "מדפדפת" בקולבים בעדינות ולא "מושכת" קולבים אם אני רוצה לראות איזה בגד (כלומר- אני מרחיקה את הקולבים האחרים ומוציאה את כל הקולב כדי לראות) אני מאוד ממוקדת בבקשות שלי, ובד"כ לא עושה יותר מדי בלגן (אפילו מוציאה את כל הבגדים על צד "ימין" שלהם מתא ההלבשה ואם אני במצברח ממש טוב, גם מחזירה לקולב

)- בקיצור- מותק. אז למה להציק לי?!?!?! ואני שואלת את עצמי- האם יש לי כזה מבט סתום שגורם למוכרות לחשוב שאין לי את היכולת הקוגניטיבית לקרוא טיקטים או שלטים של מבצעים? דמיט! יש לי תואר שני בסטטיסטיקה! אני יודעת כמה זה 10% הנחה מ 100!!! זו בדיוק הסיבה שאני תמיד קונה בחנויות ספציפיות שבהן כבר פיתחתי מערכת יחסים עם המוכרות

זהו. פרקתי את זעמי...

 

[פני בובה]

כהרגלך

תיארת בצורה מדהימה ונכונה. לא הייתי יכולה לנסח את זה יותר טוב בעצמי, ואת תיארת פחות או יותר את מה שאני מרגישה בחנויות בגדים. משהו שלא ציינת: אחרי שבחרתי בגדים ואני ניגשת לקופה לשלם, המקו"נ באה בעקבותיי: "תתחדשי!" (בחיוך והתלהבות), "ומה עם החולצת קולר? היא ישבה ממש יפה עלייך" (חולצות קולר זה אחד הדברים שממש לא מחמיאים לי). בובה: מגיבה בחיוך והנהון לשלילה. מקו"נ נוספת בקופה: "את יודעת, יש את אותה חולצה שקנית גם בירוק רעל ובצהוב גופרית!" בובה: "איזה יופי" מקו"נ נוספת: "שאני אביא לך במידה שלך?" בובה: "לא!!!" מקו"נ נוספת: "ומה עם מכנסיים? ואת החצאיות שלנו ראית? ונעליים לא בא לך?" אפילו בקופה הן ממשיכות לנסות לדחוף! לא תיארתי את זה יפה כמוך, אבל זה מעצבן שאחרי שכבר בחרתי ואני מתה רק לשלם ולברוח מהקרציות האלו, הן ממשיכות לנסות לשכנע אותי להוציא עוד כסף. נכון שזה התפקיד שלהן אבל... הן לא מבינות רמזים?

 

[סלולארית]

תראי, תשמעי...

בחנויות כאלה, אני בד"כ לא מגיעה אפילו לקופה...

מה שכן, יש לי את משפט הקבוע שלי למקרה זה: "באמת חולצה מדהימה!!! אם הייתי צעירה ב 7 שנים ושוקלת 15 ק"ג פחות- מבטיחה לך שהיא הראשונה שהייתי קונה... בעצם, הייתי קונה אותה עכשיו, אבל טיפת המודעות העצמית שלי והעובדה שיש לי מראה בבית מונעות ממני את זה" (וכן- ככה אני מדברת גם בחיי היומיום...)

 

[The missing link]

בובה?

אני מנסה לדמיין אותך בקולר.. נראה חיובי.

אגב, היי

חזרתי מתקופת גלות.

 

[פני בובה]

לא יודעת איך אני בקולר

(וכדאי לך שלא תנסה לדמיין אותי ככה

), אבל חולצת קולר זה משהו שלא מחמיא לבחורות עם חזה סטנדרטי ומעלה. ברוך שובך

, יש חדש?