מהי אהבה?

mga-abir

New member
מהי אהבה?

אומרים לאהוב את עצמך.ביננו מכירים אתם מישהו השונא את עצמו??האם מישהו הודה בכך בפניכם??אם כך אשאל מהי אהבה בחיי היום יום.
 

Tal_Ya_Tal

New member
אהבה מוחלטת B-)

``דייג, אוהב דגים?! דייג, אם אוהב אותם, להמ הוא דג אותם?!?!`` ;-) בדיוק על זה, דיברתי עם אמי, אתמול. היא טענה באזני, שאיננה אוהבת את עצמה ולכן, אין היא מקדישה זמן ומרץ לדברים החשובים לה עצמה, אלא מתמסרת אך ורק לדברים החשובים לילדיה ;-) שמשמעו, אנחנו ;-) והאם לאהוב את ילדיה, אין משמעו לאהוב את עצמה?!?! האם העדפת `טובתם` של ילדיה על פני העדפת `טובתם` של ילדי אנשים אחרים, אינה מעידה על אהבתה את עצמה ובשרה?!?!;-);-);-) ``אילו באמת אהבתי את עצמי,``אמרה לי אמי, ``הייתי נרשמת לי לקאונטרי, כמו אחותי,`` הולכת לשבת לי בבריכה כל היום, ליהנות מהאויר וגם מהנוף`` ``א ב ל,`` השיבותי, ``היות שאת `אוהבת את עצמך`, יותר משאחותך `אוהבת את עצמה` את מעדיפה לרבוץ בבית ללא עשיה, להתלונן שאין לך כח,שאת חלשה, עד שהמצפון מייסר אותך. ורק את מה שמוכרחים לעשות, את עושה. וגם אז, כל המשפחה תדע. אז האם את אוהבת את עצמך? או לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא?!?!?!`` ;-) טוב, צער גידול הורים. במיוחד, כאשר אנו רואים את עצמנו- משתקפים בדמותם.;-) כאשר אנו מדברים על המושג השחוק הזה, שנקרא `אהבה`, מדברים על מושג שאיבד את משמעותו. לאהוב את עצמך?! מה זאת אומרת אהבה עצמית? אולי זה אגו? ואולי זה לא? בדרך כלל,כשמדברים על אהבה, מדברים על אהבה רומנטית. אהבה רומנטית, היא אחת מן ההטעיות רבות העצמה שיצרה תחושת הפירוד. החיפוש אחר בן זוג מושלם, הוא אחת מחכמות הצל הגדולות ביותר של התודעה. של הנפש. החיפוש אחר בן או בת זוג מושלמים, מייצג ``מערכת היחסים המיוחדת``. מיוחד= שונה, נבדל. תכונות אלו מאפיינות את רגש הנפרדות. את האגו. את המיוחדות הכמיהה למצוא אדם ``מיוחד``, שישלים את החסר, היא פוגעת. מוליכה שולל. זהו החיפוש אחר הגאולה, בפירוד.בנבדלות. א ב ל , אהבה, אהבה אמיתית, איננה אהבה רומנטית. אלא משהו אחר ללוטין!!! אהבה מוחלטת , אהבה אוניברסלית, אהבה בלתי מותנית, נתינה מוחלטת, זוהי אנרגיה אדירה, הכוללת בתוכה את כל הקיים.זהו הבורא. (ברהמה) מפני שרק היא יכולה לברוא. זהו מאפין של האחדות המוחלטת. של האלוהות!!! אין אהבה, מלבד האהבה המוחלטת. אין קטיגוריות שונות של אהבה. האהבה היא בלתי מותנית ואינה משתנה עם ההשתנות של צורות חיצוניות, או נסיבות חיצוניות. חד היא אהבת אם לבנה, אהבה בין חברים או בין אוהבים. אהבה מוחלטת, קיימת בלב כל מערכות היחסים. מה שנותר, זה רק לחשוף אותה. יחסי אהבה קיימים על מנת לצרף שניים המכירים בשלמותם הפנימית, על מנת להכיר את מהות האהבה המוחלטת. האהבה הרומנטית, היא ``אהבה עיוורת`` היא מבקשת לרפא כאב באמצעות תחליף, המצוי במחשבה, בחלום של התודעה. אולם יחסי אהבה, אינם בהכרח מסלקים את הכאב. רק הבנה, התחוורות וסליחה, מסלקים את הכאב. מפני שאלו הם הדברים המתקנים את התפישה. L&L TALYA
 
אהבה אנוכית כמערכת יחסים

האהבה שאנו חשים במערכת יחסים אינה אהבה אלא יצר אנוכי אשר מחפש סיפוק מערכת יחסים זה קח ותן יד רוחצת יד זו אינה אהבה אלא אדם או אישה אשר מרגישים יד מלטפת על האגו ורוצים שהסיפוק ימשיך אז גם שהם מעניקים אהבה הם נותנים בשביל לקבל ומצפים לקבל וכשהם לא מקבלים אז מתחילים הריבים הכעס והקנאה קנאה נובעת בעיקר בגלל שאנו אנוכיים כלפיי בני זוגינו ושמים עליו או עליה ``בעלות`` בנוסף הקנאה נוצרת בעיקר עקב העובדה שגברים ונשים הם שונים אחד מהשני וכל צד לא ממש מבין את השני דבר זה מחריף כאשר המודעות של בני הזוג נמוכה ההבדלים בין גברים ונשים נוצרו כאשר התממשנו במישור החומרי הזה וצורתינו המלאכית השלמה התפצלה לזכר ונקבה... יש הרבה לומר על הסיפור הזה אך זה יותר מדי בשביל הודעה אחת...(אני אפתח זאת פעם אחרת) עכשיו נעבור לאהבה האמיתית האהבה האמיתית היא אכן אהבה אוניברסלית אהבה שזורחת כמו השמש על כולם כל הזמן ובעוצמה רבה היא אהבה של לתת ללא רצון לקבל לתת בשביל הנתינה אך עלינו להבין שלפני שנוכל לאהוב באמת אישה או גבר עלינו קודם לדעת כיצד לאהוב את האלוהים את הרוח האוניברסלית(אשר גם עליה ארחיב בהודעות אחרות) לסיכום ישנו כל כך הרבה לומר אך מעט מדי מקום לומר זאת על כן רציתי להקים את קבוצת התמיכה הרוחנית בעירי נתניה שוב עדיין הרעיון בהתהוותו ואשמח לקבל תגובות מאנשי מרכז מעוניינם או גם לא מרכז בברכות אהבה לא אנוכית ואור אוהב תמיד בלוז
 

davyav

New member
היי בלוזי :cool:

אני לא מסכים אתך שקודם כל אנחנו צריכים ללמוד לאהוב את רוח האלוהים אוניברסלית. הרי איך נוכל לאהוב מהשהו ששיך לעולמות העליונים אם לא נידע לאהוב אחד את השני? ואיך נוכל לאהוב אחד את השני אם לא נידע לאהוב את עצמנו? ``אין אדם יכול לתת משהו שאין בו``. אור ואהבה דוד
 
דוד יקר שלי אני מתנצל

דברי לא הובנו מכיוון שאנו מסתכלים כרגע על שני תפיסות מעט שונות של האלוהים או עדיף כרגע שאומר הרוח האוניברסלית כיוון שתפיסת האלוהים יכולה להיות שונה מאוד מאדם לאדם מכיוון שהזכרת את העולמות העליונים אני מאמין שאתה כתבת את תשובתך מתוך תפיסה קבליסטית של האלוהים אך לפי אמונתי אין האלוהים בעל תכונות אנושייות כמו שהוא מתואר לרוב בדתות המונוטאיסטיות אלה אלוהים הוא הכל אלוהים הוא הקיום והחיים אני מאמין שכולנו אחד אומנם אנו נפרדים אך עדיין אחד מכיוון שאנו כמו חלקי פאזל של תמונה או חוליות של שרשרת גם נפרדים נפרדים אך עדיין אחד אתה מבין ועל כן אם כולנו אחד ואני ואתה אחד אם אני אשנא אותך או יכעס עליך אני בעצם יכעס וישנא את עצמי כי אנחנו אחד אנחנו נוצרנו מתוך האלוהים ולא נבראנו על ידי(על פי אמונתי) כאשר האחד התפצל בתוך עצמו לשניים והשניים התפצלו לארבע וכו וכו.... דדבר זה גם מסביר את התיאוריה למפץ הגדול... בכל מקרה אני סטיתי מהנושא לאהוב את האלוהים זה לאהוב את האחדות זה להבין שאנחנו אחד ועל כן אתה אוהב את האלוהים אתה אוהב אחד את השני ואתה אוהב גם את עצמך בו זמנית לזה התכוונתי שבדברי שלהם הגבת יש עדיין המון לומר... אך אם אתה רוצה באמת להבין מאין אני בא באמונותיי קרא את הספר הסודות האבודים של אטלנטיס(מסדר ילדי חוק האחד) מאת גון פניאל אני מברך אותך ביום מלא אהבה ובאור אוהב תמיד בלוז
 

davyav

New member
נראה לי דווקה שכן הבנתי בלוזי :cool:

היי בלוזי היקר :cool: . אכן צדקת תפיסתי מבוססת על הקבלה ,אבל דעתך על תפיסה קבלית לא נכונה. אין קבלה רואה את היישות האלוהית כבעלת תכונות אישיות. אלוהים בקבלה בה על-ידי ביטוי כטוב המוחלת שיוצאת ממנו אנרגית החיים האינסופית- אור, שהיא מהות החיים בעולמנו ואין משהו שכתבת(כולל את התפיסה על אחד)שלא מתישב יפה מאוד בתוך תפיסה קבלית,כאילו מועתק משם. משרציתי להגיד לך שאתה מתחיל מהקשה ומהסוף וזה לא נכון. אי אפשר לאהוב את האחד ,את הייקום כולו,את הרוח החיים האוניברסלית לפני שאתה לומד לאהוב את השכן שלך,אח שלך,חבר שלך. אי אפשר לאהוב חבר,אח,שכן לפני שאתה לומד לאהוב את עצמך. תתחיל מהפשות יותר(הרי כולנו עוד נופלים בו). להגיד אני אוהב את הרוח החיים האוניברסלית(אור בקבלה) זה נשמע טוב ,אבל האמת היא שכאשר אומרים זאת אנשים שדרגתם הרוחנית פחות מצדיק זה....שקר.הרי האמת שאת האנשים הכי קרובים אלינו אנחנו לא באמת יודעים לאהוב ,להרגיש. כל יום אנחנו נמצאים הרבה פעמים בתגובה במקום להיות בנתינה, וכדי שנדע למצוא בעצמנו אומץ להודות בכך. בגלל זה אני חושב שכדי לכולנו להתחיל מהתחלה ולשאול את עצמנו איפה בחיים שלי אני לא נותן מספיק אהבה לאחרים,ואיפה אני לא מצליח למשוך מספיק אהבה אל החיים שלי. ורק אם נילך בדרך הזאת נחפש את השליליות שלנו ,נודה בה,נמצא כוחות כדי לתקן אותה ,אז רק אז נוכל להגיע למדרגה שבה באמת נוכל לאהוב את האור, את כל היקום באהבה גדולה אחד ללא חשבון,ללא הגבלה,ללא תנאי. כי במקום שיש בו אהבה אמיתית אין שום דבר אחר. בנוגע לסודות האבודים של אטלנטיס אסמך לקרוא בהזדמנות :cool: לומרות שבגדול כל התורות רוחניות שבאות מהאור דומות אחד לשניה ויוצאות מאותו מקור.רוב הספרות של העידן החדש מבוססת על המידע שבקבלה או בתורות המזרח שמקור לשתיהן מידע שקיבל אברהם אבינו. ד``א אנשי אטלנטיס אין הם יצורים הרחוקים מאיתנו אלה הנשמות של אנשי אטלנטיס באו אחרי השמדתו לעולם בתור עם ישראל(אנשי אטלנטיס זה אנחנו) ויש פה לימוד גדול. אבל זה קבר נושא להודעה נפרדת. אור ואהבה דוד :cool:
 
דוד יקר אתה בהחלט צודק

כל שאמרת הוא נכון ואני אכן עובד מאוד קשה לקבל כמה שיותר ביקורת חיובית בנוגע לשלילי בי ולתקנו ואני בהחלט כבר אוהב את עצמי(לא בצורה אנוכית כמובן) ומאמין שכולם אחד ועל כן אוהב את כולם אני תמיד מפגין אהבה לכולם ודרך החיים והאמונה שלי היא לתת ללא רצון לקבל כי בעולם שכולם נותנים אין אחד שלא מקבל קשה מאוד לדבר על כל הדברים האלה ולהגיע להבנה ביננו על פי הודעות אחדות כיוון שהם כוללות רק רסיסים של מידע עדיין ועל כן תמיד יהיו אי הבנות מסויימות כיוון שהמילה הכתובה יכולה להתפרש פירושים שונים על פי תפיסות שונות של אינדבידואלים שונים בקשר לאנשי אטלנטיס הם לא בדיוק עם ישראל אלא הם מפוזרים בכל העולם ובכל התרבויות אבל זה באמת נושא להודעה אחרת שאולי נפתח בקרוב בכל מקרא דוד אולי ישנה עדיין חוסר הבנה מסויים ביננו על רקע של הבבנות שונות או ידע שונה אבל זה לא משנה כל עוד את ואני עובדים קשה על להיות אנשים טובים נותנים עוזרים מלאי חמלא ולא מזיקים בחחיינו האישיים שהרי זוהי המהות של הדברים וכל ידע רוחני ללא יישום מהות זו יהיה חסר תועלת בתכלית אני מאחל לך יום מלא אור ואהבה לא אנוכית ממני בלוז
 

morning star

New member
על האהבה

The Clod and the Pebble / William Blake ``Love seeketh not itself to please, Nor for itself hath any care, But for another gives it`s ease, And builds a Heaven in Hell`s despair.`` So sung a little Clod of Clay, Trodden with the cattle`s feet; But a pebble of thr brook, Warbled out these metres meet: ``Love seeketh only Self to please, To bind another to Its delight; Joys in another`s loss of ease, And builds a Hell in Heaven`s despite.``
 
אהבה עצמית

אני חושב שרובנו לא אוהבים את עצמנו מספיק בכדי להרגיש מאושרים. אני חושב שרובנו אוהבים את עצמנו על תנאי בלבד. אנחנו אוהבים את עצמנו בתנאי שנעמוד בסטנדרטים הבסיסיים שלנו. אנחנו קובעים לעצמנו ש``אני זה כך וכך`` ואנחנו נשנא את עצמנו אם נבגוד ב``אני`` הזה. אנחנו אוהבים את עצמנו על תנאי - ומאחורי אהבה זו מסתתרת דחיה-עצמית של כל מה שאנחנו עלולים להיות אם... של כל מה שאנחנו באמת, מאחורי השליטה ומאחורי המסכות. הרי כל אחד מאיתנו מרגיש בתוך-תוכו שהוא לא מה שהוא מתיימר להיות! שהוא בעצם יצור אגואיסט! שהוא פועל בעצם רק לטובת עצמו! עם יד הלב, אתם לא חושבים שאתם בעצם לא לגמרי מי שאתם מתיימרים להיות?! כל אחד מאיתנו שופט את עצמו ללא הרף, מרגיש הוא לא לגמרי בסדר, שהוא לא לגמרי מושלם, שהוא היה יכול להיות טוב יותר. מובן, איננו מגלים זאת לאחרים. אנחנו צריכים להציג בפניהם תדמית מסויימת. וגם לעצמנו אנחנו מציגים תדמית מסויימת (אחרת, אמנם). ואם לא נמצא חן בעיני עצמנו, נהיה בצרות צרורות! ואנחנו משתדלים למצוא חן בעיני עצמנו! בעיני השופט הפנימי שלנו! להיות בעלי ערך עצמי גבוה! נניח, אם תרוויחו 100,000 אלף דולר בחודש, או תצליחו בצורה פנומלית בנושא אחר, לא תעריכו את עצמכם יותר? לא תאהבו את עצמכם יותר? בטח שכן! על מי אנחנו עובדים? והלוואי שהיינו אוהבים את עצמנו בלי תנאים! הלוואי שהייתי אוהב את עצמי בדיוק כפי שאני, בגוף, באופי, במחשבות, במהות! הלוואי! כל אחד מאיתנו, אני חושב, יכול להגיד לעצמו בשמחה וללא שום בעיה ש``אני לא כמו כל האנשים האלה ש...`` ולהמשיך את המשפט הזה בכל מיני צורות. אבל האנשים האלה שאני כל-כך שמח שאני לא כמותם, הם גם-כן אני הפוטנציאלי. אני פשוט לא מקבל את החלק הזה בתוכי. אני אשנא את עצמי אם אהיה כזה, זה ממש לא נתפס בעיני להיות כזה!! אני דוחה חלקים אלה בעצמי, שופט אותם, קובע שהם מגעילים, חותך אותם מחיי - ושמח על כך שאינני כזה. הבעיה היא שאני כן גם כזה. ואני פוחד מזה. ולכן אני כל כך מתרחק מזה. וזה בסדר גמור! שלא תחשבו שיש לי בעיה עם זה! אבל מה, אני לא יכול להגיד שאני אוהב את עצמי במקרה כזה, אלא רק שאני אוהב את עצמי על תנאי!!! אני אוהב את עצמי, בטח; אני אוהב את התדמית שלי שיצרתי לעצמי. אני אוהב אותה, כי היא מגנה עלי מפני מה שאני באמת. ומה אני באמת? אני לא מעז אפילו לבדוק את זה, כי זה מפחיד. רוב האנשים שעוצמים את עיניהם במדיטציה שבה מבקש מהם מדריך ``להתבונן לתוך עצמם``, חשים אי נוחות. כמה אנשים אתם מכירים ש``לא מתחברים לכל המדיטציות האלה``?! רוב האנשים ``לא מתחברים לכל המדיטציות האלה`` שבהם מבקשים מהם להתבונן לתוך עצמם, כי זה גורם להם לאי-נוחות! הם לא רוצים להתבונן לתוך עצמם! הם שופטים את עצמם! הם לא אוהבים את עצמם! הלוואי שאהבה עצמית היתה נפוצה יותר. בתוכי - ובתוך כל אחד ואחד מכם. באהבה, בן
 

mga-abir

New member
בן טל-שחר לדעתי...תחושת אפסיים

ערבת תחומים רבים הגדרת קבעת והצבעת.לא הכל נכון.דימוי עצמי המושתת על ערך חומרי פסול מיסודו.תחושת האפסות של הלא יוצלח הינה אישית ואינה גלויה.ואם הינך מצביע על כך כדבר מוחשי טעות בידך,או שזו דרכך למדוד ערך עצמי.כאשר נפסיק למדוד את הפנימיות אל מול החיצוניות נגיע להבנה. בברכה אביר
 
אולי אתה צודק, אבל אתה טועה

תודה על התגובה. למיטב הבנתי המוגבלת, במציאות אין ``תחומים``. התודעה יוצרת בהדרגה עולם שאפשר להתמודד איתו (במקום הכאוס הבלתי-מובן שחבט בחושינו כאשר נולדנו). עולם זה כולל ``תחומים``, למרות שאין שם שום תחומים. נראה לי (ויכול להיות שאני טועה. מאוד מאוד מאוד יכול להיות!!!), שאם נדמה לך שערבתי תחומים זה סימן שלא יכולת לעבד ביעילות את כוונותי. אם המחשבה שלך אולצה ``לחצות תחומים`` בצורה שאין בה קוהרנטיות פנימית, כנראה שלא הבנת אותי. התחושה שלי מתגובתך היתה כאילו חרגתי מאיזו שהיא טכניקה מוסכמת או מקובלת של ניתוח והבהרה. אני בנאדם די פשוט, לדעתי. אינני חושב הרבה מחשבות וכאשר אני כבר חושב אותן, אין בי שמץ של תיאורטיות או ``אהבת חוכמה`` (פילוסופיה) במובן האוניברסיטאי. את המחשבות האלה שאני מנסח ברגע זה ממש לעולם לא הייתי חושב לעצמי, אם לא הייתי רוצה לנסות להסביר לך את הנקודה שאני מנסה להסביר לך. אני אדם די שטחי. אם אני חושב מחשבה או אומר מלה, זה בשביל להשיג תוצאה מוחשית עבורי. המלים שלי דומות למלים של פועל אשר צועק לרעהו: ``תרים את השולחן יותר ימינה, משה!`` בנסיון להשיג ממנו שיתוף פעולה. אינני כותב את כל זה כדי לספר על עצמי, אלא כדי שכאשר אתה קורא את הטקסט שאני כותב, תקרא את מה שכתבתי ולא את מה שאתה היית כותב אם היית משתמש באותן מלים. והוכחה לכך שאני שטחי: את רוב ההודעה שלך לא הבנתי. הרגשתי כמו שמרגיש מישהו ששומע שיחה אינטליגנטית מבלי להבין מלה. אינני חש רגשי נחיתות בעקבות כך, אבל העובדה היא שפשוט לא הבנתי את דבריך למן המלים ``דימוי עצמי`` ואילך. יש לי השערות לגבי חלק מהמשפטים; חלק אחר כלל לא הובן לי. אם אתה מרגיש שפספסתי משהו חשוב שיכול לעזור לי, אשמח אם תחלוק זאת עמי. בברכה, בן
 

mga-abir

New member
טל בן-שחר

ראשית חלילה אין בי שום כונת התנשאות.כאשר אני כותב מענה או מבקר אני מתייחס למכלול הדיעות ולאו בהכרח לשאלה הכתובה. יתכן וכתבתי ברמה מסוימת הקשה להבנה,אך אין זה אומר שאני אדם חשוב,להיפך אני כמוך בדיוק ואולי פחות.אכויות אינן נמדדות רק בידע.אף בתוך מענה זה שלך רואה אני את האבחנה שלך לגבי ערך עצמי.הינך משתמש במקרה זה בידע שיש לאדם.אני חוזר זה רק חלק ועלינו לדעת לקחת את הדברים כמכלול.יפה נפש עדיף על משכיל קר ועקר.אוסיף כאן תשובה שכתבתי במקום אחר ומתוך כל העירוב אקוה שיהיה בזה מענה כלשהו.אני כבר מבולבל מרוב תכתובת בפורומים ואיתך הסליחה. טעיתי והתכוונתי שאפילו להיות מאושר זה כבר לא יהיה חשוב.ההתפתחות הרוחית תאפשר להיות מעל הדברים.אולם בל נשלה את עצמינו הרוחניות הינה חלק וחלק בלבד ממהות החיים.לכן,אסור לנו להיות מנותקים ממקורינו עלינו לחוות הכל טוב ורע כמכלול אלא,שהבנתינו תגרום לנו להבין ולהתגבר. כאשר נגיע לרמת התפתחות גבוה כמו שציינתי נוכל להיעזר ביכולת זו ולשאוב ידע מעולמות עליונים שיתן מענה ופתרונים כאן למטה לבני האדם. בברכה אביר
 
כל כך יפה וכנה

כל כך נכון. כדאי להכיר את הדינמיקות שפועלת בנו. ואז לקבל אותן. להרגיש בר מזל על כל שעברתי, כל שעובר וקיים. להתעניין, להסתקרן... לחוות.
 
הבהרה

יצא לפי הכותרת של התגובה הקודמת שלי ש``אהבה`` היא ``אהבה עצמית`` ולא לכך התכוונתי בכלל!!! התייחסתי יותר לחלק בדבריו של mga-abir ששאל ``בינינו - מכירים אתם מישהו השונא את עצמו??`` ובכן, אני מכיר... אם אני צריך לענות על ``מהי אהבה`` באמצעות כותרות, אני הייתי כבר מעדיף את הכותרת של טליה טל: ``אהבה מוחלטת``. אז זהו.
 
היי, אביר.

האם אתה מתכוון לחוסר האהבה העצמית? (שוב אני לא בטוח שהבנתי; אני מתנצל, להבא כשאתה כותב לי קח בחשבון את הקושי שלי) אם כן, אז התשובה שלי היא - בהחלט כן! רגשי אשם על ``כשלונות`` הינם בהחלט דלק רציני לחוסר אהבה עצמית; ובכלל, כל רגשי האשם באשר הם. שלך, בן
 
למעלה