זה תלוי
קודם כל, החללית שלך תרגיש שהמסה שלה היא מסת המנוחה. היא לא תרגיש כבדה יותר ואין סיבה שכן - היא לא זזה (יחסית לעצמה). שנית, גם מסה עצומה יכולה להאיץ - קח גוף כבד ושים מולו כוכב - הוא יאיץ אליו כמו גדול. (מצד שני, גם הכוכב יאיץ לכיוון הגוף) הבהרה להמשך הדיון : מה גמיש ומה לא? (כי אנשים מתייחסים למונחים כאבסולוטיים .. בעוד שרוב המונחים לא.) - מסת המנוחה , המסה שגוף מודד לעצמו, היא קבועה. - מסה אינה קבועה, היא מורכבת ממסת המנוחה כפול משתנה, "גאמה", שגדל ככל שהמהירות גדלה (אמרנו מהירות? לכן אנחנו חייבים להוסיף "יחסית לאותו גוף", כי אחרי כל מהירות חייבים להגיד יחסית למה.) - מהירות, ואיתה גאמה, הן יחסיות לצופה מסויים. אם הצופה רץ יחד עם הגוף עליו מדברים, המהירות של הגוף קטנה יחסית לצופה ולכן כל האפקטים שקשורים בגאמה יהיו פחות דרסטיים. (כי, בניסוח פשוט, מהירות גדולה -> גאמה גדולה = בלגן) - אורך מנוחה, כלומר, האורך שגוף מודד את עצמו - קבוע. (מן הסתם, כמו מסה, רק אחד יכול בכלל למדוד אותו.) - אורך אינו קבוע, והוא מורכב מאורך המנוחה חלקי גאמה. אם תסתכלו על מישהו שרץ, תראו אותו מתקצר פי גאמה. הוא ימדוד את עצמו ולא ירגיש התקצרות, כי גם הסרגל שלו יתקצר פי גאמה. - אם משווים בין שני גופים בלבד, המהירות היא זהה. אני רואה אותך באותה מהירות שאתה רואה אותי, רק בכיוון הפוך (מן הסתם). - ברגע שנכנסות יותר משתי מהירויות (למשל: המהירות שלי, המהירות שלך, המהירות בה אתה מאיץ. או: המהירות שלי, המהירות שלך, המהירות בה אתה רואה אותו) - לא מחברים בין מהירויות סתם, כמו שאנחנו עושים ביום יום. 60 קמ"ש + 5 קמ"ש לא שווה 65 קמ"ש! הכל חייב להכנס לנוסחה, ואם הנוסחה שלנו נכונה (בינתיים אין איתה בעיות) - אי אפשר להגיע איתה למהירות האור, רק להתקרב מאוד. - זמן אינו קבוע! זמן גמיש מאוד, כל מערכת רואה אירועים שונים קורים בזמנים שונים, וכל מערכת גם צודקת. - זמן קבוע בין שני אירועים : ניתן למדוד את הזמן הקבוע , ה"פרופר טיים" - הזמן שנמדד במערכת בה שני האירועים קורים באותו מקום. כל מערכת אחרת תמדוד את הזמן שבין שני האירועים בתור הפרופר טיים .. כפול גאמה. בשביל להבין, קראו בסיכום שלי את החלק על הפרופר טיים (תסתכלו על הציור יותר משעל הנוסחאות) וכדאי גם לדפדף הלאה ל"פרדוקסים" (מוט, חלליות). ועוד משהו: מעבר למהירות האור, גאמה שלנו הופך להיות מספר מרוכב. כלומר, שורש של מספר שלילי. למיטב ידיעתי, אנחנו לא יודעים איך לפרש את זה, אם בכלל אפשר. בכל מקרה - אין לזה תשובה פשוטה, צריך לחשוב כאן.
קודם כל, החללית שלך תרגיש שהמסה שלה היא מסת המנוחה. היא לא תרגיש כבדה יותר ואין סיבה שכן - היא לא זזה (יחסית לעצמה). שנית, גם מסה עצומה יכולה להאיץ - קח גוף כבד ושים מולו כוכב - הוא יאיץ אליו כמו גדול. (מצד שני, גם הכוכב יאיץ לכיוון הגוף) הבהרה להמשך הדיון : מה גמיש ומה לא? (כי אנשים מתייחסים למונחים כאבסולוטיים .. בעוד שרוב המונחים לא.) - מסת המנוחה , המסה שגוף מודד לעצמו, היא קבועה. - מסה אינה קבועה, היא מורכבת ממסת המנוחה כפול משתנה, "גאמה", שגדל ככל שהמהירות גדלה (אמרנו מהירות? לכן אנחנו חייבים להוסיף "יחסית לאותו גוף", כי אחרי כל מהירות חייבים להגיד יחסית למה.) - מהירות, ואיתה גאמה, הן יחסיות לצופה מסויים. אם הצופה רץ יחד עם הגוף עליו מדברים, המהירות של הגוף קטנה יחסית לצופה ולכן כל האפקטים שקשורים בגאמה יהיו פחות דרסטיים. (כי, בניסוח פשוט, מהירות גדולה -> גאמה גדולה = בלגן) - אורך מנוחה, כלומר, האורך שגוף מודד את עצמו - קבוע. (מן הסתם, כמו מסה, רק אחד יכול בכלל למדוד אותו.) - אורך אינו קבוע, והוא מורכב מאורך המנוחה חלקי גאמה. אם תסתכלו על מישהו שרץ, תראו אותו מתקצר פי גאמה. הוא ימדוד את עצמו ולא ירגיש התקצרות, כי גם הסרגל שלו יתקצר פי גאמה. - אם משווים בין שני גופים בלבד, המהירות היא זהה. אני רואה אותך באותה מהירות שאתה רואה אותי, רק בכיוון הפוך (מן הסתם). - ברגע שנכנסות יותר משתי מהירויות (למשל: המהירות שלי, המהירות שלך, המהירות בה אתה מאיץ. או: המהירות שלי, המהירות שלך, המהירות בה אתה רואה אותו) - לא מחברים בין מהירויות סתם, כמו שאנחנו עושים ביום יום. 60 קמ"ש + 5 קמ"ש לא שווה 65 קמ"ש! הכל חייב להכנס לנוסחה, ואם הנוסחה שלנו נכונה (בינתיים אין איתה בעיות) - אי אפשר להגיע איתה למהירות האור, רק להתקרב מאוד. - זמן אינו קבוע! זמן גמיש מאוד, כל מערכת רואה אירועים שונים קורים בזמנים שונים, וכל מערכת גם צודקת. - זמן קבוע בין שני אירועים : ניתן למדוד את הזמן הקבוע , ה"פרופר טיים" - הזמן שנמדד במערכת בה שני האירועים קורים באותו מקום. כל מערכת אחרת תמדוד את הזמן שבין שני האירועים בתור הפרופר טיים .. כפול גאמה. בשביל להבין, קראו בסיכום שלי את החלק על הפרופר טיים (תסתכלו על הציור יותר משעל הנוסחאות) וכדאי גם לדפדף הלאה ל"פרדוקסים" (מוט, חלליות). ועוד משהו: מעבר למהירות האור, גאמה שלנו הופך להיות מספר מרוכב. כלומר, שורש של מספר שלילי. למיטב ידיעתי, אנחנו לא יודעים איך לפרש את זה, אם בכלל אפשר. בכל מקרה - אין לזה תשובה פשוטה, צריך לחשוב כאן.
