מדיטציה - כמקלחת.

[מודטחדש]

מתח נפשי הוא היבט גופני

שיושב באיזה מקום שהוא בגוף. לא משנה איפה. המורה שלי למדיטציה מגדיר מתח לפי ההגדרה של חוקר המתח הראשון בעולם, הנס סאלייה. זה איזה נזק שנגרם כתוצאה מאיזשהו עומס שהיווה עומס יתר. שוב, לא משנה אם עומס פיזי או נפשי. מתח יצירתי הוא דבר חיובי ומועיל (כמו בדוגמה שנתת של חולה ש-"מכריח" את עצמו לקום. - גם זה תלוי בסוג המחלה ובעצמתה). המתח כמו שמגדיר אותו סאלייה, משבש לנו את היכולות. מגביל אותנו. גורם לנו לתפקד לא במלוא היכולות שלנו. הדרך הפשוטה ביותר לפרק אותו היא להעניק לעצמנו מספיק מנוחה. נמצא שהמנוחה בזמן השינה בלילה לא מספיקה לפרק אותו. היא מסוגלת הלתמודד (בערך, גם זה לא תמיד) עם עיפות רגילה. למתחים שמושרשים עמוק במערכת, השינה לא נותנת מנוחה מספיק עמוקה ואלה מצטברים ומצטברים עד שהריכוז שלהם הוא כה רב, שזה מתבטא באיזו בעייה בריאותית (פיזיולוגית או נפשית). אני לא יודע מהם או מיהם ה-"

הניו-אייג'יסטים​

".מה הם רואים ומה הם מסיקים מזה.

 

[רועי החושב]

לא

מתח נפשי, להבדיל ממתח גופני, הוא קונפליקט ברמה רגשית. הוא לא קשור בכלל למתח גופני.
הוא יכול להיווצר כשיש רגשות מנוגדים ביחס לכל דבר. לדוגמא- יסורי מצפון- קונפליקט בין ערכים מסויימים לבין פעולות מנוגדות לערכים האלו.
כשאין התאמה בין הלב לבין המעשה- זה גורם למתח נפשי.
אין שום טכניקה לפיתרון מתח נפשי. טכניקה היא דבר מנוכר ואנשים שמאמינים בטכניקות הם אנשים מבולבלים שבחיים לא יצליחו לפתור את הקונפליקטים שלהם.

 

[ינוקא1]

נו טוב , מה אפשר

לצפות מאדם המנותק מגופו

&nbsp
&nbsp

 

[רועי החושב]

אתה לא העיפרון הכי חד בקלמר, אה?

 

[ינוקא1]

אני המחדד והמחק עבורך.

זה שאני לא משתמש במילים פלצניות אלק- אקדמאיות , לא הופך אותי למחודד או לא.

 

[רועי החושב]

אתה בהחלט מחוק

כי מאיפה הסקת שאני מנותק מהגוף? עדות ל"חדות" מחשבתך. דיברתי על פרלליזם בין גוף לנפש ואתה מקיש מזה שאני מנותק מהגוף. מסקנה אידיוטית שמעידה על היעדר יכולתך להבין דבר מעבר לשבלונת הדעות הקדומות המשמימה והדלה של ספרי הזבל הניו אייג'ים שאתה קורא. בקיצור לך תקרא קרלוס קסטנדה, אההההההההההההבל.

 

[ינוקא1]

ציטוט :

"מתח נפשי, להבדיל ממתח גופני, הוא קונפליקט ברמה רגשית. הוא לא קשור בכלל למתח גופני."
&nbsp
מעיד על הבנתך המדהימה.
ועל..................... ניתוקך מהגוף.
&nbsp
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[רועי החושב]

ציטוט מצויין

שמוכיח שאתה לגמרי בלטה שלא יודע להבחין בין מסקנות הכרחיות לאסוציאציות פרועות, כמו גם חסר כל יכולת להבין את הנקרא.
שהרי הסברתי היטב ל"מודטחדש" לפני שהתפרצת לדיון כחמור קופץ בראש, שהמונח "קשר" טעון בירור, ושאני, או ליתר דיוק הפרלליזם, שולל באופן חד משמעי סוג מסויים של קשר- דהיינו קשר סיבתי, בין גוף לנפש.
על פי הפרלליזם יש אובייקט שגוף ונפש הם התארים שלו. מכיוון שכך אי אפשר לומר שיש "ניתוק" בין גוף לנפש. אי אפשר לומר שיש ניתוק בין תארים ששייכים לאובייקט אחד, מכיוון שהם רק מתארים בחינות שונות שלו. הם באחדות איתו (!!!!).
המונח "ניתוק" לא שייך בכלל לקטגוריות רלוונטיות לשאלה מה היחס בין תארים ואובייקט יותר משהמונח בננה שייך אליהן.
אז אם נעשה את המהלך העקום וה"מבריק" שלך להקיש מתיאוריה על אישיות - אז אצלי תהיה *אחדות* של גוף ונפש (תארים) עם העצמיות (אובייקט) ואילו אצלך יהיה רק "קשר" בין גוף לנפש ושום עצמיות.
המונח "קשר" מניח דואליות ונפרדות בין הדברים שביניהם יש קשר. כך שלא רק שלא תהיה לך עצמיות, אלא גם שהגוף והנפש יהיו מצויים בדואליות ונפרדות ואם נשפוט על פי היצמדותך לטכניקות ושיטות, הרי שהם לא היו מצויים בקשר ורק באמצעות הטכניקות היו אמורים להיות בקשר. ועוד אם נביא בחשבון שטכניקות ההבל שלך ממש עלובות ולא עושות כלום, אז נאלץ לשער שאולי אין לגוף ולנפש שלך שום דבר טוב לעשות עם עצמם חוץ מלהתעסק בטכניקות עקרות, כנראה בשל ספרי הניו אייג' הרדודים שאתה קורא.
זה בעצם די מסתדר- הטכניקות שלך לא צריכות לעשות משהו, ספרי הניו-אייג' שלך לא צריכים להגיד משהו, הגוף והנפש שלך לא צריכים להביע או לעשות שום דבר. אתה בעצם סוג של פרה שרועה באחו ומפליצה.
וכבר אמרו חז"ל-
מווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

 

[ינוקא1]

טרלללהלללללההההההה .......

פררררררלליייייייזזזזזזם דואלי ופרוע בסגנון צרפתי מופלץ !!!!!!!!!!!!!!!!!!!111111111111

 

[רועי החושב]

ואגב

אילו היית קורא את כתבי ישעיהו ליבוביץ', ה"זקן הרוטן" כלשונך, ולא רק ניו אייג' הזייתי לבלטות, היית יכול ללמוד על גישות שונות לבעיית גוף נפש שקיימות בעולם ההגות.
יש לו ספר מצוין בהוצאת האוניברסיטה המשודרת- "גוף ונפש- הבעיה הפסיכופיסית".
&nbsp

 

[ינוקא1]

אצל הזקן הרוטן

הניתוק בין הגוף לרוח היה ממש ברמה בלתי תאומן.
&nbsp
זה כמובן בא לידי ביטוי בכלל ההגות שלו.
אני בעבודה כרגע אולי בהמשך ארחיב.
&nbsp
&nbsp

 

[רועי החושב]

איזו יוהרה

שאתה, אזוב קיר מבולבל שכל ובור לתפארת שלא חרג מימיו מביצת הניו אייג' ושרוח בשבילך היא "צ'קרות" תתיימר לקבוע מה מצבו הרוחני של ענק רוח בקנה מידה היסטורי כמו ליבוביץ'...
מה גם שהטענה שלך מראה לי בדיוק כמה אתה חסר התבוננות. מספיק לראות סרטון אחד של ליבוביץ' כדי לשים לב לרגישות שבפניו ולריבוי ההבעות האלסטי.
ואם להודות על האמת- אני לא ממש מעוניין לשמוע את דעתך הנבובה על "הניתוק שלו בין גוף לרוח". מצטער- לא מעניין אותי.
ובכלל- אני לא מוצא עניין בהמשך הדיון איתך. אני לא לומד ממנו דבר. אתה יכול להתחיל לקלל מצידי. גם זה לא מעניין אותי.

 

[ינוקא1]

תיארתי לעצמי שתגיב כך

כאשר אדבר על הגורו שלך , וכך חסכתי לי עבודה .
&nbsp
אני דווקא חושב שהוא היה אדם חכם , אך חוכמה איננה סותרת ניתוק מהגוף , לעיתים היא אפילו מעודדת זאת.

 

[רועי החושב]

לא גורו ולא נעליים

אדם משכיל מאד שיש מה ללמוד ממנו, שליקט ידע ממקורות רבים והביא אותו באופן ברור וחד וצלול.
ההבדל בין משכיל לבין גורו לא ברור לך? טוב, זה לא מפתיע אותי. המשכיל מאפשר בחינה לוגית של הדעות שלו. הגורו לא. לגורו יש טכניקה, נעשה ונשמע. למשכיל לא. למשכיל, אם הוא בתחומי המתודה המדעית במערב, יש סימוכין מחקריים וקונטרה מאזנת ומסייגת של ביקורת עמיתים בינלאומית. לגורו לא.
בקשר לדעתך שהיה מנותק מהגוף- כבר אמרתי לך- אין זה מעניין אותי להמשיך את הדיון הזה איתך.

 

[ינוקא1]

הגורו שלך היה סתם יותר מתוחכם.

הוא מפתה אותך לחשוב שדעותיו הן לוגיות יותר מדעות אחרות , וכביכול "מדעיות".

בכלל , הוא גם מנסה "להלביש" על הרמב"ם את דעותיו , כאשר הן רחוקות ממנו כרחוק מזרח ממערב.
וגם לו היתה טכניקה - קיום מצוות כמו קוף , למשל , מתוך אמונה שלזו הכוונה במילה "לשמה".
(למרבה הפלא , כנראה שאף אחד מחסידיו השוטים , כולל אתה , לא מחזיק במיוחד מהטכניקה חסרת ההגיון הזו).
"סימוכין מחקריים וקונטרה וביקורת עמיתים" - אולי למחקריו בתחומי מדעי הטבע היו כאלה ... לדעותיו ופרשנויותיו והגיגיו ממש לא.

הבסיס לשיטתו של ליבוביץ' היא אכן הדיכוטומיה החריפה וההפרדה בין עולם הרוח לעולם הגוף.
לכן הוא התנגד למשל לכל מה שמזכיר טעמי מצוות , לכל מושג הקשור לקדושה (קדושת ארץ ישראל , שבת , עם ישראל) , ולכל המושג של "שפע רוחני".
זו גם הסיבה החריפה בגללה התנגד לקבלה ולחסידות וכו'.
מסיבה זו הוא החליט שכל חיבור בין הגוף לרוח הוא "אלילות".

ממילא הדבר היחיד שנשאר לו זה לקיים מצוות כמו קוף , כי הוא פשוט לא היה מסוגל להסביר "למה זה טוב" ? לצורך כך הוא הוציא מהקשרו את המושג של "לשמה" כדי לטעון שהכוונה במושג זה היא לקיים את התורה כמו קוף.

וכעת , אסביר למשל את שיטת הרמב"ם ולמה היא הפוכה מדעתו :
בניגוד אליו , הרמב"ם למשל , עסק רבות בטעמי המצוות.

הוא טען כי העיסוק בתורה ובמצוות יוצר גוף מתוקן וחברה מתוקנת.
גוף מתוקן וחברה מתוקנת הם תנאי בסיסי לעיון במושכלות , והעיון במושכלות מהווה תנאי בסיסי לקבלת השפע הרוחני , שהוא שפע הנבואה.

והנבואה והשראת השפע הרוחני , הן תכלית שלמות האדם לדעת הרמב"ם.

כנ"ל לגבי "לשמה" - כבר הסביר הרמב"ם בפירוש המשניות בפרקי אבות במשנה על "אנטיגנוס בן סוכו" מה הפירוש של "לשמה"
- הפירוש הוא לעשות מאהבה.
לא מאהבת הכבוד , ולא מאהבת הכסף אלא מאהבת עצם העיסוק.

רואים שהרמב"ם הפוך מליבוביץ' -
מכיר בשפע רוחני , מכיר בצורך בטעמי מצוות , מכיר בנבואה ובהשראה.

ליבוביץ' פשוט עיוות את הרמב"ם לצורך האג'נדות שלו

חסידיו השוטים אינם מסוגלים לקרוא את הדברים מהמקור ולהבינם , ולכן הוא "אנס" את הרמב"ם , בהסברים מעוותים ומגיש להם.

הסבריו של ליבוביץ' הם מהות ההפרדה בין גוף לבין רוח.
עשית מעשים כמו קוף , היא התוצאה הברורה של הפרדה זו.
תורתו בעניין הזה כל כך מגוחכת , עד שאינני מכיר אדם שבאמת מיישם זאת.
רוב ככל תלמידיו הם פשוט חילונים גמורים הבזים לכל עניין רוחני , כמוך.

גם אני לא דתי , אבל אני נמצא בדיוק בנקודה ההפוכה אליו :
אני מכיר בשפע רוחני , מכיר בהשראה , מכיר בצורך בתרגול ובעשית מעשים כדי להגיע לדבקות באל.
רק שנוכחתי לדעת , לצערי , כי ההלכה המוצגת בפנינו כיום , איננה מביאה לשם.
לכן בניגוד לליבוביץ' , אינני עושה מעשי קוף , אלא אני עושה את המעשים שלהבנתי כן מביאים לשם.
משאת נפשי , בדיוק כמו משאת נפשו של הרמב"ם היא הנבואה.
החיבור בין הגוף לרוח.
מבחינה זו אני דתי ומאמין.

 

[רועי החושב]

התעלית על עצמך

בהבלים השטחיים והשטותיים שפלטת הפעם.
הבסיס לשיטתו של ל' אינו רק הדיכוטומיה בין גוף לרוח, אלא הוא כמה דיכוטומיות שהוא חוזר ומדגיש אותן, והן עמוקות מאד, וגוף-נפש (לא גוף-רוח, אם נדייק) היא רק אחת מהן.
עוד דיכוטומיה היא מדע-ערכים (או קוגניטיבי-קונאטיבי).
ליבוביץ' לא מתיימר לדבר בשמו של הרמב"ם ומכיר בכך שמבחינת הרמב"ם יש טעמי מצוות. אבל זה כלל לא ממוטט את המבנה הדיכוטומי בשיטתו, להיפך, זה מחדד אותו. ההכרעה הרצונית, ולא הידיעה, היא הגורם לאמונה, לשיטתו.
כך שגם אם נדבר על טעמי מצוות- כמו "נקיות" ודרך האמצע האריסטוטלית אצל הרמב"ם, אז מה גורם לבחירה בנקיות הזו או במידת האמצע בכלל? זו הכרעה רצונית בלתי רציונלית.
זו הכרעה אתית. אריסטו, שממנו למד הרמב"ם (וקרא לו מורי ורבי) כתב את "האתיקה הניקומאכית" שם הרעיון של מידת האמצע מוסבר בפרוטרוט. ההכרעה האתית עצמה אינה רציונלית, על פי ליבוביץ'. מכיוון שכך, ההכרעה לתיקון הנפש, השאיפה למידת האמצע אינה רציונלית. היא הכרעה בתחום הערכים ולא בתחום המדע.
ולכן, למרות שלא שלל את עצם קיום טעמי המצוות, תפס אותם כבלתי רלוונטיים לעצם קיום ההכרעה הרצונית של האמונה, כלומר של קיום מצוות.
כך שליבוביץ רק מחדד את דברי הרמב"ם. ממש לא סותר אותן.
שנית- עוד שטות שכתבת: "התנגד... לכל מושג הקשור לקדושה (קדושת ארץ ישראל , שבת , עם ישראל)".
אתה באמת טועה ומטעה. מבחינתו אין קדושה בעולם כתואר, אלא זה מושג ששמור רק לאלוהים.
וכאשר נעשה שימוש במילה בקונטקסט אחר הכוונה אינה אלא לציווי להבדיל- להבדיל שבת משאר ימות השבוע, לדוגמא. כלומר במעשה ההבדלה יש תנועה לקראת האידאה של הקדושה, אבל היא אידאה בעתיד הניצחי, ולא משהו בר הישג בעולם החומר.
ובכלל, המצוות כולן, לשיטתו, הן עניין של כוונה, כלומר לא ההצלחה בקיומן היא הקובעת אלא הניסיון לקיימן.
כמו שאומרים חז"ל במסכת אבות- לא עליך המלאכה לגמור. וגם אמרו- היו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל שכר.
מה זה אומר אם לא שטעמי מצוות פשוט אינם רלוונטיים להכרעה האמונית?
זה לא שהם לא קיימים, אף אחד לא טוען שאין טעמי מצוות. אלא שמצד הנפש שמכריעה לקיים או לא לקיים- הם בלתי רלוונטיים לחלוטין.

 

[ינוקא1]

אתה רק מחזק

את מה שאני כותב
האדם דיכוטומי לחלוטין , הרוח והגוף מופרדים אצלו מכל בחינה שהיא (ההפרדה הזו , אגב , זו מהות המושג של "מוות" ושל "גלות").
&nbsp
כל שאר מה שכתבת אלו התירוצים להסביר את זה , וכאדם חכם הוא טיהר את השרץ בק"ן טעמים.

 

[ינוקא1]

וכמובן

יש רציונל ברור הן מאחורי דרך האמצע , והן מאחורי הכוונה במצוות התורה.
לא לחינם הרמב"ם קורא לאדם ההולך בדרך האמצע "חכם" - זוהי חוכמה ולא סתם הכרעה שרירותית.
&nbsp
הכוונה היא שכל הדברים הללו יוצרים "פתיחות" אל הרוח.
הכוונה בדרך הרוחנית איננה "לשנות" את הרוח , אלא ליצור שינוי בנו - שינוי הגורם לנו להיפתח אל הרוח הנמצאת כאן כל הזמן.
וכאמור , כדי לעשות זאת נדרשת שיטה ותרגול המבוססים על הבנה שכלית ולא סתם מעשים חסרי פשר. וגם אלו דברים מפורשים של הרמב"ם.

 

[רועי החושב]

הבחנה היא לא הפרדה

הבחנה היא הצהרתית- אני יכול לציין עובדה שא' אינו ב', שבננה אינה תפוח.
הפרדה כפעולה היא ביצועית- אפריד, פיסית, בין א' לב', בין בננה לתפוח.
כאשר הפרלליזם אומר שהנפש והרוח נפרדים זה צריך להתפרש כהבחנה (כי אין פה פעולה מצד המבחין אלא רק הצהרה).
כך שהקפיצה שלך למסקנה שמי שעורך הבחנה- גופו ונפשו נפרדים, ולעומתו- מי שאינו עורך הבחנה כזו- גופו ונפשו לא נפרדים, היא מטופשת.
אם גוף ונפש הם נפרדים, אז הם נפרדים באופן אובייקטיבי, כלומר בלתי תלוי בתיאוריות המבחינות או הבלתי מבחינות לגביהם.
ואם גוף ונפש לא נפרדים אז גם זה לא תלוי במה שחושבים עליהם.
האם אתה כל כך סתום עד שאינך מבין שהמציאות האובייקטיבית אינה תלויה בתיאוריה שלך עליה?
נראה לי שהגורואים חגגו לך על המוח. אתה בטח חושב ש"מחשבה מייצרת מציאות". זה איזשהו טירוף שמשתולל אצלך, מגלומניה סמויה- אתה חושב שאם תבחין בין דברים- דברים יהיו נפרדים ואם לא תבחין ביניהם- הם יהיו קשורים. קו המחשבה האוילי הזה של "מחשבה מייצרת מציאות" מאפיין מטורפים בבית משוגעים וגם מוכרח להכניס אותך לפראנויה, כאילו שאסור לך לחשוב "מחשבות רעות" שכמובן ייצרו מציאות רעה, על פי השיטה הזו.
אז לפי ההזיה הדבילית הניו-אייג'ית שמהווה את פרדיגמת האמונה המטופשת שלך אסור לך לחשוב מחשבות שמבחינות בין גוף לנפש כי אז זה ינתק את הגוף והנפש שלך.
עליתי עליך. חחחחחחחחחחחח איזה אההההההההההההבל

 

[ינוקא1]

חחחחחחחחחחחחח

&nbsp
&nbsp
&nbsp