מדיטציה - כמקלחת.
מדיטציה בעיני היא פעולת הגיינה בסיסית , בדיוק כמו מקלחת.
רק שמקלחת היא ההגיינה לגוף , ומדיטציה לנפש.
בכל יום אני יושב למדיטציה , נכנס בתודעתי לתוך גופי ותחושותי , ומחפש מקומות "דחוסים" בתוך הגוף.
דחיסות כזאת , מצביעה שהמקום הזה סוחב "מטען" מסוים שכדאי לנקות אותו.
כאשר אני מגיע למקום כזה , אני מתבונן בו.
עצם הפנית המודעות מפזר את הדחיסות , ומנקה את המקום.
אין לי מושג "איך זה מנקה" , וזה גם לא משנה בכלל
זה לא אומר שזה "אמיתי" או "לא אמיתי" ושאר הבלים מסוג זה.
הדבר היחיד שמשנה לצורך התרגול זה שהפניית המודעות למקומות כאלו בגוף יוצרת "תהליך אלכימי" מסוים , ומשנה אותם.
(פעמים רבות , אני גם מרגיש צורך לבצע "שרטוטים" מסוימים באמצעות העיניים על המקומות הנ"ל. עיגולים , שמיניות , ספירלות וכדומה - אני כותב זאת כדי שאם מישהו ירגיש חשק לעשות זאת , שיאפשר לעיניו לנוע).
כמו כן , כל מאורע שעברנו ביום הקודם - פגישות עם אנשים , דאגה בעניין מסוים , ויכוח וכדומה , מותירים בנו את רישומם - מטען של "דחיסות" שגם הוא מקושר למקומות מסוימים בגוף.
כאן צריך להעלות בכוונה את האירועים למודעות , למשל להעלות את הדאגה הספציפית (או אפילו להגיד אותה במילים) ולחזור להתבונן בגוף עד שמוצאים את הדחיסות המקושרת אליה.
ובדיוק כמו קודם : להתבונן עד שהדחיסות תתפוגג.
כך כדאי לעשות עם כל האירועים שהיו לנו במשך היום או ביום האתמול , עם כל הדאגות , עם כל האנשים שהיינו איתם בקשר.
הגוף מגיב לכל אדם או אירוע , ואפילו לכל "דימוי" של אדם או אירוע.
והפנית המודעות באופן שיטתי לתגובות הגוף העולות בעקבות הדימויים , מנקה אותם.
ואני חוזר שוב - הפילוסופיות והפרשנויות לגבי "אמיתי או לא אמיתי" הן בלבול מוח והן הורסות את הטכניקה הזו
אין צורך להתעסק בזה בכלל
חשוב להבין שעצם הפנית המודעות לתגובות הגוף יוצרת תהליך פלאי , אלכימי , לא מובן במהותו , שמשנה את האירועים ואפילו משנה את האנשים בהם אנו מתבוננים
זה ממש לא משנה האם האירועים והאנשים ואנחנו "אמיתיים" או לא , זה כן משנה להפנות את המודעות , ולהיות קשוב לדחיסות ולהתפוגגותה.
(לצורך העניין , אפילו אם נעלה בתודעתינו את "הסכסוך הישראלי פלסטיני" , ונתבונן בתגובה הגופנית הנוצרת ונפנה אליה את שטף המודעות , יתוקן קמצוץ מהסכסוך הישראלי פלסטיני .....
אך ברור שזכות הקדימה היא לאירועים ולמחשבות המעסיקות אותנו ביותר. כי אלו האירועים היוצרים בנו את הרישומים החזקים ביותר).
וזהו.
המדובר בתהליך שבעיני הוא הגיינה בסיסית , כמו מקלחת.
כמובן ניתן לנקות באופן זה לא רק אירועים ודאגות , אלא גם התניות שונות , התמכרויות , אידאולוגיות , קשרים מהעבר וכל דבר אחר.
כל דבר יצר סוג של תגובה גופנית , והפנית המודעות משחררת אותה.
התהליך דורש זמן עד שמגיעים בו למיומנות , אני אישית נעזר בטכניקת העפעוף כדי לזהות את ה"מקומות הדחוסים" בגוף ואת התפוגגותם , אך כמובן שכל אחד יכול לפתח שיטות אחרות.
עצם הדבר החשוב הוא ההתכוונות לתהליך :
חשובה ההתכוונות "להתנקות" מהרשמים וחשוב הביצוע היומיומי.
זו הגרסה שלי לויפאסאנה.
מדיטציה בעיני היא פעולת הגיינה בסיסית , בדיוק כמו מקלחת.
רק שמקלחת היא ההגיינה לגוף , ומדיטציה לנפש.
בכל יום אני יושב למדיטציה , נכנס בתודעתי לתוך גופי ותחושותי , ומחפש מקומות "דחוסים" בתוך הגוף.
דחיסות כזאת , מצביעה שהמקום הזה סוחב "מטען" מסוים שכדאי לנקות אותו.
כאשר אני מגיע למקום כזה , אני מתבונן בו.
עצם הפנית המודעות מפזר את הדחיסות , ומנקה את המקום.
אין לי מושג "איך זה מנקה" , וזה גם לא משנה בכלל
זה לא אומר שזה "אמיתי" או "לא אמיתי" ושאר הבלים מסוג זה.
הדבר היחיד שמשנה לצורך התרגול זה שהפניית המודעות למקומות כאלו בגוף יוצרת "תהליך אלכימי" מסוים , ומשנה אותם.
(פעמים רבות , אני גם מרגיש צורך לבצע "שרטוטים" מסוימים באמצעות העיניים על המקומות הנ"ל. עיגולים , שמיניות , ספירלות וכדומה - אני כותב זאת כדי שאם מישהו ירגיש חשק לעשות זאת , שיאפשר לעיניו לנוע).
כמו כן , כל מאורע שעברנו ביום הקודם - פגישות עם אנשים , דאגה בעניין מסוים , ויכוח וכדומה , מותירים בנו את רישומם - מטען של "דחיסות" שגם הוא מקושר למקומות מסוימים בגוף.
כאן צריך להעלות בכוונה את האירועים למודעות , למשל להעלות את הדאגה הספציפית (או אפילו להגיד אותה במילים) ולחזור להתבונן בגוף עד שמוצאים את הדחיסות המקושרת אליה.
ובדיוק כמו קודם : להתבונן עד שהדחיסות תתפוגג.
כך כדאי לעשות עם כל האירועים שהיו לנו במשך היום או ביום האתמול , עם כל הדאגות , עם כל האנשים שהיינו איתם בקשר.
הגוף מגיב לכל אדם או אירוע , ואפילו לכל "דימוי" של אדם או אירוע.
והפנית המודעות באופן שיטתי לתגובות הגוף העולות בעקבות הדימויים , מנקה אותם.
ואני חוזר שוב - הפילוסופיות והפרשנויות לגבי "אמיתי או לא אמיתי" הן בלבול מוח והן הורסות את הטכניקה הזו
אין צורך להתעסק בזה בכלל
חשוב להבין שעצם הפנית המודעות לתגובות הגוף יוצרת תהליך פלאי , אלכימי , לא מובן במהותו , שמשנה את האירועים ואפילו משנה את האנשים בהם אנו מתבוננים
זה ממש לא משנה האם האירועים והאנשים ואנחנו "אמיתיים" או לא , זה כן משנה להפנות את המודעות , ולהיות קשוב לדחיסות ולהתפוגגותה.
(לצורך העניין , אפילו אם נעלה בתודעתינו את "הסכסוך הישראלי פלסטיני" , ונתבונן בתגובה הגופנית הנוצרת ונפנה אליה את שטף המודעות , יתוקן קמצוץ מהסכסוך הישראלי פלסטיני .....
אך ברור שזכות הקדימה היא לאירועים ולמחשבות המעסיקות אותנו ביותר. כי אלו האירועים היוצרים בנו את הרישומים החזקים ביותר).
וזהו.
המדובר בתהליך שבעיני הוא הגיינה בסיסית , כמו מקלחת.
כמובן ניתן לנקות באופן זה לא רק אירועים ודאגות , אלא גם התניות שונות , התמכרויות , אידאולוגיות , קשרים מהעבר וכל דבר אחר.
כל דבר יצר סוג של תגובה גופנית , והפנית המודעות משחררת אותה.
התהליך דורש זמן עד שמגיעים בו למיומנות , אני אישית נעזר בטכניקת העפעוף כדי לזהות את ה"מקומות הדחוסים" בגוף ואת התפוגגותם , אך כמובן שכל אחד יכול לפתח שיטות אחרות.
עצם הדבר החשוב הוא ההתכוונות לתהליך :
חשובה ההתכוונות "להתנקות" מהרשמים וחשוב הביצוע היומיומי.
זו הגרסה שלי לויפאסאנה.
אף אחד לא חושב שאתה תתפתח רוחנית או תגיע להארה. זה בסדר. כולם מלבדך רואים שאתה בדמיונות ובאשליות ומצבך קשה. כל יום תקווה חדשה בפיך, כל יום טכניקה חדשה, וכולן הבלותיות וילדותיות. אז ממילא אין ממך שום ציפיות ושום הערכה מאף אחד. ויתרו עליך מזמן. אתה יכול לזיין את השכל כמה שבא לך. עוד קשקשת של ראש מלא קש וגבבה תימהוני כמוך בפורום של רוחניקים עילגים- באמת למי אכפת? לך על זה! תרגל טכניקות הזויות מהתחת. דפוק את הראש בקיר... באמת שזה בסדר, מדיטציה אמיתית זה לא לכולם.
