מדוע אתה אוהד את...
- פותח הנושא מנחם לס
- פורסם בתאריך
STEVE NASH
New member
אוהד פיניקס
נו, קל לזהות את האהדה שלי, למרות עונה רעה של השמשות, מעונת 2005 פשוט התאהבתי בכדורסל המדהים של הסאנס, כמובן בהנהגתו של סטיב נאש, הלא הוא אני
בכדורגל אני אוהד בית"ר, בגלל שאני ירושלמי, אבל עם הזמן אני פחות ופחות מתעניין בהם, הרבה בגלל שאין כדורגל בארץ. האמת? בכלל לא שמחתי כשבית"ר זכתה באליפות העונה, לא יודע, הרגשתי מנותק מהקבוצה. כבר קרוב ל4 שנים שלא התקרבתי לטדי, אבל למרות זאת, לא נראה לי שיש קבוצה אחרת שאוהד אי פעם. אולי הפועל קטמון. בכדורסל אני אוהד הפועל ירושלים, כמובן, מאותה סיבה שאני אוהד בית"ר . בהפועל אני מתעניין הרבה יותר, והרבה יותר אכפת לי מהם. יש משהו קסום בעייני במלחה, שמושך אותי אליו לפחות 5 פעמים בעונה לראות את הקבוצה שלי. אני שמח בניצחונות, במיוחד שהם מושגים על מכבי, וממש עצוב בהפסדים, גמר הפיינל פור ב2007 השאיר אותי כמה שבועות עם דמעות בעיניים. גם העונה הזאת לא הטיבה לי במיוחד, אבל אני מרגיש הרבה יותר אוהד הפועל ירושלים מאשר בית"ר, כל תואר שהאדומים לוקחים נותן לי להרגיש שאני על גג העולם. אתם יודעים, ירושלמים 
אני אוהד גם את ארגנטינה וספרד, גם בכדורסל וגם בכדורגל, יש משהו בנבחרות האלה שגורמות לי לאהוב אותן. לא יודע מה, אבל כבר מגיל 6 אני אוהד את שתי הנבחרות.
נו, קל לזהות את האהדה שלי, למרות עונה רעה של השמשות, מעונת 2005 פשוט התאהבתי בכדורסל המדהים של הסאנס, כמובן בהנהגתו של סטיב נאש, הלא הוא אני
אני אוהד גם את ארגנטינה וספרד, גם בכדורסל וגם בכדורגל, יש משהו בנבחרות האלה שגורמות לי לאהוב אותן. לא יודע מה, אבל כבר מגיל 6 אני אוהד את שתי הנבחרות.Benoit is 4 Real
New member
למה אני אוהד את הלייקרס
האמת שבשנות ה-90 הערצתי כמו הרבה אנשים את מייקל ג'ורדן והבולס, ואף ראיתי את סוף משחק 6 של 98. אבל לא הייתי צופה אדוק ב NBA, וכל הקשר שלי עם הליגה בעיקר היה דרך המשחק NBA LIVE. בשנתיים שלאחר מכן, הגיעה הפרישה של MJ, העזיבה של סקוטי פיפן ושל פיל ג'קסון והמינוי של מאמן צעיר בשם טים פלויד. לאט לאט ההתעניינות שלי בשיקגו החלה לדאוך, ודי חיפשתי לי קבוצה חדשה (זה נשמע רע אני יודע..), עד שמצאתי משהו בלוס אנג'לס. אולי בגלל שפיל אימן שם, למרות שלא הבנתי כ"כ כדורסל אז כמו היום, ובעיקר בגלל שאקיל אוניל, שפשוט התאהבתי בשחקן ובבן אדם הזה. המשחק הראשון שראיתי את הלייקרס החדשים היה בגמר המערב של 2000, משחק 7, פיגור מול פורטלנד, שאותה פשוט שנאתי, בגלל שהיה לי מין תיעוב לא מובן לסקוטי פיפן, הלייקרס עושים קאמבק מושלם מנצחים את משחק 7, עולים לגמר ושם באמת התאהבתי בלייקרס אחרי הניצחון על הפייסרס. מאז אני צהוב סגול
האמת שבשנות ה-90 הערצתי כמו הרבה אנשים את מייקל ג'ורדן והבולס, ואף ראיתי את סוף משחק 6 של 98. אבל לא הייתי צופה אדוק ב NBA, וכל הקשר שלי עם הליגה בעיקר היה דרך המשחק NBA LIVE. בשנתיים שלאחר מכן, הגיעה הפרישה של MJ, העזיבה של סקוטי פיפן ושל פיל ג'קסון והמינוי של מאמן צעיר בשם טים פלויד. לאט לאט ההתעניינות שלי בשיקגו החלה לדאוך, ודי חיפשתי לי קבוצה חדשה (זה נשמע רע אני יודע..), עד שמצאתי משהו בלוס אנג'לס. אולי בגלל שפיל אימן שם, למרות שלא הבנתי כ"כ כדורסל אז כמו היום, ובעיקר בגלל שאקיל אוניל, שפשוט התאהבתי בשחקן ובבן אדם הזה. המשחק הראשון שראיתי את הלייקרס החדשים היה בגמר המערב של 2000, משחק 7, פיגור מול פורטלנד, שאותה פשוט שנאתי, בגלל שהיה לי מין תיעוב לא מובן לסקוטי פיפן, הלייקרס עושים קאמבק מושלם מנצחים את משחק 7, עולים לגמר ושם באמת התאהבתי בלייקרס אחרי הניצחון על הפייסרס. מאז אני צהוב סגול
למה אני אוהד ארה"ב בכל מלבד כדורגל-בראזיל
אני התאהבתי בארה"ב כבר כשהייתי ילד. ג'ון וויין, "בצהרי היום", "ווסט סייד סטורי", דבורה קאר (זוכרים את "מעתה ועד עולם" עם ברט לנקסטר כשהם מתנשקים בחוף והגלים עולים עליהם? הייתי אז בגילכם, והתאהבתי בה מ-מ-ש!). וחוץ מזה גדלתי בבת גלים, ושם זה רק מכבי. שנאנו כל דבר שהוא "הפועל". היינו בורגנים ושנאנו סוציאליזם. לכן אהבתי את ארה"ב ושנאתי את בריה"מ. בת גלימי, בת גלימי, אבל כשהייתי בן היתה לי חברה, אסתר אשכנזי (אבל היא היתה כמובן מזרחית...) שהיתה חברת השומר הצעיר, ולקחה אותי איתה למחנה עבודה בקבוץ "הראל" (הלך לעולמו) שהיה אז הקבוץ הסוציאליסטי-קומוניסטי ביותר בארץ. ! זה היה בקיץ 1952, זמן האולימפיאדה בהלסינקי. כל בוקר היו תולים את עתון 'על המשמר' בחדר האוכל וחצי קיבוץ בראשות בני אמדורסקי – שנים אח"כ כוכב 'הדודאים' – היה מתווכח איתי וצוחק עלי, אז אוהד מכבי וקפיטליסט צעיר כמו כל הבת-גלימים, איך מעז אני לחשוב שהאמריקאים ידפקו בסופו של דבר את האדומים מבריה"מ כש-6 ימים מסיום התחרויות הסובייטים מובילים ב-112 נק'. בתקופה ההיא העתונים פירסמו ניקוד שהתבסס על 7 נק' למדליית זהב, 5 לכסף, 4 לארד, 3 למקום רביעי, וכו'. כל בוקר מהרנו לקרוא את 'על המשמר' הנינעץ על לוח המודעות בחדר האוכל, עם ניקוד הקומוניסטים נגד הקפיטליסטים באותיות קידוש לבנה בעמוד הראשון. "נו, מנחם, הגיע הזמן לחשוב בהגיון...". אפילו אמרו לי ש-"האולימפיאדה הזאת מראה את עליונות הסוציאליזם על הקפיטליזם...", ומשך שלושה שבועות תמימים - "נו, מנחם, אתה עדיין מאמין שהיאנקים ינצחו?" כן, אני מאמין, אמרתי לעצמי, והתפללתי שהאמריקאים ינצחו. בני, ושאר הקיבוצניקים בראשות אחד בשם שייקה שהיה אחראי על שיבוצינו בעבודה, (ושאיתו היתה לי התערבות 'האדומים מנצחים - אני עובד בשבת; היאנקים מנצחים – הוא נותן לי יום חופש נוסף'), לא יודעים שהסובייטים מובילים כי אז קיימו את תחרויות השחייה והא"ק בשבוע האחרון של המשחקים, כשהאדומים אוספים את נקודותיהם בהתעמלות, התאבקות, הרמת משקולות, ושאר המקצועות בהם הצטיינו בשבוע הראשון של התחרויות. אבל האם יצליחו האמריקאים להתגבר על הגרעון הגדול? ידעתי שהאמריקאים יפרצו בסוף קדימה, אבל האם הפריצה תספיק? כל הלילה האחרון לתחרויות לא ישנתי. לאור הנר באוהל מחנה העבודה חישבתי וכילכלתי אפשרויות וסיכויים. איני זוכר יותר מאין אספתי את כל האינפורמציה בישראל של אז, אך העובדה היא שבגיל 15 יכולתי לדקלם בע"פ כל שחיין או רץ אמריקאי בכל התחרויות שנישארו, כולל זמנו או זמנה. מסקנתי היתה שהאמריקאים ינצחו ביתרון של בערך 10 נק', אך שמרתי אותה לעצמי. ביום התחרויות האחרון האמריקאים הפכו את ה-535-512 לחובתם, לנצחון בשעור 545-551, אבל הדבר לא נודע לאיש עד שב-6 בבוקר רצנו כולנו לחדר האוכל לקרוא את עתון 'על המשמר', שפתאום החביא את התוצאה הסופית של סיכום האולימפיאדה אי-שם בעמוד 6. אני שומע את אמדורסקי ממלמל "אסון. אסון ממש!", ואני, 'מנחם הקטן' כפי שקראו לי אז, מנסה להסתיר את חיוכי. שייקה נעלם כאילו בלעה אותו האדמה. לא ראיתיו שבוע שלם. כשסיימתי את מכון וינגייט החלטתי להמשיך לימודי בארה"ב, ושם אני עד היום (אבל האמינו לי שאני כבר 47 שנים כאן, אבל תמיד פיללתי ליום שאגור בישראל. אבל החיים לפעמים מכתיבים אחרת). למה אני אוהד את בראזיל בכדורגל? בגלל המונדיאל בשבדיה ב-1950 כשפלה בן ה-17 בעט את שער הנצחון, ומאז הייתי שפוט של הברזילנים. הייתי ב-"מרקנה" פעמיים, ראיתי כדורגל מלא קסם על חופי איפנימה וקובהקבנה ב-3 לפנות בוקר (יש להם זרקורים ושערים ממש), ופשוט התאהבתי בהם (במיוחד בנשים ששם, נומרו אונו בעולם). אתם בוודאי מתפלאים שזקן בן 71 מדבר ככה, אך אני זקן בן 71 עם נשמה של ילד בן 16, שספורט וחתיכות הם עדיין בראש מעייניו!
אני התאהבתי בארה"ב כבר כשהייתי ילד. ג'ון וויין, "בצהרי היום", "ווסט סייד סטורי", דבורה קאר (זוכרים את "מעתה ועד עולם" עם ברט לנקסטר כשהם מתנשקים בחוף והגלים עולים עליהם? הייתי אז בגילכם, והתאהבתי בה מ-מ-ש!). וחוץ מזה גדלתי בבת גלים, ושם זה רק מכבי. שנאנו כל דבר שהוא "הפועל". היינו בורגנים ושנאנו סוציאליזם. לכן אהבתי את ארה"ב ושנאתי את בריה"מ. בת גלימי, בת גלימי, אבל כשהייתי בן היתה לי חברה, אסתר אשכנזי (אבל היא היתה כמובן מזרחית...) שהיתה חברת השומר הצעיר, ולקחה אותי איתה למחנה עבודה בקבוץ "הראל" (הלך לעולמו) שהיה אז הקבוץ הסוציאליסטי-קומוניסטי ביותר בארץ. ! זה היה בקיץ 1952, זמן האולימפיאדה בהלסינקי. כל בוקר היו תולים את עתון 'על המשמר' בחדר האוכל וחצי קיבוץ בראשות בני אמדורסקי – שנים אח"כ כוכב 'הדודאים' – היה מתווכח איתי וצוחק עלי, אז אוהד מכבי וקפיטליסט צעיר כמו כל הבת-גלימים, איך מעז אני לחשוב שהאמריקאים ידפקו בסופו של דבר את האדומים מבריה"מ כש-6 ימים מסיום התחרויות הסובייטים מובילים ב-112 נק'. בתקופה ההיא העתונים פירסמו ניקוד שהתבסס על 7 נק' למדליית זהב, 5 לכסף, 4 לארד, 3 למקום רביעי, וכו'. כל בוקר מהרנו לקרוא את 'על המשמר' הנינעץ על לוח המודעות בחדר האוכל, עם ניקוד הקומוניסטים נגד הקפיטליסטים באותיות קידוש לבנה בעמוד הראשון. "נו, מנחם, הגיע הזמן לחשוב בהגיון...". אפילו אמרו לי ש-"האולימפיאדה הזאת מראה את עליונות הסוציאליזם על הקפיטליזם...", ומשך שלושה שבועות תמימים - "נו, מנחם, אתה עדיין מאמין שהיאנקים ינצחו?" כן, אני מאמין, אמרתי לעצמי, והתפללתי שהאמריקאים ינצחו. בני, ושאר הקיבוצניקים בראשות אחד בשם שייקה שהיה אחראי על שיבוצינו בעבודה, (ושאיתו היתה לי התערבות 'האדומים מנצחים - אני עובד בשבת; היאנקים מנצחים – הוא נותן לי יום חופש נוסף'), לא יודעים שהסובייטים מובילים כי אז קיימו את תחרויות השחייה והא"ק בשבוע האחרון של המשחקים, כשהאדומים אוספים את נקודותיהם בהתעמלות, התאבקות, הרמת משקולות, ושאר המקצועות בהם הצטיינו בשבוע הראשון של התחרויות. אבל האם יצליחו האמריקאים להתגבר על הגרעון הגדול? ידעתי שהאמריקאים יפרצו בסוף קדימה, אבל האם הפריצה תספיק? כל הלילה האחרון לתחרויות לא ישנתי. לאור הנר באוהל מחנה העבודה חישבתי וכילכלתי אפשרויות וסיכויים. איני זוכר יותר מאין אספתי את כל האינפורמציה בישראל של אז, אך העובדה היא שבגיל 15 יכולתי לדקלם בע"פ כל שחיין או רץ אמריקאי בכל התחרויות שנישארו, כולל זמנו או זמנה. מסקנתי היתה שהאמריקאים ינצחו ביתרון של בערך 10 נק', אך שמרתי אותה לעצמי. ביום התחרויות האחרון האמריקאים הפכו את ה-535-512 לחובתם, לנצחון בשעור 545-551, אבל הדבר לא נודע לאיש עד שב-6 בבוקר רצנו כולנו לחדר האוכל לקרוא את עתון 'על המשמר', שפתאום החביא את התוצאה הסופית של סיכום האולימפיאדה אי-שם בעמוד 6. אני שומע את אמדורסקי ממלמל "אסון. אסון ממש!", ואני, 'מנחם הקטן' כפי שקראו לי אז, מנסה להסתיר את חיוכי. שייקה נעלם כאילו בלעה אותו האדמה. לא ראיתיו שבוע שלם. כשסיימתי את מכון וינגייט החלטתי להמשיך לימודי בארה"ב, ושם אני עד היום (אבל האמינו לי שאני כבר 47 שנים כאן, אבל תמיד פיללתי ליום שאגור בישראל. אבל החיים לפעמים מכתיבים אחרת). למה אני אוהד את בראזיל בכדורגל? בגלל המונדיאל בשבדיה ב-1950 כשפלה בן ה-17 בעט את שער הנצחון, ומאז הייתי שפוט של הברזילנים. הייתי ב-"מרקנה" פעמיים, ראיתי כדורגל מלא קסם על חופי איפנימה וקובהקבנה ב-3 לפנות בוקר (יש להם זרקורים ושערים ממש), ופשוט התאהבתי בהם (במיוחד בנשים ששם, נומרו אונו בעולם). אתם בוודאי מתפלאים שזקן בן 71 מדבר ככה, אך אני זקן בן 71 עם נשמה של ילד בן 16, שספורט וחתיכות הם עדיין בראש מעייניו!
dumby the wizard
New member
כן...
ב1950 המונדיאל היה בברזיל והנבחרת הברזילאית הפסידה לאורגוואי בגמר... 54 גרמניה זכתם ואז ב58 ברזיל זכתה פעם ראשונה
ב1950 המונדיאל היה בברזיל והנבחרת הברזילאית הפסידה לאורגוואי בגמר... 54 גרמניה זכתם ואז ב58 ברזיל זכתה פעם ראשונה
זו נחשבה בהחלט להפתעה
בס"ד התוצאה נחשבה להפתעה די גדולה. אמנם לאורגוואי הייתה נבחרת מעולה, אך גם לברזיל הייתה נבחרת מצוינת והטורניר היה בברזיל, לכן ההפסד היה הפתעה. יש לציין שהשחקן הטוב ביותר בטורניר היה אדמיר מברזיל שהבקיע 9 שערים, וסיים כמובן כמלך השערים, מה שאני מניח שלא ניחם אותו אף במעט.
בס"ד התוצאה נחשבה להפתעה די גדולה. אמנם לאורגוואי הייתה נבחרת מעולה, אך גם לברזיל הייתה נבחרת מצוינת והטורניר היה בברזיל, לכן ההפסד היה הפתעה. יש לציין שהשחקן הטוב ביותר בטורניר היה אדמיר מברזיל שהבקיע 9 שערים, וסיים כמובן כמלך השערים, מה שאני מניח שלא ניחם אותו אף במעט.
איצטגנון ים תיכוני
New member
כחיפאי אל חיפאי
לא ידעתי שאתה אוהד את מכבי חיפה...הוספתי לך עוד נקודה בטור הזכות.. באיזה רחוב גרת בבת גלים ? האם עוד זכית להמר בקזינו ולשחות בבריכה האולמפית ( היום יש שם מגרש עם פסולת בניין )? מה לגבי מכבי חיפה בכדורסל שהיתה ממיסדות הליגה שהוקמה בשנות החמישים , האם ראית את הקבוצה ומי היו השחקנים הבולטים ? אמי שגרה במוצקין סיפרה לי על המשחקים ששוחקו בימי שישי בערב והיו הבילוי המרכזי ערב שבת , אז מכבי מוצקין היו אימפריה ושם שיחק אבא של גיא גודס..
לא ידעתי שאתה אוהד את מכבי חיפה...הוספתי לך עוד נקודה בטור הזכות.. באיזה רחוב גרת בבת גלים ? האם עוד זכית להמר בקזינו ולשחות בבריכה האולמפית ( היום יש שם מגרש עם פסולת בניין )? מה לגבי מכבי חיפה בכדורסל שהיתה ממיסדות הליגה שהוקמה בשנות החמישים , האם ראית את הקבוצה ומי היו השחקנים הבולטים ? אמי שגרה במוצקין סיפרה לי על המשחקים ששוחקו בימי שישי בערב והיו הבילוי המרכזי ערב שבת , אז מכבי מוצקין היו אימפריה ושם שיחק אבא של גיא גודס..
כחולוני
שגדל במגרש הפחים, הצהוב-סגול שנתרם מאוהד הלייקרס הביא אותי לחיבור טבעי למג'יק והחברה בתחילת שנות ה 80 בארץ כמובן הייתי רוצה לראות אהדה על בסיס גיאוגרפי ולא להתקל בתופעות של אוהדי ביתר בקרית שמונה ואוהדי מכבי בירושלים... כשייצא לי להיות כמה חודשים בוואלי, נסעתי לאוקלנד ועודדתי את הנצגיים המקומיים, הווריורס כמובן. שח
שגדל במגרש הפחים, הצהוב-סגול שנתרם מאוהד הלייקרס הביא אותי לחיבור טבעי למג'יק והחברה בתחילת שנות ה 80 בארץ כמובן הייתי רוצה לראות אהדה על בסיס גיאוגרפי ולא להתקל בתופעות של אוהדי ביתר בקרית שמונה ואוהדי מכבי בירושלים... כשייצא לי להיות כמה חודשים בוואלי, נסעתי לאוקלנד ועודדתי את הנצגיים המקומיים, הווריורס כמובן. שח
אגב ארסנל
בתור ילד החבר של בת דודה שלי היה בקליקה של מעריב (מלר, יעקבי ושות) והם ראו שידורים ישירים. הוא היה מביא לי משחקים מוקלטים והדביק אותי בחיידק. חבל רק שהם מתאימים ללוזריות של הקבוצות האחרות שלי. בארץ כחולוני רובנו אהדנו את צפרירים המקומית בליגה השניה ופלירטטנו עם הפועל או מכבי. אני הייתי בצד של הפועל לזכרוני בעיקר בגלל סיני. הסגנית שלנו שהיתה אחות של גריאני היתה יורדת עלינו חופשי בכל הזדמנות.
בתור ילד החבר של בת דודה שלי היה בקליקה של מעריב (מלר, יעקבי ושות) והם ראו שידורים ישירים. הוא היה מביא לי משחקים מוקלטים והדביק אותי בחיידק. חבל רק שהם מתאימים ללוזריות של הקבוצות האחרות שלי. בארץ כחולוני רובנו אהדנו את צפרירים המקומית בליגה השניה ופלירטטנו עם הפועל או מכבי. אני הייתי בצד של הפועל לזכרוני בעיקר בגלל סיני. הסגנית שלנו שהיתה אחות של גריאני היתה יורדת עלינו חופשי בכל הזדמנות.
ב-1968 הייתי אורח של ארסנל!
בשנות 1967-1977 אימנתי את קבוצת הכדורגל של אדלפי יוניברסיטי בלונג-איילנד (בין שחקני משך השנים - רובי יאנג, אמנון ארונסקינד (שחקני נבחרת), שוקה פלגי, ואז נמרוד דרייפוס, ישראל גולדשטיין, נזרי, שי פרוליק, רוני שניידר, ועוד). לקחנו את אליפות ה-NCAA ב-1974 ומקום שלישי (פיינל פור) ב-1973 ו-1975. ב-1968 הגעתי עם אדלפי לסיור משחקים נגד אוניברסיטאות בלונדון והסביבה באביב. אחד ממאמני האוניברסיטאות (מאמן "ווסט לונדון יוניברסיטי") היה שחקן ארסנל ונישאר בקשרים טובים עם המועדון. הוא סידר לי שבוע אירוח בקיץ 1968 שהיה מין שבוע לימודים בכדורגל עבורי. הייתי גם באימוני הקבוצה הבוגרת, וגם עם ה-APPRENTICES הצעירים. כמובן שמאז אני אוהד "חולה" (אבל הייתי אוהד אפילו מקודם!)
בשנות 1967-1977 אימנתי את קבוצת הכדורגל של אדלפי יוניברסיטי בלונג-איילנד (בין שחקני משך השנים - רובי יאנג, אמנון ארונסקינד (שחקני נבחרת), שוקה פלגי, ואז נמרוד דרייפוס, ישראל גולדשטיין, נזרי, שי פרוליק, רוני שניידר, ועוד). לקחנו את אליפות ה-NCAA ב-1974 ומקום שלישי (פיינל פור) ב-1973 ו-1975. ב-1968 הגעתי עם אדלפי לסיור משחקים נגד אוניברסיטאות בלונדון והסביבה באביב. אחד ממאמני האוניברסיטאות (מאמן "ווסט לונדון יוניברסיטי") היה שחקן ארסנל ונישאר בקשרים טובים עם המועדון. הוא סידר לי שבוע אירוח בקיץ 1968 שהיה מין שבוע לימודים בכדורגל עבורי. הייתי גם באימוני הקבוצה הבוגרת, וגם עם ה-APPRENTICES הצעירים. כמובן שמאז אני אוהד "חולה" (אבל הייתי אוהד אפילו מקודם!)
האוהדים המשוגעים (והנאמנים!) ביותר בארץ!
הזכרת את הפועל ת"א. אז עם כל הכבוד לאוהדים של בית"ר י"ם (גזענים או לא גזענים, זה לא משנה עכשיו), לדעתי האוהדים החמים, הנאמנים, והמשוגעים ביותר בארץ הם אוהדי הפועל ת"א בכדורגל. הם, אנשי דרום ת"א, יותר מתאימים לאהוד קבוצה ביתרית, או מכבית, או שמשונית, או בן-יהודית, אבל לאהוד את הפועל? לא מסתדר, אבל עובדה! נימרוד דרייפוס היה סטודנט שלי והוא לקח אותי כמה פעמיחם לבתי הקפה של האוהדים ביפו. וואללה חווייה. אבל הם מטורפים על סיני ושות' עם קבלות!
הזכרת את הפועל ת"א. אז עם כל הכבוד לאוהדים של בית"ר י"ם (גזענים או לא גזענים, זה לא משנה עכשיו), לדעתי האוהדים החמים, הנאמנים, והמשוגעים ביותר בארץ הם אוהדי הפועל ת"א בכדורגל. הם, אנשי דרום ת"א, יותר מתאימים לאהוד קבוצה ביתרית, או מכבית, או שמשונית, או בן-יהודית, אבל לאהוד את הפועל? לא מסתדר, אבל עובדה! נימרוד דרייפוס היה סטודנט שלי והוא לקח אותי כמה פעמיחם לבתי הקפה של האוהדים ביפו. וואללה חווייה. אבל הם מטורפים על סיני ושות' עם קבלות!
אני מזמין אותך ליציע המזרחי בביקור הבא שלך
אחריות על ביטחונך האישי, סידורי נסיעה, כרטיסים...הכל עליי! רק אל תבוא בחולצה אדומה
לגבי הפועל ת"א משה וסיני...תרשה לי לעדכן אותך שאין כבר אהבה בין הצדדים. אחרי שכמעט הוריד אותם ליגה לפני כעשור, האוהדים שונאים אותו. השרופים אפילו איימו בחרם כללי אחרי ששמו עלה לאוויר כמועמד לאימון הקבוצה.
אחריות על ביטחונך האישי, סידורי נסיעה, כרטיסים...הכל עליי! רק אל תבוא בחולצה אדומה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.