מבעיותיי, פרק 2.

מעולם לא חשבתי על עצמי כראלית או

לעשות מדע זה קצת כמו לפתור חידות אבל חייבים לקרוא הרבה מאמרים שאחרים כתבו (אז בעצם אני קוראת המון ביום ממוצע). וכמובן לדעת לכתוב טוב. לא חוכמה לעשות מדע טוב צריך גם לדעת לספר לחברה... ענת דרך אגב אני עדיין מתכוננת לטבילת האש אני פשוט לא מצליחה לבחור את הספרים בלי להעליב ההרבה חברים טובים.
 

suki da yo

New member
חחחח

ריוונדל! אחותי! בבחינה של הפסיכומטרי הבחורה שישבה מאחורי זרקה עלי עפרונות כל הזמן, ולא הבנתי למה, ובסוף היא אמרה שכל פעם שסיימתי את הבחינה אחרי 10 גרמתי לה לחשוב שנגמר הזמן:) כשהייתי קצת יותר קטנה, הייתי חושרת מהספריה עם ארבעה ספרים, ואחד לפחות הייתי מסיימת עוד באותו היום... אבל מאז הספרים נהיו קצת יוצר קשים...
 

rannot

New member
נו פאניק.

כן, גם אני לתומי האמנתי בהיותי קורא נלהב טרם דרכה רגלי בפורום הזה. ריוונדל בהחלט מבהילה עם קצב הקריאה שלה. אני קורא בחודש בין שניים לשבעה, תלוי בחודש, מאד תלוי בספר, תלוי בכמה רכבות אני לוקח באותו חודש. אני מוצא שבזמן הזה אני מחסל כמות מאד נכבדה של הספר. תמיד יש לי עוד ספר בתיק למקרה שברכבת יסתיים לו אחד. האחרון שסיימתי היה "כפרה", שלושה רבעים ממנו סיימתי ביומיים, את הרבע האחרון לקח לי עוד שבוע. פשוט לא היה זמן. אני תמיד קורא לפני השנה. בקביעות לפעמים זה נמשך חצי עמוד ולפעמים שלושים.
 

Guy K

New member
קצב משתנה. (וסקר פורומי)

יש ספרים של 400 עמודים ומעלה שאני קורא ביום אחד רצוף. יש ספרים של מאתיים עמודים שלוקח לי שבוע לקרוא. תלוי באיכות הכתיבה, בגודל הספר, בכריכה (יותר נוח לי לקרוא ספרים "של הארץ" בכריכה רכה אבל בגודל סביר. הספרים הקטנים האמריקאים שקונים בכמה דולרים מוציאים לי את הנשמה והעיניים). בד"כ אני קורא כמה ספרים במקביל. עכשיו, למשל, אני קורא את "החברה האגדית שלי" של מייק גייל, את הביוגרפיה של אבא אבן, וספר על כתיבת תסריטים. אני קורא את מה שהכי בא לי עד שמתחלף לי המצברוח. לפעמים אבל, קורה לי שאני מתחיל ספר ולא מצליח לעבור לספרים אחרים עד שאני מסיים אותו. כך היה לי למשל עם יער נורווגי. ולגבי מפגרת מאחור, אל תדאגי בכלל. אנחנו לא בתחרות. העיקר שתהני. אגב יש לי שאלה שהתעוררה בי לא מזמן ועכשיו נזכרתי בה - האם אתם חושבים שהפורום שינה את הרגלי הקריאה שלכם? ולמה? משום מה מאז שנכנסתי לפורום אני קורא יותר ויותר ספרים. יכול להיות שזה בגלל כל ההמלצות. יכול להיות שזה בגלל שכשכותבים על ספרים - מתעורר חשק לקרוא עוד. ואולי אני סתם אהבל תחרותי שרואה שכולם קוראים הרבה אז אני גם רוצה. אבל אני חייב להודות שמאז שהגעתי לפורום אני קורא הרבה יותר. מה איתכם?
 

Rivendell

New member
הפורום והרגלי הקריאה שלי

כשעוד הייתי רק משתתפת, היתה לפורום פחות השפעה על הקצב שלי. הייתי מחפשת המלצות, ובאה לדבר על מה שקראתי, אבל הקצב היה אותו קצב. תולעת ספרים תמיד הייתי
אבל מאז שנכנסתי לניהול - כן התחלתי לקרוא יותר, ויותר מהר כנראה. אם פעם הייתי יכולה לא לקרוא במשך שבוע - היום אם יום אחד אני לא פותחת ספר אני מרגישה שאסון מתרחש
יש לי מין תחושת חובה, להיות מעודכנת ולדעת על מה מדברים. ככה אני יכולה להתערב לכם בכל הדיונים
וברצינות - אני כן מרגישה צורך שיהיה לי ידע רחב ככל האפשר. התחלתי לקרוא סגנונות שונים ולהיחשף לעוד דברים. מה שנחמד לי בפורום, ותמיד היה לי נחמד, זה שאפשר למצוא כאן המון המלצות מפורטות. אני תמיד זוכרת שמות של ספרים וסופרים, ואח"כ כשאני מטיילת לי בספרייה אני "דגה" מהמדפים כל מה שנראה מוכר. זה מאפשר לי איזה סינון של מה אני לוקחת הביתה.
 

המיש

New member
שאלה יהיו בעיותינו

אל פחד, קלאודיה הצודקת תמיד. אף אני חריג מעט בפורום הזה, וקצב הקריאה המסחרר של חבריו מותיר אותי לא פעם מתנשם ומתנשף, מתגולל אי-שם מאחור אחוז קנאה ופלצות. אודה ואתוודה - קצב הקריאה שלי אטי למדי. אני לא קורא יותר מספר אחד בו זמנית, כי אני לא מסוגל. ניסיתי כמה פעמים, והתוצאה הייתה שלא קראתי אף ספר. מצד שני, כשאני לוקח ספר לידיים, אז אני בדרך כלל לא מרפה. דהיינו - מושך עד הסוף (גם אם אני לא ממש נהנה). חריג לכלל - "על קברים וגיבורים" של סבטו. אני יודע שזה ספר טוב. אני בטוח שזה ספר מופתי. איכשהו לא הצלחתי להתמיד בו - וזנחתיו באמצע. אני בטוח שאני מקים עלי חבורה קולנית ביותר של שוחרי ספרות טובה...... ואני מבטיח לחזור אליו בעתיד. הספר שקראתיו בקצב המהיר ביותר הוא "מאה שנים של בדידות" של מרקס, שפשוט נדבק לי לידיים ולא יכול היה לצאת משם. כמעט ולא ישנתי ביומיים וחצי שקראתי אותו, וגם שכעצמתי את עיני חלמתי על מעללי אאורלינו בואנדיה. בשנים האחרונות קצב קריאה של ספר (250 עמ' בעברית) בשבוע - הוא מצויין בשבילי. בדרך כלל זה לוקח שבועיים לפחות. אולי בגלל שאני לא נוסע ברכבת אלא נוהג בקטר (לא ממש, בפג'ו). אז אולי אני צריך לעבור להקשבה לספרים מוקלטים על סי.די. שמעתי איפשהו שזה לא רע בכלל. זה אמנם נראה קצת מוזר שמישהו יקריא לי סיפור (ישכיב אותי לישון וגם ינשק לי במצח), אבל אולי שווה לנסות, ללחוצים בזמן. מה דעתכם? על כל פנים, עכשיו אני עם "המהמר" מאת דוסטוייבסקי. התרגום קולח ונפלא. והספר קליל באופן מפתיע ומשעשע. הולך מהר. יש מצב שנגמור אותו עד סוף השבוע. אז קלאודיה, הצודקת תמיד (או שמא - הצדקנית), האם הקלו מילותיי הספורות על סבלותייך? שהרי נאמר "צרת רבים - חצי נחמה" (אך שמא זוהי נחמתם של שוטים). המיש
 

Rivendell

New member
צדקנית. אני וסיו השקענו בזה מחשבה

והתרגום הכי קרוב הוא "צדקנית" כנראה
אלא אם כן קלאודיה תחליט להאיר את עיננו. והמיש - אין מה להבהל. כל אחד והקצב שלו. צשמח לשמוע שדווקא את "מאה שנים" לקח לי איזה שבוע לסיים. הוא נתקע לי, וכל הזמן לא הבנתי על מי מדברים. שמונים דמויות, ולכולן אותם שלושה שמות. זה הוציא אותי מדעתי. מה גם שזה אחד הספרים היותר איטיים שקראתי בחיי. לגבי הקלטות - לא ניסיתי אף פעם, אבל אני לא בטוחה שאני רוצה. אחד הדברים שאני אוהבת בספרות זה החופש להחליט איך הדמויות מדברות - טונאציה וכו'. בקלטת לוקחים לך את זה. זה בעצם הופך את זה מספר לסיפור, ומפעולה אקטיבית - קריאה, למשהו מאוד פאסיבי.
 
דארלינג../images/Emo9.gif

רק העובדה שניסית להקל על סבלותיי הקלה עליהם.תנקס. ואכן, להכריע בסוגיה, "צדקנית" היא אכן הכוונה של המשוררת. קלטות\סי.די\מספרים חיים- בהחלט לא נראים לי, מסכימה עם ריוונדל. ובכלל אם הזכרת תרגומים ודוסטוייבסקי, יש לי מין שאיפה פרפקציוניסטית<,פדנטית או משהו אחר> לא לקרוא ספרים מתורגמים או לפחות לקרוא תירגום ומקור. במקרה של דוסטוייבסקי, נשמע את המלצתך ואז נקרא בשפת המקור
(לפחות במקרה הזה). אז בנתיים אני מתרכזת בספרות עברית מודרנית <נו, הגדרה שלי, לא מתחייבת לכלום> ונהנית. RC. חילזונית ספרים
 

shira245

New member
מקנאה בך ריוונדל!

הלוואי ויכולתי לקרוא כל כך הרבה.. אבל המתכונות והבגרויות לוקחות את כל הזמן.. וזה נורא מעצבן שאין זמן לקרוא כי אני באמצע 1984 כבר איזה שבועיים ואין לי זמן לקרוא. מצד שני,לקחתי את "עפיפונים" ולא יכלתי לעזוב אותו עד שנגזרה עלי הפסקה כפויה וכואבת-שכחתי אותו בכיתה ולמשך 3 ימים השתגעתי במחשבה איך הספר ממשיך..
 

Rivendell

New member
זה לא שיש לי זמן פנוי, באמת שלא

אני עושה עוד מליון דברים חוץ מלקרוא. אבל אני באמת מאמינה שאם משהו חשוב לך - תמצא זמן בשבילו. לי יש תמיד ספר בתיק, וכל פעם שיש לי כמה דקות פנויו - וכל יום יש כאלה (המתנה לאוטובוס, רופא, או אפילו כמה דקות בין שיעורים וכו')... ועם הקצב שלי, אני גם מספיקה לא מעט בכמה הדקות האלה
ו"עפיפונים", איזה ספר......... סיימת אותו בינתיים? ספרי מה חשבת
 

Rivendell

New member
אגב שירה

לא זוכרת שראיתי את הכינוי שלך כאן, את חדשה? טקס חניכה כבר עברת!?!?
 

suki da yo

New member
חחח

במקרה אני בדיוק עושה קריאה חוזרת ל"אליפים" של אסתר שטרייט וורצל, שכל כך אהבתי, והמושג טקס חניכה הוא קצת... םאשיסטי, בוא נגיד?:) את לא רוצה להבריח את החדשים בצרחות אימה? אולי תמצאי לזה שם קצת פחות מפחיד?
 

suki da yo

New member
כן, גבירה גדולה, נכון, גבירה גדולה

לא שטפת את מוחנו לעבוד אותך ואת תענוגותיך הפרוורטים:) לי אין מה להגיד, אני לא עברתי שום טקס חניכה כשבאתי לפה פעם ראשונה:)
 

Rivendell

New member
אז תעברי עכשיו. לעולם לא מאוחר

מדי
אי אפשר לצפות שכל הרעיונות הטובים יבואו לי בבת אחת, נכון? צריך לתת למוח לנוח קצת! ולא ידעתי שקריאה זה כזה תענוג פרוורטי. תמיד חשבתי שאני סתם תולעת ממוצעת
 

suki da yo

New member
גרר!

ספרים
כמה סקסי:) בכל מקרה, אני פה מספיק זמן שיהיה רעיון כללי של מה אני כן או לא אוהבת, לא? זה כאילו שאני אבקש ממך לחזור ולספר לי כמהאהבת את יער נורבגי:)
 

עופר D

New member
איזה כיף לכל הזריזים

אני מה-זה איטי. בקושי זז בספר. באמת משתדל אבל בממוצע מספיק כ-10-25 עמודים ליום. בד"כ לא יותר. בעבר ניסיתי ולקחתי קורס קריאה מהירה. לפי המבחנים שלהם שיפרתי את המהירות פלאים, ואפילו, לפי תוצאות המבחנים כמובן, שיפרתי את ההבנה. אבל איכשהו לא ידעתי בכלל על מה הטקסטים היו. כך שחזרתי לקצב זחילתי הרגיל. מה שכן, ולא נעים להודות, תמיד לפני תחילת קריאה בוחר את הספר לפי מספר העמודים, ומנסה להתאים לפנאי הקריאה הצפוי. עופר
 

behemot

New member
אני משתדל, ומצליח כמעט כל יום לקרוא

לפחות שעה שעתיים על חשבון שעות שינה... לרוב אני משתדל לסיים ספר שהתחלתי - אופטימיות קוסמית - גם אם זיפת מקווה שישתפר. למרות זאת, לפעמים עוברים אפילו חודשים עד שאני חוזר לספר שהשארתי באמצע.
 

hadasbaril

New member
הלוואי ספר ליום,

קצב הקריאה שלי מהיר מאוד בעיקר בעברית.אבל בגלל שהולאם לי כרטיס הספריה (אסור לי כי סיימתי את בית ספר באופן רשמי) מאגר הספרים של הצטמצם. אבל עד אז-קראית ספרו בתוך הכיתה בשערוים בעיקר בשיעור ספרות. (זה היה ממש נחמד כי המורה תמיד צערה:תשאירו רק ספרות על השולחנות ואני באותה דקה הרמתי את הספר שלי והתמקמתי בנוחות להמשך הקריאה........) עכשיו קיבלתי את שלושה סעיפורי אהבה של יעל הדיה, וניסית את ה"שמכטן אבל הוא מפחיד לפני השינה. אני בדרך כלל קוראת לפני השנה מה שמצמם את שעות השינה שלי.אבל אין יל בעיה לקרוא בכמעט כול מקום עם הספר הוא לא ספר הגות.
 
למעלה