מבעיותיי, פרק 2.

[suki da yo]

כמה שיותר מהר

אני יכולה לקרוא ספר של 250 עמודים במשהו כמו 3-4 שעות... אבל זה תלוי בספר יותר מאשר בי... אם הספר לא "עושה לי את זה" זה יקח יותר... למעשה מה שהכי מעט את הקצב שלי, זה הערמה. הערמה הארורה שיושבת על המדף ותופסת מקום חשוב ומביטה בי במבטים מאשימים, ואני כל כך מנסה לסיים אותה, וכלכ כך רוצה למהר עם זה, שאני לא נהנת בכלל, ואז ההספק שלי ירד... אני בד"כ מסיימת ספר שהתחלתי, ובמקרה הגרוע, אני אסיים אותו בניסיון שני\שלישי...

 

[התפוז של ולנסיה]

את לא לבד

אם אין לי כורח לשבת לבד בחדר בלי שום גירוי (הפרעה), קצב הקריאה שלי לרוב איטי יחסית (צריכים לקרא להפרעת קשב על שמי). יוצאי דופן הם ספרים ש"תופסים" אותי ואז אני יכולה גם להשאר ערה כל הלילה כדי לסיים אותם אם זה נדרש (הרי עם העייפות העולה - קצב הקריאה הולך ויורד...). כשאני מסיימת ספר כזה (שמאוד נהניתי ממנו) אני מעדיפה להניח אותו בצד ו"להדחיק" אותו - לשכוח כמה שיותר כדי לחזור אליו ולהינות שוב עד כמה שאפשר כמו בקריאה ראשונה (זה עובד די טוב, כי אני סנילית

). לרוב אני קוראת כמה ספרים במקביל, כי יש ספרים מושכים שבאים באמצע ספרים פחות מושכים, יש ספרים למצבי רוח ויש סתם ספרים שנופלים לידיים לפני שסיימתי ספר אחר.