מבעיותיי, פרק 2.

[RighteousClaudia]

מבעיותיי, פרק 2.

ערב טוב ושבת שלום. אני רואה שקצב הקריאה פה מטורף, ואני לא מספיקה! אז באותו ענין, מהם הרגלי הקריאה שלכם? אם מתחילים מסיימים? או מניחים בצד? כמה לוקח לכם לקרוא ספר ממוצע (נגיד 250 עמ')? מ.פגרת מאחור.

 

[siv30]

קלאודיה RIGHT? בעיותיך הלוואי

עלי... תרשי לי לחבקך ולהניח את דעתך שקצב הקריאה של חלק מהמטורפים כאן לא מעיד ו/או משקף את קצב הקריאה הכללי. אני קוראת לשם הנאה. ככל שאני יותר נהנית כך קצב הקריאה שלי הופך זחלני במיוחד...אני ממצה כל רגע ורגע של הנאה מספר פעמים... בד"כ אני קוראת במקביל 4 ספרים פחות או יותר. אחד סיפורת, אחד מד"ב, אחד היסטוריה / ביוגרפיה וכד' ובד"כ יש לי איזה ספר באנגלית בצד במיוחד כל מני מותחנים למינהם (כמו סוג של רומן רומנטי עבורי) שלרוב לא מתורגמים. אני מתחילה, אם הספר תופס אותי חזק, אני מסיימת אותו באותו היום (ללא קשר למספר העמודים שלו) אבל אז אני מתחילה לחזור אחורה וקדימה לקרוא את הספר ויכול לקחת לי שבוע עד שאני אעזוב אותו סופית וגם אחרי זה אני חוזרת לראות מה פספסתי. בד"כ אני נמצאת 3 שעות ביום בנסיעה אני מספיקה לגמור חצי ספר...אם הספר ככה (לא מלהיב אבל גם לא משעמם) יקח לי בערך 3 ימים לסיים אותו (בהנחה שיש לו משהו כמו 350 עמ')אז אני אחזור רק לקטעים שמסקרנים אותי או שיש לי הרגשה שפיספסתי משהו. אם הספר משעמם, או לא תופס אותי גוועאלד יכול לקחת לי חודש במקרה שאני אחליט לא להעיף אותו לארכיון שלי...ולנטוש אותו באמצע. אם יש על הספר המלצות חמות אני מושכת אבל אם אני רואה שזה הופך לסבל אני פשוט נוטשת. באופן כללי אני לא נוטה להשוות עצמי לאחרים מבחינת קצב הקריאה אני גם לא מודדת לי זמן בסטופר כי אני קוראת המון. גם במסגרת העבודה שלי אני קוראת המון וזה בא במשקל... יש ימים שאני פשוט לא מסוגלת לקרוא יותר...אז אני עוברת לערוץ 8 או היסטוריה או כאלה

 

[RighteousClaudia]

סיו....

בעיותיי? ממש לא. בתחום הספרות, אולי. אני כבר בערך שלושה שבועות עם "נערות" של קוטזי וממש בהתחלה, התחלתי לקרוא כמה עמודים ואז התעמקתי במתכונות, בגרויות וכו'. קצב חיים מטורף. נסיונות הקריאה שלי בכיתה הובילוני למסקנה שאני לא מפיקה את המירב מהספר, גם זה נשלל. גם בנסיעה- קשה לי מאוד להתרכז (חלק מהפרנויה שלי לעקוב כל הזמן אחרי הדרך). מסקנה- אני יכולה לקרוא רק בסביבה רגועה, כשאני מרגישה שזה לא "על רגל אחת". את הסביבה הזו, קשה ליצור. בקשר לקריאה מקבילה, ממש לא יכולה, כל כולי בספר אחד בעת ובעונה אחת. להתחיל ולסיים ספר מאותו יום לאותו יום עוד לא יצא לי, כי תמיד תמיד יש לי משהו לעשות\לראות וכו'. אבל עד היום, בקריאה רציפה, יצא לי כ50 עמ' ביום. וערוץ 8 אצלי בא קבוע(חדשות המדע, סקס ישראלי, בולדוג)

. מי אני שאסרב לחיבוק?

 

[siv30]

טוף, אני זקוקה לשקט רק כאשר אני

כותבת או לחילופין קוראת משהו מורכב (כמו הסברים טכניים) או בשפה זרה. אז אני חייבת ריכוז עילאי ולשם כך נדרש שקט. אם אני קוראת בעברית וזה לא מעניין אז ממילא זה לא חשוב כדי שאני אתרכז בדברים ואז ל'כפת לי. בד"כ שזה מעניין אני מסוגלת להתרכז גם עם המולה מסביבי.

 

[ענת בן צבי]

אני bookoholic

בתקופה טובה בערך שלושה ספרים בשבוע (אני קוראת בערב לפני ועל חשבון השינה). התקופה הכי רעה בחיים שלי היתה כשלא קראתי אפילו אחד כמה חודשים (שירות צבאי) זה היה סימן ברור לדיכאון. קוראת מאד מהר. יותר מידי מהר. היום אני קוראת בעברית רק ספרות מקור כי הספר נגמר לי מהר מידי. באנגלית קצב הקריאה שלי מהיר אבל סביר והאמת חיים בחו''ל די תרמו למעבר לקריאה כמעט רק באנגלית. אני אוהבת לקרוא ספרים יותר מפעם אחת אם הספר טוב בדרך כלל יש כמה רבדים שאפשר לגלות אותם בקריאה חוזרת. בקיצור מכורה קשה. ענת

 

[Rivendell]

אני כנראה הפרעה מסוג כלשהו ../images/Emo3.gif

אני קוראת בערך ספר פר יום. ככה הקצב שלי.... אני קוראת מאוד מאוד מהר - לא בכוונה, אלא כי ככה אני קוראת. בכלל הקצב שלי מהיר, בכל התחומים. אני זוכרת איך בפסיכומטרי לפני כמה שנים אף אחד לא היה מוכן לשבת לידי בקורס, כי הייתי מסיימת פרק בעשר דקות, וזה הלחיץ את כולם עד מוות. התבקשתי לשבת מאחור בפנה, ולהניח את העט ב ש ק ט כדי לא ליצור פאניקה בכיתה

וגם אני חוזרת לספרים שמצאו חן בעיני. מה שאהבתי אני אקרא עוד המון פעמים - עד שאני פחות או יותר אדע אותו בע"פ. וכל פעם אני אהנה מזה מחדש! בסופו של דבר אני מרגישה מאוד מיודדת עם הספר. ולגבי מיקום - אני קוראת בכל מקום ובכל זמן. יש לי יכולת להתעלם באופן מוחלט מכל מה שקורה סביבי כשאני קוראת. הרבה פעמים מדברים איתי ואני בכלל לא שומעת. דווקא במקומות שקטים קשה לי יותר. גם כשאני לומדת אני צריכה איזה רעש רקע - טלוויזיה או כל דבר אחר.

 

[ל א]

ספרים זה דבר נחמד ומעניין

אבל מוזיקה היא הדבר האמיתי.

אני יודע שזה לא המקום הנכון להגיד את זה, אבל אתם תחיו עם זה.

 

[אלת הירח]

הקצב שלי הפך ממהיר לזוועה

בתיכון הייתי קוראת ארבעה ספרים בשבוע. עכשיו אם אני קוראת ספר בשבועיים זה מצב טוב. מצד שני, בתיכון הייתי הרבה פחות עסוקה וכיום אני קוראת באנגלית - שפה שלמרות שליטתי הטובה בה לעולם לא תהפוך באורח פלא להיות שפת האם שלי.

 

[ILet]

ספרים ומוסיקה

גם לדעתי מוסיקה היא האמנות הנשגבת ביותר. יחד עם זאת אני נהנית ביותר מקריאת ספר טוב. השילוב בין מוסיקה וספרים הוא שילוב מנצח מבחינתי. אגב, עוד מימי שיעורי הספרות בביה"ס שנאתי לנתח סיפורים ושירים. וראו זה פלא: סיפרתי כבר בהזדמנות קודמת שאני שומעת סדרת הרצאות מרתקות על מוסיקה מאת סמדר כרמי. קורה לי הרבה שאני שומעת ניתוח שלה ליצירה שאני מכירה היטב, ופתאום מתגלה לי רובד חדש ומרתק ביצירה. אני חושבת שעכשיו אני בשלה להעתיק את החוויה לתחום הספרות.

 

[roni64]

ולמה לא גם וגם ?

מוסיקה היא ה-דבר, וכך גם ספרים. משום כך, אגב, הם לא הולכים אצלי ביחד, אלא אם כן אני בקצה האחד של הבית והמוסיקה מתנגנת בקצה השני, כך שאינה דורשת ריכוז, ואני יכולה לצלול בספר. רעשים אחרים אינם מפריעים לי לקרוא (למעט האנשים המעצבנים האלה שמדברים בסלולרי בקולי קולות, כאילו כל העולם צריך להיות שותף). לא קורה ולא קרה שאקרא יותר מספר אחד בו זמנית. נעשה לי בלגן בראש. קצב הקריאה הממוצע שלי - בין שניים לשלושה ספרים בשבוע, ללא שום קשר לאורכם. יש ספרים שלא מתחשק שייגמרו, ואני מניחה לעצמי להתענג עליהם בלי להתייסר במחשבה על הספרים הממתינים בתור. ויש כאלה שאני דוהרת בהם, אם בגלל ענין, ואם בגלל רצון לעבור הלאה. האיטיים והמהירים משאירים בי משקע ללא קשר למהירות הקריאה, רק לאופן בו הצליחו לגעת בי.

 

[ל א]

בהחלט גם וגם

למרות אהבתי הרבה לספרים והשתתפותי הקבועה בפורום זה, אני נוטה להגדיר את עצמי יותר כחובב מוזיקה מאשר כחובב ספרות. אני מניח גם שכל מי שמכיר אותי, או לפחות היה אצלי בבית, קל היה לו להתרשם מכ- 750 הדיסקים שלי לעומת הרבה פחות ספרים...

 

[Rivendell]

בהחלט גם וגם, אבל לא סימולטנית.

זמן לזה וזמן לזה. אישית אני שומעת מוזיקה הכי הרבה בנהיגה, שזה הכי כייף (אין כמו לזייף לעצמי בהנאה ולראות את פניהם ההמומים של הנהגים ברכבים ליד) וכשאני במחשב. זאת לא שמיעה "איכותית" מבחינת הצליל, אבל אני הכי נהנית ממוזיקה כשהיא חזקה ואני יכולה לזייף איתה להנאתי. ובזמן קריאה - כבר אמרתי, לא שומעת כלום. גם רעידת אדמה אני בטח אפספס

 

[ל א]

בטח סימולטנית ../images/Emo13.gif

מוזיקה תמיד צריך שתהיה. אני אפילו הולך לישון עם מוזיקה ברקע, אז לקרוא בלי מוזיקה? לא יעלה על הדעת

 

[RighteousClaudia]

מופרעת יקרה...

ספר פר יום? אולי כשאצא לחופשת הקיץ, אולי. ופסיכומטרי-פשששששש, לצפות ל800?

עד היום, לא הצלחתי לחזור לספר שוב(אולי חוץ מכמה סיפורים של אתגר שרציתי להיזכר בהם). אני איכשהו מרגישה שזה לא אותו הדבר<נו כמובן> אבל מהבחינה שאין את המתח וכל העניין כמו בפעם הראשונה וזה נראה לי מיותר. אבל, כפי שציינתי , הנסיון שלי בתחום מאוד מוגבל, לכן, אוכל לדווח נאמנה בעוד מס' שנים כשאשלים את כל הפערים. לגבי המיקום והזמן- אני גם מסוגלת to shut the world out אבל, הבנתי שאני פשוט נהנית מהספר יותר כשאני משתרעת לי על כל המיטה הגדולה שלי בנינוחות, שמה לי מוסיקה שאני אוהבת ומתחפרת לי ככה. ולגבי רעש רקע גם אני בד"כ עושה הכל עם מוסיקה ככה שאני לא צריכה דממת מוות <בד"כ דממה יותר מלחיצה אותי מרעש>.

 

[Rivendell]

טוב, לא צריך להעליב ../images/Emo12.gif

ואני כשאני קוראת במיטה סתם כך באמצע היום אני פשוט........ נרדמת. במיטה אני יכולה לקרוא רק לפני השינה, ואז גם משום מה זה הופך אותי הרבה פעמים לערנית. וספר ליום, בקצב הקריאה שלי, זה סביר. ולגבי הפסיכומטרי, לשמחתי עברו מאז כמה שנים טובות, ואני לעולם לא אצטרך שוב לעשות את המבחן המחריד הזה, וגם התוצאה (שלא היתה 800 כמובן) הספיקה לי מצויין למה שרציתי. כך שהכל בסדר

 

[RighteousClaudia]

../images/Emo25.gif

"הכל ברוח טובה......". שעות השינה המטורפות שלי לא מותירות לי מקום או אפשרות לפתוח ספר כי אז אני לא אשן כלל.

 

[Rivendell]

לישון? תזכירי לי שוב מה זה? ../images/Emo3.gif

 

[ענת בן צבי]

אם היה לי הזמן... + שאלה

זה ממש כמו לקרוא על עצמי. היום אני חוזרת הביתה מהאונברסיטה (דוקטורט בביוכימיה), בשבע+ אז ארוחת ערב ולשחק עם הילד. אני יכולה לקרוא רק אחרי 10 ובסופי שבוע בגלל זה ההספק נמוך. לפני הילד היה הרבה יותר הספק. בעלי עדיין צוחק עלי שפעם התלוננתי שהוא ממש מאחר בטיעון איפה אתה כבר גמרתי שלושה ספרים... ממש מקנאה כשאני קוראת את ההודעה שלך. חסרה לי כל כך הספריה שלי שנתנה לי חופש לחזור שוב לחברים ותיקים. והחופש לקרוא.. אבל שאלה לי. זה לא מפריע לך לקרוא מהר מידי? אני עברתי לאנגלית בה הקצב שלי יותר סביר כי הסיפורים היו נגמרים לי מהר מידי לפני שהייתי מצליחה להכנס אליהם רגשית. ענת

 

[Rivendell]

תמיד שואלים אותי את זה..

ולא. לא מפריע לי, כי ככה הקצב שלי. אני יכולה לקרוא לאט בכוונה, אבל הקצב הטבעי שלי מהיר. אצלי גם אנגלית היא שפת אם, אז אין שום אפקט למעבר לקריאה באנגלית

ואאוצ', ביוכימיה. רק מלשמוע את זה יש לי עור ברווז. אבל תמיד הוקסמתי מאנשים כמוך - שנמשכים גם להומאני וגם לריאלי. לי אפילו מספרי טלפון גורמים חרדה, ואת לוח הכפל אני לא יודעת עד היום.

 

[Danial***]

חפיף,

בשביל זה יש מחשבונים! אני מכירה מספיק אנשים שעשו בגרות 5 יחידות במתמטיקה בלי לדעת את לוח הכפל.