מבחן

[בית ספר לדרך הלוחמים]

טליה אי היקרה

אם הולכים, מגיעים. אם עושים, משהו קורה. השאלה היא לאן מגיעים, או מה קורה. כדי לדעת מה את עושה, עלינו לדעת למה את עושה את מה שאת עושה. עלינו להבין מה הם המניעים מאחורי כל פעולה שלך. או-אז נוכל לשקול ולהעריך את משמעותם ומשקלם המלאים והאמיתיים של מעשייך. בקיצור, לכל אחת מהפעולות הללו צרפי את הסיבה. אנחנו נעשה את השאר.

 

[נטשה אוהבת]

אוקיי תשמעו מה קרה לי אתמול...

בוקר- (צהריים) מכינה כוס תה, מביאה ליד המיטה- פותחת אינטרנט. ההוא שמחקתי מהאייסיקיו וביקשתי להוסיף שוב עדיין לא מגיב. אולי הוא שוב לא בארץ. עוברת על המיילים ועל הפורומים. לא מגיבה להכל- זוכרת אם יש משהו חשוב לאח"כ. מקלחת - בגדים ו...הולכת לכמה סידורים עם אמא שלי ואחותי. אחרי זה- ביקור אצל סבתא שלי שיצאה בשעה טובה משיקום ועכשיו נמצאת בדירתה החדשה בת"א. נתקלת בשכנה צעירה וחביבה שמציגה את עצמה. יורדת עם אחותי לקנות לה סנדוויץ´ (מסכנה- רעבה הילדה). יושבות בבית-קפה קטן וריק. לא עובר זמן רב וכל המרפסת מתמלאת אנשים. כולם כולם מדברים בפלאפונים. אחותי אוכלת כריך בריאות ואני שותה תה נענע. אני מתקשרת לשני אנשים - לרופאה שכבר דחיתי המון זמן....המון זמן...אני משאירה לה הודעה ולבחור שיצאתי איתו ביום חמישי. משאירה לו גם הודעה. רוצה להתקשר להוא מהאייסיקיו אבל מתלבטת. בסוף לא מתקשרת. יוצאות ועושות סיבוב ברגל. אני מציצה לכיוון סטודיו B. יום אחד יהיה לי אומץ ללכת לשיעור נסיון. מביטה בקנאה בכל הבנות שנכנסות ויוצאות לבושות בבגדי אירובי. עולות חזרה לדירה של סבתא. בדיוק מגיע הבחור מהקופת חולים לתת לה זריקת אינסולין. דווקא חמוד כזה...עם קוקו...פתאום מתקשר ההוא שהשארתי לו הודעה. אנחנו מדברים ואני מבהירה לו את דעתי בנוגע ליום חמישי (ואני לא אפרט...אבל כשהוא ניגן...הוא המיס אותי לגמרי) חוזרות הביתה. אני עצבנית ומחליטה לקחת את הכלב להליכה. מכונית נעצרת לידי. בחור רוצה לדעת איפה המתקן לבגדים לנזקקים. אני מסבירה לו שהעבירו אותו ומכוונת אותו. ממשיכה ללכת עם הכלב. הוא עושה פרסה ועוצר לידי ברחוב הבא. שוב פעם רוצה הסבר. יש לו המון המון חבילות מאחור. הוא מספר שהוא עוזב את הארץ. מסתבר שלמדנו באותו מקום ואנחנו מכירים את אותם אנשים. מאוד מוזר. אני והכלב נוסעים איתו עד למתקן האיסוף. הוא מחזיר אותי ואומר שהוא לא מאמין שהוא נתקל במישהי שידעה על המתקן הזה...ושאני מאוד אופטימית ומצחיקה. אני אומרת לו שאני דווקא מאוד דיכאונית ובמצב רוח מחורבן על סף דמעות. אנחנו מדברים עוד קצת ואני אומרת לו שימסור ד"ש....עולה הביתה...פותחת את האינטרנט....שמה אזניות...לוקחת את הרבע כדור שלי לפני השינה. חושבת שכל יום פתוח להפתעות....ובאמת- למחרת בבוקר מחכה לי מכתב ממישהו שיצאתי איתו לפני כמה חודשים...המממ......מעניין...

 

[danielpthegreat]

החיים על פי נטשה ../images/Emo8.gif

תמיד כייף לפגוש אנשים מהעבר .

 

[נטשה אוהבת]

דווקא הוא מישהו חדש....

אבל אני כזאת...אני באה לאיזה מקום וכבר אני מכירה את כולם ......וכולם מכירים אותי!!! חה-חה!

 

[danielpthegreat]

../images/Emo24.gifעוד יותר טוב ../images/Emo8.gif

חיבוק ממני חדש ישן מה שלא יהיה.........

 

[בית ספר לדרך הלוחמים]

לזאת שעזבה את אהובתה,

האם את מבקשת לדעת באיזו מידה את מיישמת את דרך הלוחמים בחיים, או שרק נדמה לנו?

(אייל, תשים לנו כאן אייקון של פרצוף כזה נדהם אבל אל תשאיר את ההערה הזאת, טוב? חאלאס עם השטויות שלך יא אהבל!)