מבחינה כלכלית

זה תלוי באדם

מכירה מטפלים/ות במצב כלכלי מעולה
הם באמת פתוחים לעבוד עם אנשים ומעולים בתחומם. חשוב מאד: אין להם גם אמונות מגבילות בתחום הכסף, הרוחניות, הטיפולים, רפואה משלימה וכדומה
להרבה אנשים יש אמונות מגבילות בהקשר של כסף, שפע, הצלחה וכדומה.
 
אניאניאני5 היקרה

השרשור שלך יצא מהקשרו, ועימך הסליחה. הייתי רוצה להתייחס בכל זאת למה ששאלת: קשה להתפרנס כמטפל ברפואה משלימה, אבל זה לא בלתי אפשרי. כמו שכתבו לך, נדירים האנשים שהתעשרו מזה (בארץ). מיכל הררי ציינה שזה קשור בין היתר ביחס שלך לכסף ולהצלחה, ואני חושבת שזה מאוד נכון. זה בגלל שאין הרבה דרכים לעבוד במקצוע: או שאת עובדת באופן פרטי, או שאת עובדת בקופת חולים (שמשלמת מעט) או כחלק מקליניקה עם בוס (גם שם התשלום לא רב, תלוי במקום). באופן פרטי זו הדרך הכי משתלמת, אבל גם לוקח הכי הרבה זמן לצבור לקוחות. קודם כל, כי יש הרבה תחרות וכל אחד מכיר מישהו שעוסק בתחום. לכן פרסום לא מועיל. דבר שני, צריך לדעת איך להציג את עצמך ואיך לנהל את עצמך מבחינה עסקית. זה גם לא תמיד קל. רוב המטופלים מגיעים מפה לאוזן, כך שצריך שיהיו מטופלים מרוצים מאוד, ושיהיו מספיק כאלה שידברו עלייך. בהתחשב במחירי הלימודים בארץ, לוקח הרבה זמן לכסות את ההוצאה שבלימודים. אבל אם יש לך מוטיבציה ואת אוהבת את התחום, ומרגישה שזה הדבר שיביא לך אושר, ושאת הכי רוצה לעשות, לכי על זה. זו דרך ארוכה והיא מחייבת. מטפל טוב צריך, לדעתי, להקפיד על כללים חשובים: עליו לעבוד על עצמו, כלומר לעבור תהליכים של התפתחות רוחנית. אני לא מדברת על דיבור עם חוצנים, אלא לעבד תהליכים שהוא עובר, להבין את עצמו ולפתח חמלה כלפי אחרים. על מטפל טוב להמשיך ללמוד כל הזמן ולא להרפות. להמשיך לחקור את המקצוע שלו ולהתעניין גם בנושאים שמסביב. לדוגמא: על מנת לאתר את הסיבה לבעיה שממנה סובלים המטופלים צריך לבדוק אם זה קשור בתזונה שלהם, או בנטילת תרופות, או לדעת לקרוא בדיקות של רופאים. אני לא אומרת שאת צריכה בהכרח להיות תזונאית ובטח שלא רוקחת, אבל יש דברים שלפחות לדעתי כל מטפל יכול וצריך לדעת. את צריכה גם ליישם את העקרונות שאותם את מעבירה. זה תלוי בשיטה שאותה תבחרי, אבל לדעתי מטופלים נרתעים ממטפלים שאורח חייהם לא תואם את העיסוק שלהם. עלייך גם להיות ישרה ולא לחשוב על הכסף כשאת מטפלת, אלא על צרכי המטופל. יושר אישי ואמינות הם דברים חשובים מאוד. מטופלים מרגישים מיד אם את לא באמת מטפלת מהלב. אם את מטפלת במישהו שהמקרה שלו גדול עלייך, עלייך להמליץ לו על מטפל מתחום אחר או מטפל בעל יותר נסיון משלך. אולי אחד המורים שלך. אני לא אומרת שצריך להיות מלאכים, אלא ללכת בדרך שמובילה למקום הזה. לשאוף לזה, להאמין ולא לזלזל. חשוב לשמור על הגוף שלנו ועל הנפש, מכיוון שזה מקצוע תובעני. בעיני קשה לטפל אם לא מתרגלים סוג של פעילות גופנית, ואם לא מקבלים טיפולים, כי זה מקצוע שוחק וקל להתעייף. ואז כשמתעייפים המטופלים מרגישים את זה ולא באים. לסיכום, המקצוע הזה דורש מאיתנו הרבה, אבל זה משהו שגם משתלם לנו בכל תחומי החיים. בעיני מי שחי כך, מאושר ורגוע יותר. אני מכירה מטפלים שנוהגים כך, והם מתפרנסים יפה, כל אחד בדרכו.
 

hal767

New member
זה נכון. אני יכול להעיד מעצמי

שבניגוד לעבודת רופא בקופ"ח, בה נימשכת פגישה דקות ספורות בלבד, ברפואה המשלימה יש צורך להשקיע זמן רב בפציינט. הפגישות ארוכות מאד, דורשות ריכוז וסבלנות לצורך העברת ידע ומתן טיפול, ובנוסף המשך הקשר עם הפציינט באמצעות הטלפון. בדרך כלל עבודה עם פציינט אינה בפגישה חד פעמית, והיא יכולה להמשך שבועות וחודשים ארוכים. אמחיש לך את הנושא ע"י דוגמא אחת: תינוק בן 4 חודשים שסבל ממספר בעיות, בעיקר הקאות ושילשולים והדרדר למצב מאד קשה. ההורים התיאשו מטיפול הרופאים, כולל אלה בבתי החולים בהם התינוק אושפז. אז הם פנו לפרופסור מומחה ברפואת ילדים באופן פרטי. פגישה אצל רופא באופן פרטי נימשכה כ-5 דקות. הרופא גבה על כך 1250 ש"ח. ואגב, הוא גם טעה הן באבחנה והן בדרך הטיפול. ההורים פנו אלי ואנחנו עובדים ביחד כבר מספר חודשים, הן בפגישות [והיו הרבה] והן דרך הטלפון. התוצאות עד עכשיו, מצויינות והבעיה כבר מאחורינו. מבחינת התשלום, הם שילמו רק עבור 2 פגישות, שזה פחות מ- 50% ממה שגבה הרופא. אין לי אפשרות לבקש יותר כי מצבם הכלכלי אינו טוב. בבחינת ההשקעה בהם הן מבחינת זמן והן מבחינת העבודה, זה לא כלכלי. אבל ישנה תמורה אחרת שהיא הכף להציל את התינוק.
 
למעלה