טיעון לא משכנע (אותי, רק אותי)
זה שעושים ניסויים לא אומר שזה מדע. כמו שזה שמישהו הולך עם כיפה לא אומר שהוא שומר מצוות. גם התאילאנדי שעובד בחומוסיה ממולך שם כיפה. אז מה?
אני בעד לעשות ניסויים יפים, להעביר שאלונים ולנתח אותם סטטיסטית. אפשר גם לצפות באנשים מבעד למראה חד כיוונית ולרשום כל מה שהם אומרים. הניסויים הללו מספקים (לפעמים) תובנות מעניינות בהחלט. אני בעדם. אני גם בעד שיחלקו לאנשים תארים אקדמיים, ושיהיו להם משרות מחקר והוראה באוניברסיטה. אני לא אנרכיסט. השיטה צריכה להמשיך לעבוד.
אלא מה? זה לא מדע, והנה רק אספקט אחד שמסביר למה:
אין מדע ללא תאוריה. התאוריה מספקת את המסגרת הרעיונית, את התזה. וכידוע, כל תאוריה מדעית חייבת להיות ניתנת להפרכה. כלומר, התאוריה צריכה להציג ניבויים, ואם יתברר שהניבויים הללו, או אפיול אחד מהם, לא מתקיים, התאוריה בבעיה. היא צריכה או לתקן את עצמה, או ליפול.
האם תאוריות פסיכולוגיות ניתנות להפרכה? לטעמי, אף לא אחת מהן. להן הן לא מהוות תשתית למדע.
האם זה אומר שהן מיותרות או מטופשות? אדרבא ואדרבא. רובן מאירות עיניים, חיוניות, מעמיקות. עם חלקן אני מסכים יותר ועם חלקן פחות, אבל מכולן ניתן ללמוד הרבה.
לכן, שוב- לטעמי - הפסיכולוגיה היא לא מדע צעיר. פיסיקת הקוואנטים היא מדע צעיר (מאה וקצת שנה, כמו הפסיכולוגיה), אבל יש לה הישגים אדירים. היא בנתה בסיס של ידע עובדתי עצום, עם ניבויים מדהימים בדיוקם.
הפסיכולוגיה לעומת זאת היא אמנם תחום מרתק ביותר, שאני מאוד מאוד אוהב ומעריך, אבל מדע - היא לא. העובדה שיש באוניברסיטה מושג שנקרא "מדעי הרוח" לא הופך את זה לנכון.
אבל זאת רק דעתי.
