מבולבלת ....

ואני שואלת מה אשמים שני הפעוטות שיש לך בבית?

אמא שלהם איבדה את הראש והם צריכים להיות ילדים של הורים גרושים?
בס'ה נשואה 4 שנים הבאת לעולם שני תינוקות והיום את מחפשת הרפתקאה בלי להרגיש שום אחריות???
ואם תעברי לסניף אחר וגם שם יהיה בחור חמוד שיקדיש לך תשומת לב, יחמיא לך ובכל פעם שיחלוף לידך יתן חיוך ממיס, שוב תעברי לסניף אחר?
אולי בעלך לא מושלם, (ואולי גם את לא) אבל מה עם האחריות וההתחיבויות שיש לך כלפי שני יצורים שהבאת לעולם.את רוצה שאבא חורג יגדל אותם? את בטוחה שתמצאי את האושר שלך עם גבר שהוא אינו אבי ילדיך? השוק של הגרושות בחוץ מלא בנשים שחשבו כמוך וחולמות היום על האושר שהחליק מבין אצבעותיהן במחשבות ובפנטזיות שבחוץ הכל ורוד.
כדאי מאוד שתתבגרי תרגישי אחריות למעשיך וחובה לילדייך.
 

adam33

New member
אופטימי או פסימי

רותם שלום.
לפי דעתי את לא תוכלי לשבת בשקט עד שלא תטעמי את הטעם של הבחור בעבודה.
את תלכי תתייעצי תשכנעי את עצמך שאת מתלבטת אבל בפועל זה תמיד ישב לך בראש .
כל עוד את רואה אותו מדיי בוקר בעבודה והוא לא "ישקוט על שמריו" את תראי שזה יחלחל מדיי יום עמוק ועמוק.
אני כותב על הבוקר "אחרי".
שאת עשית את זה ותהיי עם רגשי אשמה ענקיים כי פתאום תביני שמצד אחד את לא רוצה להתגרש ומצד שני את כן רוצה להתרגש.
ואז את פתאום תרצי עוד ועוד עד שתכנסי לכך בחוסר שליטה.
התאבון ללא נודע במיוחד אחרי ימים של שגרה הוא גדול ועצום מכולנו.
את בטח רוצה את עצתי.
אז עצתי אלייך היא.
לפתוח את הכל בפני מישהי שלא תשפוט אותך.
מישהי שתוכל כן לחדור אלייך ולהיות לך עמוד המצפן לכאן ולכאן.
נקודה למחשבה.
לפעמים בן או בת זוג אחרי שמגלים נהיים שונים כל כך שאת אומרת לעצמך לו היו כך לפני כן...
בהצלחה.
 

סטנגה Joe

New member
את חייבת

להפריד בין שני הדברים.
הבחור מהעבודה והבעיות בבית.
אל תתגרשי בגלל הבחור.
אם את מתגרשת זה בגלל חשיבה הגיונית המובילה אותך לכוון הזה.

אולי במקום שאת נמצאת את יכולה לקחת את הבחור כמאהב. לבינתיים עד שתהיי סגורה על עצמך.
רק אל תתני לקשר איתו להשפיע על ההחלטה האם להתגרש או לא!

לגבי הגירושין. את חייבת לעשות את החשבון של עצמך ולקבל החלטה.
 
למעלה