מבולבלת ....
שלום לכולם,
פעם ראשונה שאני מעיזה לכתוב את המחשבות שלי..... אני נשואה 4 שנים + 2 ילדים, נשואה לחבר הראשון שלי, עזבתי את המשפחה שלי ועברתי לגור באזור מגוריו, אני מוקפת רק בו ובמשפחה שלו
הייתי רוצה להחזיר את הגלגל אחורה אם היה אפשר ולא להתחתן איתו, אני מבינה שלא בחרתי נכון, אין בינינו מריבות אבל אין בינינו אהבה ואין בינינו כלום, אנחנו מתנהלים כמו שותפים לדירה.....
האמת היא שאני השתנתי התבגרתי, מבינה שמה שבחרתי פעם כבר לא מתאים לי, עכשיו בחיים לא הייתי בוחרת בו כבן זוג, אני כותבת את זה לא במטרה להתנשא מעליו כי אני ממש לא כזאת פשוט ככל שאנחנו עוברים דברים אני מגלה בו עוד ועוד חסרונות, הוא לא בעל טוב בעיני ולפעמים אני אפילו מתביישת שהוא בעלי..... ובכלל מתביישת בעצמי
הוא מצידו הכל בסדר, אם לא אומרים שיש בעיה הוא לא יזכיר את זה ולא ישאל ולא יתעניין, הוא ככה בכל התחומים כמעט, לא טוב לי ולא רע לי, אני יכולה להמשיך ככה את החיים אבל מצד שני אני די נרקבת...
אני מרגישה מצד אחד שבא לי להתגרש ומצד שני אני חושבת שאולי לא כדאי כי למה להתגרש ולהישאר לבד באזור לא שלי ובלי משפחה כי הרי אני לא יעזוב למקום רחוק ואנתק אותו לגמרי מהילדים ובכלל ולהעביר את הילדים את המצב הזה??
בנוסף לכל הבלבול הזה גם יש עכשיו מישהו בעבודה שהתחיל ממש להתעניין בי בצורה שקופה, והאמת היא שאני ממש מעוניינת בו בעצמי, לא קורה בינינו כלום אבל עצם העניין הזה גורם לי לרצות להתגרש יותר, כי איכשהוא יש לי פנטזיות בראש שאני איתו, התחלנו ממש להתקרב בעבודה ואנישם כבר בצחוק מתחילים להגיד שבעלך יזהר ודברים כאלו, האמת שזה מלחיץ אותי כי אני כל הזמן חושבת מה יקרה אם אני באמת מחליטה שאני מתגרשת אני מפחדת שיגידו בעבודה שהתגרשתי בגלל הבחור הזה, כי אני לא משתפת בעבודה מה קורה בחיי נישואים שלי........ זה ממש מטריד אותי והראש שלי בכלל מוטרד כל הזמן בבחור הזה וכל המצב הזה מכניס אותי בכלל לבלבול עמוק....... לא כל כך יודעת איך יומצאים ממנו... ומה עושים
אני בכל לא שואלת על טיפול זוגי כי זה לא נראה לי הפיתרון , אני לא רואה לזה טעם האמת
בטח אתם לא מבינים מה אני שואלת ובעצם אולי גם אני לא........
אשמח לשמוע מה אתם חושבים
תודה ולילה טוב
שלום לכולם,
פעם ראשונה שאני מעיזה לכתוב את המחשבות שלי..... אני נשואה 4 שנים + 2 ילדים, נשואה לחבר הראשון שלי, עזבתי את המשפחה שלי ועברתי לגור באזור מגוריו, אני מוקפת רק בו ובמשפחה שלו
הייתי רוצה להחזיר את הגלגל אחורה אם היה אפשר ולא להתחתן איתו, אני מבינה שלא בחרתי נכון, אין בינינו מריבות אבל אין בינינו אהבה ואין בינינו כלום, אנחנו מתנהלים כמו שותפים לדירה.....
האמת היא שאני השתנתי התבגרתי, מבינה שמה שבחרתי פעם כבר לא מתאים לי, עכשיו בחיים לא הייתי בוחרת בו כבן זוג, אני כותבת את זה לא במטרה להתנשא מעליו כי אני ממש לא כזאת פשוט ככל שאנחנו עוברים דברים אני מגלה בו עוד ועוד חסרונות, הוא לא בעל טוב בעיני ולפעמים אני אפילו מתביישת שהוא בעלי..... ובכלל מתביישת בעצמי
הוא מצידו הכל בסדר, אם לא אומרים שיש בעיה הוא לא יזכיר את זה ולא ישאל ולא יתעניין, הוא ככה בכל התחומים כמעט, לא טוב לי ולא רע לי, אני יכולה להמשיך ככה את החיים אבל מצד שני אני די נרקבת...
אני מרגישה מצד אחד שבא לי להתגרש ומצד שני אני חושבת שאולי לא כדאי כי למה להתגרש ולהישאר לבד באזור לא שלי ובלי משפחה כי הרי אני לא יעזוב למקום רחוק ואנתק אותו לגמרי מהילדים ובכלל ולהעביר את הילדים את המצב הזה??
בנוסף לכל הבלבול הזה גם יש עכשיו מישהו בעבודה שהתחיל ממש להתעניין בי בצורה שקופה, והאמת היא שאני ממש מעוניינת בו בעצמי, לא קורה בינינו כלום אבל עצם העניין הזה גורם לי לרצות להתגרש יותר, כי איכשהוא יש לי פנטזיות בראש שאני איתו, התחלנו ממש להתקרב בעבודה ואנישם כבר בצחוק מתחילים להגיד שבעלך יזהר ודברים כאלו, האמת שזה מלחיץ אותי כי אני כל הזמן חושבת מה יקרה אם אני באמת מחליטה שאני מתגרשת אני מפחדת שיגידו בעבודה שהתגרשתי בגלל הבחור הזה, כי אני לא משתפת בעבודה מה קורה בחיי נישואים שלי........ זה ממש מטריד אותי והראש שלי בכלל מוטרד כל הזמן בבחור הזה וכל המצב הזה מכניס אותי בכלל לבלבול עמוק....... לא כל כך יודעת איך יומצאים ממנו... ומה עושים
אני בכל לא שואלת על טיפול זוגי כי זה לא נראה לי הפיתרון , אני לא רואה לזה טעם האמת
בטח אתם לא מבינים מה אני שואלת ובעצם אולי גם אני לא........
אשמח לשמוע מה אתם חושבים
תודה ולילה טוב
