למען האמת, לא היה "זינוק בתעסוקה החל מ-2009"
 
לפחות בארץ, אם תסתכל על גרף התעסוקה בתחום ההייטק - התעשיה נמצאת כבר מספר שנים בסטגנציה מבחינת גידול במשרות, ביחס לשאר תחומי התעסוקה בארץ (תעשיות מסורתיות, שירותים, מגזר ממשלתי, מגזר תעשייתי וכן הלאה). אחוז עובדי ההייטק מכלל האוכלוסיה בארץ לא גדל כבר מספר שנים (הגידול במשרות ההייטק הוא בהתאם לקצב גידול האוכלוסיה, לא יותר).
 
לגבי "אין יותר המצאות חדשות" - בתחילת המאה העשרים, אמר פיזיקאי מפורסם "אין יותר מה לגלות בפיזיקה - כל מה שנשאר הוא לבצע מדידות יותר ויותר מדוייקות". לרוע המזל הוא הספיק לראות את פירסומה הראשון של "תורת היחסות הפרטית" (1905), פיספס את האפקט הפוטו-אלקטרי (שניות גל-חלקיק של האור), תורת היחסות הכללית, תורת הקוואנטים ושאר תגליות "זעומות".
 
אם תשתכל על תחום התוכנה, ותפנה לספרות המדע הבידיוני וקולנוע המדע הבדיוני, תראה עוד הרבה המצאות שמחכות להתגלות ולהשתכלל - בין אם מדובר בסייברספייס תלת-מימדי (מה שנקרא "מציאות מדומה" - אבל כיום מסתכם במשקפיים פרימיטיביים - לעומת החזיונות של סרטים כמו "מכסח הדשא" או המטריקס), רובוטים אוטונומיים (עוד לא הגענו למצב של "רובוט-עוזר לכל פועל", כמו ב-A.I.), מושבות בחלל ואנרגית שמש בלתי נדלית (2001 - אודיסיאה בחלל), התחברות לרשת באמצעות שתלים נוירוניים (חיוג באמצעות המחשבה, במקום האמצעי הפרימיטיבי שנקרא "הפעלה קולית" של הטלפון), ממשק משתמש וירטואלי (אנחנו עדיין עבדים למסכים הפיזיים - הטכנולוגיה של דו"ח מיוחד רחוקה מאוד ממימוש שמיש), תוכנה שכותבת תוכנה, או בכלל היכולת לכתוב תוכנה על ידי מתן הנחיות למחשב, במקום באמצעות תיכנות בטכניקות המוכרות כיום, וכן הלאה....
 
כמות הדברים שאפשר לפתח אינה חסומה אלא על ידי הדמיון - ודברים שכיום נחשבים למדע בדיוני - יהיו טריויאליים למימוש על ידי כל "מתכנת" בעוד כמה עשרות שנים - בדיוק כמו שכיום מפתחים באופן טריויאלי תוכנות שלפני כמה עשרות שנים נחשבו למדע בדיוני (ממשק משתמש גרפי לכל אפליקציה? לפני כמה עשרות שנים שמחו שהיה טלפרינטר, וכמה עשרות שנים מוקדם יותר - ממשק המשתמש כלל נורות שהציגו פלט מספרי בפורמט בינארי, והיה צורך באיש מקצוע כדי לקרוא את הפלט של התוכנות).
 
לפחות בארץ, אם תסתכל על גרף התעסוקה בתחום ההייטק - התעשיה נמצאת כבר מספר שנים בסטגנציה מבחינת גידול במשרות, ביחס לשאר תחומי התעסוקה בארץ (תעשיות מסורתיות, שירותים, מגזר ממשלתי, מגזר תעשייתי וכן הלאה). אחוז עובדי ההייטק מכלל האוכלוסיה בארץ לא גדל כבר מספר שנים (הגידול במשרות ההייטק הוא בהתאם לקצב גידול האוכלוסיה, לא יותר).
 
לגבי "אין יותר המצאות חדשות" - בתחילת המאה העשרים, אמר פיזיקאי מפורסם "אין יותר מה לגלות בפיזיקה - כל מה שנשאר הוא לבצע מדידות יותר ויותר מדוייקות". לרוע המזל הוא הספיק לראות את פירסומה הראשון של "תורת היחסות הפרטית" (1905), פיספס את האפקט הפוטו-אלקטרי (שניות גל-חלקיק של האור), תורת היחסות הכללית, תורת הקוואנטים ושאר תגליות "זעומות".
 
אם תשתכל על תחום התוכנה, ותפנה לספרות המדע הבידיוני וקולנוע המדע הבדיוני, תראה עוד הרבה המצאות שמחכות להתגלות ולהשתכלל - בין אם מדובר בסייברספייס תלת-מימדי (מה שנקרא "מציאות מדומה" - אבל כיום מסתכם במשקפיים פרימיטיביים - לעומת החזיונות של סרטים כמו "מכסח הדשא" או המטריקס), רובוטים אוטונומיים (עוד לא הגענו למצב של "רובוט-עוזר לכל פועל", כמו ב-A.I.), מושבות בחלל ואנרגית שמש בלתי נדלית (2001 - אודיסיאה בחלל), התחברות לרשת באמצעות שתלים נוירוניים (חיוג באמצעות המחשבה, במקום האמצעי הפרימיטיבי שנקרא "הפעלה קולית" של הטלפון), ממשק משתמש וירטואלי (אנחנו עדיין עבדים למסכים הפיזיים - הטכנולוגיה של דו"ח מיוחד רחוקה מאוד ממימוש שמיש), תוכנה שכותבת תוכנה, או בכלל היכולת לכתוב תוכנה על ידי מתן הנחיות למחשב, במקום באמצעות תיכנות בטכניקות המוכרות כיום, וכן הלאה....
 
כמות הדברים שאפשר לפתח אינה חסומה אלא על ידי הדמיון - ודברים שכיום נחשבים למדע בדיוני - יהיו טריויאליים למימוש על ידי כל "מתכנת" בעוד כמה עשרות שנים - בדיוק כמו שכיום מפתחים באופן טריויאלי תוכנות שלפני כמה עשרות שנים נחשבו למדע בדיוני (ממשק משתמש גרפי לכל אפליקציה? לפני כמה עשרות שנים שמחו שהיה טלפרינטר, וכמה עשרות שנים מוקדם יותר - ממשק המשתמש כלל נורות שהציגו פלט מספרי בפורמט בינארי, והיה צורך באיש מקצוע כדי לקרוא את הפלט של התוכנות).